Asarum caudatum – Western Wild Ginger – "זנגביל-בר" מערבי

ביומי השני בקליפורניה יצאנו לטייל ב-Henry Cowell State Park. ראינו שם דברים נהדרים (ובמיוחד עצים נהדרים…).
אני מתחילה עם פרח אחד מאד מיוחד. 
להמשיך לקרוא Asarum caudatum – Western Wild Ginger – "זנגביל-בר" מערבי

Ranunculus ficaria – נורית הלב (ועוד נורית) מפראג

אני פותחת את הרשימה עם שיר, שלא קשור לפראג, להנאתכם:

במדשאות בפראג ראיתי פרחים צהובים קטנים. הרבה יותר קטנים מהשינן, ובעצם – מוכרים לי מאד. 

כשהתקרבתי גיליתי שאילו פרחי נורית הלב! ממש כמו בארץ…. אבל לא בדיוק. 

בארץ, נורית הלב היא מין לא-נפוץ שגדל באזורים לחים – קרוב לנחלים, בעיקר בכרמל, בגליל, בגולן ובחרמון. בפראג – מסתבר – יש מספיק לחות במדשאות העירוניות בשבילה. 

נורית הלב נקראת כך בגלל העלים שלה, שהם דמויי הלב. 

השם הלטיני – Ranuculus – משמעותו "צפרדע קטנה" – כיוון שהרבה ממיני הנורית פורחים בביצות ובמים

שם המין – ficaria – הוא "דמוי תאנה". ניסיתי להבין מה בצמח "דמוי תאנה", ולא מצאתי. לא הפרי, לא הפרחים ולא העלים. בנוסף – היא רעילה, אז בכלל אני לא מבינה מה הקשר לתאנים.  

כבר כתבתי, שרוב הנוריות הן צהובות – מכאן מגיע השם העממי באנגלית, Buttercup. למשל, בשתי התמונות הבאות: 

זו נורית, אבל ממין אחר. לא נורית הלב. העלים אינם דמויי לב, הפרח נראה שונה. רוב הנוריות דומות לזו, והדרך להבדיל ביניהן היא לפי הפרי. 

אבל כשבקרתי בפראג, זו היתה תחילת הפריחה של הנוריות ולא מצאתי פרי לצלם – לכן הן נשארות עם ההגדרה "נורית" – Ranuculus sp. – ולא יותר. 

אז אני חוזרת אל נורית הלב: 

היא שונה ומיוחדת יותר יחסית לנוריות אחרות. הפרח שונה בצורתו, העלים האחרים. כשחיפשתי מידע אודותיה, גיליתי שבאתר המדעי ThePlantList הפרידו אותה מהנורית. 

כיום שמה הוא: Ficaria verna. כלומר, דמויית-תאנה אביבית? תאנתית אביבית? 

טוב שבעברית אפשר להתעלם מזה, ולהשאר עם השם "נורית הלב" שהוא באמת נחמד והולם את הפרח. 

את התמונות צלמתי בפראג, בתאריכים 4-8/4/2017. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

וכמובן, לא שכחתי: היום הוא יום הולדתו השבעים וחמישה של פול מקרטני!

Happy Birthday, Sir Paul McCartney, and many happy returns!

 

פרפרים מכל העולם ויום הולדת לפול מקרטני – המשך

רשימת המשך לאתמול – כי בכל זאת, זהו פול – רשימה אחת לא מספיקה לי…  ובחדר באמת היו מאות פרפרים.

בחדר – כלומר, בחדר הפרפרים – Live Butterflies display במוזיאון הטבע – Natural History Museum בוושינגטון די.סי.

אחד המיוחדים היה Parthenos sylvia – פרפר שמוצאו ביערות מזרח אסיה, ויש לו מופעים בגוונים שונים – צהוב-חרדלי (למעלה) וכחול (למטה).
ה"סילביות" האילה מאד מצאו חן בעיני, ורדפתי אחריהן לכן כיוון בחדר (כמובן, בגבולות האפשר…)

פתאום התיישב לי מישהו על האצבע… זהו אחד הפרפרים הנפוצים בתבל, פרפר שפגשתי פעמים רבות בארץ – נמפית החורשף, Painted Lady.

הדוגמן בשחור לבן הוא נפלא בעיני. גם הוא ממשפחת הנימפיתיים, ושמו Idea leuconoe.
שמו העממי הוא "עפיפון הנייר" – Paper Kite – ומוצאו בדרום מזרח אסיה.

אני חושבת שהפרפר הזה – עם ה"עיניים" היפות פשוט עצר את נשימתי. גם הוא ממשפחת הנימפיתיים, ושמו Junonia coenia.
השם העממי הוא –  Common Buckeye, זהו פרפר אמריקאי.

ועוד אחד ממשפחת הנימפיתיים – שמו Anartia jatrophae. השם העממי הוא "הטווס הלבן" – והוא מרחף לו ברחבי ארצות הברית.

חשבתי שאני אמצא בחדר פרפרי זנב-סנונית. הלא הם גדולים, יפים ונפוצים ברוב העולם. הפתיעו אותי עם זנב סנונית שחור –
שמו הוא Papilio polytes, השם העממי הוא "מורמוני מצוי", ומוצאו באסיה.

היו גם שני מיני עשים מיוחדים בחדר – הראשון הוא עש אטלס – Attacus atlas. זהו העש הגדול בעולם, עם מוטת כנפיים של מעל 25 סנטימטרים!
מוצאו מהאיים המלאיים – איזור הפיליפינים.

העש השני גם הוא לא קטן – מוטת הכנפיים שלו היא כ-13 ס"מ. זהו עש רוטשילד – Rothschildia lebeau
הוא יפהפה במיוחד, עם שילוב של גווני פנינה, ורוד עתיק וחום. זהו עש שחי בארה"ב.

היו כמה פרפרים ממשפחת הסטיריתיים.התפעלתי בעיקר מאחד ענקי בגוון כחול-כהה-מטלי מרהיב – לצערי לא הצלחתי לצלם את הצד העליון, ונאלצתי להסתפק בצד התחתון –  (אחד מהם התיישב על שמלה של מישהי…)
זהו Caligo eurilochos – "פרפר הינשוף" שמרפרף בין מקסיקו לנהר האמזונס. תוכלו לראות תמונה של הצד העליון שלו באתר הפרפרים הארגנטינאיים של עוז ריטנר

היום יום הולדתו של פול מקרטני, ואני ממשיכה את החגיגות. פול נולד בליברפול, בזמן מלחמת העולם השניה.
אחת משאלות הטריוויה המשעשעות על פול היא – מהו שמו השני (Middle Name). התשובה היא כמובן… פול, שכן שמו המלא של פול מקרטני הוא ג`ימס פול מקרטני. 

 

 ניסיתי לחפש שיר מתקופת הביטלס – שיהיה פחות מוכר. זה לא משימה קלה – כי רוב שירי הביטלס הם באמת מוכרים, וקשה להתעלות על יצירות מופת מדהימות כמו Let It Be או Yesterday – שני שירים שבאמת קשה למצוא יפים מהם.
החלטתי לשים קישור לשיר חמוד, שפול כתב לכלבה שלו מרתה –

הפרוייקט האחרון של פול הוא אלבום של שירים ישנים שהוא מחדש. כמו תמיד, אני נהנית מפול – גם מבחירת השירים הללו, שאת רובם לא הכרתי.
שוב, אני רוצה לאחל לסר פול מקרטני יום הולדת שמח, והרבה שנים טובות!

התמונות צולמו בחדר הפרפרים של ה-Natural History Museum ב- Washington DC, ביולי 2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

פרפרים מכל העולם ויום הולדת לפול מקרטני

מחר, יום שני, 18.6.2012 סר פול מקרטני יחגוג יום הולדת 70.

לכבוד יום ההולדת שלו, אני חוזרת שנה אחורנית, לטיול שלנו למזרח ארצות הברית.

כשהיינו בוושינגטון, היו לנו ימים חמים במיוחד – בין 35 ל-40 מעלות צלזיוס בחוץ, ולכן ויתרנו על טיולים ברגל בחוץ, והעדפנו את המוזיאונים.
במוזיאון ה-Natural History ציפתה לנו הפתעה מרעננת: חדר פרפרים. חדר שמגדלים בו צמחים שהם הפונדקאים של כל מיני פרפרים מהעולם, ומפזרים את הפרפרים בפנים.

אני, כמובן, הסתובבתי בחדר כשיכורה. פרחים מיוחדים, פרפרים מכל העולם, ואנשים מנומסים שמסתכלים ומצלמים… תענוג!

אפילו אם פרפר ירד לרצפה, אנשים פינו לו מקום והזהירו זה את זה לא לדרוך עליו, עד שהוא החליט לרפרף לו הלאה –
זהו Heliconius hecale ששמו העממי הוא ארוך-כנף מנומר (Tiger Longwing)

ניסיתי – בעזרת המדריכים בחדר, בעזרת לוח שהיה שם ובעזרת הרשת לזהות חלק מהפרפרים. לא הכל הצלחתי.

הסוג הנפוץ בחדר היה Heliconius – פרפרים ממשפחת הנימפיתיים, בעלי כנפים מעוגלות ומאורכות, ומגוון צבעים מרהיב.
למשל, בתמונה מעל זהו Heliconius erato, שמכונה גם "הדוור הקטן" (Small Postman)  ובתמונה מתחת – Heliconius charithonia – שמכונה גם Zebra Longwing

אני חושבת שזה פרפר ממשפחת הצבעוניים – ושמו Graphium

והגוף המנוקד של זה מסגיר אותו כחבר במשפחת הדנאיתיים –

אחד הרגעים המרגשים עבורנו היה כאשר Heliconium אחד בחר להתיישב על ראשה של העננצ'יקית –
זהו פרפר שמוצאו במקסיקו או במרכז אמריקה, ושמו Heliconius melpomene. השם העממי שלו הוא "פרפר הדוור".

ואם אני אחזור רגע אל סר פול מקרטני…
השירים הראשונים של פול מקרטני שהכרתי היו אילו של סוף שנות ה-70 וראשית שנות ה-80, כמו Ebony and Ivory  (עם סטיבי וונדר) או שיתופי הפעולה עם מייקל ג'קסון.

אחר כך הכרתי את הביטלס, והם הפכו להיות הפסקול שמלווה את כל חיי.
פול המשיך אל ה-Wings, וכאן ברשימה ישנן הרבה הרבה Wings!

וגם בשנים האחרונות הוא ממשיך להוציא אלבומים, וקולע הרבה לטעמי, לדעותי, לאהבותי. טוב, הוא בנה את הטעם המוזיקלי שלי עוד לפני שנולדתי…

So to you, Sir Paul McCartney – should you ever read here –
I wish you a wonderful 70th birhtday, lots of Peace, Love and music in all your life
Keep spreading love and great music in the world
and have a happy birthday, from me – just one of your fans

התמונות צולמו ב-Natural History Museum, Washington DC ביולי 2011
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
והמשך – ברשומה הבאה

 

take these broken wings and learn to fly

כן, גם אני הייתי בהופעה,
כן, גם אני חושבת שהיא היתה מצויינת
וכן, גם אני מרגישה צורך לספר את זה לכל העולם…

בערך מאז גיל 15 אני חולמת להיות בהופעה של הביטלס. וביום חמישי האחרון, סיר פול מקרטני, באבירות מדהימה, נתן לי את הדבר הכי קרוב שיכול להיות.
האיש הזה, בגיל 66 נתן הופעה מלאת חיים, אנרגיה, ושירים מופלאים.
חבל רק שההפקה לא דאגה לו לבקבוק מים – במשך יותר משעתיים, הוא הסתובב, ניגן, שר, עלה, ירד בחום ובלחות התל-אביביים, ולא שתה כלום.

לא, לא צלמתי – אבל בYou-Tube ובFlix יש די והותר סרטונים…
אז אני אצטט אותם.

אני חושבת שהשיר שהכי ריגש אותי בהופעה היה Blackbird. תמיד אהבתי את השיר הזה. אפילו יותר מאשר Yesterday. שיר מלא תקווה וכאב.
אז אני אוסיף פה סרטון, שצולם ע"י אחד מ50,000 הצופים שהיו שם: צילום באיכות גרועה למדי, אבל בכל זאת…

 וחוץ מזה – אני מקדישה לפול פרח סתווי עדין ונפלא שפורח עכשיו – חבצלת קטנת פרחים.  זו האחות הקטנה של חבצלת החוף – הפרחים קטנים יותר, הם עדינים ונפלאים. 

(24.9.2005, לטרון)

שמעתי ברדיו מישהו שטען שהביצוע לLive And Let Die היה שווה בערך 300 מתוך 500 השקלים ששלמנו…  השיר הזה בהחלט היה אחד השיאים – עם כל הזיקוקים והעוצמה שלו. אני לא "תמחרתי" אף שיר שם, אבל בהחלט נהניתי מאד מהשיר הזה.

(כרמל, 13.9.2008)

בהופעות שלו סביב העולם, פול דואג ללמוד משפטים בשפה המקומית, ולדבר עם הקהל. לנו הוא אמר שנה טובה, ואהלן – ושר לנו את השיר "A-Halan Jude"
וגם אמר: "השיר הזה מוקדש ללינדה" על שיר האהבה הנפלא שהוא כתב לה – My Love
אז שנה טובה גם לך, Sir Paul, עם הרבה נחת ואושר – לפחות כמות האושר שגרמת לנו פה בישראל הקטנה.
תבוא שוב, אני מבטיחה להגיע…

(כרמל, 13.9.2008)

כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראות אותן בגודל מלא.