בחודש האחרון ביקרתי פעמיים ביער חורשים – פעם אחת בתחילת החודש, לפני שירדו גשמים משמעותיים כלשהם, ופעם שניה בסוף החודש, אחרי היורה.
להמשיך לקרוא תראו מה שגשם יכול לעשות…תגית: סתוונית היורה
קסם על ים כינרת
אחד הפרחים היפים ביותר בסתו שלנו הוא החלמונית הגדולה. כבר כתבתי אודותיה בתחילת ימי הבלוג, והזכרתי אותה ברשימות פה ושם.
להמשיך לקרוא קסם על ים כינרתזה הסתיו עם המרבד
גמרתי לסקור את הטיול בפלורידה, וכבר יש לי המון מה לספר על הסתיו בארץ.
אחד הדברים המרהיבים ביותר, לטעמי, הוא מרבדי פריחה. אני מאד אוהבת לפגוש משטח צפוף של פרחים נפלאים.
השנה היו לי כמה הצלחות עם פרחי הסתיו – מקבצים יפים ואפילו מרבדים צפופים ונהדרים.
הראשונות היו החלמוניות הזעירות – בגן הציבורי בגבעת עדה, שם אני פוגשת אותן כבר כמה שנים, פגשתי מקבץ יפה שלהן, עשרות פרחו זו לצד זו…
חלמונית זעירה היא פרח חמקמק למדי. אם מפספסים את הפריחה, קשה לדעת שהיא היתה שם… השנה בגבעת עדה היה לה טוב – היו שני מחזורי פריחה.
וכשבאתי לראות את המחזור השני (שבו פרחו רק חלמוניות זעירות מעטות) – ראיתי שהחלמוניות של המחזור הראשון כבר הוציאו עלים. הצפיפות מאד מרשימה:
עוד מרבדים נהדרים שפגשתי השנה – היו של בן-חצב סתווי.
כל שנה בראשית נובמבר שמורת ביתן אהרון בשרון לובשת שמלה סגולה, וזה פשוט נפלא:
בני החצב הסתוויים שם קטנים מאד (כל הצמח הוא בערך בגובה 5 ס"מ) – אבל הצפיפות שלהם מרהיבה!
גם סתווניות היורה שימחה אותי במרבדיה. בחורבת מלח ליד אור עקיבא פגשתי מרבד דליל למדי –
זה היה פתיח נחמד, אך ידעתי שאפשר לקבל יותר: בחורשת הארבעים בכרמל חיכה לי, כמו כל שנה, המרבד הנהדר בשולי החורשה –
ואז הגעתי לרמת הנדיב, ושם כבר היה מרבד מרשים במיוחד
סתוונית היורה בצפיפות נפלאה, פשוט חגיגה של סתווניות
ורוד-על-ורוד, ואני בכלל לא אוהבת את הצבע הורוד… אבל איך אפשר שלא להתרגש?!
כמובן, פגשתי גם חלמוניות גדולות… אמנם השנה לא פגשתי מרבד צפוף שלהן – אבל ראיתי מקבצים מאד יפים.
הראשון – חלמונית גדולה (עם כמה סתווניות התשבץ) מרכס בשנית בגולן:
אחר כך ירדנו דרומה: הנה מקבץ חלמוניות מאתר החלמוניות ליד להבים –
והאחרון ממורדות הר תבור –
ואם כבר היינו בתבור, עלינו לפסגה – ושם כל הדרך היתה מלאה בכרכומים. כרכום חורפי –
הכרכומים הם פרחים מאד אהובים עלי – במיוחד אילו שיש להם עורקים סגולים על הפרח. הם מקסימים במיוחד.
את התמונות צלמתי:
ברכס בשנית, 20.10.2014
בגבעת עדה, 22.10.2014 וגם 10.11.2014
בשמורת ביתן אהרון, 6.11.2014
בשמורת חלמוניות להבים, 8.11.2014
בחורבת מלח, 10.11.2014
ברמת הנדיב, 14.11.2014
בחורשת הארבעים, 15.11.2014
ובהר תבור, 20.11.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ועוד משהו אחד: אני ממליצה על פרוייקט "בשבילים של סבא" – פרויקט של ענבל, שהכרתי דרך פייסבוק.
ענבל החליטה לבנות משחקי רביעיות פרחי ארצנו וחיות ארצנו, בעקבות סבא שלה.
ענבל פתחה פרוייקט ב-Headstart, ואני ממליצה לכולם להציץ, ואולי גם לתרום לפרוייקט.
תחילת העונה בשמורת בני ציון, 10.11.12
איזה יופי של סופשבוע היה! הגשמים פשוט נפלאים. ניצלנו הפוגה ונסענו לראות מה התחדש בשמורת בני ציון.
כזכור, שמורת בני ציון היא שמורה קטנה אבל עשירה מאד.
כבר בשולי השמורה פגשנו שלדג לבן-חזה יפהפה, ניצב על עץ ומסתכל:
השמורה עוד יבשה ברובה, הפריחה רק מתחילה: סתוונית היורה כבר פורחת –
וגם בן-חצב סתווי מציץ פה ושם בין הקוצים של סירה קוצנית.
כשאין הרבה פריחה, מסתכלים גם על הדברים הקטנים. למשל, הפרחים הזעירים של המתנן השעיר –
שיח שבעבר השתמשו בו ליצירת חבלים.
ארכובית שבטבטית פורחת –
וגם אספרג החורש –
ליד אחד השבילים פגשנו צב צעיר וחמוד: אחד שבקע ממש לא מזמן – תראו כמה הוא קטן ליד מטבע של שקל!
פגשנו גם את החיפושית הזו – בלפס יהודה (איזה שם מזוויע… ובלטינית: Blaps judaeorum) – היא בערך באותו גודל כמו הצבון
שאריות מהפריחה של שנה שעברה – צמחים יבשים של עכובית הגלגל,
החצבים כבר גמרו לפרוח, ועכשיו העלים שלהם מתחילים ללבלב –
ואז צִפּתה לנו הפתעה: קבוצה של כתמה עבת-שורשים:
כשנסענו חזרה, ראינו כמה אנפיות בקר מטיילות בשולי השמורה:
אחת מהן היתה אמיצה מספיק בשביל לתת לי לצלם "תמונת פספורט" שלה:
התמונות צולמו ב-10.11.2012 בשמורת בני ציון
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
טיול שבת אל שמורת בני ציון – 12.12.2009


רשימה לבנה לשבועות
דרדר כחול – Centaurea cyanoides
שום תל-אביב – Allium tel-avivense
סתווניות משוגעות
אני חושבת שלא כולם ראו את סתוונית החרמון שפרסמתי לפני כמה ימים… התפוז לא שלח הודעות. אז אני מפנה אתכם, ומזמינה אתכם לקרוא ולהגיב…
הפעם אני רוצה להראות תמונות של אנומליות שנתקלתי בהן.
לפרחים של משפחת הסתווניתיים (שהופרדה ממשפחת השושניים), באופן עקרוני – יש ששה עלי כותרת וששה אבקנים לכל פרח.
אם, למשל, תבדקו את הסתווניות, וגם מינים אחרים ממשפחת השושניים והקרובות לה, כמו החצבים, הצבעונים והשושן שכבר פרסמתי פה – תראו שזה נכון לכולם.
אבל… פה ושם יש שונות. אנומליה. לפעמים זה מתבטא בצבע, לפעמים בצורת הפרח.
ואז מוצאים, במצוק הארבעים, בין שלל סתוונית היורה ורודות מחייכות – אחת לבקנית:

זו סתוונית היורה, לבנה לגמרי, שצלמתי במצוק הארבעים, 1.12.2007.
דוגמא חביבה אחרת, היא סתוונית היורה עם שמונָה עלי כותרת ושמונָה אבקנים:
מקסים, נכון? אותה פגשתי במעין צבי (כשבאתי לחפש נרקיס אפיל) ב18.11.2006
הנה עוד תמונה שלה, מזוית אחרת:
אבל שמונה עלי כותרת זה ממש לא מספיק לנו. איך אומרים, the more – the merrier !
הנה סתוונית היורה, עם לא פחות מעשרה עלי כותרת ועשרה אבקנים!
אותה פגשתי בירידה לחורשת הארבעים, השנה – 1.11.2008
ולא רק סתוונית היורה. הנה למשל, פרט עדין ויפהפה של סתוונית החרמון, עם שבעה עלי כותרת ושבעה אבקנים:
אותה צלמתי בעמק מן, 7.11.2008
הנה היא שוב, מזוית אחרת – עם אחותה הקטנה מבצבצת בצלה:
כתמיד, מוזמניים להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
סתוונית היורה – Colchicum stevenii
היורה חלף, ואפילו נהנינו ממנו. ואם היורה ירה – מיד צריך לחפש את הפרח המסמל את הסתיו יותר מכולם – סתוונית היורה.
אז יצאנו לנו אל מצוק הארבעים בכרמל – והעיניים זהרו בורוד.