פיפיון אדום-גרון – Anthus cervinus

dscn0998

הגשמים מסרבים להגיע, והפריחה אומללה למדי. לכן אני נשארת עם הציפורים. 

dscn1001

הציפור שלי היום היא פִּיפְיוֹן אדום גרון. זו ציפור שיר קטנה, קרובה בגודלה לנחליאלי: בתמונה הבאה אפשר לראות את הפיפיון מימין, והנחליאלי משמאל:
dscn1003

הפיפיון והנחליאלי שניהם בני אותה משפחה – משפחת הנחליאליים.

dscn1233

רק שבעוד הנחליאלי מתהדר בצבעי שחור לבן, הפיפיון מעדיף גוונים חומים, המאפשרים לו להסוות את עצמו בין רגבי האדמה. 

dscn1010

לפיפיון יש גחון מנוקד, ולזכר יש צבע כתום-אדמדם באזור הגרון. 

dscn1226

הפיפיון נקרא כך על שם הקול שהוא עושה – שמו הוא נסיון לאונומטופיאה. השם האנגלי שלו – Pippit – הוא גם נסיון לאונומטופיאה. חיפשתי ברשת את הקול של הפיפיון, ואני לא בטוחה מי קרוב יותר… באתר הזה אתם יכולים לשמוע מגוון הקלטות של ציוצי הפיפיון.

dscn1232

אונומטופיאה, למי שלא זוכר את שיעורי הספרות שלו, זה מילה שמנסה לחקות צליל. למשל, בקבוק שנשמע כמו הקול שהמים עושים כשהם נשפכים ממנו, או סיקסק – עוד ציפור שנקראת על שם הציוצים שלה. 

dscn1227

הפיפיונים הם ציפורים נודדות – הם מקננים ומקייצים בצפון אירופה, ומדרימים למשך החורף. אצלינו רובם חולפים, אך יש כאלה שנשארים למשך החורף. 

dscn1008

בארץ אפשר למצוא אותם בעונה הזו, בשדות קרובים למקורות מים. 

dscn1228

אני פגשתי אותם בשדות ליד גן שמואל, בזכות יעקב ואביטל, שהראו לי את הפיפיונים בשדות.

dscn1229

וכמובן, כאן המקום להודות לזוג המקסים הזה, שני אנשים נהדרים – שלקחו אותי לבריכות, חיפשו עבורי ציפורים מיוחדות ויעקב הסיע אותי במיוחד על מנת לראות את הפיפיונים בשדה.

dscn1238

אביטל, למי שלא מכיר, היא אביטל מ"הפטיפורים של אביטל" – מקום נהדר לסדנאות שוקולד. אם אתם מחפשים דרך לפנק את עצמכם – אני ממליצה.  

dscn1234

עד כאן להיום. את התמונות צלמתי בשדות שליד בריכות הדגים של גן שמואל, בתאריכים 24-25.10.2016.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 



dscn1235

Sterna paradisaea – Arctic Tern – שחפית הקוטב

לגונת הקרחונים שחפית קוטבDSCN9027

אני ממשיכה עם תמונות של אמא שלי מאיסלנד, והפעם: שחפית הקוטב. 

שחפית קוטבCOOLPIX P610637

שחפיות מזכירות במבט ראשון את השחפים, אך הן ממשפחה אחרת. הן קטנות יותר, זריזות יותר – ומאד קשה לצלם אותן. לכן אני מאד מתפעלת מכל התמונות שהיא הצליחה לצלם. גם אם לא כולן חדות לגמרי – לצלם שחפיות בתעופה זה בהחלט אתגר רציני. 

שחפית קוטב בשיטCOOLPIX P610995

על רקע נופי איסלנד הנהדרים – הים הכחול, הגבעות הירוקות והשלג בהרים – הן מרהיבות אפילו יותר!

yam03

שחפית הקוטב, ששמה הלטיני: Sterna paradisaea, זו שחפית קטנה. אבל אל תזלזלו בה: זו הציפור שחוצה את המרחקים הגדולים ביותר בעולם: כל שנה היא נודדת מהקוטב הצפוני לדרומי – וחזרה. 

שחפית קוטבCOOLPIX P610656

כן – הציפורים הקטנות הללו מסוגלות לעוף 20,000 קילומטר בשלושה חודשים. שחפית שנתפסה וסומנה בצפון בריטניה בחודש יולי – נצפתה באוקטובר של אותה שנה בדרום אוסטרליה! מדהים! במחקר שמתבצע על השחפיות הללו – חיברו לכמה מהן משדרים על מנת לעקוב אחר מסלולי הנדידה שלהן – גילו שבשנה אחת הן יכולות לעבור מעל 90,000 קילומטרים! 

שחפית קוטבDSCN7713

נתיבי הנדידה של השחפיות הם לאורך היבשות – אך בתחומי האוקיאנוס. הן לא עוצרות בחוף במשך הנדידה, אלא נחות על פני המים – כמו היסעורים.

שחפית קוטבCOOLPIX P610640

הן מקייצות ומקננות בצפון העולם – באזורים הצפוניים והקרובים לקוטב, כמו איסלנד, צפון קנדה, צפון רוסיה, צפון אירופה. בסתיו הן טסות דרומה – ואת החורף שלנו הן מעבירות באזור הקוטב הדרומי – דרום אמריקה, דרום אפריקה, דרום אוסטרליה ואנטארקטיקה. 

yam01

במהלך הנדידה, שחפיות קוטב לעתים מגיעות גם לאזור שלנו – באזור אילת, כמעט כל שנה פוגשים שחפית קוטב צעירה בדרכה לדרום או לצפון. אבל בקיץ הזה (2016) היתה שמחה גדולה כשתפסו, טיבעו ושיחררו שחפית קוטב צעירה בעתלית

yam02

השחפיות מקננות בקיץ, באזור הקוטב הצפוני. הן מטילות בד"כ 2 ביצים בקן (לפעמים 3, לפעמים רק 1 – אבל לרוב 2) – ובני הזוג מגינים על הקן בלהט רב. 

שחפית קוטב בסנפלסנסDSCN7708

השחפיות מאד תוקפניות כשהן מגינות על אתר קינון. הן לא תהססנה לתקוף יצורים גדולים הרבה יותר מהן – למשל בני אדם. השחפיות יתקיפו את הראש והצוואר, והן בהחלט עלולות לגרום דימום עם מקוריהן החדים. 

שחפית קוטב קו 66 שעה 23DSCN8563

שחפיות קוטב חיות בדרך כלל כ-20 שנים. באופן יחסי לציפורים קטנות – זהו זמן ארוך למדי. 

שחפית קוטבCOOLPIX P610638

המאפיין הבולט של שחפיות הקוטב הבוגרות הוא המקור האדום-מבהיק שלהן – 

שחפית קוטבDSCN7711

המקור נעשה אדום בערך בין גיל שנתיים לשלוש, כשהשחפיות מגיעות לבגרות. 

שחפית קוטבCOOLPIX P610657

ורק לשם ההשוואה: בתמונה הבאה אפשר לראות שחפיות מהמין שחפית ים, השחפית הנפוצה באזורנו – שצילמתי במעין צבי, בסוף אוגוסט.
השחפיות הללו צעירות – רק המרוחקת ביותר היא בוגרת, וכבר יש לה את הצבעים האופייניים והמקור האדום-שחור. 

DSCN8550

זהו. עד כאן השחפיות – אני מקווה שנהניתם!

שחפית קוטבDSCN9361

את התמונות צלמה אמא שלי באיסלנד, ביולי 2016
את תמונת שחפיות הים צילמתי במעין צבי, 27.8.2016
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

שחפית קוטבDSCN7714

 

 

 

עם הסתו חזרו הצפורים

IMG_6687

השבוע קיבלתי בשורה משמחת: יש מדריך חדש בסדרת "טבע ישראלי" – מדריך לציפורים נודדות.

agur01

כבר סיפרתי על המדריכים של נועם – כמה הם נוחים ומוצלחים בעיני: הזכרתי אותם כמה וכמה פעמים בבלוג, ומבחינתי – מדריך חדש – האחד עשר במספר – הוא סיבה טובה לרשימה חדשה. 

IMG_6708

המדריך הפעם מוקדש לציפורים נודדות, וכדרכו של נועם – בדפדפת הקטנה הוא מצליח להכניס המון מידע. 

pelican01

קודם כל, יש הקדמה שמסבירה על הנדידה – מדוע ציפורים נודדות? איך הן יודעות להתחיל לנדוד? איך הן מנווטות? איך עוקבים אחריהן? – לכל השאלות הללו יש תשובות בדפדפת. 

IMG_6716

האיורים מראים הרבה מהציפורים במבט מלמטה, כדי שייקל עלינו לזהות אותן כשהן עפות מעלינו. כך זיהיתי את הדיה השחורה (בלטינית: Milvus migrans) בתמונה הבאה: 

DAYA

יש גם איור שמראה איך הן נודדות – העגורים (Grus grus בלטינית), למשל, נודדים במבנה דמוי האות "V" – מבנה מסודר, בו הציפור שבראש ה-V סופגת את רוב הרוח ומשקיעה את רוב המאמץ, והאחרות משקיעות פחות מאמץ. 

agur03

החסידות השחורות (Ciconia negra בלטינית), לעומתם, עפות בצורה אחרת – הן מאתרות זרמי אוויר העולים מעלה, עולות איתם ואז דואות קדימה. משום כך אין להן סיבה לטוס במבנה מסודר, וכשהן מטפסות מעלה – נראה שכל אחת עפה בכיוון אחר. 

stork-black

אבל גם ציפורי שיר קטנות נודדות. למשל – דוחל שחור גרון (בלטינית: Saxicola rubicola): 

DUHAL

או חכלילית עצים (Phoenicurus phoenicurus) חמודה: כאן בתמונה זו נקבה –

hachlilit

וגם דורסים גדולים, כמו העקב המזרחי (Buteo buteo vulpinus): 

AKAVMIZ

או הרחם המדברי (Neophron percnopterus) – אחד הדורסים הגדולים והמרשימים: 

RAHAM

על כל ציפור במדריך יש מידע שימושי מאד – מתואר הגודל שלה, סימני זיהוי יחודיים – כמו המקור של הכפן הלבן (Platalea leucorodia)

KAPAN

מתואר מסולול הנדידה – וגם יש המלצות על מקומות מומלצים לצפות בציפורים הללו, למשל – את החסידה הלבנה (Ciconia ciconia) נמצא ליד בריכות דגים: 

stork-white

לאמא שלי בחצר יש עץ שסק. יום אחד היא שמעה ציוץ ציפורים מיוחד. היא יצאה לחצר, ומצאה להקה של ציפורים יפהפיות שבאו לאכול: זהבן מחלל (בלטינית – Oriolus oriolus)
הזהבן הוא ציפור שיר יפהפיה שמבלה את החורף באפריקה, ואת הקיץ – באירופה. אצלינו היא חולפת בדרך. 

ZAHAVAN

הרבה עופות נודדים דרך ישראל – זו הדרך היבשתית המהירה המקשרת בין אירופה לאפריקה.
לפי ההערכות, כ-500 מליון ציפורים נודדות חולפות בארץ כל שנה. 

העגורים האפורים הם מהמוכרים יותר –

agur02

יש עוד כמה ציפורים נודדות חביבות שרציתי להציג כאן: חנקן נובי (Lanius nubicus)

DSCN3360

חטפית אפורה (Muscicapa striata): 

HATAFIT

וציפור מיוחדת, שפגשתי ליד קבר בן גוריון: סבראש (Jynx torquilla): 

SAVROSH

כמו שאר המדריכים בסדרה,  המדריך לציפורים נודדות נוח לשימוש: הוא קל לנשיאה, מתקפל ועמיד ברטיבות.

מחיר 29 ₪
להשיג בחנויות ספרים,חנויות מטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק:נועם קירשנבאום
הוצאה לאור:"טבע ישראלי"
לפרטים נוספים:
נועם 7904905 050
talituly@zahav.net.il

pelican-cormorandt     

את תמונות הציפורים הנודדות צלמתי ברחבי הארץ, בשנים 2014-2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
תודה לאמא שלי שנתנה לי להשתמש בתמונת הזהבן!

pelican02

שקנאי מצוי – Pelecanus onocrotalus

DSCN2450

לפני כחודש, ראיתי בפייסבוק תמונה שפרסם ידיד וירטואלי שלי – שמעון דדון. זו היתה תמונה מרהיבה של מאגר מים, ובו מאות שקנאים שוחים. 

DSCN2461

כמה ימים אחר כך, חברתי נועה פרסמה תמונות של שקנאים מאותו מקום (התמונות שלה אינן פתוחות ולכן אינני מקשרת אליהן).
מיד חקרתי את נועה ואת שמעון, ולמדתי שהמאגר נמצא לא רחוק ממני – קרוב לצומת רופין. 

DSCN2462

מיד כשהזדמן לי, נסעתי לשם. מסתבר שזהו מאגר מים של הקק"ל (בשילוב כמה גופים מעמק חפר), שמעליו יש מרפסת תצפית נחמדה – על מנת לצפות בעופות המים הבאים למאגר. ובמאגר היו הרבה שקנאים.
אמנם כבר לא היו כל כך הרבה שקנאים כמו בתמונה של שמעון, אך עדין ראיתי כמה מאות, (יחד עם עשרות קורמורנים) ומאד נהניתי. 

DSCN2441

כמה ימים מאוחר יותר, כשהייתי במעין צבי, חלפה מעלי בגובה נמוך להקה של שקנאים. גם אותם צלמתי. (אגב, שימו לב לדורס – כנראה זרון סוף – שמרחף מעל השקנאים בתמונה:) 

DSCN2888

כתוצאה מכך, יש לי המון תמונות של שקנאים שוחים, ממריאים, נוחתים ועפים – ולכן ברור שהגיע הזמן לכתוב עליהם רשומה. 

DSCN2482

השקנאי המצוי הוא עוף נודד. את החורף, השקנאים מבלים באפריקה באיזורים החמים; ובקיץ – הם מקננים ומגדלים את הגוזלים באירופה ובאסיה. 

DSCN2894

בין לבין, כלומר בסתיו ובאביב – הם נודדים, והרבה מהם חולפים מעלינו. בעולם לפי ההערכות חיים בין 250,000 ל-300,000 שקנאים, ו-50,000 מתוכם חולפים בארץ פעמיים בשנה – דרומה בסתיו, צפונה באביב.  

DSCN2518

מעטים מהם – כ-500 לפי ההערכות – מבלים את החורף בארץ ולא ממשיכים דרומה. 

DSCN2526

השקנאי הוא עוף גדול – שקנאי בוגר יכול להגיע למשקל 11 ק"ג ולגובה 1.70 מ' בעמידה. מוטת הכנפיים שלו היא בין 2.40-2.95 מטרים. 

DSCN2527

הבוגרים הם לבנים עם מעט שחור בכנפיים – 

DSCN2883

ואילו הצעירים הם כהים, וככל שהם מתבגרים הם מחליפים את הנוצות הכהות בבהירות יותר. 

DSCN2479

שקנאי אוכל בין קילו לשלושה קילו דגים ליום. הוא ממלא את השק הגדול שלו – זה מרשים למדי לראות אותם עם שק מלא. 

DSCN2554

אבל, כמובן… 50,000 שקנאים כאילה, שאוכלים כל יום יותר מ-100,000 קילו דגים זו בעיה. הם מגיעים לבריכות דגים, שם חקלאים מגדלים דגים לפרנסתם – וכמובן, נוצר קונפליקט קשה. 

DSCN2517

פעמים רבות החקלאים פשוט יורים בשקנאים, ופוגעים בהם.
במקרים טובים יותר, יש להם תותחים שעושים רעש, מפחידים את השקנאים ומבריחים אותם.
רשות הטבע והגנים קונה כל שנה עשרות טונות של דגים חיים ומשחררת אותם במקומות כמו המאגר הזה, כדי שהשקנאים יבואו לשם ולא לבריכות הדגים המסחריות. כך הם  יפגעו פחות בחקלאים – וייפגעו פחות מהם.
המצב, כמובן, רחוק מלהיות אידילי – ולפי ההערכות בעולם, מספר השקנאים בירידה. 

DSCN2631

זוהי עוד בעיה בשמירת הטבע בארץ, ואין לה פתרון. בינתיים השקנאים ממשיכים דרומה: 

DSCN2893

אחד השקנאים שצלמתי הצחיק אותי מאד – הוא עסק בהתגרדות תוך תעופה… 

DSCN2875a

את התמונות צלמתי במצפור אגמי עמק חפר, בתאריך 2.11.2014
ובמעין צבי, בתאריך 6.11.2014

DSCN2549

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN2875

כפן לבן – Platalea leucordia

DSCN2810

רגע לפני התחלת הרשימה, רציתי לספר לכם שסוף סוף בניתי תוכן עניינים מלא לכל הבלוג (834 רשומות מפורסמות, ובינתיים מצאתי אחת שפספסתי מניו יורק, מ-2011 – אני מתכננת לפרסם אותה רטרואקטיבית בקרוב). אתם יכולים להגיע אל התוכן מהתפריט העליון של הבלוג – או מכאן

DSCN2828

בטיול האחרון שלי במעין צבי, ראינו להקה של עופות לבנים – כפן לבן. 

DSCN2811

הם עמדו להם בבריכה מרוחקת למדי. הם עופות חששניים וכשהתקרבנו מדי לטעמם – הם התרחקו מאיתנו… 

DSCN2827

הכפנים נקראים כך, בגלל המקור שלהם שמתרחב בקצה ונראה כמו כף: 

DSCN2816

תארו לעצמכם כמה קשה לנקות את הנוצות עם מקור שכזה… 

DSCN2825a

מיד נזכרתי בכפנים הורודים מפלורידה – הכפנים הם פשוט יצורים מעוררי חיוך. 

IMG_0882

אם כי הכפן הורוד מפלורידה נראה לי מחייך, ואילו הכפנים הלבנים שלנו נראים רציניים יותר: 

DSCN2825

הכפן הלבן הוא עוף נודד, כמו העגורים, החסידות הלבנות והשחורות, והשקנאים. חלקם גם חורפים בארץ – אך חוזרים לקנן באירופה. 

DSCN2811a

הכפן שייך למשפחת החסידות. הוא קטן יותר מהחסידה – גובהו הממוצע כ-90 ס"מ, ומשקלו כ-1.5 קילו בלבד. מוטת הכנפיים – בערך 130 ס"מ.  

DSCN2817

הכפנים אוהבים לעמוד בשלוליות רדודות, כמו בתמונות שכאן, ולחפש מזון. 

DSCN2819

הם מכניסים את קצה המקור למים, ומטלטלים אותו – אוספים כל מה שנמצא, ואז מסננים את מה שמעניין אותם. 

DSCN2818

הם אוכלים רכיכות, סרטנים, דגים, תולעים, חרקי מים וזרעי צמחים – כל מה שאפשר למצוא במים, מתאים להם. 

DSCN2831

את התמונות צלמתי במעין צבי, בתאריך 6.11.2014

DSCN2822

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN2821

נזכרתי פתאום בשיר של Big Blue Marble – איך אהבתי את הסדרה הזו כילדה!

כֵּרְוָן מצוי – Burhinus oedicnemus

בפורום צפרות, נוהגים לפתוח שרשור יומי של תצפיות. כל מי שראה ציפור מעניינת, או יצא לסיור צפרות – מדווח שם, ולפעמים מוסיף גם תמונות.

והשבוע, לפתע ראיתי הודעה בשרשור היומי:  בין הוד השרון לכפר סבא נצפו כ-300 כרוונים!

כלומר, לא אחד או שנים, לא עשרות.. מאות! מאות כרוונים, במרחק של 5 דקות נסיעה מהבית שלי!

אז שלחתי מסר, בדקתי וחקרתי, יצאתי לשדה – ועכשיו אני יכולה לספר לכם על הכרוון!
כך נראה השדה במבט ראשון: שדה חרוש, תלמים-תלמים, פה-ושם נראה (במיוחד בחלק האחורי) שיש כמה אבנים פזורות:

אז כמו שניחשתם כבר, האבנים הללו הן כרוונים. כרוונים הם ציפורים קרובות יחסית לחופמאים, אבל בניגוד לחופמי – הם לא עופות מים, אלא מעדיפים שדות פתוחים, חולות, איזורים סלעיים.

 

הם אוהבים להסתובב על האדמה, ולא מאד אוהבים לעוף. בהתחלה הם יברחו, ורק אם יחשבו שיש סכנה – כמו אדם שהתקרב מדי אל שולי השדה – הם יברחו בתעופה למרחק קצר:

אם הסכנה תמשיך, אז הם יברחו למקומות מרוחקים יותר.  הם בהחלט מסוגלים לעוף, וחלקם נודדים בין אירופה לישראל ולאפריקה.

לכרוון יש עיניים צהובות, מקור צהוב שקצהו שחור – וגם רגלים צהובות (שלא רואים בתמונה הזו…)

הכרוונים עמדו בשדה, בין התלמים ועליהם – ואני הסתובבתי סביב לשדה, מקפידה לא לדרוך על התלמים (בכל זאת, מישהו עבד, חרש וזרע שם) – ומנסה בכל זאת להתקרב למרחק סביר לצילום…
בשלב מסוים קלטתי שיש הרבה יותר כרוונים שם ממה שחשבתי בהתחלה. כאן בתמונה אפשר לראות דוגמא: כמה כרוונים אתם רואים בתמונה? במבט חפיף רואים ארבעה. אולי חמישה. תגדילו ותספרו, אנחנו מצאנו שלושה עשר…

אם אתם רוצים לראות את אילו שאנחנו מצאנו, סימנו אותם בתמונה כאן.

הכרוון מתלהק בחורף ללהקות גדולות, ואני אכן פגשתי להקה גדולה – בעזרת התמונות שלי, הערכתי את גודל הלהקה בכ-150 ציפורים. רפי מפורום ציפורים שהפנה אותי לשם – כתב הערכה של 300. אולי ביום שאני עברתי שם חלק טיילו בשדה ליד…

ובקשר לשם… כרוון… שם מוזר, מה מקורו? באתר המרכז לטיפוח ציפורי הבית כתוב שהשם העברי מגיע מהשם הערבי – כרוואן – והם קראו לו כך בגלל הקריאות שלו, שנשמעו דומות ל"כרוון! כרוון!" – בעצם, הקריאות דומות יותר לשם האנגלי: Curlew מאשר לשם הערבי (או העברי)

באביב – בסביבות אפריל – הלהקה תתפרק לזוגות, והם יחפשו מקומות לקנן.

אצל הכרוון "מקום לקנן" לא חייב להיות קן, או מקום סתר. יכול להיות סתם בשולי שדה, או באיזור חולי. הם חופרים גומה רדודה, בערך בעומק של 5 ס"מ, ומטילים בה 2 ביצים.
הם מטילים ביצים על האדמה, ואז נשארים לשמור על הביצים.

שני ההורים ישתפו פעולה וידגרו על הביצה במשך 26 ימים. אחר כך הם יטפלו באפרוחים במשך חודש וחצי – ואז יישלחו אותם לדרכם העצמאית.
אם הקן נהרס (למשל, ע"י טורפים)  – הכרוונים יטילו "הטלת מילואים" – ביצה נוספת תוטל, ויהיה נסיון נוסף להביא גוזל לעולם. זו שיטה נפוצה אצל הרבה מיני ציפורים – מגדלים ביצים בקן, ואם יש בעיה – ישלהם Plan B – ביצה נוספת שתוטל.

התמונות צולמו בהוד השרון, 12.1.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! 

  תוספת: בעקבות שאלות ששאלו אותי:
הכרוון הוא עוף גדול – בערך 40-45 ס"מ גדלו (כלומר, בערך כמו סיקסק).
הוא ניזון מחרקים, חסרי חוליות וזוחלים קטנים – כלומר, החקלאים יכולים לשמוח כשלהקת כרוונים מתנחלת להם בשדות: זו הדברה אורגנית מצויינת!