לפני שנה, סיפרתי לכם על גינת הפרפרים המקסימה ברמת הנדיב – ממש ליד גני הברון. אז פגשתי שם את רפרף הדבקה.
השבוע חזרתי אל רמת הנדיב, גם לגינת הפרפרים וגם לסיור בשטח. גינת הפרפרים פתוחה בשעות בהן האיזור כולו פתוח, ובחינם – ועכשיו, חודש מאי, הוא חודש השיא מבחינת הפרפרים,
ולכן כדאי מאד לבקר בגינת הפרפרים!
בנוסף, אפשר לקנות במרכז המבקרים ספר מקסים – "פרפרים ברמת הנדיב" שכתבה ד"ר רחלי שוורץ-צחור, האקולוגית של רמת הנדיב, ואייר טוביה קורץ – שהוא המאייר המוביל בארץ בכל הקשור לציורי טבע.
אני אציג בפניכם חלק מהפרפרים שראיתי (את החלק שהצלחתי לצלם…) – עם הערות מתוך הספר.
אני פותחת בסטירית משויישת.
סטירית המשויישת הוא פרפר יוצא דופן במשפחת הסטיריתיים – רוב הסטיריות הן בגווני חום-כתום-אפור, ואילו זו בוהקת לה בלבן.
בספר כתוב שהסטיריות אוהבות להתקבץ על פרחי ברקן סורי – כמו בתמונה הזו:
הצבעים שלו – שילוב של לבן ושחור – הם צבעי אזהרה. בתחילה חשבו שהסטירית מתחפשת ללבנין, כי מיני הלבנין הם רעילים.
אך לאחרונה מצאו כי הזחלים ניזונים מצמחים ממשפחת הדגניים, הנגועים בפטריה. הפטריה רעילה לציפורים וחרקים רבים, אבל הסטיריות פיתחו עמידות נגד הרעל.
כלומר, הפרפר הזה רעיל לטורפים, ולא סתם הוא מתהדר בצבעי אזהרה.
כאן הסטירית מתעופפת לאחר ביקור בגדילן מצוי – קרוב של הברקן –
את הפרפרית הבאה פגשנו ממש בכניסה לגני הברון, שותה צוף מפרחי דייטס דו-גוני (Dietes bicolor) – זוהי לימונית האשחר.
הלימונית קבלה את שמה מהזכר – שצבעו הוא צהוב-לימוני עז ומרשים. ראינו אותו מרחף בשטח, אבל הוא היה זריז וחסר סבלנות – לכן לא הצלחתי לצלם אותו.
הגברת, לעומתו, צבעיה מעודנים יותר, ירקרקים. היא היתה עסוקה בפרחי הדייטס, ואפשרה לי לצלם.
בספר הפרפרים, כתוב שפרפרי הלימונית הם אילו שאחראים לשם "Butterfly" – הלימונית נקראת באנגלית "Butter-Fly" – כלומר, מעופף החמאה, בגלל הצבע הצהוב. וממנה נגזר השם לכל הפרפרים באשר הם!
מהלימונית אני עוברת אל קרוב משפחתה הנפוץ מאד: לבנין הכרוב.
לבנין הכרוב הוא אחד הפרפרים הנפוצים ביותר בארצינו, הוא בולט בצבעו הלבן. לבן? לבן עבורינו. בעצם, נקבת הלבנין היא בעלת צבע אולטרה-סגול,
אותו אנחנו לא רואים, אבל הלבנינים כן.
לבנין הכרוב הסתגל לחיים ליד האדם. הזחלים אוכלים את צמחי המצליבים, כמו כרוב, כרובית, צנון ועוד.
אבל הוא אוהב גם את העלים של כובע-הנזיר, וכבר ראיתי איך 3-4 זחלים של לבנין הכרוב מחסלים ערוגה שלמה של עלי כובע הנזיר…
מלבנין הכרוב אני עוברת אל לבנין הרכפה – זהו פרפר נודד! באביב ובתחילת הקיץ נודדות להקות קטנות של לבנינים מצפון אפריקה לאירופה.
אצלינו אפשר לפגוש אותו כל השנה. הוא קרוי על שם הרכפה הלבנה, עליה מטילה הנקבה את הביצים. כאן הוא מנצל צמח צוף מעולה (אך מין פולש אגרסיבי) – לנטנה ססגונית.
והנה הגעתי אל הפרפר הנפוץ ביותר ברחבי תבל: ה-Painted Lady – נמפית החורשף.
כאן היא נהנית מלנטנה ססגונית (אחת עם פרחים אדומים, ולא סגולים כמו בתמונה הקודמת)
הנמפיות נפוצות כל כך, כי הזחלים שלהן מסתגלים לצמחים רבים ממשפחות שונות. המשפחה העיקרית החביבה עליהם היא משפחת המורכבים – במיוחד צמח החורשף (על שמו נקרא המין).
מחקר שנערך לאחרונה ברמת הנדיב גילה שזחלי הנמפית אוהבים גם את הקנרס הסורי ואת חוחן הקנרס, שני קוצים גדולים ומרשימים ממשפחת המורכבים.
הנמפית אינה רעילה, ולפי הכתוב בספר – היא חביבה מאד על טורפים. ובאמת, כשהייתי בחוף הכרמל לראות את הדרדר הנמוך – פגשתי גמל שלמה משובץ טורף את נמפית החורשף.
ועכשיו אני עוברת לפרפר הגדול והמרהיב ביותר שפגשנו – זנב-סנונית נאה. זהו פרפר תזזיתי, הוא לא נח לרגע. אפילו כשהוא עצר ללגום צוף מהחד-אבקן, הוא המשיך לרפרף בכנפיו –
זנב-הסנונית קרוי כך על שום קצות כנפיו המאורכות, המזכירות את זנבה של הציפור סנונית.
זחליו של זנב-הסנונית ניזונים מצמחים ממשפחת הפיגמיים – פיגם מצוי, ולפעמים גם הדרים שונים; וגם על צמחי שומר פשוט.
תראו איך הוא מנסה לברוח לי מהתמונה:
המשכתי להסתובב בגינת הפרפרים, ומצאתי טורף נוסף אורב להם: זיקית מובהקת, מתחבאת לה בין ענפיו של דרדר מכסיף (שלא פרח עדיין)
התמונות צולמו ברמת הנדיב – בעיקר בגינת הפרפרים, אבל גם בשטח הפתוח וגם בכניסה לגנים; בתאריך 6.5.2012
תמונת גמל-השלמה הטורף את הנמפית צולמה בחוף הכרמל, 30.4.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
אני מסיימת עם סטירית על פוטנדריה – צמח מים יפה הפורח בבריכה בכניסה לגנים,
וממליצה לכולכם ללכת לבקר ברמת הנדיב – בגנים המסודרים, בגינת הפרפרים (שנמצאת בקצה המתחם המסודר) וכמובן, בשטח!
ותודה לד"ר רחלי שוורץ-צחור, שמקדישה לנו מזמנה בכל ביקור שלנו!
רחלי ביקשה ממני להוסיף הזמנה לאירוע פרפרים ברמת הנדיב, אני מוסיפה בשמחה:
)
פרחים, פרפרים וכל מיני 