קיצנית כרתית – Carlina curetum

dscn6771

הפרח שלי היום הוא פרח קיצי – קיצנית כרתית. 

dscn7544

הקיצנית היא קוץ רב-שנתי, שמתחיל לפרוח ביוני, ופורח כל הקיץ עד ספטמבר. לפעמים גם עד אוקטובר. 

dscn7545

אפשר למצוא אותה בכל האזור הים תיכוני – בהרים. מהרי יהודה ועד לחרמון. 

dscn8015

אם מטיילים בקיץ – זה נחמד למצוא פרח פורח פתאום, בחורש. 

dscn8781

שמה העברי של הקיצנית ברור ומובן. לכן הסתכלתי על שמה הלטיני: Carlina, וחיפשתי מה מקורו – כי כאן אין קשר לקיץ – ומצאתי שיעור בהיסטוריה. 

dscn8016

ה-Carlina קרויה על שם Carolus Magnus, הוא קארל הגדול, הידוע גם בשם שארלמיין. 

dscn8067

קארל הגדול היה שליט של רוב מערב אירופה במאות השמינית-תשיעית לספירה. 

img_0929

הוא היה מלך השבטים הפרנקים, שבטים גרמניים שהתנצרו והתפשטו באירופה – ומהר מאד שלטו על האזור שהיום הוא צרפת. בשיא ממלכתו, הוא שלט על רוב השטח בין נהר הריין לאוקיאנוס האטלנטי. 

dscn8392

הוא היה ביחסים טובים עם האפיפיור – שהכתיר אותו כ"קיסר בחסד האל" – מה שאפשר לצאצאיו לייסד את "האימפריה הרומית הקדושה" – שהיתה הקיסרות הגרמנית של ימי הביניים. 

dscn8401

את שלטונו ביסס קרל הגדול על שלטון פיאודלי – נתינת קרקעות לרוזנים שיגנו עליהן ועל הדיירים בהן, תמורת תשלום מסים למלך. 

dscn8733

טוב, קרל הגדול היה מלך גדול וחשוב (ואפילו נחשב כמלך טוב ליהודים) – אבל מה הקשר לקיצנית?  

img_0928

מסתבר שיש מין אירופאי של קיצנית, שבימי הביניים שימש כתרופה. ולפי האגדה, קרל הגדול השתמש באותה קיצנית על מנת לרפא את חייליו ממגיפת דבר. לכן קראו לסוג על שמו. 

dscn8380

חיפשתי קצת – ובאמת כתוב שמינים מסויימים של קרלינה (כלומר, קיצנית) שימשו בתור "צמחי מרפא" בימי הביניים. למשל, מהמין Carlina acaulis אפשר להפיק חומר משתן

img_3312

בינתיים החצבים והחבצלות כבר פורחים, בערב כבר פחות מחניק – אני מקווה שהחורף יהיה קר ונעים. 

k01

את התמונות צילמתי – 

בכרמל, בתאריכים 27.8.14, 10.9.14, 6.9.15
בהר מירון, בתאריכים 25.9.14, 10.10.15
בעין לימון ליד ירושלים, 29.9.15
בצפון השומרון, מעל ואדי ערה 21.8.16
ובביתן אהרון בשרון, 3.9.16

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הרדוף הנחלים – Nerium oleander

החלטתי לכתוב רשימה על הרדוף הנחלים.

הרדוף הנחלים הוא שיח ירוק-עד, הגדל על גדות נחלים בכל הארץ.
זהו צמח רעיל, ומסוכן לאכול אותו – את העלים, הפרחים או הפירות. מה שנקרא "לראותו בלבד".

בדרך כלל, גבהו כמטר וחצי. אבל אם טוב לו, השיח יכול להגיע גם לגובה ארבעה מטרים.

הפריחה שלו מהממת – פרחים ורודים וגדולים, עם חמישה עלי כותרת. ורוד מושלם, מהסוג שכל ברבי חולמת עליו.

ההרדוף, כמו הרבה צמחי מים אחרים, פורח מסוף האביב ולאורך הקיץ. בעונה המתאימה תוכלו לראות גדות נחלים מלאות בורוד שלו – למשל, באיזור עין אפק או באיזור הבניאס, שם צולמו רוב תמונות הפריחה.

הנה, למשל, שיח נפלא וגדול מעין אפק –

תשאלו, מה פתאום נזכרתי באמצע דצמבר בשיח הזה, שיתחיל לפרוח רק בעוד כמה חודשים?

או! אני שמחה ששאלתם. אני אסביר:
בשבת האחרונה טיילנו באיזור חניון האגם בכרמל. הלכנו לאורך נחל אורן עד עין אלון. לאורך הנחל תמיד היה סבך נהדר של הרדופים. הנה, למשל, תמונה של העננצ'יקים משנת 2007, ליד ההרדופים –

לפני שנה, אני בטוחה שלא שכחתם, היתה השריפה הגדולה בכרמל. נחל אורן היה אחד הנחלים שנשרפו, וסבך ההרדופים הנפלא על גדות הנחל נראה לפני שנה כך:

אבל בינתיים, הזמן חלף וההרדופים מתחילים להתאושש. בין הגזעים השרופים כבר יש הרבה ירוק: השיחים מתחדשים ומלבלבים!

וזה, כמובן, מחזיר אותי שוב לרשומה שכתבתי לפני שנה – "אל תבואו לשתול בכרמל". הבטחתי שהטבע יחדש את עצמו. ברשימה אחרת, ספרתי לכם שהתפרסמה כתבה שאומרת הקק"ל מטעה בבקשות התרומות שלו, והצעתי שבמקום לתרום לקק"ל – תתרמו לישובים שנפגעו.

בשבת, כשעברתי ליד אפיק הנחל המתחדש – שאפשר לראות אותו יפה בתמונה הבאה – נזכרתי בכתבה שראיתי לפני שבועיים: כתבה שסיפרה על כפר הנוער ימין אורד שנפגע בשריפה. הממשלה – שר החינוך גדעון סער – הבטיחה להם כספים לשיקום המקום, אבל הבטחות זה אחד הדברים הזולים יותר אצל הממשלה שלנו. הם מבטיחים המון. לקיים זה כבר מסובך יותר. טוב שיש גם כתבות על אנשים טובי לב שבאו לעזור להם.

קצת בהמשך הנחל ישנו שטח שלא נפגע בשריפה, ואפשר להנות מההרדופים הנהדרים והמים למרגלותיהם –

בנובמבר התחילו להרוס את הבתים שנשרפו בבית אורן, וכעת בונים אנדרטה ענקית לזכר הרוגי האסון. ממה שראיתי בינתיים… אני לא מתפעלת מהאנדרטה הזו, היא נראית מכוערת למדי. אבל, כמו שאומרים, על טעם ועל ריח…

גם התקציבים שהממשלה הבטיחה לגופי שמירת הטבע ולגופי הכבאות התמוססו איפשהו בדרך. ואני (תמימה שכמוני!) קיוויתי שהעובדה שנספו 44 אנשים באסון הזה תגרום לתקציבים להגיע ליעד, לפחות הפעם.

  

אבל לא. הנה, תקראו בעצמכם –
 ארגוני הסביבה: "ללא תקציב, לא נוכל למנוע עוד שריפות" – ב"הארץ"
 "אנחנו מקווים שזה לא היה לחינם" אומרים בתחנת הכיבוי – כתבה בוואללה חדשות.
 שנה לאסון הכרמל – "כבאים מספרים על מצב גרוע יותר" בYnet

ומי שעוד לא קרא את הכתבה הזו על סיכום הנושא, אני ממליצה בחום לקרוא.  כתבו אותה מומחים של אוניברסיטת חיפה ושל רשות הטבע והגנים.

לפחות הטבע עושה את שלו גם ללא התקציבים, ואם השטח לא יישרף שוב בקרוב, נוכל תוך שנים ספורות שוב לטייל בסבך הרדופים לאורך נחל אורן.

את תמונות ההרדופים הפורחים צלמתי:
בעין אפק, 6.6.2009
בעינות סלוקיה בגולן, 13.6.2009
ובבניאס, 22.5.2010
את שאר התמונות צלמתי בנחל אורן, איזור חניון האגם בתאריכים:
29.12.2007, 13.1.2011, 17.12.2011

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!