תלתן דגול – Trifolium billardierei

IMG_1733

תלתנים עוד לא הצגתי בבלוג. הם כל כך נפוצים וכל כך רבים, ואיכשהו, לא נגעתי בהם. אז היום אני מקדישה רשימה שלמה לתלתן. 

IMG_1785

ואם כבר תלתן, בחרתי באחד הנדירים ביותר: תלתן דגול. 

140327_תלתן_דגול

במשך שנים רבות חשבו שהתלתן הזה נכחד מהארץ. ואז, בשנת 2007, קיבלתי הזמנה להצטרף לסקר צמחי בר במתחם "תעש". רוצים להפשיר חלק מהקרקעות במתחם, ולבנות עליהן.
אני לא יודעת מה היו ההחלטות בסופו של דבר – הלא הקרקע שם מזוהמת משנים של חומרים כימיים עלומים….
בכל מקרה, בשנת 2007 לקחתי יום חופש מהעבודה, והצטרפתי אל הסקר. 

IMG_1743

במהלך הסקר מצאנו מגוון של פרחים שמאפיינים את קרקעות החמרה בשרון, ובגלל הפיתוח האינטנסיבי כמעט נעלמו. המין המיוחד ביותר, שעורך הסקר ד"ר רון פרומקין איתר – היה התלתן הזה.
מצאנו קבוצה של תלתנים שנראו לו "אחרים", פתחנו מגדיר, השווינו את הסימנים אחד לאחד, ואז התחילה ההתרגשות. פרח שלא ראו אותו מאז שנות ה-50 של המאה ה20, פורח מולנו במלוא הדרו! (טוב, "הדרו" זה אולי קצת מוגזם, אבל בכל זאת, בשיאו.) 

IMG_4033

בשנה לאחר מכן, הצטרפתי להמשך הסקר – ונסענו מיד לאזור בו היה התלתן הדגול. לצערנו הרב – לא ראינו בנקודה (שסימנו עם GPS כמובן) אפילו תלתן בודד… כבר התחלנו להתייאש – אבל אז, כמה מטרים בהמשך, מאחורי כמה שיחים – מצאנו את המקבץ הזה: המון תלתנים דגולים!

IMG_1731

מאז שנת 2008, התלתן נמצא בעוד כמה מקומות, נגישים יותר לציבור הרחב. למשל, יער נתניה (חורשת הסרג'נטים) – ועד כמה מקומות. עוז גולן מצא כמה ריכוזים באיזור רוחמה בדרום – ובעצם, כנראה התלתן הדגול מעולם לא נכחד, אלא רק נחשב לנכחד כי הוא פשוט לא בולט. 

IMG_1734

זהו פרח קטן, בצבע קרם-ורדרד. מאד לא בולט. אחרי שהפרח גומר לפרוח, עלי הכותרת של התלתן הדגול יורדים מטה ומסתדרים בגליל מסודר ומקופל, מאד יפה: 

IMG_4048

הוא גם דומה מאד למין אחר, שמאד נפוץ בכל מישור החוף – תלתן פלישתי. הנה הם, זה לצד זה: מימין, בגוון קרם, ופרי מסודר זהו התלתן הדגול. משמאל, מעט יותר ורוד (אבל רק מעט יותר), ועם פרי שדומה יותר לחצאית הוואיאנית – זהו תלתן פלישתי. 

IMG_1791

בכל מקרה, זהו עדין מין נדיר בסכנת הכחדה, ולכן מאד התרגשתי במהלך סקר הטבע העירוני שערכתי בשנה שעברה בכפר סבא – אז מצאתי בחורשה פצפונת בשולי העיר בערך עשרה תלתנים דגולים!

IMG_1735

והשנה חזרתי ומצאתי פרט בודד – כנראה, בגלל מיעוט הגשמים לא פרחו יותר.
אבל מצאתי פרט בודד נוסף גם בחורשה אחרת – יער קפלן בצפון כפר סבא. 

IMG_3226

כיון שהתלתן הזה הוא קטן ולא בולט, ומצד שני דומה מאד לתלתן הפלישתי – כנראה פשוט לא שמו לב אליו. 

IMG_1739

הסימנים החשובים שלו: הפרח הצעיר מסתיים בשפיץ חרוטי.
הגבעול – בחלק הקרוב לפרח – שעיר
צבע הפרח הוא בעיקר קרם, עם נטיה לורדרד.
הפרי הוא בעצם שרידי הפרחים, שיורדים מטה ומסתדרים כגליל מאורגן ומקופל. 

IMG_3224

אם במקרה יוצא לכם לטייל במישור החוף או בצפון הנגב, ולפגוש את התלתן הזה – אשמח לדעת! ספרו לי! 

IMG_3279

את התמונות צלמתי –
במתחם תע"ש בתאריכים 19.4.2007 וגם 26.3.2008
בחורשת הסרג'נטים בנתניה, 5.4.2010
בגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א, 27.3.2014
ובחורשות אקליפטוס בכפר סבא, בתאריכים 11.4.2014 וגם 2.4.2014

IMG_4036

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_4045

זמזומית סגולה – Bellevalia trifoliata

במהלך הסקר בכפר סבא, הגעתי (כזכור) לאיזור ואדי ציר – נחל שזורם בשולי העיר.

הפעם צפתה לי הפתעה מעניינת – בשולי איזור התעשיה של כפר סבא, ממש ליד הכביש – פרחו זמזומיות!

מיד שמתי לב שאילו אינן הזמזומיות המצויות הנפוצות. ניצני הפרחים של אילו – סגולים.

זוהי הזמזומית הסגולה. לפי הכתוב במגדיר: "צבע כפתורי הפרחים סגול כהה; צבע חלקו התחתון של עטיף הפרח סגול בראשית הפריחה והופך חום-מלוכלך או חום ירקרק במשך הפריחה".
ואכן, מעבר לסגול היפה – צבעיה של הזמזומית הזו באמת לא מאד אטרקטיביים…

הזמזומית הסגולה גדלה בקרקעות לחות וכבדות – הגיוני  למצוא אותה ליד נחלים.

השם הלטיני – Bellevalia הוא על שם פייר רישר דה בלוואל – בוטנאי צרפתי שחי במאות ה-16-17.

דה-בלוואל הקים בשנת 1593 את הגנים הבוטניים של מונפלייה בצרפת. הצרפתים התקנאו בגנים הבוטניים של פדואה שהקימו האיטלקים בשנת 1545, ורצו גנים כאילו לעצמם.
דה-בלוואל, שהיה רופא-בוטנאי-חוקר – או בקיצור, מדען – הקים את הגנים הללו בעיר מונפלייה, וייסד שם מעבדות למחקר.
המחקר הבוטני והרפואי שנערך בגנים הללו קידם את המדע רבות במאות השנים בהן הגן פעיל.
היום הגן פעיל יותר כגן בוטני היסטורי.

שם המין הלטיני – trifoliata – לא מרמז על הצבע (בניגוד לשם בעברית), אלא על העובדה שלצמח יש שלושה עלים.

אפשר לראות את זה בתמונת הניצן הבאה – לצמח ישנם שני עלים רחבים, ואחד צר:

 

ואם כבר הזכרתי את הניצנים, אני חושבת שלזמזומיות יש ניצנים ממש נחמדים.

לפי המגדיר, את הזמזומית הסגולה אפשר למצוא בכל האיזור הים-תיכוני בארץ – מהשפלה ועד למקורות הירדן. אני פגשתי אותה באיזור החולה, בעמק יזרעאל ובשרון – באיזורים לחים, מוצפים בחלקם.

התמונות צולמו בכפר סבא, ליד ואדי ציר (קצה רחוב עתיר ידע) בתאריכים 14.2.2013 וגם 22.2.2013.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא

ציפורים ליד הבית – המשך

אני ממשיכה עם הציפורים שפגשתי בתחומי כפר סבא – ועכשיו הגעתי אל הבולבול, או בשמו המלא – בולבול צהוב-שת.

אני חושבת שיש אינספור בדיחות ושירים על הבולבולים, בעצם מקור השם בערבית, ומשמעותו – זמיר,
כי לבולבול יש שירה נעימה ומגוונת מאד.

מהבולבול אני עוברת לציפור שיר קטנה וחביבה מאד – דוחל שחור-גרון.

הדוחל הוא ציפור נודדת, שמגיעה אלינו בחורף. היא אוהבת שדות ובתה – איזורים פתוחים, ושמחה לעמוד בראש שיחים, קוצים או עצים נמוכים ולצפות על סביבותיה.
זו הנקבה –

וזהו הזכר –

אני חושבת שאין צורך להציג את הפשוש

ציפור שיר מוכרת ונפוצה מאד, אפשר לפגוש בה קוראת מתוך משוכות צומח (למשל, גדרות חיות) 

ציפור שיר אחרת שפגשתי הפתיעה אותי – זוהי נקבה של סבכי שחור-כיפה, שלמדתי להכיר בתחנת הצפרות בירושלים, ולא ידעתי שהיא נמצאת גם בכפר סבא.

השלדג לבן-החזה הוא עוף מרשים. למרות שמו (של-דג), הוא לא ניזון רק מדגים אלא גם ממכרסמים קטנים, ולא פעם אני שומעת – ורואה אותו – בכפר סבא.

הוא אוהב להשקיף מאד מגבוה – מצמרות עצים גבוהים, מאנטנות בראשי בתים רבי-קומות.
כאן, למשל – על חוט חשמל בקצה העיר, משקיף על ישובי השומרון:

אבל השלדג הגמדי – למיטב ידיעתי – ניזון מדגים בלבד, ולכן הופתעתי למצוא אותו בכפר סבא.

הוא ניצב מעל הבריכה האקולוגית שבפארק כפר סבא, אבל הדגים בבריכה הזו הם דגי זהב גדולים – בערך בגודל שלו – אני לא יודעת איזה מזון הוא מצא שם. אולי יש שם גמבוזיות?
מצד שני, מאד מאד שמחתי לפגוש אותו בעיר.

עוד עוף שבעיקרון מעדיף נופי מים, אבל מסתדר היטב בגנים ציבוריים בעיר הוא הסיקסק

המזון החביב עליו הוא חרקים, ובדרך כלל הסיקסקים חיים בזוגות. קשר בין בני זוג יכול להמשך עונה אחת, ויכול להיות גם קשר לשנים רבות.

ואני לא יכולה להתעלם מהדררה הירוקה – תוכי פולש שחי בארץ כבר מעל ל-30 שנים. אפשר למצוא להקות דררות ברוב הערים בארץ – מקרית שמונה ועד אילת. הרבה מהתגובות לרשימה הקודמת הזכירו את הדררות. אני יכולה לספר לכם שכיום אפשר למצוא בארץ כמה מיני תוכים חופשיים.
אילו היו על גג הבית שלי –

עד כאן חלק מהציפורים שאפשר לפגוש בעיר – ואני מבטיחה לכם שאם תתחילו לפקוח עיניים ואוזניים, תוכלו לגלות עוד ציפורים רבות!
התמונות צולמו בכפר סבא, בחודשים נובמבר-דצמבר (פרט לדררות שצלמתי בספטמבר) 2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

יש נחלים בכפר סבא?!

אמנם התכוונתי להמשיך את רשימת הציפורים, אבל קשה לי להתעלם מהסופה והגשמים הרבים שירדו פה.
אני מלאת קנאה בכל אילו שיצאו להסתובב בשלג בירושלים, בגליל ובגולן – אצלינו בכפר סבא ירדו גשמים.

ככה, למשל, נראתה הכניסה לבנין שאני גרה בו ביום שלישי האחרון: המכוניות בתמונה חונות לצד המדרכה….
לשמחתי, אני חייבת לציין שהמים ירדו תוך שעה-שעתיים ולא ידוע לי על נזקים.

לפי המפות, בתחום המוניציפלי של כפר סבא ישנם שני נחלים – ואדי ציר ונחל הדס. הם יובלים של נחל קנה, שנשפך לירקון.
בנובמבר האחרון צלמתי את נחל הדס, יום אחרי גשם. זה נראה כך:

השבוע חזרתי אליו – אמנם לגדה מהצד השני (את התמונה מעל צילמתי בדיוק מהשטח הירוק במרכז התמונה הבאה) – אבל אי אפשר להתעלם מכמויות המים שזורמות בנחל:

נחל הדס נמצא בשולי איזור התעשיה של כפר סבא, ליד מחלף אלישמע. המים זורמים בו בשצף-קצב

בנובמבר צילמתי גם את ואדי ציר – הופתעתי אז לגלות שיש לו שם, כי אני חשבתי שזו סתם תעלת ניקוז, שעוברת בין איזור התעשיה של כפ"ס לבין מושב שדי חמד.  

ותראו איך זה נראה היום – עומק המים שם הוא 2-3 מטרים להערכתי.

 

מעל הנחל, ממש בכניסה לשדי חמד, ישנו גשרון –

 

בגשם הוא נראה ממש מרשים!

וכיון שאני לא יכולה בלי משהו חי, אוסיף גם לבנין משוייש – אחד מני רבים שפגשתי ליד נחל הדס בנובמבר. השבוע לא ראיתי שם פרפרים…  

התמונות צולמו בכפ"ס – בנובמבר 2012 וב-8.1.2013

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

ציפורים ליד הבית

רציתי קצת לספר על הציפורים שאפשר לראות ליד הבית.

כי למרות שבאמת זה כיף לנסוע לצפות בפלמינגו, או לראות פרחים נדירים – רוב בני האדם חיים באיזורים עירוניים, ונאלצים להסתפק בטבע העירוני.

ולכן, כל התמונות ברשומה היום צולמו בכפר סבא.
אני מתחילה עם דרור הבית – ציפור נפוצה ומשובבת לב. אני מאד אוהבת לראות את הדרורים מתרוצצים סביב. במיוחד נהניתי לפני כמה שנים, כשזוג דרורים קיננו בפתח צינור אוורור בבנין שלנו…

עוד אחד מהנפוצים והמוכרים הוא העורב האפור – זהו מין אופורטוניסטי, שמנצל היטב את קרבת האדם ומתרבה במיוחד באיזורים עירוניים.

אבל אם תסתכלו על עץ האיזדרכת עליו יושב העורב, תראו שיש סביבו להקה שלמה של ציפורים אחרות – זהו תור הצווארון. קרוב של הצוצלת, ניכר בצווארון השחור היפה שהוא עונד –

לפעמים אפשר לצפות גם בדורסים. הבז המצוי הוא דורס נפוץ וחביב עלי מאד. בשנים האחרונות נערכו מעקבים אחרי בזים שקיננו על רבי קומות. אני פגשתי את הבז הזה בפארק כפר סבא –
אבל בעבר כבר צילמתי בז על האנטנות שעל גג ביתי.

את העקב המזרחי (בעצם, שמו המלא הוא עקב חורף, תת מין מזרחי) פגשתי בשדות בשולי העיר. הוא גדול יותר, ופחות סביר למצוא אותו בתוך העיר.

הדוכיפת – שהוכתרה להיות הציפור הלאומית שלנו – מאד אוהבת מדשאות. היא משוטטת בהן, וצדה חרקים. יש כמה דוכיפתות שאני פוגשת באופן תדיר בגן הציבורי ליד ביתי

בשנים האחרונות התרבו מאד המאיינות המצויות. פולש שהגיע אלינו מהודו – מספר פרטים של מאיינה שולחו לחופשי מפארק הצפארי בתל אביב (לפני כ15 שנים), וכיום אפשר למצוא להקות גדולות של מאיינות מנהריה בצפון ועד באר שבע בדרום.

המאיינות הן ציפורים חזקות וחכמות, ויש להן שירים יפים ומגוונים. לצערי, אחד המזונות החביבים עליהן הוא גוזלים של דרורים וחוחיות – ולכן אני מאד לא אוהבת אותן.

בכל שנה בסתיו חוזרים אלינו הנחליאלים – חלקם נשארים אצלינו כל החורף, וחלקם ממשיכים דרומה לאפריקה.

הנחליאלי הלבן הוא ציפור מאד חביבה. הוא נוהג לעמוד ולנענע את זנבו מעלה-מטה בחינניות – ומכאן הוא קיבל את שמו האנגלי –  Wagtail.

עוד ציפור ששמחתי לגלות בתחומי העיר היא הירקון. הירקון הוא קרוב של החוחית, וניכר בצבעיו הירוקים-צהובים. אני מכירה אותו מחיפה והכרמל, וזו הפעם הראשונה שפגשתי אותו בכפר סבא.

 

הירקון הוא יציב בארצנו – אפשר למצוא אותו בעיקר במרכז ובצפון, אם כי פגשתי אחד בבאר שבע, ליד אנדרטת הנגב.

הרשימה כבר מתארכת, לכן אני אפסיק פה – ואמשיך ברשימה הבאה.
את התמונות צלמתי ברחבי כפר סבא, בנובמבר-דצמבר 2012

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

עקב עיטי – Buteo rufinus

לפני כמה ימים, הסתובבתי בשדות מזרחית לכפר סבא – כחלק מסקר הטבע העירוני שאני משתתפת בו. לפתע, התרומם דורס גדול כמה מטרים לפני –

נעמדתי לצפות בו ולנסות לצלם, ולהפתעתי הוא לא ברח. הוא הסתובב סביבי במעוף נמוך כמה פעמים, ואז התרחק מעט.
הוא ירד לשדה ונעמד לצפות מה אני אעשה.

זיהיתי שזהו עקב, אבל לא הייתי בטוחה איזה.
מאוחר יותר, ידידי קרקל וגם שי אגמון מדף הצפרים ב-Facebook זיהו אותו כעקב עיטי.
הבנתי שהפרעתי לו… התקדמתי עם השביל – לראות מה הוא השאיר מאחור. בצד השביל היה פגר עוף, מנוקה מנוצות – הטרף של העקב.
(אם מישהו מעוניין, אפשר להקליק כאן בשביל לראות את תמונת הטרף. לא מלבב במיוחד – פגר של ציפור, ללא ראש…)

החלטתי לראות מה הוא יעשה. התרחקתי מהפגר למרחק מספיק גדול כדי שאני לא אֶרַאֶה לעקב כאיום, והתיישבתי על הקרקע, בין הצמחיה בשולי השביל. בינתיים העקב עמד וצפה – בעיקר לכיווני, אבל גם לשאר הכיוונים.

אחרי כמה זמן הוא פרש כנפיים, התרומם באוויר, ונחת – שוב בשדה, אך קרוב יותר לטרף שלו.

וכך זה המשיך עוד פעמיים-שלוש, כשבכל פעם הוא עושה סיבוב באוויר – ונוחת בחזרה בשדה.
הוא כמעט הגיע אל השביל, אבל… לצערי הרב, אז הגיעו שני אנשים אחרים שהלכו בשדה – הם הבהילו את העקב והוא ברח מהם.

ראיתי אותו נעמד בקצה השדה וממשיך לצפות לכיוון הארוחה שנגזלה ממנו בצורה כל כך פתאומית…

כשהאנשים התרחקו, הוא חזר וחיפש את הטרף.אני כבר הייתי רחוקה מאד ממנו בשלב הזה, ואני לא יודעת אם הוא אכן מצא את ארוחתו. אני מקווה שכן – השמש התחילה לשקוע, ולרוב העופות אין חוש ריח.

העקב העיטי הוא דורס יציב בישראל, כלומר אפשר לפגוש אותו כל השנה.

העקב העיטי הוא עוף דורס. אני פגשתי אותו ליד עוף קטן יותר שהוא טרף, אבל מזונו כולל שלל בעלי חיים – יונקים קטנים, כמו עכברים ושפנים; זוחלים – בעיקר חרדונים; ציפורים שקטנות ממנו, ואפילו חרקים – כמו חרגולים.  

התמונות צולמו בכפר סבא, בתאריך 24.12.2012
אני אמנם מצטערת מאד על שהפחדתי את העקב והרחקתי אותו מארוחתו, אבל מצד שני – עבורי זו היתה חוויה מרגשת, לשבת בשולי השדה ולצפות בו ממרחק לא גדול.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

טבע עירוני – אלון תבור בכפר סבא

במסגרת סקר הטבע העירוני שאני עורכת בכפר סבא, צפתה לי הפתעה מיוחדת.

מסתבר שממש בשולי צומת רעננה, מאחורי אמדוקס, מסתתרת לה חורשת אלוני תבור קטנה.
בעבר, לפני 100-200 שנים כל איזור השרון היה מכוסה חורשות של עצי אלון תבור.הטורקים כרתו את רובם בזמן מלחמת העולם הראשונה ואנחנו בנינו על רוב מה שנשאר – והיום בעצם נותרו רק מעט מאד שרידים.

החורשה מאד קטנה – בערך חמישה עשר עצים בוגרים ועוד כ-20 עצים צעירים (בגובה עד 2 מטר)

אבל בכל זאת, חורשה!

כמובן, לחורשה הזו יש בעיה חמורה. כביש 531 – שמחבר כרגע את כביש 6 לצומת רעננה, אמור להמשיך עד הרצליה. והוא אמור לעבור צמוד לחורשה הזו.
אחד העצים עומד ממש בתוואי המתוכנן, וכבר התחילו לפנות את השטח ולהכין אותו לסלילה.
את העץ הקיפו בגדר – אני משערת שמתכוונים להעתיק אותו, ומקווה שיעתיקו אותו לגן ציבורי כלשהו בעיר.

כמובן, לזיקית שראיתי למרגלותיו זה לא ממש ישנה לאן יעתיקו אותו… אני מקווה שהיא תינצל…

אבל גם אם יסללו את הכביש בצורה שלא תפגע בחורשה עצמה, עדיין יש איומים על המשך קיומה של החורשה.
בעצם זו חורשה מעורבת – יש שם כמה עצי הדר, כנראה שרידים של פרדס קלמנטינות; שני עצי זית, וכמה שיחי לנטנה ססגונית.

שיחי הלנטנה מהווים איום כי הם אגרסיביים יותר – הם מתפשטים וחונקים את השורשים של שאר הצמחים ומקשים עליהם לחיות. זהו מין פולש בעייתי מאד.
בשביל לאפשר לחורשה להתקיים, ראשית צריך לעקור את הלנטנות, ובזהירות. כך אפשר יהיה לגשת בקלות אל העצים ולהנות מהם.

אבל גם אם נפנה את הלנטנות, ואת ערימות הזבל שיש בשולים – עדיין יש גורם מאיים על החורשה הזו: האדם… 

 

הבעיה היא שהדרך הנוחה להגיע אל השטח היא דווקא מתוך מושב רמות השבים, ולא מתוך כפר סבא.
ואם עכשיו זה עוד אפשרי להגיע מכפר סבא – צריך לחצות את כביש 40 מול המשטרה, וללכת לאורך קניון שרונה ובית המשפט עד שמגיעים לשטח – אחרי שיסללו את כביש 531, זה יהיה קשה מאד.

הציבור ומקבלי ההחלטות לא מכירים כלל את השטח המיוחד הזה, הנמצא בגבול איזור משרדים. וזה מעלה חשש לגבי עתיד השטח.
תושבי כפר מל"ל ורמות השבים מן הסתם מכירים אותה, אבל אין להם זכות להביע את דעתם בנושא… זהו  שטח מוניציפלי של כפר סבא.

ובעצם זו הסיבה שאני מפרסמת את הרשימה הזו. בשביל שאנשים ידעו. אני בטוחה שהרבה תושבים של כפר סבא – כמו אילו שמגיעים אל "גן מנשה" בשבתות, היו שמחים אם היתה עוד חורשה חביבה בתחומי העיר. כזו שמאפשרת לנו לשבת בצל עצים, וסתם לנוח.
אם אתם תושבי כפר סבא, או אם אתם מכירים תושבי כפר סבא – אני אשמח אם תפיצו את הרשימה הזו, כדי שכולם ידעו. ואז אולי יהיה לעירית כפר סבא אינטרס לשמור על השטח, לנקות אותו ולהפוך אותו לפינת חמד – כמו שצריך.

בסיכום הסקר, בדיווח על האיזור אני בהחלט מתכוונת לכלול את דעתי ולבקש שיישמרו על השטח הזה.

באיזור פגשתי גם פרפרים – אמנם לא פגשתי פרפרים נדירים במיוחד, אבל בכל זאת: זה משמח לטייל ולראות פרפרים מעבר ללבנין הכרוב (שהוא בערך היחידי שנכנס לתוך העיר).

הפרפרים בתמונות מעל הם לבנין משוייש ולבנין הרכפה, ובתמונות הבאות – כחליל החומעה וכחליל האספסת. כתבתי על כל תמונה את שם הפרפר – אם תגדילו, תוכלו לראות.

התמונות צולמו בכפר סבא, בתאריכים 18.11.2012 ו-20.11.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

השיר הזה כבר לא כל כך מייצג את כפר סבא – אני לא מכירה שום רפת שנותרה בעיר – אבל בכל זאת…