פשתנית – פרחים, פרפרים וכל מיני

פשתנית ססגונית – Linaria haelava – פעם שניה

לפני 10 שנים סיפרתי בבלוג אודות הפשתנית הססגונית, וכמה היא מקסימה.

והנה, השנה הזדמן לי לפגוש מרבדי פשתניות בשני מקומות – סיבה נהדרת לחזור אל הפשתנית!

בתחילת ינואר נסענו לאזור עזוז. זהו ישוב קטן בסוף העולם בערך, ממש על גבול מצרים. המטרה היתה למצוא את עץ השיטה בתמונה פה מעל, שדיווחו לנו שהוא מוקף פשתניות.

כמו שאפשר לראות בתמונות, בסופו של דבר מצאנו את העץ. ואפילו היתה לנו חווית ספארי מרהיבה בדרך, שכבר כתבתי אודותיה.

הפשתנית מזכירה בצורתה את לע הארי, ובאמת הכרתי אותה (וגם את לע הארי) בתור בת למשפחת הלועניתיים.

אבל… מסתבר שבשנת 2016, בעקבות מחקרים גנטיים, פרקו את משפחת הלועניתיים והעבירו חלק מהסוגים למשפחות אחרות. הלוענית, על שמה נקראת המשפחה – נשארה במשפחת הלועניתיים.

אבל לע הארי והפשתנית עברו משפחה, והיום הם במשפחת הלחכיים. בעיני זה קצת תמוה, וקצת קשה לי לקבל את הרעיון שפשתנית קרובה יותר ללחך – זה הצמח החום הקטן בקדמת התמונה מעל, מצד ימין – מאשר ללוענית… זו מין הרגשה של "הורדה בדרגה", למרות שזו הרגשה סובייקטיבית שלי וכלל לא משהו רציונלי.

הפשתניות פורחות ברוב הנגב בגווני צהוב, כמו בתמונה מעל. אבל אם יורדים לים המלח – הן מתחילות להשתולל. הצבע השולט שם הוא הסגול-ורוד הזה:

ואפשר למצוא שם גם לבנות, ורודות בהירות, סגולות כהות ובכלל, מגוון מרתק.

בערך חודש אחרי שהיינו בעזוז – נסענו לבקעה, והגענו אל צפון ים המלח.

דיברו השנה הרבה בתקשורת על הפריחה בצפון ים המלח… לשמחתי, אנחנו הגענו לפני הכתבות וההמונים. היינו שם כמעט לבד… רק אנחנו ומרבדי הפשתניות.

בינתיים התחיל כבר חודש מרץ, ואני לא מספיקה להגיע לכל המקומות והפריחות שאני רוצה להגיע אליהם…

את הפשתניות צילמתי באזור עזוז, בתאריך 4.1.2020 ובים המלח בתאריך 1.2.2020
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

פשתנית ריסנית – Linaria pelisseriana

זוכרים את הפשתניות ?

הפשתניות הן פרחים קטנים, עדינים ומאד יפים בעיני – ממשפחת הלועניתיים. עד היום הצגתי שמונָה מינים שונים של פשתניות הפורחים בארצנו, והיום אני מוסיפה את המין התשיעי: פשתנית ריסנית.

לפי אתר צמחית ישראל ברשת, בארץ ישנם אחד-עשר מיני פשתנית. אבל שניים מהם – פשתנית אושה ופשתנית דמשקאית – נאספו ע"י בוטנאים ותיקים בשנות ה-30 של המאה ה-20 בסוריה ולבנון, ובעצם אינם גדלים בארץ. לכן אני חושבת שאפשר לומר שכיסיתי את כל מיני הפשתניות בארץ!

הפשתנית הריסנית היא מין נדיר בסכנת הכחדה. היא פורחת במספר נקודות בשרון, ובמספר נקודות בצפון הגולן. אני פגשתי אותה ביער אודם. היו שם די הרבה פשתניות – משטח נחמד מנוקד בפשתניות סגולות ובניסניות צהובות:

פשתנית ריסנית דומה מאד לפשתנית יפו, שהצגתי בעבר. ההבדלים הם קטנים אך ברורים למדי – פשתנית יפו היא שעירה, בעוד פשתנית ריסנית חלקה. היא גם ארוכה ודקה יותר, ומעט יותר קטנה מפשתנית יפו.

הפשתניות הללו נמצאות בסכנת הכחדה חמורה – ביער אודם הן גדלות מחוץ לתחום השמורה, ואם ירחיבו את הישוב מסעדה רק במעט – כבר יפגעו בהן.
בשרון – האתר העיקרי הוא יער אילנות של הקק"ל, ושם הוא תלוי בגחמתם של יערני קק"ל – ולצערי, לא כולם מודעים למינים נדירים הגדלים ביער.

אני מקווה שיצליחו לשמור על הפשתניות הללו – הן מאד עדינות ויפות.

הפשתניות צולמו ביער אודם, בתאריך 7.5.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

תוספת: לכבוד ל"ג בעומר:
אני אשמח אם תקראו את הבקשה הזו – אני מסכימה מאד עם הכותב. מדורה קטנה היא בהחלט מספיקה. אין צורך במדורות ענק.
ואם אפשר לאחד כמה כיתות סביב מדורה אחת – גם זה מצוין. חוסך זיהום אויר ומוסיף הרבה לחברה.

פשתנית ססגונית – Linaria haelava

בשנה שעברה, הצגתי שלל פרחים עדינים ויפהפיים ממשפחת הלועניתיים – הפשתניות. הצגתי אותן בגדלים שונים וצבעים שונים, אבל דלגתי על אחת יפה ומיוחדת:
הפשתנית הססגונית.

הפשתנית הססגונית היא גדולה – יחסית לפשתניות. הצמח נמוך, וזה נכון לכל הפשתניות – ואילו גודל הפרח הוא כמעט שלושה ס"מ.

היא גדלה במדבר – בערך מאיזור יער דודאים ודרומה. הדרבן של הפרח ארוך במיוחד – והצוף נמצא בתוכו. זאת על מנת לסנן את המאביקים הפחות מוצלחים (לדעת הפרח) – ולאפשר רק למאביקים בעלי חדק ארוך לקבל צוף, ולהאביק את הפרח.

הפשתניות הראשונות שפגשתי – ביער דודאים, בחולות ניצנה, בחולות נחל סכר ועוד – היו צהובות. לפעמים הגוון מגיע עד לבן, אבל הצבע השולט הוא בהחלט צהוב.

אבל אז ירדנו לאיזור ים המלח ועצרנו ליד מצד מדין – ושם קבלנו הדגמה לשם של הפשתנית. רציתי "ססגונית" – וקבלתי:

לפי הכתוב באתר של דנין, באיזורים שמתחת לפני הים – כלומר, ים המלח ומדבר יהודה – הפשתנית הססגונית מגוונת בצבעיה, ושם זו פשוט חגיגה בסגול-צהוב-כתום-לבן

הפשתניות הססגוניות נפוצות למדי בנגב – אבל בעוד הצהובות גדלות בבודדים – אחד פה, שניים שם, מקבצים קטנים ולא יותר – באיזור ים המלח הן שולטות, וניתן למצוא ממש מרבדים סגולים ויפהפיים שלהן

הגוון השולט הוא סגול בהיר, אבל אפשר למצוא ואריאציות כהות יותר ובהירות יותר

אחרי פתיחה כזו, ידעתי שאני אראה דברים מרהיבים במדבר, ואכן – לא התבדיתי. אני לא מכירה את צמחית המדבר, והשנה היא השנה הראשונה שאני מטיילת ברצינות וחוקרת את האיזור. ועוד קבלתי את ההזדמנות לעשות זאת עם פרופ. אבינעם דנין – אני חושבת שאין שני לו בחקר הבוטניקה של המדבר שלנו.

לטייל עם אדם שמכיר את האיזור ברמה כזו, זה משהו שלא זוכים לו כל יום – ואני מאושרת שקבלתי את האפשרות לעשות זאת. פגשתי צמחים רבים עם שמות משונים, על חלקם מעולם לא שמעתי…
למדתי הרבה גם על הצמחים עצמם – הלא לדעת את השם זה בהחלט לא מספיק!

התמונות צולמו:
בחולות נחל סכר וחולות חלוצה (24.2.2010)
ובמצד מדין (14.3.2010)

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

פשתנית קטנת-פרחים – Linaria simplex

אחרי שלל הפשתניות שהצגתי בחודש שעבר, פגשתי עוד אחת – זעירה כמו הפשתנית הזעירה, צהובה כמו פשתנית אשקלון ונדירה כמעט כמו פשתנית משולשת.

הכירו נא את הפשתנית קטנת הפרחים.

הפשתנית הזו מאד נדירה – היא פורחת בחרמון, באיזור הר כחל ורכס נמנמן; ובמירון – בהר שפנים. אני פגשתי אותה בשני המקומות הללו, ולמיטב ידיעתי אין אחרים.

הפרי שלה גדול מאד יחסית לפרח, כמו שאפשר לראות בתמונות. (מה שלא אומר הרבה: הפרי גדלו פחות מס"מ, הפרח – כ-3 מ"מ)

שאלו אותי מאיפה הגיעה השם "פשתנית" – במיוחד לאור העובדה שפשתנית ופשתה כלל לא דומות.

ניסיתי לחפש – מצאתי שהשם ה"עממי" (לא מדעי) באנגלית לפשתנית הוא: toadflux.

בדקתי במילון:

flux היא הפשתה – צמח הפשתה.

toad – קרפדה.

כלומר, השם האנגלי הוא משהו כמו "פשתת הקרפדה".

אז אם אתם שואלים אותי – כנראה המתרגמים לעברית ניסו להקל עליה עם השם הזה…

כל התמונות צולמו בתאריך 17.4.2009, במירון, בהר שפנים – שזה עוד תרגום גרוע לשם: השם המקורי של ההר הוא ג`בל שופנין – כלומר, הר הצופים או המשקיפים – כי הוא הר שמשקיף יפה על סביבותיו. כשעברתו את השם, החליטו ללכת על הצליל ולא על המשמעות.

למיטב ידיעתי, אין שפנים בהר שפנים.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

פשתנית משולשת – Linaria triphylla

הפשתנית האחרונה בסדרה הנוכחית היא גם הנדירה והמיוחדת ביותר. פשתנית חגיגית לכבוד החג.

לכבוד ולעונג הוא לי להציג בפניכם את הפשתנית המשולשת:

פשתנית משולשת ידועה כיום בטבע ממקום אחד ויחיד: גבעת זקיף, ממש מעל כרמיאל.

בנוסף, יש עוד כמה גנים בוטניים שהיא פורחת בהם. אבל בטבע – מקום אחד ויחיד.

כיון שכך, היינו חייבים לנסוע לחפש אותה! אז יצאנו: ציפורן חתול1, איתי נ, דגגדול ואני.

החנינו את האוטו בכרמיאל, חצינו את כביש 85 במעבר החציה – והתחלנו לטפס.

קודם יש כמה מטעי זיתים, ואז יש שביל שעולה לו מעלה מעלה. הפריחה על הגבעה – ממש מקסימה.

איך בכלל נראה אותם בכל השפע הזה? שאלה ציפורן חתול. "אל תדאגי!" הבטיח איתי.

ציפורן חתול שאלה: "מה בכלל הצבע שלהם? לבן?"

"לבן – צהוב" – עניתי

"לבן – צהוב – סגול"! איתי חיזק את דברי

"רגע, איזה צבע אני צריכה להוסיף?!" שאלה דגגדול.

לאחר מחשבה קצרה, הגענו למסקנה הברורה ש… ירוק!

ואז מצאנו אחת. ולידה עוד אחת. ועוד. ומקבץ של 3, ומקבץ של עשר…

הגבעה היתה מלאה בפשתניות, ואנחנו – מאושרים!

כל התמונות צולמו בגבעת זקיף מעל כרמיאל, ב21.3.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

פשתנית מלבינה – Linaria albifrons

ליל הסדר כבר כאן, ואני עדיין עם פשתניות!

הפשתנית השלישית בסדרת הפשתניות הנוכחית היא עוד אחת מזעירי ארצנו: פשתנית מלבינה.

היא בערך באותו גודל כמו הפשתנית הזעירה. (לפי האנציקלופדיה של החי והצומח, לפשתנית הזעירה פרח בגודל 3-5מ"מ, ואילו למלבינה – פרח בגודל 4-6מ"מ)

הפשתנית הזו פורחת בהרי יהודה, שומרון ובנגב. וגם היא מין "ארנבונת" כזו:

רוצים להבין קצת כמה היא קטנה? הנה היא, עם היד שלי שמייצבת אותה:

את הפשתנית המלבינה פגשתי בהשתלמות רת"ם לשומרון – באיזור הישוב עפרה.

כל התמונות צולמו ב-26.3.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

חג שמח ופורח לכֻלם!! צאו, טיילו ותהנו!!!

פשתנית ארם-צובא – Linaria chalepensis

הפשתנית הבאה בסדרה שלי היא פשתנית ארם-צובא.

זהו פרח עדין מאין-כמוהו, לבן ומיוחד:

הפשתנית הזו מעט יותר גבוהה – מגיעה אפילו ל40 ס"מ גובה, אבל היא דקיקה כל כך, שממש קשה לאתר אותה. וגם כשאיתרתם, הצילום הוא אתגר רציני.

הנה תקריב על הפרח, כדי שאפשר יהיה לראות כמה הוא עדין ומיוחד:

ומהחזית:

עד היום פגשתי את הפשתנית הזו בשני מקומות: מצוק הארבעים בכרמל, וגבעת זקיף בגליל (מעל כרמיאל).

ושם, באמת צלמתי את הפשתניות הללו.

זה, כמובן, לא אומר שהן לא פורחות במקומות אחרים. פשוט לא איתרתי אותן במקומות אחרים…

התמונות צולמו בגבעת זקיף (21.3.2009) ובמצוק הארבעים (28.3.2009) .

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

פשתנית יפו – Linaria joppensis

אחרי השיא, והגשמת שאיפה ארוכת ימים – אני עוזבת לכמה ימים את הסחלבים-חביבים, ועוברת לסדרה של פרחים מיוחדים ויפהפיים שפגשתי לאחרונה – פשתניות.

הפשתניות הן ממשפחת הלועניתיים, ושוב – לעתים נדמה לי שכל מטרת השם העברי היא לבלבל אותנו עם הפשתה (ממשפחת הפשתיים) ועם הפשטה (ממשפחת הלועניתיים).

אבל אנחנו לא נוותר! כבר הצגתי פה 2 פשתניות – פשתנית זעירה ופשתנית אשקלון.

והיום אני חוזרת אחורנית (סדר פסח, או לא? צריך לנקות את הערמות מהשולחן!) אל פשתנית יפו.

פשתנית יפו פורחת במישור החוף – באיזורי חול וחמרה, בעיקר בחודש פברואר.

היא אמנם גדולה יותר מפשתנית אשקלון – אבל הפשתניות כולן קטנות למדי. הפרח של פשתנית יפו גדלו מעט יותר מסנטימטר, הפרח של פשתנית זעירה – הוא בגודל 2-3 מילימטרים…

אני מאד אוהבת את הפשתניות. הפרח מזכיר לי מין ארנבת קטנה, עם אוזניים ארוכות:

הייתי מציעה להחליף את השם לארנבית – או משהו כזה, אבל….. כבר יש צמח בשם ארנבית. ולא, הוא לא דומה לארנב. הוא פשוט קרוי Arnebia בלטינית, אז לקחו את השם הלטיני ועשו ממנו "כאילו" שם עברי.

את התמונות פה צלמתי בשמורת קדימה ובשמורת נתניה (19.2.2009) ובגבעת חומרה (21.2.2009)

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

עצירה קצרה בצומת סילבר

בדרך לדרום הרחוק, עצרנו בצומת סילבר.

למה, אתם שואלים?

נו, באמת. לראות פרחים כמובן!

באיזור אשקלון פורח פרח מיוחד, עדין וקטן ממשפחת הלועניתיים: פשתנית אשקלון, ששמה הלטיני – Linaria tenuis

כבר הראיתי כאן את הפשתנית הזעירה, ויחסית אליה – פשתנית אשקלון היא גדולה למדי. אבל… הכל יחסי! היא עדיין די קטנה – ומאד עדינה:

פשתנית אשקלון הוגדרה לראשונה באשקלון, ומכאן שמה. היא גדלה בחולות של דרום מישור החוף וצפון הנגב.

בצומת סילבר פורחים עוד כל מיני פרחים, למשל – עוד נציג למשפחת הלועניתיים – לועית קטנה – Misopates orontium

פה ממש רואים את הדמיון לנציג הידוע ביותר של המשפחה – לע הארי הגדול.

ועוד תמונה – כחליל על ניצן של עירית צרת עלים.

כמו שאפשר לראות מהתמונה, הכחליל הזה שרד התקפה כלשהי. לכן אני לא בטוחה איזה מן הכחלילים הוא – אני משערת שזה כחליל השברק.

וכך נראית עירית צרת-עלים –Asphodelus tenuifolius – ממשפחת השושניים – כשהיא פורחת: היא מאד דומה לקרובתה, עירית גדולה שנפוצה בכל הארץ – רק שזו קטנה מאד (גובה הצמח – כ20 ס"מ, בניגוד למטר של הגדולה).