Calochortus – Fairy Lanterns – פנסי פיות

היום אני מפרסמת את רשומת הקלוכורטוס האחרונה לטיול זה, וכמובן – שמרתי את המינים המיוחדים ביותר לסוף.

להמשיך לקרוא Calochortus – Fairy Lanterns – פנסי פיות

עננת ושבעת הקלוכורטוס


השבוע, לכבוד סוף השנה ולכבוד יום ההולדת שלי (שיהיה בשבת הבאה) – אני חוגגת עם פרחים מסוג יפה במיוחד. להמשיך לקרוא עננת ושבעת הקלוכורטוס

שרביט עשרה צילומים

אמנם עזבתי את תפוז, אבל אני עדיין קוראת שם הרבה, וכשעופר הזמין אותי להרים את השרביט הזה, החלטתי שבעצם, למה לא?

ההגדרה של השרביט היא כך: "בשרביט הזה אתם מתבקשים להעלות 10 צילומים מעשה ידיכם  של חפצים מבתיכם / סביבתכם שהינם משמעותיים עבורכם וכיתוב קצר בכל תמונה .זה לא חייב להיות חפצים , כל דבר שידבר אליכם והקשר שלכם אליו …"

אז הנה לפניכם, ללא סדר מוגדר, עשר התמונות שלי:

1. עציצי הפרחים שלי: אני גרה בעיר, בקומה שביעית. לצערי, אין לי גינה. אבל יש לי עציצים – ואני משתדלת לגדל בהם פרחים מפרחי ארצנו.
את הכלניות קניתי בסופר, את הרקפות והחצב – קבלתי מחבר שגידל אותם מזרעים. הסביון והציפורנית הגיעו אלי בעצמם, בלי שאני זרעתי או שתלתי אותם.
אני מאד אוהבת את העציצים שלי. 

01flowers

2. תמונות בסלון: הגדלתי את תמונת הנוף מעמק המוות, והיום היא תלויה בסלון – יחד עם תמונה של מוטי, שצייר אחיו צבי, ותמונה של אחותי ואני כילדות, שציירה אמא שלי.
יש עוד תמונות בבית – בסך הכל אני אוהבת אומנות. 

02pics

3. אני גם אוהבת פעמוני רוח! אילו שני המיוחדים שלי:
משמאל – פעמון שקניתי בשנת 1998 אצל אומן אמישי, עם ציור של קרדינל על עץ מגנוליה
מימין – פעמונים עשויים פרוסות אבן, שקניתי השנה, בעמק המוות. 

03bells

4. החלון בתמונה מעל הוא חלון פנימי קטן, שמקשר בין הסלון לפינת המחשב שלי – וזוהי התמונה הבאה: פינת המחשב. זהו חדרון קטנטן בבית שלנו, גדלו 2X2.5 מטר.
בצד אחד של החדרון נמצא שולחן המחשב: מדף המקלדת הופל זה-מכבר (ולא הצלחנו לחבר אותו מחדש), וככה נראה האיזור כשהוא מסודר (לרוב הוא ממש לא מסודר…).
בצד, על הדלת, תלוי פוסטר שקניתי לפני 4 שנים בשמורת פוינט לובוס – פרחי בר נפוצים בשמורה.
בינתיים קניתי לעצמי לאפטופ, אבל הוא עדיין לא הגיע לחשיבות של הפינה הזו, והמחשב הזה: 

04pc

5. כשאני יושבת ליד המחשב, מאחורי נמצא ארון הספרים שלי. זהו הצד השני של החדרון.
בארון הזה אני שומרת את כל ספרי הטבע שלי – בוטניקה, אקולוגיה, האנציקלופדיה של החי והצומח, מחברות שכתבתי בהן בהשתלמויות רת"ם…
הכל צמוד אלי. 

05books

6. בערך מאז גיל 15, הלהקה האהובה עלי היא הביטלס.
ליום הולדת 20, קיבלתי מצבי (אחיו של מוטי שהוזכר כבר) במתנה פסלון פימו שהוא הכין – ג'ון לנון בדמותו מ"צוללת צהובה". בשנים הבאות צבי פיסל עבורי גם את פול מקרטני, וגם גיטרה חשמלית עבורם.
חברתי גליה קנתה לי בלונדון צוללת צהובה קטנה.
שנים אחר כך מוטי קנה לי בקנדה פסלוני פלסטיק של הביטלס, מעוצבים ומקסימים – שבאו יחד עם דמויות נוספות מהסרט.
אני מאד אוהבת את כל הדמויות הללו, אבל למרות (או אולי בגלל) החספוס, האהוב עלי מכולם הוא אותו פסלון פימו, שצבי הכין לי ליום הולדת 20. 

06beatles

7. המשקה האהוב עלי הוא… תה. אבל לא כל תה. אני לא אוהבת חליטות פרי, ולא תה עם חלב.
אני כן אוהבת תה אמיתי עם עשבי תיבול (זוטה לבנה, למשל – זה הפרח בצד ימין למטה בתמונת העציצים).
כאן בתמונה ריכזתי כמה מפריטי התה החביבים עלי: קופסת פניני יסמין מצ'יינה טאון בסן פרנסיסקו, תה ירוק-יסמין של Twinings (הרבה יותר מוצלח מויסוצקי או פומפדור!), קנקני תה, ספלים לתה, קופסה אדומה של תה ג'ינסנג – גם היא מסן פרנסיסקו; ובחזית – שני "פרחי תה" בצלוחית – שמים כדור כזה בקנקן זכוכית עם מים רותחים – והוא "פורח" – נפתח לצורת פרח מקסים, תוך חליטת המים לתה. 

07tea

8. כידוע, אני מטיילת הרבה. בטיולים אני מקפידה לחבוש כובע, וזה הכובע שלי –
קניתי אותו אצל האמישים, אצל תופרת מקומית.
בשנת 1998 קניתי שם בשוק כובע בגזרה הזו, בצבע כחול – שמאד אהבתי. אחרי שנים שבהן הכובע טייל איתי בכל מקום, הבד התפורר והכובע נהרס.
לכן בשנת 2011, כשביקרנו אצל האמישים שוב – הלכתי לאותו שוק, מצאתי את אותה תופרת, וקניתי ממנה כובע נוסף. עכשיו אני מצטערת שלא קניתי שם כמה כובעים…
הדוגמנית כאן היא העננצ'יקית, ואפשר לראות כמה הכובע מצוין בהגנה מפני השמש!

08hat

9. לפני כמה שנים התחילו לי בעיות ברכיים. ולכן כיום אני מטיילת עם מקלות הליכה. אחרי כמה מקלות שנשברו, קניתי לי בארץ מקל בודד ואיכותי – ואז בארה"ב קניתי זוג דומה.
המקלות הללו מטיילים איתי לכל מקום. 

09walking_canes

10. אף רשומה עלי לא תהיה שלמה ללא חתול.
בתחילת החודש איבדתי את בילבו שלי, החתול הנהדר והמקסים. עדין יש לנו שני חתולים בבית – החשובה בינהם זו סיסילי, שהיא כבר בת 14 שנים בערך, 12.5 מתוכן איתנו: 

10cicely

זהו, עד כאן התמונות והסיפורים – אני מקווה שנהניתם!
​מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

פנו דרך, מי זה בא? אנוכי הוא, בן ארבע!

מזל טוב! היום אני חוגגת את הבלוגולדת הרביעי שלי!


סטירית פקוחה על לטם שעיר

לכבוד החגיגה יצאתי להתפרפר לי עם פרפרים במירון, ופגשתי גם את רצועית הגליל הנהדרת.

 

הפרפרים בטיול הזה שיתפו איתי פעולה באופן מקסים. היפה מכולם (בעיני) היה פרפר נמפית היערה, שלאחר שבדק את האוטו שלי מכל הכיוונים, נעמד לכמה שניות גם על מקל ההליכה שהיה בתיק שלי.
אמנם לא יכולתי לצלם אותו על התיק מאחורי, אבל על האוטו הוא דגמן בצורה מאד יפה:

בשביל פסגה פגשתי פרפר עדין עם צבע ירקרק מטלי – מיוחד ומקסים, ודגמן יפה ובנחת על פרחים של פטל לביד –

זהו פרפר מציצן, הוא קצת הפריע לחיפושיות סביבו שמאד רצו להזדווג…
ובכל מקרה, זה פרפר נדיר למדי ששמו כחליל הדבשה. זיהה לי אותו ישראל פאר מאגודת חובבי הפרפרים.

פניה ברגשטיין כתבה שיר במיוחד לכבוד יום הולדת ארבע – והוא בדיוק מתאים לי עכשיו –


לימונית האשחר (2 נקבות) על דרבנית התבור

פנו דרך, מי זה בא?
– אנכי הוא, בן ארבע!
יש היום לי יום הולדת,
ואימי טרודה, עובדת,
היא טורחת ואופה
לכבודי עוגה יפה.


כחליל האלון על דם המכבים

מתנוססת העוגה,
אך אומרים לי: "אל תגע!
קודם יש לפתור חידה.
אם חכמת- אז תדע:
מה כתוב על העוגה?"
אך אני איני טפש,  ויודע לנחש:
שוקולד, שקדים ריבה,
כתובת נופת: בן ארבע!
ארבע שנים הן כבר פרק זמן מכובד לכל הדעות, הבלוג שלי כבר מאד מגובש ואני יודעת – לרוב – מה אני רוצה לומר ולהביע.
הבלוג שלי ממשיך להיות מקום שבו אני מציגה את התמונות שלי, אבל פרט למידע על הפרחים והפרפרים – אני גם מנסה להסביר על שמירת טבע והגנה על השטחים הפתוחים.
 
לבנין התלתן על נפית כפופה
השנה האחרונה לא היתה שנה פוריה במיוחד בבלוג שלי – ולמען האמת, לא באשמתי. באוגוסט תפוז שדרגו את מערכת המסרים, מה שגרם לשבועיים-שלושה של אי זמינות המסרים – ובעיות ותקלות בהתנהלות המערכת שעד היום לא נפתרו,
ולכן עצרתי מלפרסם.
וכיון שזה לא הספיק, בראשית אוקטובר ערכו שדרוג של הבלוגיה כולה, וכתוצאה מזה כמעט לא יכולתי לפרסם רשומות עד ליום ההולדת שלי, בסוף דצמבר.
זה היה מבחינתי משבר רציני, וכמעט עזבתי את תפוז.

לבנין הכרוב על נפית כפופה
זה גם גרם לפיגור רציני בדברים שרציתי לפרסם – נטשתי את הדיווחים מהטיול בארה"ב בקיץ שעבר, ולפתע פתאום גיליתי רשימה על חבלבל (ורוד יפהפה שאפשר לראות במאי לצידי דרכים, גם מהאוטו) שכתבתי והתכוונתי לפרסם…
מה אתם אומרים? שאני אחזור לרשימות מארה"ב?

כחליל האספסת על נפית כפופה
ובעצם, למה לא עזבתי את תפוז?
העניין הוא שאני "מושקעת" פה די עמוק. זו הרשומה ה-582 שלי, כלומר למרות הבעיות הצלחתי לפרסם השנה 122 רשומות.
גם הקהילה התפוזית – האנשים, הבלוגרים האחרים, חביבים עלי מאד.
קראו אצלי מעל 380,000 פעמים, כלומר השנה היו אצלי כ-105,000 קוראים. ירידה של כ-30% מהשנה שעברה (שאז היו כמעט 150 אלף)

כחליל האשחר על לטם שעיר
מבחינת בולים…
13 רשימות קיבלו בול "תמונת היום" – דומה לשנה שעברה, שאז אספתי ארבעה עשר בולים
13 רשימות קיבלו בול "בחירת העורך" כחול ו-3 קבלו בול "בחירת העורך" אדום.
2 מתוך הרשומות הללו עוטרו ב"בול-בול", ולכן בסך הכל 27 רשימות שלי עוטרו.

כחליל השברק
מבחינת איחולים, אני חושבת שאני פשוט אחזור על מה שכתבתי בשנה שעברה: זה לא השתנה.
לבלוג שלי אני מאחלת שיהיו לו הרבה קוראים,
אני מקווה שאנשים יהנו ממנו, יצאו לטייל בעקבותיו ואולי אפילו ישימו לב לאיזה פרח או ציפור שהם לא ראו אף פעם…
(למען האמת, אני יודעת שזה קרה כבר… )

סטירית הציבורת על דרדר מצוי
אני מקווה לסקור עוד כמה מאבקים בנושאי שמירת טבע, ואולי אפילו להשפיע קצת על האנשים מסביב – להראות להם כמה חשוב לשמור על הטבע סביבם
ומצד שני, כמה כיף לצאת ולהנות מהסובב אותנו!
וכמובן, לתפוז – שנה בלי תקלות טכניות, ועם הרבה QA יעיל!


נמפית היערה במנוחה רגעית על אלה ארץ-ישראלית

את התמונות צלמתי במירון – בעיקר בשביל המנדטורי ובשביל פסגה, ב-29.5.2012


סטירית משויישת על דרדר מצוי

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ותראו את החיפושית שבאה להצטרף אל כחליל האלון:

צוויץ צוויץ צוויץ, בלוגולדת שלישי!


גבתון שחור ראש, רמת הגולן, 5.5.2011

ככה פתאום חלפו להן שלוש שנים מאז אותו יום בו פתחתי את הבלוג.


להקת עגורים  – עגור הכתר – מעל בית חנן, 12.3.2011

שלוש שנים הן כבר פרק זמן מכובד – והרשימה הזו היא הרשימה ה-460 שאני מפרסמת.
בשנה האחרונה צפו בבלוג שלי בערך 147,000 פעמים, מה שמביא אותי כמעט ל-275,000 כניסות לבלוג.
בשנה שעברה מניתי 6 רשומות שהיו להן יותר מ-1000 כניסות, והשנה הכפלתי את הכמות: יש לי 12 רשומות שיש להן מעל 1,000 כניסות.
הרשימה שהיתה "הרשימה הנצפית ביותר" שלי בשנה שעברה – רקפת מצויה – מופע סתווי – ירדה אחר כבוד למקום השני, אבל לא מסיבה משמחת: הרשימה הנצפית ביותר בבלוג היא הזעקה שלי מהשריפה הגדולה בכרמל – "אל תבואו לשתול בכרמל!" שאליה נכנסו מעל 41,000 פעמים.
אני עדיין עומדת מאחורי כל מילה ממה שכתבתי שם, ודעו לכם, שכאשר רשות הטבע והגנים מאתרים צמחים שאנשים שותלים בשטח – הם עוקרים אותם, כדי שלא יהפכו למינים פולשים. הטבע לא צריך עזרה בשיקום, ושתילת מינים זרים רק גורמת נזק.



חסידה לבנה, רמת הגולן, 5.5.2011

בשנתיים הראשונות לבלוג, 13 תמונות קבלו בול "תמונת היום" ועוד 6 רשומות קיבלו בול "בחירת העורך" – כלומר, 19 רשומות שנבחרו.
בשנה השלישית, 23 רשומות שלי קיבלו בולים: 14 פעמים "תמונת היום", ועוד 10 פעמים בחירות העורך (3 פעמים קבלתי "בולבול" – בחירה כפולה).
רשימה אחת – "בחזרה לכרמל אחרי השריפה" – קבלה גם בול בחירת עורך וגם תמונת היום, ולכן הכפילות בספירה.


פרפור עקוד, הרצליה, 26.5.2011

לכבוד יום ההולדת שלי ארגנתי לי מקהלה שתשיר את השירים היפים והנעימים ביותר…


עורבנים, כפר סבא, 11.3.2008

מקהלה עליזה

מלים: לאה נאור
לחן: נורית הירש


דוחל שחור-גרון, רמות מנשה, 1.1.2011

על ראש הברוש שבחצר
שמחה והמולה,
שם כל הציפורים בעיר
הקימו מקהלה.
העפרונית הסולנית
ניקתה את הגרון,
שילבה כנף, זקפה מקור
וגם פצחה ברון.


גבתון עפרוני, דרום רמת הגולן, 5.5.2011

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח! איזו מקהלה!


כחל, צפון רמת הגולן, 7.5.2011

פתאום הפסיק את השירה
פשוש אחד זעיר,
אם אין מילים ואין תווים
הוא לא מוכן לשיר.


בולבולים, כפר סבא, 11.3.2011 

 "אנחנו לא רוצים מילים",
רגזו הבולבולים,
"אנחנו, גם ללא מילים,
נורא מתבלבלים"

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח! איזו מקהלה!


סנונית מערות, הרצליה,  26.5.2011

הסנוניות כתבו תווים
על חוט ועל גדרות,
תוכי אחד לימד אותן
מילים נהדרות.


דררה מצויה, ליד מערות אפקה, ת"א, 8.1.2011

אלפי דרורים ועפרונים
פרצו מיד בשיר,
ומקולות הבולבולים
התבלבלה העיר.


בולבול, כפר סבא, 11.3.2011

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח! איזו מקהלה!


סבכי שחור-ראש, נחל כזיב, 21.5.2011

"אוי די כבר, די לכם לשיר",
צעק פתאום הברוש,
"לכו לישון, כבר מאוחר
כואב לי כבר הראש"


דרור הבית, ליד מערות אפקה, ת"א, 8.1.2011 – יש שם זוג! ראיתם?

האופרטה היפה
לא באה עד סופה –
מחר יצפצפו קונצרט
על עץ הצפצפה.

ציף ציף, שריק שרק
בול בול בול בול ביל בל
לה לה לה…
וכל מי ששמע אמר,
אח! איזו מקהלה!


שלדג לבן-חזה, שמורת כרי נעמן, 19.3.2011

קצת איחולים: לבלוג שלי אני מאחלת שיהיו לו הרבה קוראים,
אני מקווה שאנשים יהנו ממנו, יצאו לטייל בעקבותיו ואולי אפילו ישימו לב לאיזה פרח או ציפור שהם לא ראו אף פעם…
אני מקווה לסקור עוד כמה מאבקים בנושאי שמירת טבע, ואולי אפילו להשפיע קצת על האנשים מסביב – להראות להם כמה חשוב לשמור על הטבע סביבם
ומצד שני, כמה כיף לצאת ולהנות מהסובב אותנו!

אנפה ארגמנית, נחל שניר, 22.5.2010
את הציפורים שבאו לחגוג איתי היום פגשתי בעיקר בשלוש השנים האחרונות, בכל רחבי הארץ.
וממש כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

חסידה לבנה, רמות מנשה, 1.5.2010

 ועכשיו השיר – הביצוע של שייקה אופיר מקסים, אבל גם זה של ריצ'רץ' חמוד… אז תקשיבו פעמיים:

אני? סטייליסטית?

אני יותר בלגניסטית מסטייליסטית – כל מי שמכיר אותי יכול להעיד על זה
ולכן הופתעתי לקבל את פרס הסטייל – לא פעם ולא פעמיים, אלא שלוש פעמים, משלוש בלוגריות פעילות ומוכשרות בבלוגיה:

 ענבלית
 הלב מזהב
 פיית המרציפן
 
רגע אחרי הסגירה:
עוד שתי בלוגריות מצאו לנכון להעניק לי את פרס הסטייל,  ואני רוצה להודות גם להן –
 גל1אור2
 גלשי

אז ראשית כל, תודה רבה לכן!  ריגשתן אותי מאד, במיוחד לאור העובדה שאני רק קוראת מזדמנת אצלכן.

לפי ההוראות, אני צריכה לספר לכם כעת שמונֶה עובדות שאתם לא יודעים עלי.

 אני מאד אוהבת את סדרת ספרי נרניה של ק.ס. לואיס, קראתי אותה המון פעמים – גם באנגלית וגם בעברית.

 אני מאד אוהבת את הסיפורים הקצרים של או. הנרי, ואחד הסיפורים המוצלחים ביותר לדעתי הוא "אביב לפי התפריט" – "Springtime A La Carte"

 אני מאד אוהבת את סדרת הקומיקס "אסטריקס" הצרפתית. קראתי את כולה באנגלית. אולי יום אחד אני אלמד צרפתית בשביל לקרוא אותה במקור…

 יש לי חתולים מכל המינים האפשריים: נקבה, זכר וג'ינג'י

 התגייסתי לפני גיל 18 – והגעתי בצבא לדרגת רב-סמל

 מבין מחלקת העופות, החביבים עלי הם דורסי הלילה – ולצערי, עד היום פגשתי ארבעה בלבד: כוס, תנשמת, לילית מצויה, והמיוחד מכולם – Great Horned Owl, בפארק ילוסטון לפני 12 שנים.

 יש לי אוסף של הסרטים הקלאסיים המצוירים של דיסני – אני מאד אוהבת אותם. זה אוסף שלי, לא של הילדים…

 אני מאד אוהבת את טריני וסוזאנה, ואת התכניות שלהן ב-BBC. והשבוע נודע לי שהן עומדות להגיע לארץ!!

עכשיו אני אמורה לבחור שמונָה בלוגים, ולהעביר אליהם את הפרס… אבל את זה אני מעדיפה לא לעשות – אני משאירה את השרביט פתוח, וכל מי שמעוניין בפרס, מוזמן בשמחה לכתוב שאני העברתי אליו את הפרס.

במקום זה, אני אספר לכם קצת על התמונות שצרפתי לרשימה –  בחרתי שמונה תמונות, כי הפרס הזה עובד על שמיניות…

התמונות שלי, לפי הסדר:

  סנאי דגלאס – שצלמתי בפארק יוסמיטי, 8/2009

  פריחה של ליבנה רפואי – עץ מקסים, שצלמתי במצודת נמרוד, 5/2008

  שפירית אדומה שצילמתי בפארק כפר סבא, 7/2008

  חרחבינה מכחילה – קוץ עם צבע נפלא, שצלמתי בבני ציון, 4/2010

  אנפה ארגמנית – תמונה יחידה של ציפור יפהפיה, נדירה וחששנית שצלמתי בחצבאני, 5/2010

  כוכבנית משתנה – פטריה ממשפחת פטריות הכרס – היא נראית כמו כדור, ואחרי שהיא מתפוצצת ומפזרת את הנבגים – נשארת כוס כוכבית יפה. צלמתי במירון, 3/2007

  דרדר ססגוני ואליסון חרמוני – זר צבעוני מהחרמון, 5/2010

  זנב-סנונית נאה – אחד הפרפרים היפים והבולטים בארצנו. שמורת פורה, 2/2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

דיוקן עצמי

כן, כן רבותי: החלטתי להחשף. אין הרבה פריחה כרגע, אז אני מעלה תמונות בהן צלמתי את עצמי בשנה האחרונה…

כזכור, אני עַ נֶ נֶ ת. לא עָנָת, כי אם עננת. וכבר סיפרתי על זה.


בתור עננת, אני מאד אוהבת חורף. חורף ישראלי, ושיהיה קצת יותר קריר ממה שהיה לנו בשנים האחרונות…
אני אוהבת לטייל בצפון ובדרום – ולא מזניחה גם את המרכז.

 

אם אני סוערת, בדרך כלל יש משהו שמאיר לי. אני רק צריכה למצוא אותו, ולא להסתיר לעצמי

 לפעמים אני מטיילת עם חברים

 ולפעמים מתקשטת במשהו עם צבע

 

אני אוהבת פשוט לקום ולצאת –

פה ושם אני עוצרת לראות את דמותי המשתקפת

 

וממשיכה הלאה…

מה שבטוח, ביום העצמאות אני מאד ממלכתית.

ולפעמים אני מתחברת לדמות הגשמית שלי (גם אם לא יורד גשם) – צפורן חתול צלמה אותי בבורות לוץ, 23.4.2010

 

התמונות צולמו:

בבורות לוץ, 23.4.2010,
במעין צבי ובאיזור נתניה, 14.11.2009
כפר סבא, 2.5.2010
במטס יום העצמאות, 20.4.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.


Yosemite Valley in Yosemite National Park

היום בלוגולדת! היום מלאו לבלוג שלי שנתיים!
החלטתי לחגוג את הבלוגולדת השני שלי באחד המקומות הנפלאים ביותר בעולם – העמק בפארק יוסמיטי.
פארק יוסמיטי – Yosemite National Park שוכן בקליפורניה, בהרי הסיירה נבאדה והוא אחת משמורות הטבע הראשונות שהוכרזו בעולם.

בפארק יוסמיטי ביקרנו בקיץ שעבר, ולא הספקתי לפרסם את התמונות מעמק יוסמיטי היפהפה. אני חושבת שהעיתוי כעת הוא מושלם. להמשיך לקרוא Yosemite Valley in Yosemite National Park

עשרה דברים שאני אוהבת בי

בעקבות מוטי, גם אני מנסה כוחי במטרה הנעלה: למצוא דברים שאני אוהבת – בי. בעצמי.  אני מצרפת לכל נקודה תמונה. תמונות שצלמתי, והן חביבות עלי – אבל לא תמיד קשורות לכתוב.

 

1.  אני אוהבת טבע.   אני מתפעלת מפרחים, אוהבת לראות אותם, נהנית לצפות ביחמור ובצב, בחיוויאי ובפרפר. ואני גם זוכרת לרוב את השמות שלהם – לפחות ברמת הסוג, אם לא ברמת המין. אני אוהבת לטייל ולצאת לראות פרחים וחיות, נופים ועתיקות. אני מסוגלת לזהות כמות גדולה מפרחי ארצנו בקלות, כולל הרבה מפרחי החרמון! 


ססמבריק אדמוני בהזדווגות, בני ציון, 3.2005
 
2.  אני אוהבת לצלם. בעיקר צלומי טבע. ובתוקף זה – אני שמה לב לפרטים, ולפעמים מוצאת זויות לא שגרתיות לכל מיני צמחים. אני גם משתדלת לשים לב לפרטים בסביבתי, ולראות שינויים והתחדשויות. 
 
דבורנית הדבורה במבט לא-שגרתי, שמורת סחלבי טל, 7.4.2007
 
 
3. אני אוהבת לתת ולקבל מתנות. כן, כן – אני יודעת שחכמינו אמרו "שונא מתנות יחיה". אבל הרבה פעמים כשאני רואה משהו – אני חושבת "זה בדיוק יתאים ל-x!" – ואם אני יכולה, אני אקנה את אותו דבר. לא תמיד עם סיבה. וזה לא חייב להיות משהו גדול או מחייב. סתם, כי נחמד לי או כי חשבתי על אותו אדם. וזו לא חייבת להיות מתנה שעולה כסף. שלחתי פעם לאחותי עלי שלכת עם צבעים מיוחדים מחו"ל. זו היתה מתנה נפלאה . מצד שני, אני גם אוהבת שחושבים עלי. ורד בודד זו מתנה נהדרת.
 
שכרון מרושת, גבעות גורל, ליד באר שבע. 25.2.2005
 
4. אני חכמה.  הנה, הודיתי בזה. ואני גאה בזה. אני לא "מחוננת" או "מבריקה במיוחד" – אבל יש לי תפיסה מהירה, יכולת הבנה, ניתוח והסקת מסקנות – אני חכמה. ובד"כ לא צריך להסביר לי משהו 20 פעם. מספיקות פעם אחת או פעמיים. 
 
סחלב ריחני, שמורת סחלבי טל, 19.3.2005
 
5. אני מקפידה על עברית נכונה –  יש כאילה שבטוחים שאני טרחנית, או מורה (זה נאמר בד"כ בזלזול מתנשא – מה, את מורה?) – אבל לי אִכפּת מהשפה העברית (גם בדיבור וגם בשירים), אני אוהבת אנשים שמדברים נכון.
אני מקפידה על ההבדל בין "שֶ" ל-"כְּשֶ", על ההבדל בין "להביא" ו"לתת", על חיריק בבנין הִפעיל. חשוב לי שיגידו שלושה ילדים וחמש רשימות והרשימה הזו היא על עשרה דברים ולא על עשר. 
דקטילוריזה רומאית, הר קטע, גבעת הדקטילוריזות, 19.3.2005
 
 
6. אני אוהבת מוזיקה. בעיקר רוק של שנות הששים והשבעים, אבל נהנית גם מקצת ג`אז, קצת קלאסית, מוזיקה עברית ותיקה… יש לי הרבה דיסקים בבית, וכמעט כל מצב מזכיר לי שיר. אני מסוגלת למצוא שיר יפה (לפחות, יפה בעיני) כמעט לכל אירוע, נושא או מלה. 
 
יחנוק המלחות, בירידות מערד לים המלח, 7.4.2005
 
 
7. אני לא מנסה להיות Superwoman. אני לא מנסה לנהל משק בית מושלם, יחד עם משרה מלאה, טיפוח עצמי, ילדים מטופלים… אני מתפשרת על דברים מסויימים (סדר ונקיון בעיקר) ואני חושבת שזה בסדר גמור. 

שפירית אדומה, פרק כפר סבא, 3.7.2009
 
8. יש לי אופי ג`ינג`י: אני מתחממת מהר ומתרגזת בקלות, אבל אחרי שאני מוציאה את הצעקות – או לחילופין, בוכה קצת – אני נרגעת ואני יכולה להסתכל על הדברים המרגיזים בצורה שלווה יותר. 
 
אירוס הנגב ועירית גדולה, צפון הנגב, 13.3.2008
 
9. אני אוהבת אסטתיקה.  אוכל יפני, למשל וגם אומנות יפנית; רהיטים יפים, תכשיטים מיוחדים, בגדים (של דורין פרנקפורט… אבל לא רק) – דברים לא שגרתיים, עם ייחוד – אבל לא כאילה שהם גיבוב של הרבה אלמנטים. אני אוהבת אומנות (בעיקר אימפרסיוניסטית ופוסט-אימפרסיוניסטית – אבל גם את גדולי הרנסאנס)… חשוב לי, למשל, שהרשימות שלי בבלוג תהיינה מסודרות וקריאות, שהכל יהיה מעומד לכוון הנכון, ובפונט נעים לעין. אני שונאת את Times New Roman, ואוהבת את Arial ו-Verdana
 


מיכאלאנג`לו – "הגואל" בכנסית Santa Maria Sopra Minerva ברומא. 6.11.2007
ה"סמרטוט" שמסתיר לו הוא תוספת מאוחרת. למיכאלאנג`לו לא היתה בעיה עם עירום גברי.
10. אני אוהבת חתולים.  
You are nobody until you’ve been ignored by a cat  –
המסתוריות שלהם, העצמאות המוחלטת ויחד איתה תלות בבעלים, האהבה שלהם, המבטים – אני חושבת שחתול מגרגר זה אחד הדברים הכי מרגיעים בעולם.
 
 
בילבו. 7/2009
 
…הנה ככה, הגעתי לעשרה דברים, ועוד לא התחלתי לספר על האהבה לקריאה, ולא על המשפחה הנפלאה שלי (בעלי, הילדים, ההורים שלי, אחותי, וגם חלק מהגיסים, הגיסות והאחיינים שלי) – היחסים הנהדרים שיש לי איתם, האהבה וההדדיות ביננו – שזה משהו שאני אוהבת בנו, בכולנו!
 
חצבים במצפה רמון, 30.9.2006

 

השיר הזה פשוט מתבקש פה עכשיו… רציתי ביצוע ישן, אבל מצאתי רק ביצוע מ"לילה גוב"…
כתמיד, אפשר ומומלץ להגדיל את התמונות על ידי הקשה עליהן!

ע נ נ ת והפרחים

 
(חרצית עטורה, אחו בנימינה, 4.2008)

בתגובה לרשימה על ורד הכלב, נשאלתי מאיפה הידע שלי בפרחים.
כיון ששאלו אותי את השאלה הזו כבר כמה פעמים, החלטתי לנסות לענות עליה.

 
(כלנית מצויה, נחל גרר, 15.2.2007)

תמיד אהבתי פרחים, תמיד הכרתי פרחים נפוצים בסביבתי (גדלתי בחיפה, בכרמל) , תמיד שמתי לב אליהם.
אחד המשחקים החביבים עלי כילדה היה "רביעיות פרחי ארצנו" – ושם היו 40 מיני הפרחים הראשונים שידעתי לזהות.
אני זוכרת פיקניק אחד (בשבתות היינו יוצאים לכרמל עם חברים, לפיקניק) שבו יצאתי לסיבוב קצר, לא רחוק מהמקום בו כולם ישבו – וחזרתי בהתרגשות אל אמא שלי: "בואי תראי! מצאתי סחלבן החורש!" – בכלל לא ידעתי שהוא פורח בסביבה, ואת ההתרגשות שאחזה בי (וכמובן, הקלפים היו איתי – אז יכולתי גם לשלוף אותם ולהשוות!) – אני זוכרת עד היום. – כבר אז התפעלתי מהסחלבים!

(סחלבן החורש, 31.3.2007, חורבת רקית, כרמל)

אמא שלי היתה מדריכה בחברה להגנת הטבע, וממנה קבלתי בסיס רחב ואיתן של הכרת הצומח, איתור פרחים, הבדלה בין משפחות של פרחים – לא כל המשפחות, אבל יש פרחים שאני יכולה לשייך למשפחה הנכונה גם אם אני לא מכירה את הפרח ומעולם לא ראיתי אותו.
אגב, זה לדעתי יתרון של מדריך פרחים המחולק לפי משפחות (כלומר, סיסטמתי) ולא לפי צבעים – לומדים לזהות את מאפייני המשפחה, ולא מסתפקים בצבע של הפרח, שפעמים רבות לא מאפיין את הפרח ( למשל, לכלנית יש כמה צבעים). לי, לפחות, גישת זיהוי המשפחה עזרה לזכור טוב יותר את שמות הפרחים.
(זנב ארנבת ביצני, 31.3.2007, חורשת הסרג`נטים, יער נתניה)
בתיכון בחרתי ללמוד גיאוגרפיה ולא ביולוגיה, אבל לקראת הבגרויות – כל כיתת הביולוגיה היתה מביאה אלי פרחים שונים כדי שאני אספר להם מה שמו של הפרח, והם היו עושים את תהליך ההגדרה הפוך…
המשפחה שלי תמיד אהבה לטייל, וסופי שבוע רבים עברו עלי בטיולים שונים בארץ. יש מקומות שהפכו להיות מאד אהובים עלי – בינהם, שביל פסגה במירון, חורבת רקית, חניון האגם ומצוק הארבעים בכרמל.

(סחלב אנטולי, 6.4.2007, הר שפנים – רכס המירון)
אחר כך בכלל שיניתי כיוון: למדתי מחשבים, גם בצבא (ממר"ם)  וגם באוניברסיטה. המשכתי לטייל ולפגוש פרחים, אבל הקשר העיקרי שלי עם עולם הבוטניקה התמצה בזה שהייתי בודקת תרגילים בקורס מתמטיקה לביולוגים…
ואז, יום אחד טיילנו באחו בנימינה – ופגשתי שם פרח שלא הכרתי. ולא ידעתי גם לשייך למשפחה. ניסיתי לחפש אותו בספר שלי – "צמחי ישראל בתמונות" – ולא מצאתי.
אז התחלתי לחפש ברשת.
ומצאתי את פורום שמירת טבע – שם אנשים שאלו שאלות על פרחים וקבלו תשובות! אנשים ידעו לזהות פרח מתמונה כללית לא ממוקדת!
אז ניסיתי.
נרשמתי לאתר – ובחרתי לעצמי שם שהולם אותי: ענֶנֶת. אני אוהבת חורף ועננים, ובנוסף – יש שיר ילדים חביב מאד, שכתב שמואל בס:

מעל לביתנו, על הר הכרמל
ענן ועננת יצאו לטייל
לבן מעילו הוא רקום בשוליו
והיא במגבעת – שוליה זהב

מעל לביתנו על הר הכרמל
ענן ועננת יצאו לטייל,
יפה תוך התכלת יפה כה לצעוד,
ללכת, ללכת ולא לעמוד.

בתמונה: ענן ועננת – וכל החמולה – כפי שצולמו בכרם שלום, 15.3.2007

בפורום שמירת טבע פתחתי הודעה. מצלמה דיגיטלית – עוד לא היתה לי, אז כתבתי תיאור כללי של הפרח – ותוך זמן קצר קבלתי תשובה!
הפרח היה פרח שקוראי הקבועים מכירים כבר – פשתה צרת עלים.
(פשתה צרת עלים, 17.4.2009, הר מירון)

מאז הפכתי להיות קוראת קבועה בפורום – ואחר כך גם משתתפת פעילה. התפעלתי מהידע ומהאהבה של אנשים לטבע. למדתי הרבה על נושאים רבים – גם בוטניקה, גם זואולוגיה וגם על הגנת הסביבה.
(רצועית הגליל, 22.5.2004, סיבוב הסחלבים במירון)

התחלתי לטייל בעקבות המלצות ואתגרים של חברי הפורום, ולמדתי להכיר עוד ועוד פרחים. התחלתי גם לקנות עוד ספרים על בוטניקה וטיולים – יש לי כיום ספריה מכובדת למדי – כולל, כמובן, ספר הסחלבים של אסף שיפמן! מאז, אני פותחת ספרים וקוראת על הצמחים שמעניינים אותי, משווה מקורות ודיעות, ומגיעה גם למסקנות פרטיות…

 
חלק ממדפי הספרים שלי…

השלב האחרון מבחינתי היה הצטרפות באופן פעיל לסיורי רת"ם ולאתר הפלורה הישראלי. כאן למדתי להכיר את האנשים שמקצועם הוא בוטניקה. למדתי לשים לב גם למה שהם מכנים "פרחי נשמה" – פרחים שהם כל כך קטנים, ולכן תשים לב אליהם רק אם יש לך נשמה של בוטנאי… (או לחילופין – פרחים שנשמתך יוצאת עד שאתה מוצא אותם!)
הכרתי גם רבים מאנשי פורום שמירת טבע – חובבי טבע ואנשי טבע, והתחלתי לטייל איתם גם באופן פרטי – וללמוד מהם הרבה.

 
(רב-פרי בשרני – ממשפחת הציפורניים – צמח נשמה בגודל 1-2 מ"מ. 21.2.2008, ליד ניצנים)

ומה הלאה? עדיין יש פרחים רבים בארץ שטרם פגשתי ואני מאד רוצה לראות – למשל, צבעוני ססגוני וריבס המדבר – אני מקווה שאצליח לראות אותם בקרוב, ואני מבטיחה לדווח על כך.
מעבר לזה, יש עולמות בלתי ידועים (לי) מעבר לגבול – התכנון שלי לעתיד היותר רחוק, הוא לצאת לטיולי פרחים (ובעיקר סחלבים) בארצות אחרות – כמו קפריסין, תורכיה ואף רחוק יותר (מי אמר ניו זילנד?)
ולסיום – שיר שממש מתבקש פה –

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא
וחוץ מזה, היום יום הולדת לפול מקרטני

תוספת, 15.9.2010:

n o g a m o o n  מצאה עבורי את השיר, לקחה והוסיפה לו תמונות שלי, ויצרה את הסרטון המקסים הבא: