פרגה צהובה – Glaucium flavum

אני ממשיכה עם צמחי חוף הים, ועדיין במחלקת הרושם: צמח גדול, פרח גדול – 8-10 ס"מ, צבע צהוב עז: זוהי הפרגה הצהובה.

כבר הראיתי כאן את הפרגה חלקת-הפרי מהחרמון. הפרגה הצהובה קרובה לפרגה מהחרמון, אם כי היא פחות מרשימה  – אין לה כזה מגוון של צבעי אש נפלאים. ובכל זאת, זהו צמח יפה, גדול ובולט.

הפרגה הצהובה גדלה בחוף הים, ובעקרון היא פורחת בקיץ – בין אפריל לאוגוסט. אני מאד שמחתי לפגוש את סוף הפריחה שלה, בראשית ספטמבר  בחוף דור. 

אם כי רוב הפרגות בעונה הזו נראות כך – (רק בלי שקיות ניילון. עוד קצת מהזבל של חוף דור)  – שושנת העלים מתחדשת, והצמח מלא פירות. ה"חניתות" הארוכות והצרות הללו הן הפירות של הפרגה.

הפרגה היא צמח של חגורת הרסס, כלומר – היא גדלה ממש על קו החוף. היא לא בררנית, ומסתדרת בחול, בכורכר – וגם בין שרידי מבנים. וכך פגשתי אותה על חומות עכו – וגם בשרידי מקדש יווני עתיק – מקדש אפולו – בחוף העיר סִידֶה אשר בטורקיה, באיזור אנטליה.

השם הלטיני של הפרגה – Glaucium – מגיע מיוונית, ומשמעותו מעושן – וזה בגלל צבעו של הצמח, הירקרק-אפרפר – שנראה מעט מעושן.

בעונה הזו, אם תחפשו את הפרגה – תראו בעיקר את שושנות העלים שלה, שהן יפות מאד בזכות עצמן:

הפרגה צומחת לאורך כל חופי הים התיכון, וגם לאורך חופי אירופה המערביים – ליד האוקיאנוס האטלנטי, ולחופי בריטניה.

בתמונה הבאה תפשתי חגב על הפרגה: אבל חגבים אינם מאביקים פרחים, אלא פשוט אוכלים אותם – את  כל הפרח – אז לא מאד הצטערתי כשהוא נבהל מהמצלמה שלי וברח משם.

הפרגה היא קרובתו של הפרג האדום שלנו, וגם של האשולציה – הפרג הקליפורני הכתום.

התמונות צולמו –
בטורקיה, מקדש אפולו בעיר סידה, 26.4.2009
בעכו העתיקה, 12.7.2008
ובחוף דור, 29.5.2010 ו-4.9.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

פרגה קרחת – Glaucium oxylobum

כבר אמרתי שחם? לוהט. קשה לנשום. אפילו בחרמון למעלה חם, אבל שם לפחות אין כזו לחות איומה כמו במישור החוף.

 

אז אני חוזרת לחרמון – אל פרח שעדיין פורח שם גם עכשיו: כן! גם באוגוסט – בצבעים לוהטים מאד.

מי שהסתכל על הפרח וחשב שזה דומה לפרג – יכול לטפוח לעצמו על השכם בגאווה בשמי, שכן היום אני מציגה את קרובת משפחתו של הפרג: הפרגה הקרחת.

פרגה קרחת מופיעה בשלל גוונים, אבל תמיד לוהטים. צהובים-כתומים, לפעמים אפילו אדום.

בדרך כלל יש לה ארבעה כתמים שחורים בבסיס עלי הכותרת, כמו לפרג – אבל לעתים הם לא שחורים, אלא חסרי צבע. כמו שאפשר לראות בתמונות פה –

הפרגה פורחת בצידי דרכים, במקומות שבהם היתה הפרעה של התנאים הטבעיים. היא חזקה ומצליחה להתבסס ולצמוח מהר בקרקע בעלת תנאי שטח משתנים באופן תדיר, ומצד שני – היא נהנית מעודפי מים שמגיעים לאיזורים הללו, כי הם ניגרים מהמשטחים הסלולים.
המינוח המקצועי לזה הוא צמח רודרלי: צמח שתפוצתו קשורה להשפעת הפרעת האדם.
היא מאד בולטת בחרמון – אפשר למצוא אותה ממש ליד מגרש החניה –

אבל לפעמים היא מוצאת גם נקודות עם נוף, ואז – מאיזור הרכבל העליון, במבט על החרמון הסורי – זה נראה מאד יפה:

ומה בקשר לשם? פרגה קרחת… למה קרחת? אם מסתכלים היטב, רואים שהעלים שעירים-דוקרניים, וגם הניצנים (האליפסות המכוסות שערות בולטות הן ניצני הפרחים!) – לא ממש קרחים.

 

 ובכן, מה שקרח הוא הפרי. הפרי נראה כמו מקלות דקים מאורכים עם צ'ופצ'יק דמוי חץ – כאן בתמונה רואים פרח, ניצן על סף פריחה, וכמה פירות מסביב.

הפירות הללו מזכירים גם את הפירות של נציג אחר למשפחת הפרגיים שהצגתי בעבר – האשולציה הקליפורנית.

ובקשר לשם… אהרון אהרונסון קרא לה פרגה חלקת-פרי, על שם הפרי החלק.
משמעות השם הלטיני הוא פרגה חדת-אונות, וגם בשם זה קראו לה מדי פעם.
אבל פרופסור זהרי קרא לה פרגה קרחת, וזהו השם הרשמי כיום.

בעולם, הפרגה פורחת בהרים גבוהים בטורקיה ובאיראן.
לפי המגדירים שיש לי, הפרגה הקרחת פורחת בארץ רק בחרמון. אבל… מסתבר שהמגדירים אינם מעודכנים. לפני כמה שנים, בטיול בהר אביטל ברמת הגולן פגשתי שיח נאה של פרגה קרחת, צופה לו על הר בנטל:

 התמונות צולמו בחרמון, בחודשים מאי ויוני בשנים 2007-2010


ובהר אביטל, בתאריך 2.6.2007 !

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.