בן-חצב לבנוני – Scilla libanotica

IMG_1036

אני חוזרת אל פרח שבד"כ פורח בראשית אפריל, אבל בגלל שלא היה חורף – השנה פגשתי אותו כבר באמצע מרץ. 

IMG_1018

אני שמחה להציג בפניכם את בן-חצב לבנוני: מין נדיר של החרמון, גדל בין הסלעים ברום של 1,100-2,000 מטרים. 

IMG_1020

הוא דומה מאד לבן-חצב החורש, המוכר לי מהכרמל ומהגליל. עד כדי כך שיש המחשיבים אותם למין אחד. 

IMG_1055

אבל לפי ThePlantList, אתר המנסה לעשות סדר בכל מיני הצומח בעולם – הם נחשבים לשני מינים שונים – ולכן החלטתי להתייחס אליו כאל מין נפרד. 

IMG_1024

ובאמת יש בינהם הבדלים. ההבדל הבולט ביותר הוא הצבע – בן חצב לבנוני בהיר הרבה יותר. אך כמובן, צבע אינו סימן מספיק טוב להגדרה: יש בני-חצב החורש בהירים יותר, ויש בני-חצב לבנוניים כהים. 

IMG_1035

העלים שלו רחבים יותר מאילו של בן-חצב החורש. 

IMG_1039

לפי מה שמייק לבנה כותב, ההבדל המעניין הוא דווקא בזרע:  

IMG_1042

 הזרעים של בן החצב הלבנוני בנויים משני חלקים – הזרע עצמו וגופיף שומני שקרוי אליוזום – או בעברית, עָטִי – מלשון מעטה. לבן חצב החורש אין עטי הצמוד לזרע. 

IMG_1053

העטי השומני הוא מזון טוב לנמלים: הן אוספות את הזרע, ומביאות אותו לקן. שם הן אוכלות את העטי, ואת הזרע מוציאות מחוץ לקן. איזור הקן עשיר בחנקות , וכן מרוחק מצמח האם (כלומר, פחות תחרות על המשאבים) – ויש לזרע סיכוי טוב יותר לנבוט.

IMG_1046

השימוש בעטי הוא אסטרטגיה שמאפיינת כמה וכמה מיני גיאופיטים בארץ, וכבר הזכרתי אותה

IMG_1049

השם הלטיני של בן-החצב – Scilla – הוא על שם המפלצת המיתולוגית סקילה. 

IMG_1051

סקילה נהגה לשבת על ראש צוק, לחכות לספינות שעברו בים תחתיה – לחטוף מלחים מהסיפון ולטרוף אותם.
בשביל להוסיף לעניין, אי אפשר היה להתרחק מאד מהחוף – כי בצד השני של אותו מעבר בו ארבה סקילה – היתה מפלצת נוספת: קריבדיס – שהיתה פה-מערבולת, שהיה טורף את הספינות במלואן.
מה הקשר בין סקילה המפלצתית לבן החצב העדין? אני באמת לא יודעת. 

IMG_1083

את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 20.3.2014

IMG_1097

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1100

חבצלת קטנת פרחים – Pancratium parviflorum

חג סוכות שמח לכולם!
לכבוד החג אני מציגה את אחד מפרחי החג – אילו שפורחים עכשיו.

בארצנו פורחים שלושה מיני חבצלת. על חבצלת החוף כבר סיפרתי, את חבצלת הנגב (שפורחת מעט מאוחר יותר) אני מקווה לפגוש בטבע השנה (פגשתי אותה פורחת עד כה רק בגנים בוטניים) – המין השלישי, והקטן מכולם הוא חבצלת קטנת-פרחים.

אם חבצלת קטנת-פרחים היתה קוראת את מה שכותבים עליה, היא היתה סופגת תסביך נחיתות חמור. כל הזמן משווים אותה לחבצלת החוף – דברים כמו "הפרח קטן בהרבה ופחות מהודר מפרחי חבצלת החוף." או "הפרח אינו מרשים כמו פרחי חבצלת החוף" וגם "הפרחים נאים, אך קטנים לעומת מיני החבצלת האחרים שמופיעים בארץ כצמחי בר"

מצד אחד, אין אלא להודות שהפרחים הללו – שקוטרם כ-3 ס"מ, ואין להם כמעט ריח – בהחלט פחות מרשימים מאילו של חבצלת החוף. זו האמת. מצד שני, כמה מכם סבלו בגלל שהשוו אתכם לאח/אחות גדולים יותר? זה לא פייר! אני מעדיפה להסתכל על החבצלת הזו בפני עצמה.  

 

ובפני עצמה, היא פרח נחמד ומקסים – שמעטר את האיזורים ההרריים בארץ עכשיו בלבן.

  

אנחנו אוהבים לצאת לראות את החבצלות ליד לטרון. חונים בחניה של המנזר – ממש לפני הכניסה למנזר, יוצא שביל מסומן בסימון שבילים כחול. כיון שהעונה הזו חמה מדי לטיול רציני, אנחנו רק "עושים סיבוב" קל של חצי שעה בערך, נהנים מהחבצלות, מחפשים חרובים – וחוזרים למזגן. אפשר גם להסתכל בגינת הכנסיה, ואפילו (אם הגעתם בשעות בה היא פתוחה) – לראות את הכנסיה של המנזר.

 בארץ, אפשר למצוא את החבצלות בעיקר בהרים – הן אוהבות איזורים סלעיים, ופורחות בכרמל, בגליל וביהודה. אבל גם במישור החוף ניתן למצוא אותן – ברכסי הכורכר – לא אילו הצמודים לחוף. למשל, בשמורת ביתן אהרון.

מיובל ספיר למדתי שלחבצלת קטנת-הפרחים יש יחסי גומלין יפים עם נמלים. הזרעים של החבצלת בנויים משני חלקים – הזרע עצמו, עטוף קליפה קשה – ועליה גופיף שומני שקרוי אליוזום – או בעברית, עטִי – מלשון מעטה.
העטי השומני הוא מזון טוב לנמלים: הן אוספות את הזרע עם האליוזום, ומביאות אותו לקן. שם הן אוכלות את העטי, ואת הזרע מוציאות מחוץ לקן. איזור הקן עשיר בחנקות , וכן מרוחק מצמח האם (כלומר, פחות תחרות) – ויש לזרע סיכוי טוב יותר לנבוט.

 התמונות צולמו ליד מנזר לטרון, 10.9.2010

 כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא