כחליל הגליל – Apharitis cilisae

הוא בסך הכל פרפר, פרפר קטן: מוטת כנפיו היא בערך סנטימטר וחצי.

ובכל זאת, לפני 6 שנים הפרפר הקטן הזה היה תקדים היסטורי, והוא גרם לשינוי תכניות בניה בחדרה ובשרון – ומאוחר יותר גם לשינוי בחקיקה.

אני מציגה בפניכם את כחליל הגליל: פרפר קטן ממשפחת הכחלילים. הוא אפילו לא כחול – צבע כנפיו כתום מלמעלה, וכתמתם-חום מלמטה.

הוא זוהה לראשונה בצפון הר מירון, ולכן נקרא כחליל הגליל. אבל בשנים האחרונות הוא התמעט מאד וכמעט אין תצפיות שלו מהגליל. כבר חשבו שהוא נכחד…

לפני פחות מ-20 שנים הוא התגלה על ידי עוז ריטנר באיזור מפתיע: צפון חדרה. לא רחוק מחוות חפציבה.

חובבי פרפרים שמרו על המקום בסודי סודות, כי פרפרים אינם חיות מוגנות – ואספני פרפרים משלמים הרבה תמורת פרפר נדיר. אבל… אז הוחלט להרחיב את חדרה ולבנות שכונה של 3,000 דירות. איפה? נכון. בשטח המחיה של הכחלילים.
חובבי הפרפרים פרסמו את עובדת קיומו של הכחליל, ויצאו למאבק למענו.

בשנת 2006 נערך סקר מקיף באיזור, והוחלט לראשונה להתחשב בפרפר בעת התכנון! ובאמת, איזור חפציבה נותר כשטח פתוח – למען הכחלילים.
כחלק מהסקר, נבדקה תפוצת הכחלילים וגילו שהם מדרימים עד מכמורת ומצפינים עד קיסריה. רובם מתרכזים באיזור חולות חפציבה.

בשנת 2009 נוצר התקדים השני הקשור בפרפר הזה: רגע לפני שעזב את תפקידו כשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא ז"ל חתם על חוק שהכריז על ארבעה-עשר מיני פרפרים נדירים (בינהם כחליל הגליל) כמינים מוגנים!
את הכתבה המספרת על החוק, ואת רשימת הפרפרים ניתן למצוא באתר רשות הטבע והגנים

ומה בקשר לכחליל עצמו? הוא לא מודע לכל הרעש והשינויים שהוא גרם.
אנחנו ראינו את הכחלילים עסוקים בשתית צוף, מפרחי גזר החוף.

מהלך החיים של כחליל הגליל הוא מעניין מאד. לאחר ההזדווגות, הכחלילה עפה לה לשיח רתם, נוחתת על ענף ומתחילה לטייל עליו, בין ענפיו הסבוכים. היא הולכת לה מטה מטה עד כמה שהיא יכולה – שם היא מטילה את הביצה קרוב לבסיס הרתם.

בשלב זה נכנסות לפעולה נמלים – מין מסוים של נמלים שקרוי לבובית. הפועלות אוספות את הביצים לקן, ומטפלות בביצה ומאוחר יותר בזחל.

שיתוף הפעולה הזה הוא מיוחד ומרתק. מין אחר של כחליל – כחליל מנומר (שטרם היה לי העונג לפגוש) נחקר, ובמחקר הזה גילו שהנמלים מטפלות בזחלים, והזחלים מפרישים חומר מתוק – טל-דבש – ממנו ניזונות הנמלים.
כחליל הגליל הוא מין קרוב לכחליל המנומר, וכפי הנראה חיי השיתוף כאן דומים – אך הם לא נחקרו עדין.

הזחלים נהנים מהטיפול, ומתגלמים בתוך הקן. כאשר הכחלילים הבוגרים יוצאים מהגולם, הם זוחלים במחילות הנמלים עד ליציאה, ורק אז הם פורשים כנפיים – ועפים להם, להנות מצוף הגזר, להזדווג, ולדאוג לדור הבא.  

 

התמונות צולמו כולן ליד מכמורת, בתאריך 18.5.2012

מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

המון תודה לקרקל1 ולבנו, קרקל-ג'וניור שלקחו אותי אל הכחלילים!

ברודנים בחרמון, ויום הולדת לג`ון לנון

למי שלא זוכר – לו ג'ון לנון היה חי, מחר (9.10) הוא היה חוגג יום הולדת 70.

כבר סיפרתי כאן לא פעם שהשירים של ג'ון השפיעו עלי רבות, ואני מאד מאד אוהבת את המוזיקה שלו. אני בהחלט לא היחידה – אפילו Google שינו את הלוגו שלהם למענו.  למי שפספס,  כך נראה העמוד הראשי של Google היום, 9.10.2010:

בתור לנוניסטית כבר 25 שנים בערך, אני חייבת לציין את יום הולדתו פה בבלוג שלי 🙂

את הרשימה הזו רציתי לפרסם בצהרים, אבל בזכות מטח הגשם הנהדר שהיה לנו – וזה באמת היה גשם נפלא – החשמל נפל בכל העיר, והיתה לנו הפסקת חשמל של 3 שעות. לפחות התקדמתי בקריאת הספר שלי

מאורע משמח נוסף שהיה לי השבוע – בFacebook, בעמוד  "Israel Insect World"  של עוז ריטנר (שהאתר שלו מומלץ מאד לכל מי שרוצה לדעת קצת על פרפרים וגם על חרקים אחרים)  התפרסמה ידיעה על מין חדש למדע, שנתגלה בארץ.  ולא סתם – אלא ברודן. ברודן חדש למדע התגלה בחרמון, ושמו הוא – ברודן החרמון (ובלטינית – Amata gil) !

הברודן הזה נתגלה אמנם כבר בשנת 2007, אבל רק כעת הוא מקבל את הבמה ומתחילים לפרסם אותו באמת.

זהו הברודן הנפוץ בארץ: ברודן בוהק. שמו הלטיני – Amata libanotica – והוא מצוי בישראל, לבנון וסוריה.

הברודן הוא פרפראי – כלומר, לא פרפר אבל קרוב משפחה. אחד הדברים המאפיינים את המשפחה של הברודנים, הוא שלנקבה יש גוף שמן וגדול הרבה יותר מאשר לזכר, וכנפים קטנות יותר – היא לא מעופפת, או שמעופפת למרחקים קצרים מאד.

התמונות שלי הן רק של זכרים.

אחד המאפיינים של הברודן הבוהק הוא שני פסים כתומים מבהיקים על הגב. בארץ אפשר למצוא אותו בעיקר בהרים בצפון,  בסוף האביב ובראשית הקיץ.

אני פגשתי ברודנים כמה פעמים, בעיקר במרומי החרמון.

אחרי שעוז פרסם שנמצא מין חדש של ברודן, (שהוא מאד דומה לברודן הבוהק – אבל הוגדר כמין נפרד למדע) התחלתי לתהות אם במקרה פגשתי גם אני את הברודן ה"חדש" – את ברודן החרמון

 

 העליתי תמונות לפייסבוק ושאלתי את עוז לגביהן, והוא שמח לספר לי שהברודן הבא הוא ברודן החרמון, ולא ברודן בוהק!

תשאלו בוודאי, איך מבדילים? ובכן, בדף הפייסבוק יש קישור למסמך שכתוב באנגלית ובגרמנית ומלא מינוחים מדעיים, שלא את כולם הבנתי. בטח לא את אילו בגרמנית.

אבל לסיכום העניין יש מאפיין אחד בולט: לברודן הבוהק יש על גבו שני פסים כתומים, אחד קטן יותר, עליון – ואחד גדול יותר, בשליש התחתון של הגוף.

לברודן החרמון ישנו רק פס אחד – הפס התחתון. זהו סימן שדה שיחסית קל לאתר.

כמו כן, ברודן החרמון הוא קטן יותר (מה שקשה לראות מהתמונות שלי, שהן חסרות קנה-מידה) ונמצא רק באיזורים גבוהים – דולינות ברום 1.5-2.5 ק"מ. ובאמת, צלמתי אותו בדולינה באיזור גבעות הקרב, כלומר רום של בערך 2 ק"מ

 

התמונות של הברודן הבוהק צולמו בחרמון, 14.5.2010 ו-11.6.2010

התמונה של ברודן החרמון צולמה בחרמון , 30.5.2009

 

ואם לחזור אל ג'ון יקירי ויום הולדתו – הנה ראיון שנערך עם יוקו לכבוד יום הולדתו ה-70. קצת בולשיט אם תשאלו אותי – מצד אחד היא אומרת שפנו אליה מעריצים והיא בכלל לא זכרה שזה כבר יום הולדת 70 שלו, מצד שני היא אומרת שהיא מקשיבה למוזיקה שלו כל יום – או כמעט כל יום.  נו, מילא.  

 ועוד שיר אחד נפלא, שהועבר בשידור הטלוויזיוני הלווייני הישיר הראשון בעולם, מאנגליה לרחבי העולם. לפי ההערכות, 400 מליון בני אדם צפו באותו שידור ראשון.