יש נחלים בכפר סבא?!

אמנם התכוונתי להמשיך את רשימת הציפורים, אבל קשה לי להתעלם מהסופה והגשמים הרבים שירדו פה.
אני מלאת קנאה בכל אילו שיצאו להסתובב בשלג בירושלים, בגליל ובגולן – אצלינו בכפר סבא ירדו גשמים.

ככה, למשל, נראתה הכניסה לבנין שאני גרה בו ביום שלישי האחרון: המכוניות בתמונה חונות לצד המדרכה….
לשמחתי, אני חייבת לציין שהמים ירדו תוך שעה-שעתיים ולא ידוע לי על נזקים.

לפי המפות, בתחום המוניציפלי של כפר סבא ישנם שני נחלים – ואדי ציר ונחל הדס. הם יובלים של נחל קנה, שנשפך לירקון.
בנובמבר האחרון צלמתי את נחל הדס, יום אחרי גשם. זה נראה כך:

השבוע חזרתי אליו – אמנם לגדה מהצד השני (את התמונה מעל צילמתי בדיוק מהשטח הירוק במרכז התמונה הבאה) – אבל אי אפשר להתעלם מכמויות המים שזורמות בנחל:

נחל הדס נמצא בשולי איזור התעשיה של כפר סבא, ליד מחלף אלישמע. המים זורמים בו בשצף-קצב

בנובמבר צילמתי גם את ואדי ציר – הופתעתי אז לגלות שיש לו שם, כי אני חשבתי שזו סתם תעלת ניקוז, שעוברת בין איזור התעשיה של כפ"ס לבין מושב שדי חמד.  

ותראו איך זה נראה היום – עומק המים שם הוא 2-3 מטרים להערכתי.

 

מעל הנחל, ממש בכניסה לשדי חמד, ישנו גשרון –

 

בגשם הוא נראה ממש מרשים!

וכיון שאני לא יכולה בלי משהו חי, אוסיף גם לבנין משוייש – אחד מני רבים שפגשתי ליד נחל הדס בנובמבר. השבוע לא ראיתי שם פרפרים…  

התמונות צולמו בכפ"ס – בנובמבר 2012 וב-8.1.2013

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

יקינתונים (ועוד כל מיני) בשלג

כמו רוב האנשים בארץ, גם אנחנו עלינו צפונה. החלטנו לטייל במירון. אני מאד אוהבת את איריס הלבנון שפורח עכשיו בפסגת המירון, ואמנם ראיתי אותו כבר השנה – אבל לא בשלג…
אז נסענו למירון.

כבר יותר מקילומטר לפני ההר התחיל פקק. והמוני מכוניות חונות משני צידי הכביש. זחלנו לאיטנו – כי בכל זאת רצינו לעלות למעלה… אבל כשהגענו לצומת העליה להר, גילינו שם את המשטרה.

המשטרה פוחדת מ"פקקים ובלגן" על ההר, וה"פתרון" שלהם, במקום לווסת את התנועה, ולסדר אותה – פשוט היה לסגור את ההר. אז כולם באו להר, ונתקעו בבלגן. אני מקווה שאף ילד לא נדרס שם.
לא היתה לנו הרבה ברירה, וכמו כולם חנינו לאורך כביש 89, ועלינו ברגל – עד עין חומימה, וחזרנו בחזרה. את סיפור הטיול תוכלו לקרוא אצל מוטי, ברשומה הזו.
אני אשאר עם התמונות.

בדרך הלכנו בברד ובגשם קפוא…. זה דווקא היה נחמד.
אל האיריסים – לא הגענו.

אבל מצאתי כלניות –

 

חלקן היו ממש קבורות בקרח –  

 וחלקן מנסות להפשיר, מטות ראשיהן מטה:

גם סביונים מצאתי בשלג:

 ליד בית ספר שדה מירון, ובשביל המוביל לעין חומימה, מצאנו סוף סוף את היקינתונים:

 

כשפרסמתי רשימות על יקינתונים לפני 3 שנים, צלמתי יקינתונים בשמש, בחום – הפעם זה ההפך המוחלט. שלג!

היקינתון הוא צמח נוי נפוץ – אפשר לקנות פקעות יקינתונים הולנדיות – שהפרחים שלהן צבעוניים, וצפופים יותר מאילו של היקינתון המזרחי.
אבל… הפקעות הללו תורבתו מהיקינתון המזרחי שלנו. כמו עוד פרחים יפהפיים של איזורינו – הצבעוני, השושן, הרקפת והכלנית – כולם תורבתו מפרחי הבר של ארץ ישראל וסביבותיה.

  

בארץ היקינתונים פורחים בגליל התחתון והעליון, בגולן ובחרמון. לפני 3 שנים כתבתי שאני זוכרת אותם כילדה בכרמל… ושמחתי לשמוע לפני שנתיים שמכר שלי טייל בנחל כלח (בכרמל) ופגש שם יקינתון פורח!
אני מקווה לפגוש יקינתונים – או שלג – או גם וגם – בכרמל

 התמונות צולמו במירון, באיזור בית-ספר שדה הר מירון, בתאריך 3.3.2012

התמונות ב-Picasa, מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא.

ועוד תמונה אחת – של ה"בריכה" שמצאנו במקום מערת פער. ב-Picasa יש עוד כמה מאותו איזור, כאן אני אשים דוגמא אחת: 
מערת פער היא ואדי שיורד אל מערת בולען, הנחל נבלע במערה ופורץ החוצה במקום אחר. הפעם, במקום ואדי – פגשנו אגם (שעמקו מגיע גם ל3-4 מטרים)…