האביב מתקדם ופסח שוב כאן, הכל פורח מסביב – אם כי בעוצמה פחותה משנה שעברה, שהיתה באמת שנה נפלאה מבחינת הגשמים.
לכבוד חג האביב, ליקטתי כמה פרחים שצילמתי באביב הנוכחי – למשל, דונגית ארץ-ישראלית מנחל סוסי בראש העין.
להמשיך לקרוא ערב פסח תשפ"אשוב מגיע פסח, חג האביב – החג שבו אני אוהבת לחגוג את הפריחה, לצאת להרים, למדבר, לכל מקום – כי הכל פורח!
והשנה היא שנה מדהימה במדבר – אבל בגלל מגיפת הקורונה, אנחנו סגורים בבית –
ואני נאלצת להתנחם בקצח הריסני הפורח בעציצים שלי.
אז למרות הכל, חג שמח. השנה כולנו בני חורים: כל אחד בחור שלו. מקווה שנוכל לצאת בקרוב, ושנספיק להנות מסוף האביב.
השנה, לכבוד פסח, החלטתי לחגוג עם אחד מפרחי האביב האולטימטיביים שלנו: החרצית העטורה.
אני מאחלת לכולם חג אביב שמח! הכל פורח מסביב, וזה הזמן לצאת החוצה ולהנות!
צאו לטייל, תהנו מהיופי מסביב – ובבקשה, זכרו לאסוף אחריכם את הזבל שלכם!
לחרצית העטורה (שכיום שמה הלטיני הוא Glebionis coronarium – היא הופרדה מהכריזנטמות) יש שני מופעי צבע: החרציות הצהובות, המוכרות – וגם מופע דו-גוני, של צהוב-קרם.
זה לא מוטציה, ולא מחלה – זה פשוט מופע צבע אחר. כמו שיש כלניות אדומות, לבנות, ורודות או סגולות – יש חרציות צהובות וגם צהוב-קרם.
מערבית לנו, לאורך חופי הים התיכון, המופע הדו-גוני של החרציות נפוץ יותר מהמופע הצהוב. אצלינו הן יחסית נדירות.
אבל בתל-מיכל, מעל המרינה של תל אביב, יש אוכלוסיה יפה של חרציות מעורבות, צהובות ודו-גוניות – וביחד זו חגיגה!
אז אם אתם מחפשים טיול קרוב ופורח לחג – תל מיכל בהרצליה זה אתר מיוחד ומקסים, והחרציות בו פשוט נפלאות!
את התמונות צלמתי בתל מיכל, בתאריך 27.3.2018. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
חג אביב שמח! תהנו מהפריחה מסביב!
השנה החלטתי לאחל לכם חג שמח מכל קצווי הארץ!
חג שמח מהצפון: גביעונית החרמון בחרמון
חג שמח מהמזרח: שרקרק גמדי בבקעת ים המלח
חג שמח מהדרום: צבעוני המדבר מהר הנגב
חג שמח מהמערב: מרבד תלתן רפה מרעננה
וגם מהמרכז: נאוטינאה תמימה מנחל קטלב –
אז שיהיה חג שמח! את כל התמונות צלמתי בחודש מרץ 2015, על כל אחת כתוב היכן צולמה ומה מצולם בה.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
עוד 2 ברכות שרציתי לחלוק אתכם:
מהגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א:
וברכה ממש ממש מוצלחת, מהטכניון –
שלושה עשר מי יודע?
שלושה עשר, אני יודעת:
שלושה עשר סחלבים אנטולים – בעצם, הרבה יותר. אבל ארבעה מהם מצאנו קטופים וזרוקים על השביל! איזו חוצפה! הסחלביים כולם הינם פרחים מוגנים, ואסור לפגוע בהם. אני מודיעה לכם שאם אני תופסת מישהו פוגע בסחלבים – אני אישית אזמין את פקחי הרשות!
את הסחלבים הקטופים אספתי, ואני מתכוונת להעביר לעשביה של האוניברסיטה העברית.
שנים-עשר סחלבי הגליל: (ואחד מהם כמעט בגובה מטר!)
אחד עשר סחלבים איטלקיים: כבר אחרי השיא, ועדיין מקסימים!
עשר דבורניות נאות: באמצע שביל פסגה של המירון, קרוב להתפצלות של השביל היורד לעין חומימה.
תשע דבורניות צהובות: כולן ממש בתחילת העליה להר
שמונה סחלבני החורש: היו מאות ניצנים ועלים, בכל מקום שעצרנו בו. מעטים התחילו לפרוח
שבע דבורניות כחלחלות (בעצם הרוב כבר נבלו, היתה עוד אחת במצב צילום….)
שש דבורניות גדולות: הן בתחילת הפריחה בהר.
חמישה סחלבים פרפרניים: לפני חודש היו רבבות על המירון. ואני לא מגזימה במספר. רובם כבר גמרו את העונה, נשארו עוד בודדים.
ארבע דבורניות דינסמור: גם הן בעצם כבר גמרו את העונה.
שלוש דבורניות קטיפה: (אמנם ראינו רק אחת פורחת, אבל בטח היו עוד…)
שתי נאוטינאות תמימות: איך אני גאה בעצמי שמצאתי אותן!!!
אחד שנק החורש: יפהפה! ראינו כמה ניצנים, אבל רק אחד שבאמת התחיל לפרוח:
זו הגרסא שלי ל"אחד מי יודע" – ביום חמישי, 21.4.2011, טיילנו במירון בחברה טובה – Anguly והבנות – ולמרות כל מיני בעיות דרכים (בסוף שגריר הגיעו והחליפו לנו מצבר, הגענו הביתה לקראת 11 בלילה) – הסחלבים החליטו לערוך סדר כהלכה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
פרחים, פרפרים וכל מיני 