ילקוט הרועים – Capsella bursa-pastoris

אני ממשיכה לסייר בעיר,  ולחפש אובייקטים לצילום "אורבני". הפעם מצאתי את ילקוט הרועים:

ילקוט הרועים גם הוא ממשפחת המצליבים, וגם הוא מוגדר בספרות בתור "צמח דרכים" – אבל הפעם לדעתי נכון יותר לקרוא לו "צמח המדשאות", שכן הוא גדל הרבה במדשאות עירוניות.
כמובן, זה לא מונע ממנו לצמוח בשולי מגרשי חניה, יחד עם התודרה

כמו שציינתי, ילקוט הרועים הוא ממשפחת המצליבים. ניסיתי לצלם את הפרח מלמעלה, כדי שאפשר יהיה לראות את הפרח המצליב, ארבעת עלי הכותרת:

השם מגיע מצורת הפרי. הצורה נעה בין משולש ללב (בדוגמא שלי הפרי דומה יותר ללב), עם "תפר" באמצע – והצורה הזו הזכירה לאנשים את הילקוט שהרועים היו לוקחים איתם בצאתם ליום במרעה.
השם העברי כאן הוא תרגום של השם הערבי.

ילקוט הרועים הוא צמח קטן – גבהו נע בין 10 ל-30 ס"מ, ורוב הצמחים קרובים יותר לגובה 10 ס"מ.

הילקוט נפוץ ברוב חלקי הארץ – ממרכז הנגב ועד לחרמון. בלקסיקון מפה לצמחי ישראל, פרופ. שמידע כותב כי נראה שילקוט הרועים התאים את עצמו לשינויים ולהפרעות שיוצרת תרבות האדם, והוא שכיח בכל אגן הים התיכון – גם בשטחים עזובים, גם בגינות ובעיר – וגם בשטחי בתה פתוחים.

ולמען האמת, אני די בטוחה שפגשתם אותו. אתם גרים בארץ? בעיר או בישוב כפרי? טיילתם בחודש פברואר או מרץ בארץ? אם עניתם "כן" לאחת השאלות הללו – אז סביר להניח שפגשתם בדרך את ילקוט הרועים.
אולי לא שמתם לב… אבל בשביל זה אני פה

התמונות צולמו בכפר סבא, בפברואר 2011.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות את ילקוט הרועים גדול מהחיים…

עוד דבר אחד… רואים את הפרחים הורודים למרגלות הילקוט בתמונה הבאה? הם נושא הרשימה הבאה שלי – שתהיה על… (ציפורן חתול, לא לגלות! אחרים מוזמנים לנחש )  

תודרה מעובה (Sisymbrium erysimoides ) או עננת יוצאת לצלום אורבני

בעקבות כמה צלמים בבלוגיה, שיצאו לצילומי רחוב וצילומים אורבניים – החלטתי גם אני לצאת לעיר ולהקדיש כמה רשימות לצילומים בעיר.
אני, כמובן, מתכוונת לכל העשבים הקטנים האילה, שהעיריות שונאות ומרססות כל הזמן. ובכן, יצאתי לי  לטייל בעיר – בכפר סבא.
יש המון צמחים שצומחים בעיר. את התמונה הבאה, למשל, צלמתי בשולי גינה עזובה. רואים בתמונה אזנב מצוי, סרפד צורב, חלמית גדולה ותודרה מעובה.  

היום אני מתמקדת בתודרה – הנה היא בתקריב:

תודרה מעובה היא פרח ממשפחת המצליבים – כלומר, יש לכל פרח בדיוק ארבעה עלי כותרת, מסודרים כצלב.  במקרה של התודרה הפרח קטן למדי וממש לא מרשים. 

הפירות שלה הם תרמילים צרים ודקים מאד, שנראים ממש כמו גבעולים דקיקים – זה משווה לה חן מסוים, וגם מקשה עלי כצלמת…

התודרה אוהבת קרקעות עשירות בחנקות  – וזה אומר שהיא נפוצה בצידי דרכים, ובאיזורים בהם יש הפרעה לטבע. כמו שולי מגרשים נטושים, גינות בתים ומגרשי חניה.

לעלים יש ריח צנון. המטרה של הריח הזה (שהוא חריף למדי) היא להגן על התודרה מפני אוכלי העשב למיניהם. זה בהחלט יעזור להם נגד הכבשים הרבות הרועות ברחובות הערים בארץ…
מצד שני, לפי הכתוב, העלים הללו בכלל לא רעים בסלט.  אז אם נגמרים לכם עלי הבייבי בבית – אולי תרדו למגרש החניה הקרוב, ותחפשו שם תודרה?
ניסיתי את העלים הללו כתוספת לסלט של אתמול בערב – הם חריפים למדי, ובכמות קטנה בסלט זה די נחמד.

התודרה גדלה בכל הארץ – פרט לאיזורים של המדבר הקיצוני.

אבל באמת אין צורך לצאת לחפש אותה במקומות נידחים. ראיתי תודרות מציצות מסדקי מדרכה באיזור תעשיה עירוני!  (רק שאני לא בטוחה שהייתי רוצה לאכול את עליה של אותה תודרה)

מבחינת הגודל – בעיר, בתנאים טובים, התודרה יכולה להגיע לגובה של כ-60 ס"מ  ואף יותר. אבל הגובה הממוצע הוא כ30-40 ס"מ.

התמונות צולמו ברחובות כפר סבא, בפברואר 2011.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

הערה, 9.4.2011: במקור כתבתי תודרה סייגית, אבל זו התודרה המעובה. הן דומות, ואני טעיתי!
תודה רבה לטל לבנוני שתיקנה אותי!