חג פורים שמח!

לכבוד פורים רציתי להזכיר לכם את התחפושת החביבה עלי ביותר בטבע: פרחי הדבורנית.

הדבורניות הן סחלבים, שהעלו את הרמאות לדרגת אומנות. הן מתחזות לדבורים ויזואלית – וגם מפיצות ריח הדומה לפרומונים של דבורים.

 הדבורים הזכרים מרומים על ידי המראה והריח, ומנסים להזדווג עם הדבורניות.

הדבורניות מנצלות זאת כדי להשתמש בדבורים כמעבירי אבקה מפרח אחד לאחר. וכך, במקום להפיץ את הזרע שלהם – הם מפיצים את אילו של הדבורניות.

השנה כבר פגשתי את הדבורנית השחומה בכרמל –

את דבורנית הקטיפה בכרמל –

ולאחר דיווח בפייסבוק, ביום שישי האחרון הוכחתי שאני חולת סחלבת – עזבתי את כל הסידורים (מוטי, תודה שניקית את הבית!!!) ונסעתי לגבעת הכלניות של הוד השרון, שם פגשתי את דבורנית דינסמור

בכרמל פגשתי גם את הסחלב הנקוד – אחד הסחלבים הנדירים והיפים ביותר – כל פרח נראה כמו איש קטן ושמנמן:

אבל השנה פגשתי עוד תחפושת נהדרת אחת…

האכסף המבריק בכרמל השתולל בפריחה, והפרט הגדול מאיזור רקית נראה ממש כמו מדורה:  

הוא בוער בהמון גוונים של צהוב-אדום – אבל זו שריפה מהסוג היפה והטוב:

.

אז חג פורים שמח לכולם!
השבוע אני נוטשת את משפחתי האהובה לשלושה שבועות, וטסה לי אל הארץ המוזהבת – קליפורניה. אני אפגש עם חברתי הנהדרת, אום-נטע. אני מקווה לחזור משם עם הרבה תמונות של פלאי טבע מרהיבים!

התמונות צולמו בכרמל (איזור רקית ועין אלון) ובהוד השרון, בפברואר 2013.
וכתמיד, מומלץ להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

 

אוזני המן של סבתא דורה

ozney

בעקבות הבקשות של עינבלית ואיילת, וכיון שבכל זאת פורים היום – הבלוג שלי מתחפש ליום אחד והופך לבלוג מתכונים. 

בעצם, לבלוג עם מתכון… אילו אוזני ההמן שסבתא שלי היתה מכינה – וזהו הסוג היחידי שאני אוהבת. (אבל מאד מאד אוהבת).

אם כן, ללא עיכובים נוספים: אוזני ההמן של סבתא דורה גרין

בצק שמרים קר

החומרים: 

½3 כוסות קמח לבן
3 חלמוני ביצה (בחלבונים – נצפה מבחוץ את האוזניים בסוף)
200 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר, חתוכה לקוביות (בעבר היינו משתמשים במרגרינה, אבל כיוון שממילא יש חלב…)
קובית שמרים
½ כוס חלב
½ כוס + כפית סוכר

הכנה:

מחממים חלב+כפית סוכר בסיר קטן, בערך עד ל-50 מעלות. שלא ירתח.
מכבים את האש ומוסיפים את השמרים. מכסים במגבת ומתפיחים כ-15 דקות.

המלצה: לפני השלב הבא, להסיר טבעות , לק וצמידים. רצוי גם לקפל שרוולים.
שופכים לקערה גדולה את הקמח, עושים בו גומה ולתוכה שופכים את החלב+שמרים – מערבבים. (בשלב הזה אפשר לערבב עם כף)

מוסיפים: חלמונים, סוכר, מרגרינה

ואז מתחילים לערבב. בהתחלה הכל נדבק לידיים (בגלל זה הסרנו טבעות ולק) – אבל לאט לאט הבצק נעשה גמיש יותר.
אם הוא נשאר מאד דביק, אפשר להוסיף עוד קמח תוך כדי עבודה. המטרה להגיע לבצק מאד גמיש. בד"כ אני מוסיפה – תוך עבודה – עוד 2-3 חופני קמח. אפשר יותר, אבל להזהר לא להפוך את הבצק לקמחי מדי.

צריך ללוש את הבצק ולעבד אותו במשך זמן רב – לפחות 20 דקות. למשוך, להפוך, להרביץ – אם אתם עצבניים, זו דרך נהדרת להוציא את הכעס.

הבצק צריך לנוח במקרר לפחות שעתיים. אני בד"כ משאירה אותו ללילה, ומכינה את החלק הבא למחרת.
מהבצק הזה אנחנו עושים גם רולדות וגם אוזני המן.

מילוי פרג (כי מילוי אחר זה לא שווה)
אני מקווה שלא ניצלתם את השעתיים האילו לשים שוב לק, כי גם את החלק הזה כדאי לעשות בלי.

החומרים:

100 גרם פרג טחון טרי
¾ כוס חלב
כוס סוכר(אפשר מעט פחות, תלוי כמה מתוק אתם אוהבים)
2 תפוחי עץ גרנד
½1 כף קמח מצה
כפית מיץ לימון
אופציונלי: 50 גרם צימוקים

הכנה:

מקלפים ומרסקים את תפוחי העץ (ריסוק עדין)

מרתיחים בסיר בינוני (שיהיה נוח לערבב בו – לא ענק) – פרג+חלב+סוכר. נותנים לזה לבעבע בערך דקה או שתיים, אבל מקפידים שלא יגלוש.

מסירים מהאש, מקררים ומוסיפים – תפוחי עץ, קמח מצה, מיץ לימון וצימוקים – ומערבבים היטב. אם זה יצא נוזלי מדי, אפשר להוסיף עוד כף של קמח מצה.

הרכבת האוזניים:

לוקחים כדור בצק – אני בד"כ מעדיפה לא לקחת את כל הבצק בבת אחת, אלא לחלק את הגוש ל-3 או 4 מנות. נוח יותר לרדד כך.
מעבדים עוד קצת את הבצק – לשים אותו שיתחמם מעט לאחר המנוחה במקרר.
מקמחים מאד בקלילות את משטח העבודה.
ואז מרדדים את הבצק לעלה דק – שיהיה כמעט שקוף, אבל עוד לא. בערך 2 מ"מ עובי. גם זה דורש עבודה קשה, ואימון מסוים…
אחר כך לוקחים כוס – רצוי אחת בעלת שולים דקים.  הכוס שהשתמשתי בה הפעם היא בקוטר של ½7 ס"מ. קורצים כמה שיותר עיגולים מהבצק, ואוספים את השאריות.

מורחים את כל העיגולים עם מעט חלבון ביצה, כדי שאח"כ יהיה קל יותר להדביק אותם. ואז במרכז כל עיגול שמים כפית מילוי , ומקפלים לאוזן המן. מהדקים היטב, ומעבירים לתבנית. מסדרים אותם בתבנית בשורות – כשכל פעם הקודקוד פונה לצד הנגדי, בשביל ניצול מקום מקסימלי. 

מצפים את כל האוזניים בחלבון ביצה מלמעלה

אופים החום בינוני (180-200 מעלות, תלוי בתנור) במשך כ-20 דקות. כשהאוזנים מתחילות להשחים, אבל עוד לא ממש חומות, אלא צהבהבות-חומות – מוציאים מהתנור, ונותנים להן להתייבש בערך רבע שעה. אז הן מתקשות מספיק בשביל להעביר אותן לקופסא או לצלחת.

הערות:

בפעמים הראשונות שהכנתי את אוזני ההמן, לא הסתדרתי עם הבצק הדק מאד: זה ענין של מיומנות… אז הסתפקתי בבצק מעט יותר עבה, והכנתי בערך 80 אוזניים ממנה כזו.
עם הזמן הגיע הנסיון, ואז כבר הצלחתי להכין 110-120 אוזנים קטנות  – אבל אז נגמר לי המילוי, לכן הכנתי מנה ורבע של מילוי…
בזמן היותי בשומרי משקל מדדתי וגיליתי שמנת בצק+מנה ורבע מילוי שווים בערך 115 נקודות – כלומר, אם מכינים 110-120 אוזניים – כל אוזן שווה בערך נקודה אחת. אם מכינים 80 – אז זה מתקרב כבר לנקודה וחצי.

אפשר גם לעשות 3 רולדות שמרים גדולות – לרדד שליש מנת בצק למלבן (או צורה דמוית מלבן ככל האפשר), למרוח שליש מנת מילוי במרכז, לגלגל לרולדה, לצפות בביצה  ולאפות, בערך 25 דקות.

בשנים האחרונות אמא שלי מכינה את הבצק עם חמאה ולא מרגרינה. אולי זה טעים יותר, אני לא בטוחה. אני מכורה לטעם הישן, קשה לי להחליף.

פעם אחת ניסיתי מילוי מתמרים ותפוזים, שהיה לא רע – אבל אני עדיין מעדיפה את הפרג.
המילוי הזה, שלצערי אני לא זוכרת מאיפה לקחתי:
כוס ורבע תמרים מגולענים
כפית גרד קליפת תפוז
שליש כוס מיץ תפוזים טבעי
¾ כפית קינמון טחון
רבע כפית תמצית שקדים 

את כל זה מעבדים בבלנדר לעיסה חלקה. צריך לקבל מרקם דומה לריבה, ואפשר להוסיף 1-2 כפות מים לפי הצורך.  אבל עזבו, עם פרג זה טוב יותר.

… ואחרי כל זה, למי לעזאזל יש כח להכין תחפושת?!?! 


 

עוד דבר אחד: מזל טוב למוטי ליום ההולדת! במיוחד לכבודך התחילה פריחת הצבעונים בכרמל!

שרביט לפורים

קבלתי את השרביט מ- ayeletgazit, DnightCat וגם dantel makor – התקפה משולשת! לכן, אין ברירה ואני מתיישבת לענות.

 למה תתחפש/י השנה?
קניתי סומבררו, ולכן אתחפש (כנראה) לעננת בסומבררו.

 התחפושת המוצלחת, המקורית, המושקעת ביותר שלבשתי אי פעם הייתה:
היו לי כמה וכמה. אמא שלי תפרה לי תחפושות נפלאות כשהייתי ילדה – הספקתי להיות מוכרת פרחים, כלנית, פרפר, אינדיאנית נפלאה, רובין הוד, חתולה…
הנה אני, ב-1975:
 
 התחפושת האיומה והנוראה ביותר שאי פעם לבשתי, וגם זה רק כי הכריחו אותי, הייתה:
בעצם, התחפושת האיומה ביותר שאני זוכרת היא… זו של הבן שלי משנה שעברה. זו היתה אמורה להיות תחפושת נהדרת, של מלאך המוות. למסכה היה מין גאדג'ט אלקטרוני שגרם לעיניים להיות אדומות, אבל היה בו מגע רופף, והוא לא עבד כמו שצריך, והתא שהוא היה אמור להיות בו נפרם. מוטי ישב לתקן את האלקטרוניקה, קנינו גלימה שחורה שתכסה הכל, ובתוכה אני ניסיתי לתפור כיס שיהיה מקום לגאדג'ט, אבל הוא לא היה תפור מספיק חזק (אני לא טובה בעבודות כאילה) ובקיצור, הכל התפרק וזו היתה באסה רצינית, והכי גרוע היה שהרגשתי שאכזבתי את העננצ'יק שלי.

 אוזני המן: כן או לא?
כן, בתנאי שהן אזני המן מהבצק שסבתא שלי היתה מכינה. בצק שמרים מעולה. אתמול עמדתי להכין אוזני המן לפי ההוראות שלה והבצק שלה. הכנתי בערך 400…
 
 דרג/י את מילויי אוזני ההמן מהטעים ביותר לנורא ביותר: פרג, שוקולד, תמרים, אחר (איזה?)
אזני המן = במילוי פרג. אנחנו מבשלים פרג טחון עם חלב, סוכר ותפוחי גרנד מרוסקים – ואז זה הכי-טעים. מילויים אחרים – מבחינתי פשוט לא באים בחשבון.
יחד עם זאת, התפשרתי והכנתי כמה עם מילוי שוקולד לילדים.

 הדבר שאני הכי אוהב/ת בפורים:

זה חודש מרץ! הכל פורח בחוץ! סחלבים, איריסים, כלניות, נוריות, רקפות… זה הזמן לצאת לטבע!

 
 הדבר שאני הכי שונא/ת בפורים:
הדוחק והבלגן באירועים ההמוניים…

 זיכרון אחד, מתוק או מריר, מחג פורים בעבר:

פורים 1991, יומיים אחרי תום מלחמת המפרץ – מוטי ואני התחפשנו ל"מלחמה ושלום"

 לאיזו דמות מוכרת, בהווה או בעבר, בדיונית או מציאותית, היית שולח/ת משלוח מנות? למה דווקא לה, ומה היא הייתה מוצאת בפנים?

הייתי שולחת לביבי ולכל חברי הממשלה שלו קובית בטון אטומה שתכלא אותם לכמה ימים, כדי שהם יבינו למה צריך טבע ושטחים פתוחים בארץ, ולמה חוק הקבלנים שלהם הוא אנטי-חברתי ואנטי-אנושי.

ועכשיו להעברת השרביט… ובכן, אני מעבירה אותו אליךְ, הקוראת – וגם אליךָ הקורא!
תרימו? יופי. לא? גם יופי. העיקר שיהיה חג פורים שמח!

מרבדי פרחים לפורים

 

חשבתי איזו רשימה לכתוב לכבוד פורים. דבורניות  (סחלב שהתחפש לדבורה) כבר הצגתי בשנה שעברה. אמנם יש עוד מינים שלא נתתי להם את הבמה, אבל זה קצת בנאלי.
לכן החלטתי לכתוב רשימה רגילה על טיולים שערכתי… לגליל ולהרי יהודה בשבוע האחרון.

 

המקום הראשון בו הייתי הוא נחל עקרב.  

 

 

פשוט צהוב. מרבד צהוב ומרהיב!

 

 

הצהובים הללו הם פרח ששמו ערטנית השדות. הפריחה שלו צהובה, וכשזה בכמויות, אז זה פשוט כיף!
נחל עקרב נמצא ב… הר הנגב! רגע! התבלבלתי! אילו לא תמונות מהגליל. ולא מהרי יהודה – פשוט, הר הנגב התחפש לכבוד פורים!
 

 

אבל נחזור רגע למקומות שהתכוונתי לכתוב עליהם. לדוגמא, המרבדים הבאים:

 

 

הפעם המרבד הוא מרבד של בן-שלח מנוצה. פרח נמוך ממשפחת המצליבים, שאם רק נותנים לו – הוא ייצבע הכל בלבן.

 

 

אגב, בעלי העיניים החדות יוכלו לראות בין בני-השלח הלבנים פרחים ורודים – אילו הם השמשון ההדור, שרשימה עליו תתפרסם בקרוב; וכתמים בוהקים צהבהב-ורוד-לבן – אילו הם הצבעוני הססגוני – הפרח העיקרי שרצינו לראות באיזור.
איזה איזור? בורות לוץ, בדרום הגליל. מאד מאד דרום. בעצם, ליד הגבול עם מצרים. עוד איזור שהתחפש.

 

 

האם תוכלו לנחש איפה צולמה התמונה הבאה?

 

 

המרבד הזה הוא אחד המקסימים והמיוחדים שראיתי בחיי – פריחה גבוהה של פרח עדין ממשפחת המורכבים, ששמו אמברבואה דו-גונית. והנה עוד מועמד לרשימה עתידית…
אני מניחה שכבר ניחשתם שגם התמונה הזו צולמה בנגב.

 

 

אבל איפה בנגב? חולות ניצנה. רואים את החולות? לא? גם הם התחפשו…

 

 

בעבר ראיתי אמברבואות – אחת פה, שתיים שם – מעולם לא ראיתי כזה ריכוז.

 

 

מעבר למרבד הכחלחל – היו עוד מרבדים…

 

 

מדהים, נכון? הצהוב והוורוד האילו מכסים את כל האופק.

 

 

הצהובים הם בני משפחת המורכבים – בעיקר שן-ארי ערבית, ויחד איתה סביון ערבות ומררית שסועה. הורודים הם בני משפחת המצליבים – מנתור המדבר, שלח הערבות ושלח מאונקל.

 

 

ועוד מרבד אחד – הפעם מרבד מיניאטורי: מרבד זעיר של פרחי בבונג זהוב זעירים, באיזור רכס חלוקים. הבבונג הוא אמנם פרח זעיר – אבל הריח פשוט נפלא.

 

 

התמונות צולמו
בהר הנגב (נחל עקרב, בורות לוץ) – 20.2.2010
בחולות ניצנה וברכס חלוקים – 24.2.2010

 

כדאי מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 – כדי להנות מחווית מרבדי הפריחה!!