והפעם: צבעונים, ושחקני משנה

סיפרתי כבר שהייתי בחוף הבונים, ופגשתי צבעונים, ומלאתי את כרטיס הזכרון שלי בתמונות…

אז אני מרשה לעצמי עוד רשימה באדום – ומי שנמאס לו מוזמן לדלג עליה. אבל אני באמת לא יודעת איך יכול להמאס מצבעונים. והפעם אני מגוונת: צבעונים ופרחים נוספים.

ראינו בגבעות כל מיני מקבצים כאילה: גושים נאים וצפופים של קורנית מקורקפת (טימין בר) וסירה קוצנית, והם מנוקדים באדום (צבעונים) ובורוד (סחלבים) –

מקרוב הם נראים כך: סחלב פרפרני וצבעוני השרון –

בצהרים, בבת אחת נפתחו כל הצהרונים  – והצהרון המצוי הזה הציץ על הצבעוני הכלוא בסבך הסירה הקוצנית:

בתמונה הבאה צמד הצבעונים שומר על להקה של מרסיה יפהפיה – ממש כמו זוג רועים ועדרם

אבל אז ראיתי מרחוק את זה –

והייתי חייבת להתקרב. איזה שילוב מלכותי, מהמם –

גוש נפלא של רקפות וצבעונים, עם כמה סביונים וכתמות בשביל תוספת צבע. איזו חגיגה יפהפיה!

התמונות צולמו בחוף הבונים (כבר המלצתי לכם ללכת לטייל שם?) בתאריך 3.3.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

רשימה באדום-כחול (וגם ירוק)

את הצבעונים ברשימה הקודמת צלמתי בחוף הבונים.

  

חוף? מישהו ראה שם חוף? אולי שמים…

אז רציתי להוכיח לכם שהתמונות צולמו בחוף

ושאחד הדברים המשגעים ביותר שאפשר למצוא – זה שילוב צבעים מופלא של פרח אדום על רקע הים הכחול

האם הצלחתי לשכנע אתכם?

כי את עצמי שכנעתי לגמרי

וגם את כרטיס הזכרון של המצלמה שלי שהתמלא והתמלא בשילוב המופלא הזה…
הצבעוני הוא (כמו ברשימה הקודמת) צבעוני ההרים, תת-מין השרון שגדל על סלעי הכורכר של חוף דור-הבונים.  ושוב אני קוראת לכם לצאת לחוף ולהנות מהפריחה הנפלאה הזו!
 
התמונות צולמו בחוף הבונים, 3.3.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות את התמונות במלוא הדרן. מה, עוד לא הקלקתם? תאמינו לי, זה י-פ-ה-פ-ה !!! 

צבעוני ההרים, תת מין השרון – Tulipa agenensis subsp. sharonensis

והפעם: אדום אדום אדום!!!  (וזה יימשך כל השבוע )

  

איך זה שעוד לא הצגתי את צבעוני ההרים? כזה פרח יפהפה ומרשים, וכבר הצגתי את שני האחים הנדירים שלו – צבעוני החרמון וצבעוני ססגוני – אבל דילגתי על הצבעוני היפהפה והנפוץ בארץ…

ובכן… גם היום נושא הרשומה הוא לא בדיוק צבעוני ההרים. כלומר, כן צבעוני ההרים – אבל בעצם, תת-מין שלו. צבעוני השרון.

כן, שוב אני מסתבכת עם הסיסטמטיקה. הפעם הסיפור הוא כזה: בעבר, היתה נטיה חזקה לפצל הכל למינים נפרדים. אם פה הפרח מגיע לגובה של 10 ס"מ – ובמקום אחר ל-30 ס"מ – היו מפרידים אותם למינים נפרדים.
אחר כך התחילו לבדוק דברים בצורה מדעית יותר. למשל, לקחת שני צמחים דומים, ולגדל אותם בתנאים דומים. ואז לראות אם עדיין ההבדלים בינהם כל כך גדולים.  מאחור יותר הוסיפו גם בדיקות DNA.
לפעמים ההבדלים נשארו. כך, למשל, אפשר לגדל את חבצלת הנגב ואת חבצלת החוף – ולראות שהן שונות גם אם נותנים להן תנאים דומים.

  

אצל הצבעוני – זה לא עבד ככה.
ההבדלים שראו בין הצבעונים במישור החוף לאילו בשפלה ובהרים היו אילו –
 הבדלים בגודל הצמח וגודל הפרח (בהרים גדול וגבוה יותר, במישור החוף קטן ונמוך יותר)
 העובדה שלצבעוני בהרים בדרך כלל עלי העטיף מתחלקים לשלושה גדולים, ושלושה מעט יותר קטנים  – לעומת הצבעונים של מישור החוף שבהם כל ששת עלי העטיף די אחידים בגודלם.
 העובדה שלצבעוני השרון לרוב (אבל לא תמיד) יש גוון צהבהב בצד החיצוני של עלי העטיף (=עלי כותרת)
ההבדלים ההלו לא נשארו. ולכן אילו הבדלים שנובעים מבתי גידול: בהרים הקרקע עשירה יותר, ויש יותר גשם. במישור החוף הם גדלים על כורכר וחמרה, שהן אדמות מחלחלות ועניות במים.

ומשום כך הצבעוני הזה, שנקרא בעבר "צבעוני השרון" – אוחד לתוך המין "צבעוני ההרים". כדי לשמור בכל זאת על הייחוד שלו, נתנו לו מעמד של תת-מין: תת מין השרון.  

הצבעוני הוא אחד מהפרחים האדומים המפוארים של ארצנו. יחד עם הכלנית, הנורית והפרג – הוא משלים את הרביעיה האדומה הגדולה.

וכמו אחיו לצבע, לצבעוני אין צוף.
הצבעוני עשיר מאד באבקה – כמו שאפשר לראות בתמונה הבאה :

הצבעוני מואבק על ידי חיפושיות שאוכלות אבקה, ורואות צבע אדום – בניגוד לדבורים, זבובים וחרקים נוספים שלא רואים את הצבע האדום ולכן לא מגיעים אל הצבעוני.

 

 עכשיו שיא הפריחה של צבעוני השרון בשמורת דור-הבונים. אני ממליצה מאד למי שרוצה שהעיניים שלו יזרחו באדום, לנסוע לשמורה (כניסה מכיוון קיבוץ נחשולים מובילה קרוב לגבעות הפורחות) – האיזור פשוט מרהיב עכשיו, ומלא באפשרויות פוטוגניות.

בשמורת בני ציון התחילה פריחת הצבעונים, ושמעתי שגם בחורשת הסרג'נטים בנתניה הם כבר פורחים. מן הסתם, בעוד שבוע שבועיים אפשר יהיה גם להנות מצבעוני ההרים גם בהרים!

 התמונות צולמו בחוף הבונים, בתאריך 3.3.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.  

  בעקבות הרשימה של בני, אני מקדישה לך – בני – את זר הצבעונים האדומים הללו, ומאחלת לך רק ימים אדומים, והרבה!

השתלמות רת"ם, 19.2.2009 – דרום השרון

 
ביום חמישי לפני שבוע הייתי בהשתלמות רת"ם.
הזכרתי את ההשתלמויות הללו כבר כמה פעמים, והחלטתי להרחיב ולספר על רת"ם.
רת"ם – רשת תצפיות ומידע בוטני – זהו מרכז מידע של האוניברסיטה העברית ושל החברה להגנת הטבע שמטרתו היא מחקר, חינוך ושמירה על צמחי הבר של ישראל. רת"ם הוקם ע"י פרופ. אבי שמידע ועוד רשימה ארוכה ומכובדת של אנשי טבע, מדענים, וחובבי פרחים לפני 30 שנים בערך.
אחד הדברים החשובים באתר – לפחות מבחינתי – דף דיווחי הפריחה העדכניים של האתר. אם רוצים לדעת מה פורח עכשיו והיכן, זה המקום לבדוק! 
 

צבעוני ההרים, תת מין השרון, שמורת בני ציון
 
בעבר, רת"ם היה מתוקצב ע"י האוניברסיטה – וחברי רת"ם כתבו כתבות והוציאו רבעון, אספו מידע רב וצפו באופן עצמאי בפרחים, ואפילו חקרו ובדקו התנהגויות שונות ותגובות.
כיום זהו גוף התנדבותי לחלוטין. כיון שכך, היקף הפעילות ירד באופן משמעותי.
 
בעונות הפריחה, בערך אחת לחודש, יוצאים חברי רת"ם לסיור – כל פעם במקום אחר – ללמוד על פרחים, לאתר צמחים נדירים, לחפש מה השתנה מפעמים קודמות שהיו באיזור…  
 
ביום חמישי, 19.2.2009 יצאנו לנו – הפעם קרוב בשבילי – לאיזור דרום השרון. בקרנו בארבע שמורות-עציץ: בני ציון, קדימה, הדסים, נתניה.
 

תורמוס צר עלים, שמורת בני ציון
 
מהי שמורת עציץ?
שמורת עציץ היא שמורה קטנה מאד – פחות מ100 דונם – מוקפת בפיתוח עירוני, שדות חקלאיים ושאר שטחים לא-טבעיים. שמורה כזו היא מעין "מוזיאון" – מטרתה להראות לנו מה היה כאן לפני שבאנו לגור פה. מצד שני, היא נתונה ללחצים – השפעה של מחלות וריסוסים מהגידולים החקלאיים (כמו האירוס עם הוירוס ברשימת האירוסים שלי), חדירה של חיות – כלבים וחתולים – מהיישובים, ועוד.
 

דבורנית צהובת-שוליים, שמורת בני ציון
 
אני יודעת שיש לחץ אדיר על המשך פיתוח במישור החוף. אני יודעת שכמות האנשים בארץ גדלה, וכולם רוצים לגור איפשהו, רצוי בתל-אביב או קרוב אליה. גם רוב היצע העבודה הוא בגוש דן.
יחד עם זאת, ראות ירוקות הן חשובות גם לבריאות הנפשית של כל אותם מליונים, וגם לאוויר שאנחנו נושמים. ואפילו מוזיאון קטן, שיזכיר לנו איך נראה האיזור פעם לפני פחות ממאה שנים – חשוב לדעתי, לא פחות, משימור בית בן-גוריון וספריתו.
 

שפתן מצוי, בני ציון
 
ואם אחזור להשתלמות: בעצם זהו טיול, אבל בדגש לימודי. תמיד אנחנו נגררים לשיחות על סקס – הלא בסך הכל, הפרחים הם אברי המין של הצמחים! ואחת המטרות החשובות של כל מין היא הִתְרַבּוּת. אז אנחנו מדברים על האבקה, מנתחים את האיברים השונים של הפרחים – ואם תרצו לדעת סוד: כל המשוגעים לבוטניקה הם בעצם חולי מין…ולא סתם, אלא מין ביזארי. מין בצמחים.
  

גוּלָנִית ערב, שמורת הדסים
 
שמורת הדסים היא שמורונת מאחורי פנימית הדסים, אבל עכשיו היא סגורה לציבור לצורך שיקום משריפה שפרצה שם לפני כמה זמן. אנחנו קבלנו התר מיוחד להכנס לשמורה, ומצאנו שם פרח מקסים בשם גוּלָנִית ערב. הגוּלָנִית (שנקראת כך בגלל ראש הפרח העגול כמו גולה) היא פרח ממשפחת הגולניתיים, בצבע תכול מקסים. היא פורחת בעיקר בהר הנגב, בדרום; ופעם פרחה באתרים רבים במישור החוף.
אבל מאז בנינו יישובים, וכיום הגולנית ידועה מנקודה אחת בלבד במישור החוף: שמורת הדסים. וזו הסיבה שכל כך חשוב לשמור על השמורה הזו. זו הנקודה היחידה בה אפשר לפגוש גולנית – בלי לרדת לנגב. מוזיאון, אמרתי?
 

פשתנית יפו, שמורת קדימה
 
מדריך הטיול שלנו הפעם היה ד"ר גדי פולק – מרצה לבוטניקה ואקולוגיה בסמינר הקיבוצים. הטיול היה רגוע, מעניין ומעמיק בזכותו. ההסברים שלו על הסיסטמטיקה והתפתחות הצמחים – פשוט מרתקים. בנוסף אליו היו אנשים כמו מימי רון, הגר לשנר ואורי פרגמן-ספיר, שכולם בוטנאים, ואני לומדת מהם המון. 
 

רתם המדבר, שמורת אירוס נתניה
 
שמורת אירוס הארגמן של נתניה היא גם שמורה במצב בעייתי. זו אינה שמורה רשמית של המדינה, אלא שמורה שהוקמה בעקבות החלטת מועצת העירית נתניה להקים שמורה עירונית לרווחת התושבים. כן ירבו עיריות שמכריזות על שמורות כאילו!
אבל… חשוב מאד שהחלטות כאילו יגובו במעמד רשמי, וששמורות שהוכרזו כך אכן יהיו מוגנות.
התושבים אכן נהנים מהשמורה כיום – אבל כל שנה, כשאני מגיעה אל השמורה – היא קצת יותר קטנה. עוד נגיסה. עוד חתיכה שנבנתה. המצב של השמורה הזו רעוע, ואני מאד מקווה שיצליחו לשמור עליה.
ולא רק בגלל האירוסים! בשמורת נתניה גדלים מינים רבים – שחלקם יחודיים לאיזור, כמו אלקנת הצבעים, מרסיה יפהפיה, שום תל אביב (פרח מקסים, שאני אציג), תלתנים מיוחדים ועוד.
 

תלתן פלישתי, שמורת אירוס נתניה
 
אחד הצמחים שחפשנו בבני ציון – ומצאנו המונים ממנו – היה לשון אפעה קטנה.  כבר סיפרתי על השרך הזה, והפעם הצלחתי לצלם כמה תמונות ממש טובות שלו – זו המוצלחת שבהם, לטעמי:
 
 

לשון אפעה קטנה, שמורת בני ציון
 
 אבל בשביל שאפשר יהיה להבין מה קנה המידה, וכמה הפיצקלה הזה הוא באמת פיצקלה – צלמתי את אחד מאנשי רת"ם מצלם את לשון האפעה. כן, היא פה בתמונה, מסומנת בחץ אדום, כדי שיהיה מובן שאני כן מתכוונת לחתיכת העשב שם.

עד כאן. אני מקווה שלא התייאשתם ממני. היה טיול מעניין, ולמרות שאני מכירה את בני ציון, קדימה ונתניה – היו לי חידושים בשמורות הללו.
 

בז מצוי, שמורת בני ציון
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.