פרחים בפארקים של לונדון

campanula

אנגליה ידועה בגנים ובגננות, ולכן  – כמובן – נהניתי גם מהגנים והפרחים בפארקים. 

הפרח הראשון ששמתי לב אליו היה הפעמונית – Campanula. בארץ פגשתי כמה מינים של פעמוניות, רובם צמחים קטנים. בפארקים באנגליה פגשנו צמחים גבוהים – בגובה מטר ויותר – ועמוסי פרחים.
פעמוניות מרהיבות בסגול ובלבן: 

campanula02

הצמח השני שמאד ריגש אותי היה דרבנית – דלפיניום – Delphinium – צמח שנראה ממש גדול והרבה יותר מרשים מדרבניות הבר שלנו – דרבנית התבור ודרבנית סגולה, אבל מצד שני – לדרבניות הבר יש פרחים הרבה יותר עדינים מאשר לדרבניות הללו. 

delphinium

הפרח השלישי המיוחד בעיני הוא העכנאי – Echium. כבר הזכרתי את העכנאי ההדור שראיתי בקליפורניה, ואת העכנאי המגובב בארץ. זהו מין אחר, שגבהו מאד מרשים. 

Echium

גם קוצים יכולים להיות דקורטיביים ולהוסיף עניין לגינה. כאן, למשל יש שימוש בחרחבינה. גם לה יש קרובים בארץ – שניים מהם כבר הופיעו בבלוג שלי. החרחבינה הזו היא Eryngium planum – כלומר, חרחבינה שטוחה. 

Eryngium planum

המרווה היא אחד הסוגים האהובים ביותר בגינון – צמחים חזקים ויפים, ומאד מגוונים. בבלוג הצגתי כמה וכמה מינים של מרווה שגדלים בר בארץ. בלונדון פגשנו מין תרבותי של מרווה ששמו Salvia Hot Lips : 

Salvia-Hot Lips02

פגשנו גם לטם – מין מתורבת של לטם, ששמו הלטיני Cistus X dansereaui. הפרחים שלו גדולים יותר משל הלטם המרווני שלנו. 

Cistus_X_dansereaui

השנית שראינו בבריכות המים בגני קנסינגטון היא השנית הגדולה, שאני מכירה מהנחלים בארץ. שמה הלטיני – Lythrum salicaria.  

Lythrum salicaria

ההפתעה מבחינתי היתה למצוא אננס – Ananas comosus – בתור צמח נוי בפארק. האננס הוא צמח טרופי, ומעניין שהוא מצליח לשרוד בקור האנגלי. 

Ananas comosus

בשנים האחרונות מתגבר בארץ השימוש בפרחי בר לגינון – מגמה מבורכת מאד לדעתי. גם באנגליה המגמה הזו מתחזקת, וכשחיפשתי את שמות הצמחים, מצאתי אתרים המציעים לי לרכוש זרעים של צמחי בר בריטיים.
אחד הבולטים הוא הפרג הבריטי – שהוא פרח גדול ומרשים. שמו הלטיני – Papaver rhoeas, כלומר – פרג אדום. בתמונה הבאה אפשר לראות פרחים, וגם פירות פרג (שהם הכדורים הירוקים) 

Papaver_rhoeas

פרח בר נוסף שמצא חן בעיני מאד הוא הבוראגו – Borage באנגלית ו-Borago officinalis בלטינית. הבוראגו הוא ממשפחת הזיפניים. תראו כמה הוא דומה במבנה לצמרורת בואסייה שלנו, שגם היא מאותה משפחה: 

Borago officinalis   

צעד אחד מהבוראגו מצאתי את הפרח הזה – זהו פרח בר נדיר מאד בארץ, ואני פגשתי אותו רק בגנים בוטניים: אגרוסטמת השדות – Agrostemma githago. באירופה הוא נפוץ יותר. 

Agrostemma-githago

מצאנו גם דרדרים פורחים – הדרדר הכחול הוא דרדר הדגניה – הקרוב האירופאי של הדרדר הכחול שלנו – Centaurea cyanus. שמו העממי הוא Cornflower, כי הוא גדל בשולי שדות דגן (כולל תירס).
הורוד הוא דרדר ששמו Centaurea nigra – כלומר, דרדר שחור. שמו העממי הוא Lesser Knapweed. 

Centaura

וגם גרניום גדול ומרשים – Geranium pratense – משמעות השם היא גרניון האחו. 

Geranium pratense

היו גם כמה פרחים קטנים שגדלו בשולי הדרך. כאילה שנראה לי שלא נשתלו על ידי גנן, אלא הגיעו באופן עצמאי. הגננים ודאי יטענו שאילו "עשבים שוטים" – בעיני הם נחמדים.
למשל, החלמית הזו: Malva sylvestris – משמעות השם הלטיני: חלמית פרא. 

Malva sylvestris

עשב קטן ונפוץ במדשאות, בסדקי מדרכות ובכל פינה אפשרית – פרונלה מצויה – prunella vulgaris. 

Scutellaria galericulata

אני חושבת שמכל הפרחים ברשימה הזו, הכי התרגשתי מהפרח הבא: חמשן. אני חושבת שזהו החמשן הזוחל, כלומר אותו מין כמו זה שגדל אצלינו בצפון הארץ – בגליל העליון ובעמק החולה. שמו הלטיני Potentilla reptans. החמשן אצלנו הוא מין נדיר מאד. 

Potentilla

זהו, עד כאן להיום… יש עוד הרבה פרחים (וזה לא כולל את אילו של גני קיו…) – ולכן המשך יבוא. 

את הפרחים צלמתי בפארקים השונים בלונדון, בסוף יוני וראשית יולי 2015. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

Salvia-Hot Lips01

עכנאי מגובב – Echium glomeratum

מי שנוסע בימי אילו בצפון הארץ – למשל, לאורך כביש 70 באיזור רמות מנשה, או בכבישי הגולן – ישים לב לעמודי תפרחת גבוהים, אפורים ויבשים בצידי הדרך. זהו העכנאי המגובב.
אני חוזרת היום מעט אחורה בזמן, בשביל לראות את שיא הפריחה של העכנאי המגובב –

העכנאי המגובב הוא צמח רב-שנתי זקוף, שגבהו בין מטר לשניים. הוא פורח בד"כ במאי, אם כי לפעמים מתחיל לפרוח כבר באפריל – ולפעמים (בשנים גשומות) מצליח למשוך עד יוני.

העכנאי גדל בדרך כלל במקבצים, עמודים עמודים. הפרחים אינם מאד גדולים – פחות מ-2 ס"מ – וצריך להתקרב בשביל לראות אותם:

ולגלות שהצבע שלהם הוא ורוד-בהיר, ובניגוד למינים אחרים במשפחת הזיפניים – אצלם הצבע לא משתנה לאורך כל חיי הפרח.

צורת הפרח הזכירה למגליו פה פעור, ועמוד העלי (שנמצא בין חמישה אבקנים) – מתפצל בקצהו לשתי צלקות: זה הזכיר להם לשון-נחש. ועל כן קראו לו "עכנאי" – על שם הנחש עכן.

הדבורים מאד אוהבות לבוא לבקר בפרחי העכנאי – וכשנכנסתי לשדה העכנאים, לצלם אותם – כל הזמן הן רחשו וזמזמו סביבי.

לפי ההסבר של מייק לִבְנֶה, הוא נקרא "עכנאי מגובב" – כי "הפרחים מגובבים על ענפים קצרים בחלקו העליון של גבעול-הפריחה". ובכל זאת, השם לא מתאים לי, כי הצמח עצמו מאד ברור ולא מגובב.
אני הייתי קוראת לו "עכנאי גבוה" או "עכנאי קִפֵּחַ" – כי הוא באמת גבוה.

העכנאי הוא בן משפחת הזיפניים – וזה מאד ברור אם מסתכלים עליו – הצמח מאד שעיר, מלא זיפים לא נעימים-למגע.
יש לו כמה קרובים נפוצים ברוב הארץ –
עכנאי יהודה – גדל ברוב הארץ – מצפון הנגב ועד החרמון. הוא חד-שנתי בגובה של כ40 ס"מ, ופורח במרץ.
עכנאי שרוע שגדל בעיקר במישור החוף – אך ניתן למצוא אותו גם בהרים. הוא רב שנתי, שרוע וסבוך. העכנאי השרוע הוא בעל פריחה "מטפטפת" לאורך כל השנה: בכל חודש אפשר למצוא כמה פרחים על הצמח.

 

העכנאי גדל בכל החלק הצפוני של הארץ – מקו הכרמל וצפונה – אם כי אפשר למצוא אותם גם בהרי השומרון. הוא אוהב אדמות כבדות, מוצפות בחורף – והרבה פעמים יצמח בשולי דרכים – ששם הוא מקבל עודפי מים שניגרים מהכביש.

התמונות צולמו בכרמל, 24.4.2010 – ותודה מיוחדת לאחותי שעזרה לי להסיר כמה חוטי חשמל מיותרים…

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.