עוד כמה צהרונים – צהרון מצוי – Moraea sisyrinchium

יש לי עוד הרבה תמונות צהרונים, והם כל כך נחמדים – אז הנה לפניכם רשימת צהרונים נוספת.

באפריל טיילנו בהר הלל, ושם מצאנו מרבדים נפלאים של צהרונים! אני לא חושבת שראיתי מעודי כאילה כמויות של צהרונים!
ואם יש כמה בני-חצב יקינתוניים לידם – זה יוצא מקסים לטעמי: חגיגה בסגול וירוק:

גם בכרמל, באיזורים שנשרפו פגשתי צהרונים –

הצהרון הוא עוד פרח ששינה שמות כמה פעמים במשך השנים.

בהתחלה בכלל קראו לו איריס (או אירוס – כבר כתבתי על שאלת איריס או אירוס) – איריס מצוי.

  

אחר כך שינו את השם ל"איריס אחר-הצהרים" – כי הוא נפתח בצהרים ופורח רק אחר הצהרים.

 

אבל אז הגיעו למסקנה שיש הבדלים בינו לבין האיריסים – ההבדלים הם מורפולוגיים (לצהרון יש פקעת, ולא קנה-שורש או בצל; ולעטיף של הפרח אין צינור) – ולכן גם בשם הלטיני הוא הופרד מהאיריס, וגם בשם העברי.
ואז קראו לו אחי-איריס מצוי (או אחי-אירוס מצוי)

ואז חזרה שוב ההתלבטות – איך לאזכר בשם את העובדה שהוא פורח אחר הצהרים? נו… אין ברירה. הפרח שוב שינה את שמו, ועכשיו הוא ידוע בשם "צהרון מצוי".

 התמונות צולמו:
בחוף הבונים, 3.3.2011
בכרמל, 1.4.2011
בהר הלל, 16.4.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 


תזכורת:

בשבת נפגשים בשעה 10:00, בחניון הפיתולים בכרמל:
נוסעים עד הכניסה לחוות הסוסים שלפני בית אורן. לפני החווה, יש דרך עפר (שהרבה פעמים מכוניות חונות בתחילתה) לכיוון צפון (כלומר, ימינה מכביש הכניסה לבית אורן). נוסעים בה עד מבנה השרותים (נסיעה לא ארוכה). שם חונים.
יש לדאוג לכובע, נעלי הליכה, קרם הגנה ומים.
אח"כ – בתלות בגשם – ננסה לעשות פיקניק קל. מוזמנים להביא אוכל.

אני יודעת שהתחזית מדברת על גשמים מקומיים, אני מקווה שהם פשוט יהיו במקום אחר….
אני אשלח מסר עם מספר הטלפון שלי לכל מי שאשר. מי שרוצה להשתתף, מוזמן לשלוח אלי מסר.

צהרון מצוי – Moraea sisyrinchium

  

מאי כבר בעיצומו, ואני עוד בפרחי מרץ-אפריל: פרח נפוץ ומקסים, ממשפחת האיריסיים, ושמו צהרון מצוי.

  

הצהרון נפוץ בארצנו מהנגב ועד לחרמון. הוא מתחיל לפרוח כבר בינואר – ועדיין אפשר לפגוש אותו בראשית מאי בצפון הגבוה – למשל, ביער אודם.

 

 אבל אם תצאו לחפש אותו בבוקר, סביר להניח שתפספסו. בכל מקרה, לא תמצאו אותו פורח. הצהרון ישן בבוקר את שנת היופי שלו, ורק בצהרים – כמו לפי פקודה – נפתחים כל הצהרונים, ולפתע רואים אותם מסביבנו.  מכאן מגיע השם "צהרון".

כאן אפשר לראות את התהליך, שלוקח פחות מדקה: משמאל הפרח הסגור, הישן -והוא נפתח לו ומחייך אל השמש:  

כמו שכתבתי, הצהרון שייך למשפחת האיריסיים. אחד המאפיינים של האיריסיים הוא שיש לכל פרח ששה עלי כותרת, ממש כמו לשושניים.

אבל קצת קשה להבחין בזה במבט מרוחק – לכן הוספתי את התמונה הזו:

כאן אפשר לראות יפה את ששת עלי הכותרת – שלושה גדולים ומשתפלים ושלושה קטנים ניצבים: השלושה הקטנים הם אילו שהופכים להיות "ההיכל" באיריסי ההיכל.

אבל מה זה "עמוד עלי כותרתי"? זה היחוד של האיריסים. עמוד העלי – זה איבר המין הנקבי של הפרח – התפצל לשלושה חלקים, התרחב וקיבל את צבע עלי הכותרת. כלומר, הוא מעין עלה-כותרת מדומה. מתחתיו מסתתר האבקן – ובסה"כ ישנם שלושה אבקנים לפרח.

  

זו דרך להוסיף פונקציונליות לפרח, וגם להגדיל את הפרסומת ולמשוך עוד חרקים.

התמונות צולמו:
בחוף הבונים, 3.3.2011
בכרמל, 1.4.2011
בהר הלל, 16.4.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

והפעם: צבעונים, ושחקני משנה

סיפרתי כבר שהייתי בחוף הבונים, ופגשתי צבעונים, ומלאתי את כרטיס הזכרון שלי בתמונות…

אז אני מרשה לעצמי עוד רשימה באדום – ומי שנמאס לו מוזמן לדלג עליה. אבל אני באמת לא יודעת איך יכול להמאס מצבעונים. והפעם אני מגוונת: צבעונים ופרחים נוספים.

ראינו בגבעות כל מיני מקבצים כאילה: גושים נאים וצפופים של קורנית מקורקפת (טימין בר) וסירה קוצנית, והם מנוקדים באדום (צבעונים) ובורוד (סחלבים) –

מקרוב הם נראים כך: סחלב פרפרני וצבעוני השרון –

בצהרים, בבת אחת נפתחו כל הצהרונים  – והצהרון המצוי הזה הציץ על הצבעוני הכלוא בסבך הסירה הקוצנית:

בתמונה הבאה צמד הצבעונים שומר על להקה של מרסיה יפהפיה – ממש כמו זוג רועים ועדרם

אבל אז ראיתי מרחוק את זה –

והייתי חייבת להתקרב. איזה שילוב מלכותי, מהמם –

גוש נפלא של רקפות וצבעונים, עם כמה סביונים וכתמות בשביל תוספת צבע. איזו חגיגה יפהפיה!

התמונות צולמו בחוף הבונים (כבר המלצתי לכם ללכת לטייל שם?) בתאריך 3.3.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.