כתום-כנף המצילתיים – Anthocharis cardamines phoenissa

 
בשבת האחרונה טיילנו ביער בית-קשת. היער נעים מאד בעונה הזו – יש כלניות ססגוניות, רקפות עדינות, גביעוניות, עיריות ושלל פרחים.
 
בין הפרחים ריחפו פרפרים רבים. זיהינו נמפיות ולבנינים שונים – והיום אני מתמקדת במין אחד ממשפחת הלבנינים, ששמו כתום-כנף המצילתיים.
 

 
השם "כתום-כנף" ברור, נכון?
 
המצילתיים הם צמח ממשפחת המצליבים, דומה לחרדל אך קטן ממנו. המצלתיים נקראים כך כי הפרי שלהם דומה למצלתיים.
 

 
נקבת כתום הכנף תטיל את ביציה אך ורק על פרחים ממשפחת המצליבים, עם העדפה ברורה לצמחי המצלתיים.
 
 
כשכתום הכנף חושש מסכנה, יש לו שיטת הסוואה מצויינת:
 

 
הוא נעמד באיזור מוצל וירוק, ומקפל את כנפיו העליונות אל בין התחתונות.
 

 
החלק התחתון של הכנפיים התחתונות מפוספס בירוק, ומקשה מאד על זיהוי הפרפר.
 

 
מוטת הכנף של הפרפר הזה היא בין 17 ל-21 מ"מ.
בתמונה הזו אפשר לראות אותו נעזר בחדק שלו למצוץ צוף מפרח מצליב צהוב:
 

 
כל התמונות צולמו ביער בית קשת, בתאריך 23.1.2010
 

 
כתמיד, מומלץ מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 

פרפרים בקליפורניה

 
את רוב הפרפרים שריחפו לפני ראיתי רק לשבריר שניה. לרגע.
לא הספקתי לכוון את המצלמה – והם כבר עברו להם הלאה.
 
בכל זאת, היו כמה שהצלחתי ללכוד בעדשת המצלמה –
 
כבר הראיתי את הנמפית מהגן היפני בסן פרנסיסקו – שאני חושבת שהיא נמפית הסרפד, כמו אצלינו:
 

 

 
והיום אני מצרפת אליה עוד כמה נציגים מתפרפרים:
 
בטיול היפהפה שלנו בשמורת פוינט לובוס פגשנו (פרט לפרחים, אריות ים, כלבי ים, לוטרת ים, לטאות, שחפים ועוד כל מיני) חבר מרפרף – אך זהו איננו פרפר, כי אם עש.
מה ההבדל בין פרפר לעש? ובכן, יש רשימה ארוכה של הבדלים – והיא מסוכמת יפה באתר הפרפרים של ד"ר עוז בן יהודה. שני ההבדלים העיקריים הם צורת המחושים – אצל פרפר המחוש הוא ארוך, דק דמוי אלה ואילו לעש יש שלל צורות למחוש; ושעירות הגוף – גופו של העש שעיר הרבה יותר מזה של הפרפר.
 
זהו הגב של העש שלי:
 

 
ניסיתי לזהות אותו, ולא הצלחתי – אבל אז נחלץ לעזרתי Weinman המומחה לחרקים,  הפנה אותי לאתר מרשים לחרקים – BugGuide – ולימד אותי שזהו עש ממשפחת השבתאים (משפחה מכובדת של עשים יפהפיים!) ששמו Elegant Sheep Moth כלומר עש-כבשים אלגנטי או בלטינית –  Hemileuca eglanterina.
 
הנה הבטן שלו:
 

 
פרפר אחר שפגשנו בPoint Lobos – ממשפחת הנמפיתיים – שמו העממי הוא Field Crescent – כלומר, סהר השדות ואילו שמו הלטיני – Phyciodes pulchella – כך זיהו לי באתר Bugguide.

 
נכון הוא יפהפה?! צבעוניות מקסימה. פגשנו אותו בפארק Point Lobos, בודק מקרוב את ה-Seaside Daisy – הנה, עוד זוית שלו –
 

 
 
את הפרפר האחרון שלי צלמתי בפארק יוסמיטי – זהו פרפר יפהפה, בעל תעופה מהירה. ראינו כמה וכמה פרפרים כאילה מרחפים להם ביוסמיטי, אבל הצלחתי לצלם רק תמונה אחת – ולטעמי היא לא מספיק טובה –
 

 
זהו פרפר שידוע בשם California Sister – נזירה קליפורנית – כי הפס הלבן על הרקע השחור הזכיר למגלי הפרפר הזה לבוש של נזירה.
השם הלטיני שלו – Adelpha bredowii californica וגם הוא ממשפחת הנימפיתיים.
צלמתי אותו, כאמור, בפארק יוסמיטי, ב18.8.2009
 
 
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 
תזכורת!

בשבת הקרובה, 17.10.2009, נפגשים בעמק המצלבה בשעה 10:30 לטיול קליל – פרטים כאן.
 

 

טיול יום הולדת לרכס בשנית בגולן

 
יום ששי האחרון, 9.10.2009, היה יום הולדתו ה-69 של  ג`ון לנון (אם לא היה נרצח באכזריות)
 
באותו יום יצאתי לטיול לרמת הגולן, אל רכס בשנית – זוהי דרך נפלאה לחגוג את יום הולדתו של הזמר האהוב עלי.  (אני לא בטוחה ששותפי לטיול ידעו מהי הסיבה המדויקת למסיבה)
 
הפריחה הסתווית ברכס עכשיו בשיאה, חוגגת את יום הולדתו של ג`ון – ואני בטוחה שלו היה עדיין בחיים, הוא היה שמח לבוא ולטייל איתנו… (הוא מעולם לא אמר דבר נגד טיולי פריחה בגולן)
 

 
ברכס בשנית פורחות סתווניות התשבץ יחד עם חלמוניות גדולות. את שתיהן הצגתי לפני שנה, אבל הן כל כך נפלאות וסתוויות, אני פשוט חושבת שמגיע להן איזכור נוסף.
 
שימו לב למטבע בתמונה הבאה, שנועד להמחיש את גודלן של הסתווניות:
 

 
 
לג`ון לנון התחלתי להקשיב בערך בגיל 15, ומאז אני נאמנה למוסיקה שלו. השירים שלו מלווים את החיים שלי, את מצבי הרוח שלי, את השמחות והעצב.
 
 
 
משירים כמו All You Need Is Love שהוא כתב במסגרת הביטלס, ונוגן בחתונה שלי – ועד שירים כמו How – שליוו אותי בשעות של אי ודאות.
 
 
 
 
כשהגעתי לצבא, הלכתי עם חברה טובה (AquaG) לערבי ביטלס שערך ירדן אוריאל. בקושי היה אז אינטרנט, על YouTube אף אחד לא חלם, וזו היתה הדרך היחידה שלי לראות ולשמוע כל מיני בוטלגים וקטעים נדירים ומוזרים של הביטלס – בלי להיות מליונרית. (בכל זאת, חיילת בחובה…)
 
 
 
ומאז אני שומעת ביטלס. ובעיקר ג`ון. והיום עם הyoutube, הרבה יותר קל לי…
 
 

 
אני זוכרת שלכבוד פורים 1990 ערכו בקולנוע אלנבי (ותודה לAquaG על התזכורת!) בת"א מרתון של סרטים וסרטוני ביטלס. 8 שעות. אני ו-AquaG הצלחנו לארגן לנו יום חופש, התחפשנו למין גורו היפי, עם זר חרציות בשערינו, פיזרנו ריחות דאודורנט לכל כיוון וכמובן  – הלכנו לצפות בכל 8 השעות של מרתון סרטי הביטלס…
 

 
מעבר לזרי הפרחים לכבוד יום ההולדת, פגשנו בטיול יום-ההולדת עוד כל מיני דברים מעניינים:
 
למשל, עץ אגס סורי עמוס פירות:
 

 
וגם משקפי הזקנה (ששמם הרשמי הוא משקפיים מצויים – ואני חושבת שהם יכולים להתאים מאד ליוקו) מפזרים זרעים מעדשות המשקפיים שלהם –
 

 
פרפרי סטירית עמומה הפליאו בהסוואה שלהם – מהזוית הנכונה הם נראים כמו סתם בליטה על הסלע
 

 
לאלון התבור יש בלוטים גדולים מאד, אבל לאלון שפגשנו בדרכנו היו בלוטי ענק, מרשימים בגודלם אפילו בשביל אלון תבור – הנה הם, עם האצבע שלי לקנה מידה:
 

 
פרפרי הכחליל חוללו במחול יום הולדת עליז סביב פרחי הארכובית השבטבטית – ולמרות זאת זהו כחליל החומעה, ולא כחליל הארכובית – תודה לIhtiyar על האימות.
 

 
אפילו בן-חצב סתווי כבר פרח לכבוד ג`ון –
 

 
ופרפרי לבנין הצלף הסתובבו בעיקר ליד שיחי הצלף – אך גם נחו על הקרקע מפעם לפעם –
 

 
כל התמונות צולמו ב9.10.2009, ברכס בשנית ברמת הגולן.
כתמיד, כדאי לכם להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 
 

 
 
Happy Birthday, John Lennon!

נמפית היערה – Limenitis reducta reducta

 היום יום הולדת שנה לבלוג שלי! הידד! 
בשנה הזו פרסמתי 160 רשימות, וצפו בהן כמעט 30,000 פעמים!
אני חוגגת יום הולדת שנה עם פרפר מאד מיוחד.
אי שם, בראשית ימי הבלוג שלי, פרסמתי תמונות של סטירית משוישת. זהו פרפר איטי יחסית, שמעופף נמוך מעל פני הקרקע.
הזכרתי אז, שאחד הפרפרים שאני חולמת לצלם הוא נמפית היערה.
לא תארתי לעצמי, שפחות משנה אחר כך – החלום הזה יתגשם!

נמפית היערה הוא פרפר גדול (מוטת כנפיים של כ-4.5 ס"מ) ומהיר. הוא מטיל את ביציו, והזחלים שלו מתפתחים על צמחי היערה – ומכאן שמו. לפי הספר "פרפרי ארץ ישראל" של יצחק אייזנשטיין, הם "אינם נפוצים ביותר".

היערה היא צמח מטפס – כלומר, היא נמצאת מעל העצים, ונמפית היערה מרחפת לה אליה מעלה מעלה, גבוה – ובנוסף, היא מאד מהירה.

אבל בעוד הביצים, הזחלים והגלמים מוגבלים לצמח היערה למען מזון – ולא ישרדו בלעדיו – הבוגר יכול לברור לו לאן לעוף

ולשמחתי הרבה, הבוגר הזה עף לו אל פרח לטם שעיר, והחליט למצוץ ממנו צוף.
וזה מצא חן בעיניו מספיק זמן, בשביל שאני אוכל לצלם אותו!

כל התמונות צולמו במירון, ב-29.5.2009
כדאי-כדאי לכם להקליק התמונות על ולהקיש F11 על מנת לראות את הפרפר היפהפה הזה בגודל מלא!

 ועכשיו, כמה שירי יום הולדת – בשביל מצב הרוח :

חגיגה בלי Beatles זו לא באמת חגיגה…

צבעוני שקוף – Archon apollinus bellargus

ראשית: רציתי לאמר לכל מאות האנשים שקראו בבלוג שלי ביומיים האחרונים – ברוכים הבאים! ואתם מוזמנים להגיב, גם כאן, וגם לרשימות ישנות יותר!
 
ועכשיו לנושא הרשימה שלי היום… בכרמל פגשתי את הצבעוני הקשוט – ואילו במירון פגשתי את קרוב משפחתי: הצבעוני השקוף.
 
הוא התחבא לו בין העשבים – אך לא חמק ממני:
 

 
אחר כך, הוא התחיל לטייל בין הפרחים: ועכשיו יכולתי להבין למה הוא נקרא צבעוני שקוף.
למשל, כך הוא נראה על פשתה שעירה, ורודה:
 

 
 
כך על תלתן תריסני, לבן –
 

 
וכך על כתמה עבת-שורשים צהובה:
 

 
הצבעוני השקוף הוא פרפר מאד יפה, והוא המשיך לטייל בין הפרחים, מתקרב אלינו ומתרחק מאיתנו…
 

 
נזכרתי במכתב השרשרת שהתרוצץ לפני כמה שנים, והראה פרפרים שקופים ממרכז אמריקה – פרפרים שנראים עשויים מזכוכית, ושמם העממי הוא Glasswing Butterflies – פרפרי כנף-הזכוכית. חשבתי לי שלצבעוני שלנו אין מה להתבייש לידם! הוא פשוט מקסים!
 

 
עוד תמונות יפות של צבעוני שקוף אפשר למצוא – כמובן – אצל אדי: כאן וגם כאן
 

 
כל התמונות צולמו במירון, בעליה להר הלל, 17.4.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 

 
 

ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשס"ט

 

הפרפר / פאול פרידמן, נער מגיטו טרזינשטאט

הוא היה אחרון, האחרון שבהם.
צבעו הצהוב היה מר ומסנוור,
כדמעת החמה באבן צחורה כי תקיש,
צבעו כזה, כזה.
בקלות התעופף למרומים,
ודאי רצה לנשק עולמי האחרון.
 
זה שבעה שבועות אני פה,
"גטואיזירט"
יקיריי מצאוני פה,
גם מרגניות קוראות לעברי,
אף ענף הערמון הלבן בחצר:
ופרפר לא ראיתי.
 
הוא היה האחרון –
אין פרפרים בגטו.

פאול פרידמן נולד בפראג.
גורש לגטו טרזינשטאט ב26.4.1942
ונרצח באושוויץ, 29.9.1944
 
 



הפחד/ אורה ביקובה בת 12 שנרצחה באושוויץ

אני עוד חיה,דופק ליבי עדיין,
אך חברתי כבר בעולם אחר.
אולי גם טוב יותר למות. מאין אדע עכשיו מה טוב מה רע יותר?

לא… לא… אלי –  אנחנו עוד רוצים לחיות.
אל תדלדל כל כך את שורותינו.
אנחנו עוד צריכים עולם אחר לבנות,
יפה וטוב יותר. רבה עוד מלאכתנו.
 
מעט ילדים פה נשארנו
אין אבא, אין אמא, אין דוד
מעט ילדים לבדנו
שומעים מנגינות רחוקות.
יש ארץ כך שרה לי אמא
צומחים בה עצים מתוקים,
לארץ הזאת עוד נגיע-
נעופה כמו ציפורים.
שירים שם תלויים בשמים
ציפורים עליזות ושמחות
ולנו רק גדר ותיל
איך נעוף אל הארץ הזאת?



לכל איש יש שם  / זלדה מישקובסקי
 
לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו

לכל איש יש שם שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג

לכל איש יש שם שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו

לכל איש יש שם שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו

לכל איש יש שם שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו

לכל איש יש שם שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו

לכל איש יש שםשנתנו לו חגיו
ונתנה לו מלאכתו

לכל איש יש שם שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיורונו

לכל איש יש שם שנתן לו הים
ונתן לו
מותו.
 

 
במוזיאון השואה של יוסטון, טקסס בארה"ב הכריזו על פרוייקט בעקבות השיר של פאול פרידמן: מליון וחצי פרפרים, לזכר מליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה. אנשים מוזמנים ליצור, לצייר, לצלם פרפרים כרצונם – ולשלוח אליהם. בשנת 2011 תיפתח התערוכה. בקישור יש פרטים, לאן לשלוח את הפרפרים.

 
הפרפר הוא כחליל האפון, על פרחי אספסת מצויה – צולם בכרמל, 9.4.2009
ואני מקדישה אותו לזכר משפחתי שנספתה בשואה – בני משפחתם של סבַי וסָבותַי.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 
 

צבעוני קשוט – Allancastria cerisyi speciosa

 
לפי הכותרת, אתם בטח חושבים שהגעתי אל הפרח צבעוני…
 
ובכן – לא! בארצנו יש עוד צבעונים- פרפרים בשם צבעוני! והם יפהפיים!
 
(וחוץ מזה הבלוג שלי נקרא "פרחים, פרפרים וכל מיני" ובזמן האחרון היו כאן רק פרחים  )
 

 
הפרפר היפהפה הזה שמו צבעוני קשוט. אבל… יש מין דומה מאד ששמו צבעוני צהוב.
 

 
בטיול שלנו בשבת האחרונה ריחפו סביבנו עשרות צבעונים. הם עפו מעל ומתחת, בדקו את שלל מיני הפרחים שפרחו – ורקדו מסביבנו מכל הכיוונים.
 

 
אז ניסינו לצלם אותם. וזה לא היה קל. יצאו לי הרבה תמונות של פרחים מטושטשים שהרף עין קודם היה עליהם פרפר, עד שהגעתי אל הפרפר הזה:
הוא עמד לו ונח, ונתן לי לצלם אותו.
 

 
אנחנו חשבנו שזהו הצבעוני הצהוב – אבל בבית, בדקתי במגדיר של בנימיני, ושם כתובים ההבדלים בינהם. רוב ההבדלים לא בולטים – במיוחד לא בשטח.
בצילום אפשר לראות שלפרפר הזה יש קשקשים כחולים בכנפיים התחתונות – סימן לצבעוני קשוט:
 

 
אך הסימן החשוב ביותר הוא… המקום בו צלמתי אותם. בכרמל ובגליל המערבי – צבעוני קשוט; בגליל, בגולן, בהרי יהודה – צבעוני צהוב!
 
כל התמונות צולמו באיזור רקית בכרמל, 9.4.2009 –
ולכן זהו צבעוני קשוט.
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.