ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשע"ז

לרגל יום השואה אני מארחת את ידידי אריק פלג. הוא כתב טקסט כואב, ולצערי – מאד מציאותי: 

בעוד כמה שנים יקרה משהו שמדינת ישראל חושקת בו כבר שנים. בעוד כמה שנים, לא שנים רבות האמת, יחיה בישראל ניצול שואה בודד, ניצול השואה האחרון.
כולם יעופו עליו, הוא יהפוך (בעל כורחו) לכוכב תקשורת, הוא יקבל כתבת שער במוסף סופהשבוע של ידיעות אחרונות, בחדשות ערוץ 10 ו2 יקיימו איתו ראיון וישאלו אותו מה הוא חושב על זה שהוא ניצול השואה האחרון שנשאר, הוא בטח גם יתארח בבית הנשיא ויקבל שם איזה אות הוקרה. ראש הממשלה יזמין אותו למעונו הצנוע וינצל את הבמה על מנת להזכיר לכולם שאוטוטו כבר לא יהיו ניצולי שואה אבל זה לא אומר שיש כאלה שהפסיקו לנסות להשמיד אותנו, במיוחד בדור הזה. ואז, גם ניצול השואה האחרון, העדות החיה האחרונה לזוועות הנאצים תלך לעולמה, ואז מדינת ישראל תנשום לרווחה, היא סוף סוף תפטר מהעול המציק והלא נעים הזה שנקרא ניצולי שואה, לא יהיו יותר מבקרי מדינה שיבקרו אותה על הטיפול בניצולי השואה, היא לא תצטרך יותר לקרוא כתבות על כמה היא הזניחה את אותם ניצולים, כמה עוול היא עשתה במשך כל השנים, כמה עסקנים מתועבים עשו הון על חשבונם, וכמובן, היא תפסיק לשמוע כמה ח"כים ושרים הבטיחו לתקן את העוול ולא עשו לא כלום בנידון.
היום הזה לא רחוק, והמדינה יודעת את זה.

עד כאן דבריו של אריק. לצערי, אני מאד מסכימה. ההבדל היחידי הוא שאני – בעקבות סבתא שלי ז"ל – קוראת להם שורדי שואה. סבתא שלי אמרה תמיד שהיא לא ניצלה מן התופת, היא שרדה אותו.

יהי זכר הנספים ברוך. ואני מקווה (אם כי לא אופטימית) שהמדינה תתעשת, ותטפל גם בחלשים ובזקנים (וכן, גם באילו שאינם ניצולי שואה. גם להם מגיע כלכלה בסיסית ותרופות). 


בתמונות אפשר לראות את פרפר סטירית הטבעת, שצלמתי הבוקר (23.4.17) בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב.

סטירית הטבעת – Ypthima asterope

DSCN4109

ברשימת הבלוגולדת השישי שלי, כתבתי שאני רוצה לצלם את נמפית הקטלב ואת סטירית הטבעת.

DSCN4118

ובכן, בספטמבר האחרון הצלחתי לצלם את נמפית הקטלב – הגדול בפרפרי היום של ישראל – וגם הצגתי אותה ברשימת הפרפרים הזו. ובנובמבר, בתבור – השלמתי גם את סטירית הטבעת: 

DSCN4114

סטירית הטבעת הוא הפרפר הקטן ביותר במשפחת הסטיריות בארץ. זהו פרפר כלל לא מרשים – ברגע הראשון חשבתי שזה אחד הכחלילים האפרפרים הקטנים, שאני לא מבדילה ביניהם. 

DSCN4117

אבל כשצלמתי, קלטתי שעל הכנפיים מצויירת טבעת – וזה לא אופייני לכחלילים. זה אופייני לסטיריות! מיד פתחתי במרדף. 

DSCN4119

סטירית הטבעת כלל לא נדירה בארץ. אפשר למצוא אותה בכל האיזור הים תיכוני, במשך רוב השנה. אבל היא קטנה (בערך 15 מ"מ), חומה-אפרפרה ולא בולטת – וגם אם ראיתי אותה בעבר, סביר להניח שחשבתי שזהו כחליל הקוטב, או כחליל האפון… 

DSCN4127

היא נקראת סטירית הטבעת, בגלל הטבעת היפה והעגולה על הכנף העליונה. אבל אפשר לראות שיש גם טבעת קטנה יותר על הכנף התחתונה.
שימו לב שלפרט הזה יש נקודות תכלת בטבעות שלו: 

DSCN4121

בעולם, אפשר לפגוש את סטירית הטבעת ברוב אפריקה ואסיה. 

DSCN4113

מה שמעניין הוא, שהאוכלוסיה בארץ היא מבודדת – אין סטיריות כאילה במצרים, ירדן, אירן או עירק, אך אפשר למצוא אותן מרחפות דרומה ומערבה באפריקה; צפונה ומזרחה באסיה.
כלומר, האוכלוסיה שלנו היא בכל זאת ייחודית מאד. 

DSCN4120

את התמונות צלמתי בתבור, מעל שביל החלמוניות, בתאריך 20.11.2014

DSCN4122

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN4125

והמשאלות הבאות שלי? לצלם את הכחליל הירוק במירון, את זנב-סנונית המכבים,
ולצלם שוב (באיכות טובה יותר) את נמפית הקטלב, הכחליל המקושט ולבנין הסלוודורה… 

DSCN4112