סנאי – פרחים, פרפרים וכל מיני

בוקר למרגלות הרי הסיירה נבאדה

תראו איזה דרך נפלאה להתחיל את היום: לשבת במעיין מים חמים ומפנקים, ולצפות בנוף ההרים המושלגים מעבר. משמעות השם "סיירה נבאדה" הוא "ההרים המושלגים".

להמשיך לקרוא בוקר למרגלות הרי הסיירה נבאדה

New and Old Londoners

רגע לפני שאני מתחילה – אם לא קראתם ולא שמעתם, ביום שישי האחרון מחלת הסרטן גזלה מאיתנו בלוגרית מדהימה – המיזנטרופית.
רציתי לכתוב משהו, אבל עפר ומוטי כתבו יפה יותר. מוזמנים לקרוא.

אני ממשיכה עם הטיול בפארקים במרכז לונדון.
כמו שספרתי, ראינו שועלים לילה אחד מחלון החדר שלנו – אך לא צלמתי אותם. ראיתי וצלמתי בעלי חיים אחרים, ועליהם אספר הפעם.

רוב בעלי החיים שראינו היו ציפורים – בעיקר עופות מים (שכבר הקדשתי להם שלוש רשומות: אחת, שתים, שלוש) ועקעקים (כמו בתמונה הבאה)

היו גם צפורי שיר נוספות, שרובן ברחו ממני… אחת הספקתי לקלוט, והיא מצויה גם בארץ: קיכלי רונן – שבאנגלית שמו Song Thrush ובלטינית Turdus philomelos

המינים הפולשים לא פסחו על לונדון, ופגשנו דררה מצויה – Rose Ringed Parakeet – ששמה הלטיני Psittacula krameri. מוצאה של הדררה הוא בהודו ובאפריקה המשוונית, אבל כיום אפשר לפגוש אותה בהרבה מאד מקומות בעולם. אצלינו היא מאד נפוצה.

מכל הפרפרים שראיתי – שהיו בעיקר סטיריות חומות – הצלחתי לצלם שניים. הראשון הוא פרפר ממשפחת ההספריות שלא הצלחתי לזהות, אני יכולה רק לספר לכם שהוא יושב על פרח ערברבה –

השני הוא סטירית קטנה ונחמדה, ששמה באנגלית Meadow Brown ובלטינית – Maniola jurtina. היא קרובה לסטירית הפקוחה שלנו.

ההפתעה שלנו היתה… שלא פגשנו הרבה סנאים. היו כמה, פה-ושם – אבל ממש לא הרבה. וזה הפתיע אותנו, כי אנחנו זוכרים שבטיולנו הקודם בלונדון, אי שם בראשית שנות ה-90, ראינו המון סנאים – בכל הפארקים ובכל הסביבה.

הפעם ראינו סנאים, אך באופן יחסי – ממש בודדים.
אני יודעת שסנאים מסתדרים טוב בסביבה אנושית. יכולים להעיד על כך מליוני תושבי ניו יורק, לוס אנג'לס וערים גדולות נוספות. הם גם מוגדרים כמזיקים, כי הם נוהגים ללעוס את הציפוי של כבלי חשמל.

אז התחלתי לבדוק – ומצאתי. מסתבר שסנאי הבר הבריטי הוא הסנאי האדום. סנאי מקסים שצבעו ג'ינג'י כהה.
הסנאים האפורים – מוצאם במזרח ארה"ב, והם הובאו ללונדון בסוף המאה ה-19.

מאז הם התרבו והתפשטו – והפכו להיות מין פולש. הם מתחרים בסנאים האדומים על מקורות המזון ואתרי המחיה ו…מנצחים. באנגליה הסנאים האדומים הפכו למין בסכנת הכחדה.

לפי ההערכות, הסנאי האדום עלול להכחד מבריטניה בתוך 20 שנים. ממש בקרוב.
ולכן הבריטים החלו לנסות לטפל בנושא.

לא שזה יהיה קל. ישנם – לפי ההערכות – כחמישה מליון סנאים אפורים ברחבי אנגליה, ורק כ-140,000 סנאים אדומים.

אני משערת שהעובדה שראינו פחות סנאים הפעם, היא פשוט כי התחילו במאבק לשלוט בכמויות שלהם. אני בהחלט מאחלת לבריטים הצלחה במאבק הזה – כי כמה שהסנאים האפורים חמודים, אני אשמח לפגוש סנאי אדום בביקור הבא באנגליה!

DSCN8340

את התמונות צלמתי ברחבי הפארקים של לונדון, בסוף יוני וראשית יולי 2015.

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

California Ground Squirrel – Otospermophilus beecheyi – סנאי קרקע קליפורני

אחד מבעלי החיים שאני תמיד נהנית לפגוש בחוץ לארץ, הוא הסנאי.

הסנאים הם מכרסמים, ובעצם – קרובים למדי לעכברים. אום נטע טוענת שהם בסך הכל "עכברים עם יחסי ציבור"…
ובאמת, יחסי הציבור שלהם באמת מוצלחים:

הסנאי הנפוץ בקליפורניה הוא סנאי קרקע – אילו סנאים שחיים על הקרקע, או אפילו במחילות בתוכה. זאת בניגוד לסנאי האפור שפגשתי בעבר(במזרח ובמערב ארה"ב), שהוא סנאי עצים – הוא בונה קן על העץ, ממש כמו ציפור.

בתמונה הבאה אפשר לראות סנאי יושב על פתח המחילה שלו, צופה בנו – מודאג מעט שמא נתקרב אליו… (אבל לא, לא התקרבנו. זו תמונה מרחוק)

סנאי האדמה הקליפורניה הוא נפוץ בכל מערב ארה"ב. הוא מתאים את עצמו לסביבתו – באיזורים הקרים (למשל, בהרי הסיירה נבאדה) שבהם יש שלג – הוא מנצל את התקופה הקפואה לתרדמת חורף.
לעומת זאת, באיזורים החמים במיוחד – הוא פעיל בחורף, ומנצל את שיא הקיץ לתרדמת קיץ!
כלומר, מצמצם את הפעילות וישן במחילה על מנת לא להתמודד עם החום הכבד ששורר בחוץ. אני חושבת שזה ממש חכם מצידו.

הסנאים ניזונים בעיקר מתזונה צמחית – הם אוכלים עלים, שורשים, גבעולים, זרעים ופירות של צמחים שונים. אך מפעם לפעם הם מגוונים גם בחרקים.

שמחתי למצוא את הסנאים ליד חוף פילי הים בסן סימאון – כיון שזהו איזור שאנשים רבים עוברים בו, הסנאים שם לא מפחדים מבני האדם ואפשר לצלם תמונות יפות שמשקיפות על החוף –

הפרווה האפורה של סנאי הקרקע מנוקדת. הגוון שלה משתנה מאפור לחום, ולפעמים אפילו חום צהבהב.

אבל מקרוב אפשר לראות שהשערות מלאות צבעים – לבן, שחור, חום, צהוב…

דבר מעניין נוסף בנוגע לסנאים הללו הוא חיי החברה שלהם. מספר סנאים יחלקו מאורה, וישנו יחד – אך את חיי היום יום הם יבלו כל אחד לעצמו. לכל אחד תהיה כניסה משלו למחילה, ובמשך היום הוא יצא לחפש מזון לבדו. לא יחד עם שאר "שותפיו לדירה". כל זה, כמובן, לא נוגע לעונת הייחום – שאז הם כן מחפשים זה את זו.

הסנאית נמצאת בהריון בערך חודש, ואז ממליטה בין חמישה לשמונה גורים. היא מגדלת אותם בקן שהיא בונה במחילה, או בתוך ערימת סלעים.
כשהגורים בני שמונה שבועות לערך, הם עוזבים את קן האם ויוצאים לחיים הבוגרים.

האויבים הטבעיים של הסנאים הם… בערך כולם. אילו יונקים קטנים למדי, ומאד נפוצים. רודפים אותם נחשים (Rattlesnakes למשל), עיטים וניצים, רקונים, שועלים, זאבים, גיריות וחמוסים.
מחקרים באוניברסיטת קליפורניה שבעיר דיוויס (UCD) הראו שסנאים מפתחים חסינות מסוימת לארס של ה-Rattlesnakes. כמו כן, אם הם מוצאים נשל של Rattlesnake – הם ילעסו אותו, ואף ימרחו על הגורים – כדי להסוות את הריח.

את התמונות צלמתי בקליפורניה –
לאורך Highway 1 בתאריך 14.3.2013
בשמורת Sunol Regional Wilderness בתאריך 15.3.2013
על הר המילטון, בתאריך 18.3.2013

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

מי שלא ראה עדיין את רשומת ט"ו בשבט בבלוג של מוטי – אני ממליצה בחום! רשומה מצוינת ומצחיקה!

בעלי חיים ליד הבית – בארה"ב

לפני שנה (כמעט) בקרנו בארה"ב, בחוף המזרחי.
כיון שלא גמרתי לסקור את כל המראות משם, אני חוזרת קצת לאמריקה – והפעם, לבעלי החיים שפגשנו.

הפעם בעלי החיים היו פחות מרשימים מאילו שפגשנו בחוף המערבי – לא ראינו לוויתנים, למשל – אבל ראינו את רוב אילו שחיים צמוד לבני האדם.

הראשון, כמובן, הוא הסנאי האפור. הסנאי נפוץ מאד בארה"ב, אפשר לפגוש בו כמעט בכל גן ציבורי.

לסנאי האפור יש שלל גוונים – מאפור מאד בהיר, כמעט לבן – ועד לשחור ממש.

באולבני, בניו יורק ובוושינגטון פגשנו את האפורים. במפלי הניאגרה פגשנו את השחורים – והם אפילו נעמדו בפוזות דומות, כדי שתוכלו להשוות בינהם:

הם מאד חמודים הסנאים הללו… אבל חברה שלי שגרה שם טענה תמיד שהם בעצם חולדות עם יחסי ציבור…

מין אחר, קרוב לסנאי הוא ה-Chipmunk

גם הם נפוצים מאד. בסנטרל פארק בניו יורק פגשנו אחד שבדיוק מילא את כיסי הלחיים שלו במזון –
אולי הוא כבר התחיל את האגירה לחורף, והוא רץ כעת למחבוא שלו, ואולי בכלל זו נקבה שמביאה אוכל לגורים.

השם הלטיני של ה-Chipmunk הוא Tamias, ומשמעותו "המאכסן" – בגלל ההרגל הזה לאכסן כמויות מזון בלחיים.

עוד בעל חיים מקסים שפגשנו – הארנבון – Cottontail Rabbit

הארנבונים תמיד מזכירים לי את הספר הנפלא "גבעת ווטרשיפ" של ריצ'רד אדאמס. ספר שקראתי לראשונה בילדותי, ואני מאד אוהבת גם היום.
אם לא קראתם – תעשו לעצמכם טובה, תפנו כמה שעות ותקראו.

בעל החיים המיוחד ביותר שפגשנו היה ה-Groundhog – וצלמתי רק תמונה אחת שלו.
ה-Groundhog הוא מין של מרמיטה. הוא ישן שנת חורף, ומתעורר בקיץ. הוא ידוע בעיקר בזכות ה-Groundhog Day – חג שנחגג בצפון אמריקה בשניים לפברואר – בו בודקים מה המרמיטה עושה בבוקר אותו יום.
על פי האמונה העממית, אם העננים בשמים מונעים מהמרמיטה לראות את הצל של עצמה, היא אמורה לצאת סופית מהמחילה ולבשר על תחילת האביב. לחלופין, אם השמש מאירה ומאפשרת לה לראות את צלה, היא אמורה לחזור למחילה, וזה סימן לשישה שבועות חורף נוספים.
ה-Groundhog day הוא יום חג, ויש אנשים שתפקידם להסתכל על ה-groundhog כשהוא יוצא ממחילתו, ולהחליט אם הוא ראה את הצל שלו – או לא…

בעלי החיים המרשימים ביותר שפגשנו היו כמובן האיילים.

במערב ארה"ב נפוץ האייל הפרדי. במזרח ארה"ב פגשנו אייל לבן-זנב – White-tail Deer.
בתמונות כאן אתם יכולים לראות איילה נחמדה בשמורת טבע קטנה בפאתי פילדלפיה, ביום חמסין, 40 מעלות. היא ירדה לשולי בריכת מים, לאכול קצת צמחי מים.

את התמונות צלמתי ביולי 2011, במזרח ארצות הברית – ברחבי מדינת ניו יורק, בוושינגטון די.סי ובפאתי פילדלפיה

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

והתמונה האחרונה היא הקרובה ביותר ללבי – סנאי שצלמתי על העץ ממש ליד הבית שגרנו בו באולבני.
אולי הוא אפילו צאצא של דלילה, הסנאית שהאכלנו והתידדה איתנו – עד שאפילו הרשתה לי ללטף אותה?
אני מקווה שכן.

אני? סטייליסטית?

אני יותר בלגניסטית מסטייליסטית – כל מי שמכיר אותי יכול להעיד על זה
ולכן הופתעתי לקבל את פרס הסטייל – לא פעם ולא פעמיים, אלא שלוש פעמים, משלוש בלוגריות פעילות ומוכשרות בבלוגיה:

ענבלית
הלב מזהב
פיית המרציפן

רגע אחרי הסגירה:
עוד שתי בלוגריות מצאו לנכון להעניק לי את פרס הסטייל, ואני רוצה להודות גם להן –
גל1אור2
גלשי

אז ראשית כל, תודה רבה לכן! ריגשתן אותי מאד, במיוחד לאור העובדה שאני רק קוראת מזדמנת אצלכן.

לפי ההוראות, אני צריכה לספר לכם כעת שמונֶה עובדות שאתם לא יודעים עלי.

אני מאד אוהבת את סדרת ספרי נרניה של ק.ס. לואיס, קראתי אותה המון פעמים – גם באנגלית וגם בעברית.

אני מאד אוהבת את הסיפורים הקצרים של או. הנרי, ואחד הסיפורים המוצלחים ביותר לדעתי הוא "אביב לפי התפריט" – "Springtime A La Carte"

אני מאד אוהבת את סדרת הקומיקס "אסטריקס" הצרפתית. קראתי את כולה באנגלית. אולי יום אחד אני אלמד צרפתית בשביל לקרוא אותה במקור…

יש לי חתולים מכל המינים האפשריים: נקבה, זכר וג'ינג'י

התגייסתי לפני גיל 18 – והגעתי בצבא לדרגת רב-סמל

מבין מחלקת העופות, החביבים עלי הם דורסי הלילה – ולצערי, עד היום פגשתי ארבעה בלבד: כוס, תנשמת, לילית מצויה, והמיוחד מכולם – Great Horned Owl, בפארק ילוסטון לפני 12 שנים.

יש לי אוסף של הסרטים הקלאסיים המצוירים של דיסני – אני מאד אוהבת אותם. זה אוסף שלי, לא של הילדים…

אני מאד אוהבת את טריני וסוזאנה, ואת התכניות שלהן ב-BBC. והשבוע נודע לי שהן עומדות להגיע לארץ!!

עכשיו אני אמורה לבחור שמונָה בלוגים, ולהעביר אליהם את הפרס… אבל את זה אני מעדיפה לא לעשות – אני משאירה את השרביט פתוח, וכל מי שמעוניין בפרס, מוזמן בשמחה לכתוב שאני העברתי אליו את הפרס.