כמה טוב שבאתי הביתה

את החדשות על מותו של אריק איינשטיין שמעתי בחדר מיון. 
באותו יום, באופן פתאומי למדי, הברך שלי התחילה לכאוב כאבי תופת. באותו לילה אושפזתי בבית חולים. 

ולכן, את החדשות על אריק והעצב – לא הספקתי לעכל ורק עכשיו אני מתחילה להתאבל על מותו של הזמר האהוב עלי כל כך.

אתמול השתחררתי, אחרי ששה ימים ארוכים בבית החולים. ששה ימים שבהם העיקר עבורי היה הכאבים והקושי ללכת. ששה ימים שבהם הייתי מנותקת לחלוטין מכל מה שקורה מחוץ למחלקה האורתופדית (ב'). 

הברכיים שלי עדיין במצב רגיש, ואני לא יודעת מתי אוכל לחזור לטייל – אל הסחלבים האהובים עלי ואל ההרים האהובים עלי. 
למשל, הר מירון – בדיוק גמרו לפרוח שם החלמוניות, הסתווניות והכרכומים. 

רגע לפני שכל הבלגן התפרץ, עוד הספקתי לבקר בחממה הטרופית של הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, ולפגוש בחממה פרח מדהים – אמורפופאלוס קוניאק, ממשפחת הלופיים.

זהו קרוב גדול של הלוף שלנו, שגדל במזרח אסיה ובפיליפינים. בחממה באוניברסיטת ת"א משה פרי מגדל אותו ומטפח אותו. 

הוא פורח אחת לעשר שנים – בארץ זו הפעם הראשונה שהוא פרח. הוא מוציא גבעול גדול ועבה בגובה של מטר בערך, ועליו פורחת תפרחת לופית שגודלה מעל חצי מטר נוסף. זה מאד מאד מרשים, אפילו אם זה רק בעציץ: 

גם השם הלטיני – אמורפופאלוס – "איבר מין גברי חסר צורה" הוא מרשים, ולדעתי הולם מאד את צמח הזה… 

אז כעת אני צריכה להחלים ולחזק את הרגל, כדי שאוכל לחזור למירון ולכרמל, לגולן ולהרי יהודה, לחרמון ולנגב – ולפגוש שם את כל חביבי נפשי, הפרחים.

רציתי לומר תודה לצוות האחיות והאחים המוצלחים של המחלקה האורתופדית ב' בבית חולים מאיר – צוות של אנשים טובי לב ונעימים, שבאמת מנסים להקל על החולים את השהות הלא-נעימה במחלקה; ולרופאים הרבים שעברתי דרכם – שבדקו אותי, ניתחו אותי, ניתחו את המידע לגבי… 

בינתיים, אני חושבת שאריק איינשטיין מסכם היטב את מה שאני מרגישה:  

בתמונות, לפי הסדר אפשר לראות:
סתוונית בכירהכרכום נאה חלמונית גדולה ונוף מהמירון – כולם מהר מירון, מתאריך 2.11.2013
אח"כ אמורפופאלוס קוניאק וגולנית ערב מהגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, 18.11.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

סתוונית בכירה – Colchicum troodi

הסתכלתי בבלוג שלי, לראות על אילו מפרחי הסתיו דילגתי – וגיליתי שבעצם מעולם לא הקדשתי רשימה מסודרת לסתוונית הבכירה.
היא אמנם ביקרה כאן פעמיים, אבל מעולם לא כנושא הרשימה – ובהחלט מגיע לה להיות כוכבת בפני עצמה.

 

הסתונית הבכירה היא מהראשונות שפורחות. אולי רק סתוונית הקליפות (מהנגב) מקדימה אותה. לרוב הן מתחילות לפרוח בערך באותו זמן.
בגלל זה קוראים לה סתוונית בכירה – היא הבכירה בין הסתווניות.

הסתוונית הבכירה פורחת בגליל העליון, וממשיכה צפונה דרך לבנון וסוריה ועד לטורקיה. מערבה מאיתנו אפשר למצוא אותה בקפריסין.

בעצם, שמה הלטיני הוא "סתוונית טרודי" – על שם רכס הרי הטרודוס בקפריסין, שם הוגדרה לראשונה.

הסתוונית הבכירה היא היסטרנטית – כלומר, היא פורחת בסתיו ללא עלים (העלים יצאו בחורף). היא מתחילה לפרוח כבר באמצע ספטמבר, ובשנים טובות ממשיכה עד דצמבר.

הנה העלים שלה, עם הפירות במרכז. לסתוונית הבכירה יש שושנת עלים צמודה לקרקע, עם 3-4 עלים רחבים מאד –

בניגוד לסתוונית היורה, שפורחת אחרי הגשם הראשון, הסתוונית הבכירה רגישה לאורך היום – ומתחילה לפרוח כשהימים מתקצרים.
לכן אפשר למצוא אותה פורחת גם בשנים בהן היורה מתעכב מאד.

הסתוונית הבכירה היא לרוב לבנה, אם כי פה ושם אפשר למצוא כמה ורודות יותר.

בניגוד לרוב אחיותיה – סתוונית התשבץ, סתוונית היורה, סתוונית ירושלים – שפורחות בבתה, כלומר בשטחים פתוחים ללא עצים – הסתוונית הזו מעדיפה את החורש, ותמצאו אותה לרוב בצל עצי אלון.
כיון שכך, קשה למצוא לה תאורה טובה… לפעמים אני אפילו נאלצת להשתמש בפלאש …

 

הפרחים הנובלים של הסתוונית נשארים ליד הפרחים הטריים שעדיין פורחים, כדי להגדיל את כתם הצבע ולמשוך חרקים.

עכשיו זהו סוף הפריחה של הסתוונית הבכירה – ניתן למצוא אותה עוד במערת פער ובעוד כמה מקומות בגליל העליון.
סתוונית היורה כבר פורחת יפה בכרמל ובחופו, וסתוונית ירושלים פורחת בהרי יהודה, הגליל והגולן.

את התמונות צלמתי בהר מירון ובמערת פער, בתאריכים 1.10.2012 וגם 28.10.2012
את העלים צלמתי ב3.4.2010, בשביל המנדטורי בעליה למירון.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

בחזרה למירון – הפעם בסתיו


קוצן קפח – מאחרוני פרחי הקיץ

נראה לי שלאט לאט אני לוקחת את כל הבלוגרים לשביל פסגה במירון… כבר הייתי שם עם גגג  האחת,  עם y י ר י ת, עם Anguly….
הילדים שלי מכירים את השביל הזה טוב כמעט כמו את הדרך לבית הספר!
הפעם נפגשנו עם איילת מטיילת, עינבלית וגגג האחת.

מסתבר שהיה לנו מזג אויר נפלא: באיזור המרכז סבלו מהחום והלחות, היו הפסקות חשמל – לנו היתה רוח קרירה, עננות נמוכה – מזג אויר אידאלי לטיול.

כדי לגוון קצת (לפחות בשבילי…) התחלנו בשביל המוביל אל חורבת בק. שם מצאנו סתווניות משני מינים – באיזורים הפתוחים, שבהם הקרקעות כבדות יותר – פרחה סתוונית ירושלים –
סתוונית ירושלים נחשבת לפרח הגדול ביותר בארץ….
למראית עין, זה מוזר. הלא לאדמונית החורש  או לשושן הצחור יש פרח גדול יותר? ומה לגבי הגזר הקפח?
אז אני אסביר: הגזר הוא בכלל תפרחת שבנויה מהרבה פרחים קטנים. כל אחד גדלו כחצי ס"מ. אצל הסתוונית – זהו פרח אחד בודד.
בנוסף, השחלה של הסתוונית נמצאת עמוק באדמה – ליד הפקעת, כ-20 ס"מ בעומק האדמה. מבחינה בוטנית, השחלה היא חלק מהפרח. ולכן, גדלו של הפרח הוא 10 ס"מ מעל לאדמה ועוד 20 ס"מ מתחת לפני האדמה – בסה"כ 30 ס"מ!
זה בהחלט גדול יותר מהשושן הצחור או האדמונית, שגודל הפרח שלהם הוא כ-15 ס"מ.

ובאיזורים המוצלים יותר – פרחה סתוונית בכירה, שהיא הסתוונית הנפוצה באיזור המירון.
בניגוד לסתוונית היורה, גם סתוונית ירושלים וגם הסתוונית הבכירה מתחילות לפרוח לפי אורך היום – ולא לפי כמות הגשמים.

איכס, אמא! את מחזיקה את זה ביד?! שאלה המצ'יסטה – אבל איילת לא נרתעה, ואני צלמתי את קן הצרעות הנטוש –

העננצ'יק והאקליפטוס הם כבר מכרים ותיקים. הספקתי לצלם אותם בתחילת הטיול – ומאותו רגע הם הלכו יחד ולא הפסיקו לדבר.
לעננצ'יקית לקח קצת זמן, אבל היא והמצ'יסטה קלטו אחת את השניה, ומאותו רגע גם הן נעלמו באופק… טוב שמקגייבר רץ קדימה לוודא שכולם בסדר!

ידעתי שאני אפגוש את הסתווניות. קיוויתי לפגוש כרכום ראשון – בד"כ אני פוגשת את הכרכומים המיוחדים של המירון בסביבות סוף אוקטובר או תחילת נובמבר.
אף כרכום לא הקדים, אך בכל זאת צפתה לי הפתעה משמחת: החלמוניות התחילו לפרוח!

עוד פרח שפרח – ציפורן נקוד. זהו אחד הפרחים הנפוצים בארץ, והוא פורח פחות או יותר לאורך כל השנה. לרוב אני מתעלמת ממנו…

העננות מסביב היתה כבדה, והנוף מהמצפור הראשון היה נוף סקוטי למהדרין. הנה כל המטיילים במרפסת:

בתחילת השביל היו רק מעט סתווניות, אך ככל שהתקדמנו פגשנו עוד ועוד – מדרונות מנוקדים בסתווניות בכירות –

פה ושם פרח קוץ סתווי נחמד – חורשף מצוייץ.

וכמה שאני אשת-חתולים, לא יכולתי שלא להתלהב מקויה, הכלבה המפורסמת ביותר בבלוגיה -היא באמת כלבה סימפטית וחמודה בדיוק כמו שהיא נראית!

בגלל מזג האויר הקריר, כמעט לא ראינו חרקים. פה ושם עברה לה סטירית פקוחה.
אבל לצד הכביש החוזר לחניון ראינו טיון דביק פורח, ועליו פשפשים – תריסית שעירה. זהו פשפש נפוץ למדי על פרחים ברוב הארץ.

היה לי טיול כיף, מאד מאד נהניתי וממש שמחתי לפגוש את כל מי שבא!
הפיקניק אחרי הטיול היה מ-צ-ו-י-ן, כבר מצאתי מחדש את המתכון של עופר לסלט הסלק, ולביבות הירק שלי מבוססות על אילו של ניקי ב – הפעם הוספתי גם בטטה. לפעמים אני מוסיפה צנוברים, או ערמונים…
הגשם לסיום – מבחינתי היה קינוח סעודה מושלם, למרות שבגללו נאלצנו להתקפל.

כל התמונות צולמו במירון, 1.10.2012
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

קישורים:  לרשימה של איילת מטיילת , ולרשימה של עינבלית

שנה טובה עם סתוונית


שנה טובה לכל קוראי, מכרי, ידידי, ודורשי שלומי
אני מאחלת המון בריאות, המון אושר
ברכה שהרבה זמן לא ברכתי, אבל הפעם אני מברכת עם כוונה מיוחדת –
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

השנה שעברה לא היתה קלה לי, מהרבה בחינות. והסוף שלה היה קשה במיוחד.
אנחנו מתחילים שנה חדשה, עם תקווה להרבה בריאות, והצלחות.
וברכת שנה טובה אחת מיוחדת מכל הלב לאבא שלי. השנה לא נוכל לעשות זאת, אבל  אני מאחלת לך שבשנה הבאה נוכל לנסוע ביחד לראות את הסתווניות פורחות.

אני מצרפת לכבוד השנה החדשה סתווניות – סתוונית בכירה, פרח גדול ויפהפה שפורח במירון.
כל התמונות צולמו השנה (19.9.08) ובשנה שעברה (13.10.07) בשביל פסגה, הר מירון.

בניגוד לסתוונית היורה המוכרת, הסתוונית הבכירה היא היסטרנטית – כלומר, פורחת בלי קשר לגשמים, אלא לפי תאריך (כנראה לפי אורך היום) וללא עלים (הם יוצאים כמה חודשים מאוחר יותר) וחוץ מזה – היא לבנה. יש לפעמים גוון ורדרד, אבל בעקרון היא צחה ולבנה.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות  ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.