ספלול מטפס – פרחים, פרפרים וכל מיני

יום הזכרון לשואה ולגבורה, תש"פ

שוב הגיע היום העצוב והקשה ביותר בשנה, יום הזכרון לשואה ולגבורה.
הפעם אני מציינת את היום הזה עם אחד השירים העצובים והיפים של יהודה פוליקר ויעקב גלעד – אפר ואבק.

להמשיך לקרוא

חודש מרץ בכרמל

לדעתי, חודש מרץ הוא החודש היפה בשנה. הזמן הטוב ביותר להתלבט יחד עם הכלניות באיזה סימון שבילים לבחור – ולצאת לטייל!
גם השנה, שלא ירדו מספיק גשמים, אפשר היה למצוא פריחה יפה בכרמל – בעיקר פריחת גיאופיטים.

הכל פורח, והסחלבת בכרמל בעיצומה.

ואם יש גם כמה שפני סלע (כמו בתמונה מעל) או פרפרים (כמו כחליל האפון בתמונה הבאה) – זה בכלל נפלא!

במרץ האחרון טיילתי בכרמל רק שלוש פעמים, והתמונות כאן הן חלק קטן מאד ממה שראיתי באותם טיולים. למשל, זבוב בומביל על פרי של כרבולתן השדות:

את רוב הצמחים ברשומה הזו כבר סקרתי בבלוג, ולכן כל שם יהיה קישור לרשומה שבה כתבתי על המין. למשל, ספלול מטפס: מצאנו עץ נהדר עמוס פרחי ספלול –

אחד הסחלבים המקדימים עדין פורח: סוף הפריחה של הסחלב הנקוד בכרמל – וזהו פרט מיוחד, צהוב לגמרי:

שיא הפריחה של סחלב הגליל: בגליל אפשר למצוא אותו רק בגווני צהבהב-ירקרק. בכרמל הוא צבעוני, עם גווני ורוד, בורדו, לבן, ירוק וצהוב –

השנה, לראשונה התגלה סחלב איטלקי פורח בכרמל. מובן שגם אני נסעתי במיוחד לפגוש אותו:

לא נשכח גם הסחלב האנטולי. בד"כ אני מחפשת מיוחדים – כמו לבקנים. הפעם זה בדיוק הפוך: הצבע שלו היה כמעט ארגמני, ולא עבר מספיק טוב בצילום.

סחלב שלוש-השיניים מאד נפוץ בכרמל, האחד הזה היה גדול ומרשים –

שפתנים דווקא היו הרבה פחות מהרגיל. בעבר צלמתי מקבצים גדולים שלהם, השנה מצאתי רק פרטים בודדים, פה ושם

סחלבן החורש – הסחלב הלבן – מנקד את החורש בפרחיו הלבנים המעודנים

שנק החורש בד"כ פורח רק באפריל, השנה הוא התחיל כבר באמצע מרץ. השנה גם הצלחתי לראשונה לצלם דבורה בתוך השנק:

נהניתי מאד מהדבורניות – כאן בתמונה, מימין לשמאל אפשר לראות דבורנית צהובה, דבורנית נאה, מקבץ של דבורניות דינסמור ודבורנית הקטיפה.

דבורניות גדולות יוצרות סידור נפלא יחד עם הלטם המרווני –

וללא ספק, היפה בדבורניות היא דבורנית הדבורה.

היו גם רבים שאינם ממשפחת הסחלבים, למשל בן חצב יקינתוני –

ובאפריל פורחת רימונית הלטם – אך מצאנו כבר פרט ראשון מבצבץ בין הלטמים.

את התמונות צלמתי במקומות שונים בכרמל, בתאריכים 17.3.2014, 22.3.2014 וגם 31.3.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ספלול מטפס – Aristolochia sempervirens

היום אני מתחילה סדרה של שלוש רשימות על פרחים נדירים, עדינים ומיוחדים: הספלולים.

הראשון בסדרה הוא לטעמי גם היפה מבין השלושה: ספלול מטפס.

מבחינתי, הספלול המטפס הוא המוכר והידוע מכולם. אני מכירה אותו מהכרמל ומהמירון מאז ילדותי.

רק מאוחר יותר למדתי שהספלול הזה הוא נדיר למדי, וגדל בעיקר בהרים, מהשומרון וצפונה.

הפרי הטרי שלו נראה כמו כדור שיש לו חיבורים. מזכיר קצת תפרים בכדורגל…
כאשר הוא מבשיל, החיבורים הללו נפתחים, ונוצרת סלסילה שממנה מתפזרים הזרעים. אפשר לראות תמונה של הסלסילה באתר צמחית ישראל ברשת.

העלים של הספלול הם בצורת לב. אצל הספלול המטפס הלבבות מבריקים, מה שגורם בלבול בינו לבין שני מטפסים אחרים, נפוצים יותר – הטמוס והקיסוסית.

אבל הפרחים של הספלולים הם יחודיים מאד, ואותם אי אפשר לבלבל.

באנציקלופדיה של החי והצומח, כתוב שבמהדורה הראשונה של המגדיר לצמחי ארץ ישראל – זו שהוציאו אייג, זהרי ופיינברון (שהיו מייסדי ענף הבוטניקה בארץ) קראו לספלול בשם "אוזניות" – בגלל דמיונו של הפרח לאפרכסת האוזן.
אבל לקראת הוצאת המהדורה השניה, הם החליטו – בתיאום עם אנשי האקדמיה לשפה העברית – לשנות את השם ל"ספלול", כי צורת הפרח הזכירה להם ספל.