דבר ידוע הוא, שחשוב לעמל את הגוף ולחזק אותו, ולכן אני מגישה לכם שיעור ספורט – היום נשחק משחק קרוקט.
נתחיל בחימום הגוף: פתלו את צווארכם והגיעו עם הפנים אל מרכז הגב:
עכשיו מתחו את הצוואר ישר ככל האפשר, והניעו את הראש מצד לצד, נסו לכסות כ-270 מעלות בסיבוב הראש.
המתקדמים יכולים לסובב את הראש תוך כדי עמידה על רגל אחת.
הרימו את הרגל והעבירו אותה מעבר לראש –
ועוד כמה תרגילים של פיתול הצוואר – נסו לפתל פעם לימין ופעם לשמאל (בו זמנית כמובן) –
אחר כך הרכינו את הראש אל חזה
וכעת, למשחק הקרוקט – אני מעבירה את הבמה אל לואיס קרול, בתרגומו המופלא של אהרון אמיר:
עליזה מדומה היתה כי מימיה לא ראתה עוד שדה קרוקט מוזר כל כך: כל כולו תלמים וגבלים; כדורי הקרוקט היו קיפודים חיים,
הפטישים – שקיטנים חיים, והחיילים הוצרכו להקמר ולעמוד על ארבע, כדי לשמש קשתות.
בראשונה התקשתה עליזה בשקיטן שלה: הצלח-הצליחה לשרבב את גופו, בנוח למדי, תחת זרועה, כשרגליו סרוחות-מדולדלות. אבל בדרך כלל, משאך יישרה את צווארו כיאות, ואמרה להכות בראשו של זה בקיפוד –
היה זה מתפתל ונזקר ונותן בפניה עינים מפיקות תמיהה כדי כך שאנוסה היתה לפרוץ בצחוק.
ואם שרבבה את ראשו מטה, ואמרה להתחיל שוב – מוצאת היתה למרבה-הדאבה שהקיפוד נגול וכבר הוא זוחל ומסתלק.
לבד מכל אילה, הרי דרך-כלל היה גובל או תלם עומד לה לשטן בכל מקום שרצתה לשגר את הקיפוד שמה, והואיל והחיילים הנקמרים קמים היו תמיד ומוליכים עצמם לכאן ולכאן, באה עליזה עד-מהרה לכלל מסקנה כי אכן זה משחק קשה עד מאד.
המשחקים שחקו כולם בבת-אחת בלא שימתינו לתורם, והם מריבים בכל העת, ומתכתשים על הקיפודים; ולא ארכה השעה והמלכה נמלאה עברה וזעם, והיתה מהלכת הלוך ורקוע, ומצעקת: "ערפוהו!" או "ערפוהָ!" אחת לדקה בערך.
עד כאן שיעור הספורט שלנו להיום….
את השקיטנים (בסדר, בסדר – פלמינגו מצוי) צלמתי בבריכות ליד חוף נחשולים בתאריך 1.1.2013
את הקיפוד צלמתי בכפר סבא, 24.11.2012
הורודים-לבנים הם בוגרים, והאפורים הם צעירים.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. ויש עוד כמה באלבום, כאן.
הסרטתי את הפלמינגו, כי הם כל כך חמודים –
הנה הגרסא של דיסני למשחק הקרוקט המופלא: