סיכום 2022 בתמונות

עוד שנה נגמרת, ואני כדרכי מסכמת אותה לפי הרשומות שפרסמתי בבלוג. השנה פרסמתי 22 רשומות, ואני חושבת שזה קצב שסביר לי – רשומה או 2 בחודש, לפי מה שמתאים לי באותו שלב.

סיכום 2021 בתמונות

כדרכי, אני מסכמת את פרסומי השנה האחרונה בבלוג. שנה לא מדהימה מבחינתי, מגיפת הקורונה כאן וסופה לא נראה עדיין – כל פעם היא מתפרצת מחדש. בבלוג לא פרסמתי הרבה – בסך הכל 28 רשומות לא כולל הנוכחית. וזהו סיכום השנה שלי:

סיכום שנת 2020 בתמונות

עוד שנה מגיעה לסופה, שנה שהיתה קשה מאד. יחד עם זאת, הטבע לא עצר – במדבר היתה שנה ברוכה עם גשמים רבים ובום פריחה כזה שמתרחש אחת לעשר-עשרים שנים. לצערי, בגלל הסגר, את רוב הפריחה במדבר פספסתי. ובכל זאת, היו לי השנה כמה תמונות מוצלחות.

סיכום 2019 בתמונות

עוד שנה מסתיימת, וכדרכי אני מסכמת את השנה בבלוג. בשנת 2019 התחלתי עבודה חדשה, ומצאתי איזון בין הישן לחדש – אני עובדת בחצי משרה בחברת מחשבים ובחצי משרה בגן הבוטני. בבלוג פרסמתי 40 רשומות,  והפעם הרבה מהן רשומות מחו"ל: סוף הרשימות מהטיול לקליפורניה, במאי 2018; סופשבוע קיצי ברודוס ביולי 2019 ושבוע (שלא גמרתי עוד לסקור) באמסטרדם בחודש ספטמבר.

סיכום 2018 בתמונות

עוד שנה מסתיימת, וכדרכי אני מסתכלת אחורה ובודקת מה צילמתי ומה פרסמתי. השנה התחילה באותו סימן כמו השנה הקודמת – עיסוקים רבים שלא קשורים לבלוג, ובאמת בחמשת החודשים הראשונים פרסמתי 12 רשומות בלבד. אבל אז טסתי לבקר את חברתי הטובה Mamma Quail בקליפורניה, וחזרתי עמוסת תמונות וחוויות, שגם עכשיו, חצי שנה אחרי, לא גמרתי לסקור. בסך הכל פרסמתי השנה 84 רשומות, 72 מתוכן הן בעקבות הטיול.

סיכום 2016 בתמונות

הלילה תסתיים שנת 2016, וכמנהגי אני בודקת מה צילמתי ומה פרסמתי השנה.
פרסמתי הרבה פחות – רק 35 רשומות, אפילו לא אחת לשבוע, וזאת בעיקר בזכות העיסוקים האחרים שלי, ובראשם העבודה על התזה. 

אז… מתחילים: 

 

בינואר – פרסמתי את הדו-פרית התמימה שפרחה בעציץ שלי. לצערי, השנה היא לא פרחה שוב. 

בפברואר – כתבתי על גן איריס בכפר יהושע, על האמברוסיה הפולשת, התרגשתי לפגוש חד-שפה מזרחי בהרי יהודה – ואפילו הספקתי לפגוש את הדונגיות הראשונות: דונגית ארץ-ישראלית: 

במרץ נכנסתי במלוא המרץ לאיסוף נתונים למחקר, אודות איריס הארגמן: 

באפריל המשכתי להסתובב במישור החוף, אבל לא תיתכן אצלי רשימת סיכום בלי סחלבים! לכן לכבוד פסח פרסמתי דבורנית: 

במאי הספקתי לעלות לחרמון, ולפגוש מרבדים של זכריני מופשל: 

וביוני הלך לעולמו ידידי דוד שחק, מגדל האיריסים מהעמק ונזכרתי בטיולים ובפגישות שלי איתו 

ביולי הספקנו לקפוץ לכמה ימים לברלין – 

ובאוגוסט המשכתי לכתוב עליה, במיוחד על פארק טירגארטן הגדול במרכז העיר

בספטמבר פרסמתי רשומות עם תמונות שצלמה אמא שלי באיסלנד, מקום אליו אני חולמת להגיע. היא פגשה שם "תוכי ים" – פאפין אטלנטי: 

אבל הספקתי גם להגיע אל אחו בנימינה, לפגוש פרח נדיר במיוחד – הנטופית הרפואית (שהיא המקור למרשמלו!) 

באוקטובר כתבתי על פרח קטן, עדין וכמעט בלתי נראה – העוגנן הנימי: 

בנובמבר הלך לעולמו לאונרד כהן, הגשמים התעכבו – ואז פרצו השריפות בכל הארץ. אותי הטרידה במיוחד השריפה ליד בית אמי. 

ובדצמבר, כשסוף סוף הגיעו הגשמים – כיוון שעוד לא היתה פריחה משמעותית, סיפרתי על החוגלה. 

ועם הקידה הקלה של החוגלה מסתיימת שנת 2016, שלמען האמת לא היתה שנה מדהימה במיוחד. אני מקווה לשנה טובה יותר בשנה הבאה, ומאחלת לכולכם שנה מוצלחת!
С Новым годом!

אני אוסיף עוד תמונה אחת, שלא פרסמתי עדיין בבלוג: עגורים על רקע השלג בחרמון, שצילמתי השבוע באגמון החולה: 

 

סיכום שנת 2015 בתמונות

סוף השנה כבר כאן, ואני מנסה לסכם את השנה האחרונה.
בשנים הקודמות הגבלתי את עצמי לתמונה אחת לכל חודש, הפעם זה לא כל כך הצליח לי… לכן, קבלו את סיכום השנה – עם תמונה (או שתיים) לכל חודש:

 

בינואר היה המון שלג, ונסעתי להנות ממנו בכרמל ובגולן – וגם צפינו בחרמון: 

וירדתי גם אל מרבדי דרום-אדום שהיו נפלאים, אחרי פיזור גשמים מצוין בדצמבר וינואר (מה שלא היה לנו בעונה הזו) 

בפברואר סקרתי כל מיני פרחים – המיוחד ביניהם לטעמי הוא צמרורת בואסייה: 

במרץ פגשתי לראשונה את זנב-סנונית המכבים – פרפר יפהפה ומיוחד: 

והשלמתי את סקירת כל מיני הצבעוני הפורחים בארץ עם צבעוני הנגב: 

באפריל ברכתי אתכם, קוראיי, בחג אביב שמח עם שרקרק גמדי מבקעת הירדן 

וסקרתי גם שלושה מינים מיוחדים של שום: שום יריחו, שום צנוע – ובתמונה: שום הנגב. 

במאי פגשתי כמה בעלי חיים מדהימים! כמו אוח עיטי ושועל: 

ביוני הגעתי אל מיני הגעדה הנפוצים – געדה כרתית, וכאן בתמונה: געדה מפושקת: 

אבל ביוני אי אפשר להתעלם גם מהפרפרים. אז פרט ללימונית האשחר שנהנתה מהגעדה, עליתי גם לחרמון לפגוש פרחים ופרפרים מיוחדים, למשל את נמפית הבוצין שנהנית מפרחי הדובדבן השרוע: 

ביולי נסענו לטיול משפחתי בלונדון, והיינו בסיור שוקולד מעולה 

באוגוסט המשכתי לסקור את הטיול בלונדון, אבל התמונה שנחרטה בזכרוני היא החצבים שצלמתי לאור הירח: 

גם בספטמבר המשכתי לסקור את הטיול ללונדון – הגעתי לסטונהנג' ופגשתי שם עורבי מזרע (Rooks) 

באוקטובר כמעט גמרתי את סקירת הטיול ללונדון. גני קיו הניבו 8 רשומות, אחת מהן מלאה סחלבים נפלאים – 

באותו חודש פגשתי גם את נמפית הקטלב – פרפר היום הגדול בארץ, פרפר יפהפה שצלמתי בהתלהבות: 

בנובמבר חזרתי לארץ, ולמאבקי הטבע… כתבתי על הגנים הבוטניים, על ציפורים נודדות ועל שלוליות החורף ליד חדרה,  שבינתיים נהרסו ללא תקנה. 

בדצמבר המשכתי לדבר על שלוליות החורף – על געדת הביצות שפרחה בהם 

ובדצמבר גם הלך לעולמו אחד מגדולי עולם הבוטניקה, אדם שהיה לי באמת כבוד ועונג ללמוד ממנו – פרופ. אבינעם דנין, שתאר עשרות מינים חדשים למדע, למשל את מרבה-החלב הנגבי הנפלא הזה: 

הסיום הוא באקורד נוגה, ואני מקווה שהשנה הבאה תהיה מלאת מציאות והצלחות, ויהיו הרבה תמונות יפות וסיבות לשמוח. 

נובי-גוד שמח לכולם! ושנת 2016 מוצלחת!  

סיכום 2014 בתמונות

השנה החולפת היתה שנה מאד לא פשוטה עבורי, אבל היו גם הרבה רגעים יפים.
בשנה שעברה פרסמתי את סיכום השנה בתמונות, והנה הגיע הזמן לסיכום חדש.

בחודש ינואר הלך לעולמו עזריה אלון ופרסמתי רשימת הספד לזכרו. אבל רוב החודש עוד עסקתי בסקירת הטיול לקליפורניה, ממרץ 2013. למשל,קקטוסי הצ'ויה שהחזירו אותי מיד אל ספרי קארל מאי  שקראתי בילדותי – 

בפברואר גמרתי לדווח על קליפורניה (סוף הולם, עם סחלב יפהפה) – ויצאתי לבדוק מה פורח בארץ, למרות שנת הבצורת הקשה. מצאתי איריס ארץ-ישראלי מוטציוני יפהפה – בעל עשרה עלי כותרת וחמש מחילות האבקה, ולא רק שלוש כמו באיריס רגיל:

במרץ המשכתי לסקור כמה מהפרחים היפים בארץ, כמו איריס החרמון; וסיפרתי גם על הסומקן הענקי שהוא מין נדיר בסכנת הכחדה. בסוף החודש סיפרתי בבלוג את אגדת הפרחים האדומים, שנועדה לעזור להבדיל בין כלנית, נורית ופרג.

בחודש אפריל – שיא האביב, ואני התרוצצתי בכל עבר. פגשתי שני מינים נדירים – שום הגלגל ותלתן דגול, ראיתי הטלה של זנב סנונית, נפגשתי עם בלוגרים ביער מטע – וסיפרתי על אגדת האחים לטם: 

בחודש מאי סקרתי כמה פרחים בגווני כחול סגול -קטנים כמו געדה זעירת-פרחים וקצח זעיר-פרחים, וגדולים כמו חוחן בלאנש, בקיה דקת עלים, מרווה כחולה ומין מאד נפוץ בארץ: נפית כפופה

בחודש יוני חגגתי את הבלוגולדת השישי, עם הרבה פרפרים – למשל, צמד לימונית האשחר: 

בראשית חודש יולי ביקרנו בפלורידה, והתחלתי לסקור את הטיול. בסוף החודש אבי הלך לעולמו – והכאב על מותו חזק היום ממש כמו לפני ארבעה חודשים. 

באוגוסט התמקדתי בסקירת הטיול לפלורידה – הצגתי דולפינים, אפיפיטים – ומנגרובים: 

בספטמבר המשכתי לסקור את הטיול לפלורידה – סיפרתי על איילים, פרפרים ולטאות (שרובן פולשות). אבל האירוע החשוב של החודש הוא ללא ספק הביקור של גל, איתו נפגשנו בלטרון (וראינו חבצלת קטנת-פרחים) 

באוקטובר המשכתי לסקור את הטיול בפלורידה – סיפרתי על צמחי מים, מרבה-חלב גדול פרחים, ולאחר ליל שימורים כתבתי רשימה כואבת על השנאה העזה בארץ מסביב.
בסוף החודש כתבתי רשימה על ההבדלים בין חלמונית, סתוונית וכרכום – רשימה לימודית שאני מאד מרוצה ממנה. זו גם הרשומה הנצפית ביותר שלי השנה. 

בנובמבר כתבתי רשימה על זכויות יוצרים בעקבות מקרה של גניבת התמונות שלי בפייסבוק. כמו כן, גמרתי לסקור את הטיול לפלורידה – סיפרתי על עצי הבאובב האפריקנים (שפגשתי בפלורידה!), על סחלב עדין ששמו ספירנתס ועל הסחלב המיוחד ביותר שפגשתי – Encyclia tampensis: 

והנה הגענו אל חודש דצמבר – הסתיו השנה היה גשום ועשיר בפריחה, בפרפרים ובמיוחד בפטריות. החודש פרסמתי בעיקר רשימות על ציפורים ופרפרים – והמיוחד ביותר בעיני הוא פרפר קטן שלראשונה פגשתי וצלמתי: סטירית הטבעת :

זהו. עוד שנה מסתיימת לה. אני מקווה שבשנה הבאה תהיה טובה ומעניינת, ושיהיו בה יותר רגעים טובים. 

 

 

סיכום 2013 בתמונות

כי גם לי מתחשק…

השנה לא היתה שנה מאד פוריה אצלי בבלוג. בכל זאת, היו כמה וכמה ארועים. אני אנסה להגביל את עצמי לתמונה אחת ייצוגית מכל חודש.

בינואר, התחלתי את השנה כרגיל – עם פרחים, פרפרים וכל מיני.
חגגתי יום הולדת 100 לדני קיי ויום הולדת 70 לג'ניס ג'ופלין, עם יקינתון מזרחי

בפברואר היו כמה רשומות מוצלחות מאד בעיני – כמו סיור לאורך הירקון, ובדיקת הגוונים השונים של הכלניות האדומות. בחרתי להזכיר את הטיול לתבור, מפגש בלוגרים וטיול מקסים, עם המון פרחים – ובמיוחד, מרבדי כדן סגול

מרץ היה חודש פחות פעיל – מסיבות טובות. נסעתי לבקר את חברתי הטובה אום נטע בקליפורניה, ובינתיים השארתי בבלוג כמה רשמים קצרים. חזרתי רגע לפני פסח ואיחלתי לכולם חג שמח עם סחלב קליפורני מקסים:

באפריל התחלתי לסקור ברצינות את הטיול בקליפורניה. סיפרתי על הטיולים, המפגש עם החברים בלוס אנג'לס ועוד. אני חושבת שהרשימה המיוחדת ביותר מחודש זה היא סיפור האהבה של ה-Wood Duck והברכיה – סיפור שרקח מוטי בעקבות תמונות שצלמנו – עופר, גל, אום נטע, אבו נטע ואני, ובתוספת ציורים שציירה נטע.

בחודש מאי, בגלל שלל תקלות בתפוז, בקושי פרסמתי רשומות. התקדמתי מעט עם חוויותי מארה"ב – ולכבוד שבועות פרסמתי שדות זהובים של חיטה

בעקבות התקלות הרבות בתפוז, ביוני עברתי לוורדפרס וכאן חגגתי את הבלוגולדת החמישי – עם תמונות מחבקת-עצים שצלמה אום נטע, ועם הטיול המשותף שלנו במדבריות קליפורניה.

כיון שבחודש יולי המשכתי לפרסם רשומות מהטיול למדבר – פארק עמק המוות ושמורת מדבר מוהאבי – וגם כי התמונה הזו נפלאה בעיני – הנה תמונה נוספת שפורסמה ביוני מעמק המוות, כי זו התמונה המרהיבה ביותר שצלמתי – שלג על פסגת ווינטר, וגבעות החרדל לפניהם. מתוך הרשומה "ישושום מדבר וציה" –

בחודש אוגוסט פרסמתי רשימה לימודית, שמסבירה את המושג טקסונומיה; סיפרתי על בילבו החתול המקסים שלי שנהרג בנפילה מהגג, ובסוף החודש יצאתי לסיור מיוחד ומרתק בחולות הנגב, שם פגשתי זוחלים רבים, בינהם – חומט רפואי:

בספטמבר המשכתי עם התמונות ממדבריות קליפורניה – במיוחד עץ יהושע הנפלא

באוקטובר, בנוסף לעוד כמה פלאות מהמדבר – כמו ציפורים, לטאות וצמח יפהפה בשם אוקוטיו – ערכנו מפגש בלוגרים לכבוד עופר, במעין צבי. היה מאד מהנה.

בנובמבר המשכתי לספר על הטיול בקליפורניה – סקרתי את פארק עץ יהושע והגעתי עד למרדף אחר ה-Roadrunner. ואז אושפזתי בגלל בעיות ברכיים – מה שעצר אותי מלטייל בדיוק בתחילת העונה. בינתיים הנה נקר על עץ יהושע פורח:

בחודש דצמבר חזרתי הביתה, והמשכתי עם הטיול – הפעם, חוויות מהדרך חזרה מהמדבר – Highway 1 המפורסמת של קליפורניה. לאורך הכביש פגשנו ציפורים, פרחים, פילי ים וגם לוטרות ים –

זהו, עד כאן סיכום השנה שלי. חשבתי שאגמור כבר לסקור את הטיול בקליפורניה, אבל היום חישבתי וגיליתי שיש לי עוד 9 רשומות שאני חושבת לפרסם מהטיול הזה. הוא באמת היה עשיר ומלא חוויות!
אני מקווה שאוכל לחזור לטייל במהרה – ולהביא עוד שלל רשימות מהטבע הישראלי, ולא רק הקליפורני.

אני מאחלת לכולכם שנת 2014 טובה ומוצלחת!

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

תשע"ג בלוג, תשע"ג – שרביט סיכום השנה

Northern Mockingbird, Washington DC, USA, 7/2011

אמרתי למוטי שאני לא רוצה שהוא יעביר אלי את השרביט – שלא תחשדו בנו כנגועים בנפוטיזם. אך כמובן לא הייתי צריכה להמתין זמן רב – עינבלית העבירה אותו אלי.
אם כך, אני יכולה לשבת ולענות במצפון נקי:

חבצלת קטנת-פרחים, לטרון, 18.9.2012

1) כולנו רוצים שהבלוג שלנו יצליח. מהי הרשומה המצליחה ביותר שלכם השנה (קישור בבקשה) ומדוע אתם רואים בה את הרשומה המצליחה ביותר?

מבחינת מספר צפיות, הרשומה הנצפית ביותר שלי בשנת תשע"ב היא רשימה שכתבתי בסוכות – שם ריכזתי הזמנות למספר פעילויות שמירת טבע. זו רשימה שלא ממש השקעתי בה, היא פשוט פורסמה בתזמון הנכון: כשאנשים חיפשו מה לעשות בחג.
אבל אני חושבת שהרשימה  המצליחה ביותר היא הרשימה על השקדיה – סיפור השקדיה הפרטית מהחצר של הורי.
מעל 300 צפיות, מעל 100 תגובות ו-13 Hits  – וזו בעיני בהחלט "רשימת השנה" שלי.

השקדיה הפרטית שלנו, 1/2011

 

2) לפעמים אנחנו חושבים שהרשומה שכתבנו לא רק ראויה לבחירת העורך אלא גם לפרס פוליצר (או ספיר, או תעודת הוקרה) ומתאכזבים לגלות שהרשומה המדהימה נעלמה לה בתהום הנשיה. איזה רשומה השנה איכזבה אתכם בצורה כזו?

או-הו… פה היו כמה רשימות שלא הבנתי למה לא נסקו ולא בוילו. אני אזכיר שלוש –

 

שתי רשימות על איריס ירוחם – רשימה כללית ורשימה על כל הצבעים השונים של האיריסים –

הגוונים השונים של איריס ירוחם, 31.3.2012

 

ורשימה על גביעונית הלבנון, זן ערבי – פרח מדהים, לא מוכר, צבעוניות יפהפיה והמלצת טיול לפסח. מה עוד צריך?

 

גביעונית הלבנון, זן ערבי, תל קריות, 31.3.2012

3) בהסתכלות לאחור, עם יד על הלב, האם פרסמתם השנה רשומה שלא הייתה צריכה להתפרסם? אם כן – מהי ולמה? אם לא- ברכותיי.

אם משהו אינו ראוי לפרסום, מראש אני אשתדל לא לפרסם אותו. אני משתדלת לשמור את הבלוג שלי נקי ומקצועי.

 

Eastern Kingbird, John Heinz Wildlife refuge, Philadelphia PA, USA, 7/2011

 

4) השנה ספגה הבלוגיה של תפוז מכה קשה בכך ש________________ (השלמ/י את החסר)

מוטי – וגולשים אחרים – הזכירו את מותו בטרם עת של בני תמרי ז"ל. זה בהחלט היה מאורע קשה.
אבל אני בכל זאת אזכיר את כל הצרות שהיו – בתאריך 10.10.2011 העלו גרסא של הבלוגיה ובזאת גרמו להכל להראות כל כך מחריד, וגם המון דברים לא עבדו כמו שצריך – אני כמעט סגרתי את הבלוג, רבים אחרים באמת סגרו אותו.
לקח לעובדי תפוז כמעט שלושה חודשים – עד 29.12.2011 – לגרום למערכת לעבוד.
בכל התקופה הזו – מעל 11 שבועות – פרסמתי 10 רשימות, כשבממוצע אני מפרסמת 2-3 רשימות בשבוע.
אחרי שסוף סוף תפוז התגברו על רוב התקלות הללו, ב31.1.2012 נפתחה תקופה ארוכה שבה אלבומי התמונות היו מושבתים – לא יכולתי להעלות תמונות או להשתמש בתמונות שכבר היו באלבום עד 26.3.2012 – כמעט חודשיים.
אבל יש תקלות שעד היום מציקות לי –
כמו העובדה שבעורך, במעבר מתצוגה רגילה לתצוגת מקור יותר מפעם אחת – הכפתור מאפיר ובעצם העורך מת, ואני לא תמיד שמה לב – ואז הוא גם לא שומר שינויים – תקלה שמשום מה אף אחד לא מצליח לשחזר חוץ ממני;

ובאלבומים – אי היכולת לשנות שם אלבום – תקלה שהערתי עליה פעמים שלוש בחודשים האחרונים והתגובה היתה "הנושא ייבדק".
וכמובן, שלל תקלות במערכת המסרים שתפוז טוענים שזה "Work by design".

חורשף מצויץ, דרך בורמה, 18.9.2012

5) מנהג הגויים הוא לקבוע החלטות לשינוי לשנה החדשה. איזה דברים תרצו לשנות בבלוג שלכם השנה?

אני לא רוצה לשנות דברים בבלוג שלי. באופן עקרוני אני מרוצה ממנו כמו שהוא.
אני רוצה שהמערכת תהיה יציבה יותר, שהבעיות תטופלנה באמת.
הייתי שמחה להוספת כפתור Google Translate –
Google מאפשר ליצור טקסט לכפתור כזה, אבל תפוז לא מאפשר לשמור אותו בתור חלון.

 

חלון שתפוז כן מרשה לשמור, ונציה, 8/2012

6) מנהג היהודים הוא לבקש סליחה ממי שפגעתם בו בשנה שעברה. האם יש איזה בקשת סליחה הקשורה לבלוג שלכם?

אם פספסתי תגובה של מישהו, או עניתי בציניות מוגזמת – אני מתנצלת כאן. סליחה מכל מי שהעלבתי אותם.

 

House Wren, Ballston SPA NY, USA, 7/2011

7) בעוד שנה, בראש השנה תשע"ד (בהנחה שנשרוד את סוף העולם הקרוב) מה תרצו לומר שקרה בבלוג שלכם במהלך השנה שחלפה?

כבר גמרתי לסקור את כל סחלבי ארצינו, אני מקווה לגמור לסקור את כל האיריסים,
ולסקור סחלבים מהעולם…

 

איריס החרמון, צומת המפלים, רמת הגולן, 24.3.2007

אני מעבירה את השרביט אל

אום נטע

צלמת טבע

אמא של יותם1

אפרת המפזזת

dodkedi

חצב מצוי, דרך בורמה, 18.9.2012

חלק מהתמונות שייכות לרשומות שכבר לא אכתוב, והשאר – לרשומות שפרסמתי. כתבתי ליד כל תמונה מה מצולם בה.
את הציפורים האמריקאיות זיהה עבורי אבו-נטע חברי הטוב.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.