בעלי כנף הולנדיים

פרט לאווזים האפורים, ראינו בשמורת Nationaal Park Nieuw Land עוד כל מיני עופות – והיום אספר על כמה מהם. את רובם אני מכירה מהארץ. 

עופי, עופי, יפת כנפיים!

אז התזה הוגשה, ואני מחכה לתאריך להגנה על התזה.
הצטברו אצלי כל מיני דברים שרציתי לכתוב עליהם, אבל רציתי בכל זאת לפרסם רשומה על הציפורים ועופות המים שפגשנו באפריל שעבר בפראג.

רוב העופות היו, כמובן, סביב הנהר – נהר הוולטבה, וזו הזדמנות טובה לצרף את אחד הקטעים המוזיקליים הידועים ביותר – הוולטבה של המלחין הצ'כי, בדז'יך סמטנה (Bedřich Smetana):

בנהר פגשנו הרבה ברבורים לבנים – ברבור מצוי (Cygnus olor) שהוא הברבור הנפוץ באירופה, והובא ע"י האירופאים בערך לכל שאר היבשות. יחד עם הברבורים אפשר לראות את אחד הברווזים הנפוצים בעולם – הברכיה (Anas platyrhynchos)

ואכן פגשנו ברבורים רבים בנהר – היתה פינה בה הרבה אנשים באו להאכיל אותם, אבל הם שטו בכל מיני מקומות:

בשיט על הנהר פגשנו כמה ממש מקרוב:

ראינו כמה וכמה ברכיות, לא רק באזור ההאכלה:

מאד נחמד לתפוס אותם בדיוק בנחיתה במים: 

בנהר פגשנו גם מכרים ותיקים, כמו האגמית המצויה (Fulica atra) שאנחנו מכירים מהארץ:

והסופית המצויה (Gallinula chloropus), שהרבה נוטים לבלבל אותה עם האגמית:

וגם את הצולל המצויץ (Aythya fuligula) שאנחנו זוכרים מהפארקים של לונדון:

בנהר ראינו גם קורמורן גדול (Phalacrocorax carbo) שאני מכירה מהארץ

הקורמורן הוא עוף מים מרשים, ומאד נחמד לראות אותו שוחה, כשרוב גופו שקוע בתוך המים. אבל הפעם הוא ניצב לו על צינור בנהר, ועמד שם במשך שעות ארוכות… 

אפילו ידידנו העקעק הזנבתן שוטט על הגדה: 

את העקעק פגשתי במקומות רבים באירופה, למשל בלונדון. גם בפראג הוא נפוץ. 

בבית הקברות היהודי העתיק פגשתי שחרור – Turdus merula: אם איני טועה, זו נקבה (אפורה יותר מהזכר)  

פגשנו כמה ירגזים בגנים בעיר, אבל הם זריזים וקשה לצלם אותם. זה הראשון: ירגזי מצוי (Parus major), כמו בארץ. 

ועוד ירגזי, הפעם אחד מיוחד יותר: זהו ירגזי כחול (Cyanistes caeruleus) – ירגזי שנפוץ ברוב אירופה, אבל לא מדרים אלינו. עיטור העיניים שלו והכיפה הכחולה ממש מקסימים בעיני. 

ביום האחרון, בגבעת פטז'ין, פגשנו עורבני.  

זיהיתי שהוא עורבני – בסך הכל הוא דומה לעורבני הנפוץ אצלינו, עורבני שחור כיפה. רק שחסרה לו הכיפה השחורה המאפיינת את העורבני שלנו. 

אבל… הסתבר שטעיתי. זהו בדיוק עורבני שחור-כיפה (Garrulus glandarius) כמו אצלינו. מסתבר שבאירופה הוא מסתיר את הסממנים הדתיים… 😉

מחלון הדירה שלנו, ראיתי זוג יונים: 

זוג היונים הנחמד הזה הוא מהסוג יונת ענק (Columba palumbus) שהיא היונה הגדולה ביותר באירופה. היא גדולה יותר מיונת הסלעים ומיוני הבית המוכרות. תראו איזו נשיקה נחמדה:

את התמונות צלמתי בפראג, בתאריכים 4-8/4/2017

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

New and Old Londoners

 

רגע לפני שאני מתחילה – אם לא קראתם ולא שמעתם, ביום שישי האחרון מחלת הסרטן גזלה מאיתנו בלוגרית מדהימה – המיזנטרופית.
רציתי לכתוב משהו, אבל עפר ומוטי כתבו יפה יותר. מוזמנים לקרוא. 

אני ממשיכה עם הטיול בפארקים במרכז לונדון.
כמו שספרתי, ראינו שועלים לילה אחד מחלון החדר שלנו – אך לא צלמתי אותם. ראיתי וצלמתי בעלי חיים אחרים, ועליהם אספר הפעם. 

רוב בעלי החיים שראינו היו ציפורים – בעיקר עופות מים (שכבר הקדשתי להם שלוש רשומות: אחת, שתים, שלוש) ועקעקים (כמו בתמונה הבאה) 

היו גם צפורי שיר נוספות, שרובן ברחו ממני… אחת הספקתי לקלוט, והיא מצויה גם בארץ: קיכלי רונן – שבאנגלית שמו Song Thrush ובלטינית Turdus philomelos

המינים הפולשים לא פסחו על לונדון, ופגשנו דררה מצויה – Rose Ringed Parakeet – ששמה הלטיני Psittacula krameri. מוצאה של הדררה הוא בהודו ובאפריקה המשוונית, אבל כיום אפשר לפגוש אותה בהרבה מאד מקומות בעולם. אצלינו היא מאד נפוצה. 

מכל הפרפרים שראיתי – שהיו בעיקר סטיריות חומות – הצלחתי לצלם שניים. הראשון הוא פרפר ממשפחת ההספריות שלא הצלחתי לזהות, אני יכולה רק לספר לכם שהוא יושב על פרח ערברבה – 

השני הוא סטירית קטנה ונחמדה, ששמה באנגלית Meadow Brown ובלטינית – Maniola jurtina. היא קרובה לסטירית הפקוחה שלנו. 

ההפתעה שלנו היתה… שלא פגשנו הרבה סנאים. היו כמה, פה-ושם – אבל ממש לא הרבה. וזה הפתיע אותנו, כי אנחנו זוכרים שבטיולנו הקודם בלונדון, אי שם בראשית שנות ה-90, ראינו המון סנאים – בכל הפארקים ובכל הסביבה. 

הפעם ראינו סנאים, אך באופן יחסי – ממש בודדים.
אני יודעת שסנאים מסתדרים טוב בסביבה אנושית. יכולים להעיד על כך מליוני תושבי ניו יורק, לוס אנג'לס וערים גדולות נוספות. הם גם מוגדרים כמזיקים, כי הם נוהגים ללעוס את הציפוי של כבלי חשמל. 

אז התחלתי לבדוק – ומצאתי. מסתבר שסנאי הבר הבריטי הוא הסנאי האדום. סנאי מקסים שצבעו ג'ינג'י כהה.
הסנאים האפורים – מוצאם במזרח ארה"ב, והם הובאו ללונדון בסוף המאה ה-19. 

 

מאז הם התרבו והתפשטו – והפכו להיות מין פולש. הם מתחרים בסנאים האדומים על מקורות המזון ואתרי המחיה ו…מנצחים. באנגליה הסנאים האדומים הפכו למין בסכנת הכחדה. 

לפי ההערכות, הסנאי האדום עלול להכחד מבריטניה בתוך 20 שנים. ממש בקרוב.
ולכן הבריטים החלו לנסות לטפל בנושא. 

לא שזה יהיה קל. ישנם – לפי ההערכות – כחמישה מליון סנאים אפורים ברחבי אנגליה, ורק כ-140,000 סנאים אדומים. 

אני משערת שהעובדה שראינו פחות סנאים הפעם, היא פשוט כי התחילו במאבק לשלוט בכמויות שלהם. אני בהחלט מאחלת לבריטים הצלחה במאבק הזה – כי כמה שהסנאים האפורים חמודים, אני אשמח לפגוש סנאי אדום בביקור הבא באנגליה! 

את התמונות צלמתי ברחבי הפארקים של לונדון, בסוף יוני וראשית יולי 2015.

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

עקעק זנבתן – Common Magpie – Pica pica

 

רגע לפני שאני מתחילה, השבוע שוב עבר עלינו שבוע רווי בשנאה ואלימות. רציתי לומר שוב בערך את מה שכתבתי לפני שנה – על השנאה. מוזמנים לקרוא. 

טוב, אחרי כמה רשומות עירוניות לחלוטין – הגיע הזמן לחפש את הטבע בלונדון.