פשתנית ססגונית – Linaria haelava – פעם שניה

לפני 10 שנים סיפרתי בבלוג אודות הפשתנית הססגונית, וכמה היא מקסימה. 

והנה, השנה הזדמן לי לפגוש מרבדי פשתניות בשני מקומות – סיבה נהדרת לחזור אל הפשתנית!

בתחילת ינואר נסענו לאזור עזוז. זהו ישוב קטן בסוף העולם בערך, ממש על גבול מצרים. המטרה היתה למצוא את עץ השיטה בתמונה פה מעל, שדיווחו לנו שהוא מוקף פשתניות.


כמו שאפשר לראות בתמונות, בסופו של דבר מצאנו את העץ. ואפילו היתה לנו חווית ספארי מרהיבה בדרך, שכבר כתבתי אודותיה.

הפשתנית מזכירה בצורתה את לע הארי, ובאמת הכרתי אותה (וגם את לע הארי) בתור בת למשפחת הלועניתיים. 

אבל… מסתבר שבשנת 2016, בעקבות מחקרים גנטיים, פרקו את משפחת הלועניתיים והעבירו חלק מהסוגים למשפחות אחרות. הלוענית, על שמה נקראת המשפחה – נשארה במשפחת הלועניתיים. 

אבל לע הארי והפשתנית עברו משפחה, והיום הם במשפחת הלחכיים. בעיני זה קצת תמוה, וקצת קשה לי לקבל את הרעיון שפשתנית קרובה יותר ללחך – זה הצמח החום הקטן בקדמת התמונה מעל, מצד ימין – מאשר ללוענית… זו מין הרגשה של "הורדה בדרגה", למרות שזו הרגשה סובייקטיבית שלי וכלל לא משהו רציונלי. 

הפשתניות פורחות ברוב הנגב בגווני צהוב, כמו בתמונה מעל. אבל אם יורדים לים המלח – הן מתחילות להשתולל. הצבע השולט שם הוא הסגול-ורוד הזה:

ואפשר למצוא שם גם לבנות, ורודות בהירות, סגולות כהות ובכלל, מגוון מרתק. 

בערך חודש אחרי שהיינו בעזוז – נסענו לבקעה, והגענו אל צפון ים המלח.

דיברו השנה הרבה בתקשורת על הפריחה בצפון ים המלח… לשמחתי, אנחנו הגענו לפני הכתבות וההמונים. היינו שם כמעט לבד… רק אנחנו ומרבדי הפשתניות. 

בינתיים התחיל כבר חודש מרץ, ואני לא מספיקה להגיע לכל המקומות והפריחות שאני רוצה להגיע אליהם…

את הפשתניות צילמתי באזור עזוז, בתאריך 4.1.2020 ובים המלח בתאריך 1.2.2020
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

ספארי בנגב

אני עוזבת את הולנד, וקופצת למדבר…
בשבת האחרונה יצאנו לטיול דרומה, לחפש עץ שיטה מוקף בפשתנית ססגונית. לקח לנו קצת זמן לאתר את הנקודה המדוייקת. נכנסנו לכמה דרכי עפר את העץ, ולא מצאנו. אבל פתאום שמתי לב לתנועה, מימין לאוטו:

להמשיך לקרוא ספארי בנגב

פשתנית ססגונית – Linaria haelava

בשנה שעברה, הצגתי שלל פרחים עדינים ויפהפיים ממשפחת הלועניתיים – הפשתניות. הצגתי אותן בגדלים שונים וצבעים שונים, אבל דלגתי על אחת יפה ומיוחדת:
הפשתנית ה
ססגונית.

הפשתנית הססגונית היא גדולה – יחסית לפשתניות. הצמח נמוך, וזה נכון לכל הפשתניות – ואילו גודל הפרח הוא כמעט שלושה ס"מ.

   

היא גדלה במדבר – בערך מאיזור יער דודאים ודרומה. הדרבן של הפרח ארוך במיוחד – והצוף נמצא בתוכו. זאת על מנת לסנן את המאביקים הפחות מוצלחים (לדעת הפרח) – ולאפשר רק למאביקים בעלי חדק ארוך לקבל צוף, ולהאביק את הפרח.

   

הפשתניות הראשונות שפגשתי – ביער דודאים, בחולות ניצנה, בחולות נחל סכר ועוד – היו צהובות. לפעמים הגוון מגיע עד לבן, אבל הצבע השולט הוא בהחלט צהוב.

    

אבל אז ירדנו לאיזור ים המלח ועצרנו ליד מצד מדין – ושם קבלנו הדגמה לשם של הפשתנית. רציתי "ססגונית" – וקבלתי:

   

לפי הכתוב באתר של דנין, באיזורים שמתחת לפני הים – כלומר, ים המלח ומדבר יהודה – הפשתנית הססגונית מגוונת בצבעיה, ושם זו פשוט חגיגה בסגול-צהוב-כתום-לבן

הפשתניות הססגוניות נפוצות למדי בנגב – אבל בעוד הצהובות גדלות בבודדים – אחד פה, שניים שם, מקבצים קטנים ולא יותר – באיזור ים המלח הן שולטות, וניתן למצוא ממש מרבדים סגולים ויפהפיים שלהן

 הגוון השולט הוא סגול בהיר, אבל אפשר למצוא ואריאציות כהות יותר ובהירות יותר

   

אחרי פתיחה כזו, ידעתי שאני אראה דברים מרהיבים במדבר, ואכן – לא התבדיתי. אני לא מכירה את צמחית המדבר, והשנה היא השנה הראשונה שאני מטיילת ברצינות וחוקרת את האיזור. ועוד קבלתי את ההזדמנות לעשות זאת עם פרופ. אבינעם דנין – אני חושבת שאין שני לו בחקר הבוטניקה של המדבר שלנו.

לטייל עם אדם שמכיר את האיזור ברמה כזו, זה משהו שלא זוכים לו כל יום – ואני מאושרת שקבלתי את האפשרות לעשות זאת. פגשתי צמחים רבים עם שמות משונים, על חלקם מעולם לא שמעתי… 
למדתי הרבה גם על הצמחים עצמם – הלא לדעת את השם זה בהחלט לא מספיק!

    

התמונות צולמו:
בחולות נחל סכר וחולות חלוצה (24.2.2010)
ובמצד מדין (14.3.2010)

  

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!