חודש מרץ בכרמל

c01

לדעתי, חודש מרץ הוא החודש היפה בשנה. הזמן הטוב ביותר להתלבט יחד עם הכלניות באיזה סימון שבילים לבחור – ולצאת לטייל!
גם השנה, שלא ירדו מספיק גשמים, אפשר היה למצוא פריחה יפה בכרמל – בעיקר פריחת גיאופיטים. 

c04

הכל פורח, והסחלבת בכרמל בעיצומה. 

c15

ואם יש גם כמה שפני סלע (כמו בתמונה מעל) או פרפרים (כמו כחליל האפון בתמונה הבאה) – זה בכלל נפלא!

c20

במרץ האחרון טיילתי בכרמל רק שלוש פעמים, והתמונות כאן הן חלק קטן מאד ממה שראיתי באותם טיולים. למשל, זבוב בומביל על פרי של כרבולתן השדות: 

c08

את רוב הצמחים ברשומה הזו כבר סקרתי בבלוג, ולכן כל שם יהיה קישור לרשומה שבה כתבתי על המין. למשל, ספלול מטפס: מצאנו עץ נהדר עמוס פרחי ספלול –

c19

אחד הסחלבים המקדימים עדין פורח: סוף הפריחה של הסחלב הנקוד בכרמל – וזהו פרט מיוחד, צהוב לגמרי: 

c02

שיא הפריחה של סחלב הגליל: בגליל אפשר למצוא אותו רק בגווני צהבהב-ירקרק. בכרמל הוא צבעוני, עם גווני ורוד, בורדו, לבן, ירוק וצהוב –  

c05

השנה, לראשונה התגלה סחלב איטלקי פורח בכרמל. מובן שגם אני נסעתי במיוחד לפגוש אותו: 

c13

לא נשכח גם הסחלב האנטולי. בד"כ אני מחפשת מיוחדים – כמו לבקנים. הפעם זה בדיוק הפוך: הצבע שלו היה כמעט ארגמני, ולא עבר מספיק טוב בצילום. 

c11

 סחלב שלוש-השיניים מאד נפוץ בכרמל, האחד הזה היה גדול ומרשים – 

c14

שפתנים דווקא היו הרבה פחות מהרגיל. בעבר צלמתי מקבצים גדולים שלהם, השנה מצאתי רק פרטים בודדים, פה ושם

c12

סחלבן החורש – הסחלב הלבן – מנקד את החורש בפרחיו הלבנים המעודנים 

c03

שנק החורש בד"כ פורח רק באפריל, השנה הוא התחיל כבר באמצע מרץ. השנה גם הצלחתי לראשונה לצלם דבורה בתוך השנק: 

c09

נהניתי מאד מהדבורניות – כאן בתמונה, מימין לשמאל אפשר לראות דבורנית צהובהדבורנית נאה, מקבץ של דבורניות דינסמור ודבורנית הקטיפה

IMG_0068-horz

דבורניות גדולות יוצרות סידור נפלא יחד עם הלטם המרווני –  

c16

וללא ספק, היפה בדבורניות היא דבורנית הדבורה

c06      

היו גם רבים שאינם ממשפחת הסחלבים, למשל בן חצב יקינתוני

c17

ובאפריל פורחת רימונית הלטם – אך מצאנו כבר פרט ראשון מבצבץ בין הלטמים. 

c18

את התמונות צלמתי במקומות שונים בכרמל, בתאריכים 17.3.2014, 22.3.2014 וגם 31.3.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

c07

מודעות פרסומת

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר מי יודע?

שלושה עשר, אני יודעת:

שלושה עשר סחלבים אנטולים  – בעצם, הרבה יותר. אבל ארבעה מהם מצאנו קטופים וזרוקים על השביל! איזו חוצפה! הסחלביים כולם הינם פרחים מוגנים, ואסור לפגוע בהם. אני מודיעה לכם שאם אני תופסת מישהו פוגע בסחלבים – אני אישית אזמין את פקחי הרשות!
את הסחלבים הקטופים אספתי, ואני מתכוונת להעביר לעשביה של האוניברסיטה העברית.

שנים-עשר סחלבי הגליל: (ואחד מהם כמעט בגובה מטר!) 

 

אחד עשר סחלבים איטלקיים:  כבר אחרי השיא, ועדיין מקסימים!

  

עשר דבורניות נאות:  באמצע שביל פסגה של המירון, קרוב להתפצלות של השביל היורד לעין חומימה.

  

תשע דבורניות צהובות: כולן ממש בתחילת העליה להר

שמונה סחלבני החורש:  היו מאות ניצנים ועלים, בכל מקום שעצרנו בו. מעטים התחילו לפרוח

  

שבע דבורניות כחלחלות (בעצם הרוב כבר נבלו, היתה עוד אחת במצב צילום….)

שש דבורניות גדולות: הן בתחילת הפריחה בהר.

חמישה סחלבים פרפרניים: לפני חודש היו רבבות על המירון. ואני לא מגזימה במספר. רובם כבר גמרו את העונה, נשארו עוד בודדים.

ארבע דבורניות דינסמור:  גם הן בעצם כבר גמרו את העונה.

 

שלוש דבורניות קטיפה: (אמנם ראינו רק אחת פורחת, אבל בטח היו עוד…)

שתי נאוטינאות תמימות:  איך אני גאה בעצמי שמצאתי אותן!!!

  

אחד שנק החורש: יפהפה! ראינו כמה ניצנים, אבל רק אחד שבאמת התחיל לפרוח:

זו הגרסא שלי ל"אחד מי יודע" – ביום חמישי, 21.4.2011, טיילנו במירון  בחברה טובה – Anguly והבנות –  ולמרות כל מיני בעיות דרכים (בסוף שגריר הגיעו והחליפו לנו מצבר, הגענו הביתה לקראת 11 בלילה) – הסחלבים החליטו לערוך סדר כהלכה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

זר סחלבים לפסח


סחלב שלוש השיניים

לכבוד פסח, חג האביב – אני מפרסמת זר פרחים,
ומה טוב יותר מזר סחלבים, ישירות מגוש הרי מירון?


סחלב אנטולי

לכל קוראי הבלוג שלי, ולכל חולי הסחלבת באשר הם – חג שמח,


דבורנית נאה

אני מאחלת לכם שיהיה לכם טבע לצאת אליו ולהנות ממנו  (ולא רק פארקים עירוניים ורחובות בטון)  – דעו להעריך כל שדה ריק בשולי העיר, כל שטח פתוח: הם מתמעטים בקצב מהיר!


סחלבן החורש

שתמצאו את הדברים שגורמים לכם אושר והתרגשות – ממש כמו שאני מצאתי את הסחלבים


נאוטינאה תמימה – הקטנה בסחלבי ארצנו

שתדעו להעריך את ההנאות הקטנות של החיים


סחלב איטלקי

שתמצאו את החברים הטובים שלכם, ותהנו יחד איתם


סחלב הגליל – פורח מלמעלה למטה

שתדעו לחשוב הפוך מכולם כשצריך, לצאת מהקבעון


סחלב מצויר – אנדמי לארץ

ותראו תמיד את המיוחד בכל דבר


סחלב כלאיים – פרפרניXמצויר

שתדעו לשלב את כל המרכיבים בחיים, ליצור את התערובת הנפלאה והאישית שלכם!


דבורנית דינסמור

צאו החוצה, ותהנו מהפריחה המטריפה מסביב  – עכשיו זהו שיא הפריחה,  זה הזמן לחגוג את חג האביב!


סחלב אנטולי

התמונות צולמו בהר הלל ובהר שפנים במירון, בתאריך 16.4.2011
כתמיד, ממש כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 
סחלב איטלקי וסחלב אנטולי

 

ע נ נ ת והפרחים

 
(חרצית עטורה, אחו בנימינה, 4.2008)

בתגובה לרשימה על ורד הכלב, נשאלתי מאיפה הידע שלי בפרחים.
כיון ששאלו אותי את השאלה הזו כבר כמה פעמים, החלטתי לנסות לענות עליה.

 
(כלנית מצויה, נחל גרר, 15.2.2007)

תמיד אהבתי פרחים, תמיד הכרתי פרחים נפוצים בסביבתי (גדלתי בחיפה, בכרמל) , תמיד שמתי לב אליהם.
אחד המשחקים החביבים עלי כילדה היה "רביעיות פרחי ארצנו" – ושם היו 40 מיני הפרחים הראשונים שידעתי לזהות.
אני זוכרת פיקניק אחד (בשבתות היינו יוצאים לכרמל עם חברים, לפיקניק) שבו יצאתי לסיבוב קצר, לא רחוק מהמקום בו כולם ישבו – וחזרתי בהתרגשות אל אמא שלי: "בואי תראי! מצאתי סחלבן החורש!" – בכלל לא ידעתי שהוא פורח בסביבה, ואת ההתרגשות שאחזה בי (וכמובן, הקלפים היו איתי – אז יכולתי גם לשלוף אותם ולהשוות!) – אני זוכרת עד היום. – כבר אז התפעלתי מהסחלבים!

(סחלבן החורש, 31.3.2007, חורבת רקית, כרמל)

אמא שלי היתה מדריכה בחברה להגנת הטבע, וממנה קבלתי בסיס רחב ואיתן של הכרת הצומח, איתור פרחים, הבדלה בין משפחות של פרחים – לא כל המשפחות, אבל יש פרחים שאני יכולה לשייך למשפחה הנכונה גם אם אני לא מכירה את הפרח ומעולם לא ראיתי אותו.
אגב, זה לדעתי יתרון של מדריך פרחים המחולק לפי משפחות (כלומר, סיסטמתי) ולא לפי צבעים – לומדים לזהות את מאפייני המשפחה, ולא מסתפקים בצבע של הפרח, שפעמים רבות לא מאפיין את הפרח ( למשל, לכלנית יש כמה צבעים). לי, לפחות, גישת זיהוי המשפחה עזרה לזכור טוב יותר את שמות הפרחים.
(זנב ארנבת ביצני, 31.3.2007, חורשת הסרג`נטים, יער נתניה)
בתיכון בחרתי ללמוד גיאוגרפיה ולא ביולוגיה, אבל לקראת הבגרויות – כל כיתת הביולוגיה היתה מביאה אלי פרחים שונים כדי שאני אספר להם מה שמו של הפרח, והם היו עושים את תהליך ההגדרה הפוך…
המשפחה שלי תמיד אהבה לטייל, וסופי שבוע רבים עברו עלי בטיולים שונים בארץ. יש מקומות שהפכו להיות מאד אהובים עלי – בינהם, שביל פסגה במירון, חורבת רקית, חניון האגם ומצוק הארבעים בכרמל.

(סחלב אנטולי, 6.4.2007, הר שפנים – רכס המירון)
אחר כך בכלל שיניתי כיוון: למדתי מחשבים, גם בצבא (ממר"ם)  וגם באוניברסיטה. המשכתי לטייל ולפגוש פרחים, אבל הקשר העיקרי שלי עם עולם הבוטניקה התמצה בזה שהייתי בודקת תרגילים בקורס מתמטיקה לביולוגים…
ואז, יום אחד טיילנו באחו בנימינה – ופגשתי שם פרח שלא הכרתי. ולא ידעתי גם לשייך למשפחה. ניסיתי לחפש אותו בספר שלי – "צמחי ישראל בתמונות" – ולא מצאתי.
אז התחלתי לחפש ברשת.
ומצאתי את פורום שמירת טבע – שם אנשים שאלו שאלות על פרחים וקבלו תשובות! אנשים ידעו לזהות פרח מתמונה כללית לא ממוקדת!
אז ניסיתי.
נרשמתי לאתר – ובחרתי לעצמי שם שהולם אותי: ענֶנֶת. אני אוהבת חורף ועננים, ובנוסף – יש שיר ילדים חביב מאד, שכתב שמואל בס:

מעל לביתנו, על הר הכרמל
ענן ועננת יצאו לטייל
לבן מעילו הוא רקום בשוליו
והיא במגבעת – שוליה זהב

מעל לביתנו על הר הכרמל
ענן ועננת יצאו לטייל,
יפה תוך התכלת יפה כה לצעוד,
ללכת, ללכת ולא לעמוד.

בתמונה: ענן ועננת – וכל החמולה – כפי שצולמו בכרם שלום, 15.3.2007

בפורום שמירת טבע פתחתי הודעה. מצלמה דיגיטלית – עוד לא היתה לי, אז כתבתי תיאור כללי של הפרח – ותוך זמן קצר קבלתי תשובה!
הפרח היה פרח שקוראי הקבועים מכירים כבר – פשתה צרת עלים.
(פשתה צרת עלים, 17.4.2009, הר מירון)

מאז הפכתי להיות קוראת קבועה בפורום – ואחר כך גם משתתפת פעילה. התפעלתי מהידע ומהאהבה של אנשים לטבע. למדתי הרבה על נושאים רבים – גם בוטניקה, גם זואולוגיה וגם על הגנת הסביבה.
(רצועית הגליל, 22.5.2004, סיבוב הסחלבים במירון)

התחלתי לטייל בעקבות המלצות ואתגרים של חברי הפורום, ולמדתי להכיר עוד ועוד פרחים. התחלתי גם לקנות עוד ספרים על בוטניקה וטיולים – יש לי כיום ספריה מכובדת למדי – כולל, כמובן, ספר הסחלבים של אסף שיפמן! מאז, אני פותחת ספרים וקוראת על הצמחים שמעניינים אותי, משווה מקורות ודיעות, ומגיעה גם למסקנות פרטיות…

 
חלק ממדפי הספרים שלי…

השלב האחרון מבחינתי היה הצטרפות באופן פעיל לסיורי רת"ם ולאתר הפלורה הישראלי. כאן למדתי להכיר את האנשים שמקצועם הוא בוטניקה. למדתי לשים לב גם למה שהם מכנים "פרחי נשמה" – פרחים שהם כל כך קטנים, ולכן תשים לב אליהם רק אם יש לך נשמה של בוטנאי… (או לחילופין – פרחים שנשמתך יוצאת עד שאתה מוצא אותם!)
הכרתי גם רבים מאנשי פורום שמירת טבע – חובבי טבע ואנשי טבע, והתחלתי לטייל איתם גם באופן פרטי – וללמוד מהם הרבה.

 
(רב-פרי בשרני – ממשפחת הציפורניים – צמח נשמה בגודל 1-2 מ"מ. 21.2.2008, ליד ניצנים)

ומה הלאה? עדיין יש פרחים רבים בארץ שטרם פגשתי ואני מאד רוצה לראות – למשל, צבעוני ססגוני וריבס המדבר – אני מקווה שאצליח לראות אותם בקרוב, ואני מבטיחה לדווח על כך.
מעבר לזה, יש עולמות בלתי ידועים (לי) מעבר לגבול – התכנון שלי לעתיד היותר רחוק, הוא לצאת לטיולי פרחים (ובעיקר סחלבים) בארצות אחרות – כמו קפריסין, תורכיה ואף רחוק יותר (מי אמר ניו זילנד?)
ולסיום – שיר שממש מתבקש פה –

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא
וחוץ מזה, היום יום הולדת לפול מקרטני

תוספת, 15.9.2010:

n o g a m o o n  מצאה עבורי את השיר, לקחה והוסיפה לו תמונות שלי, ויצרה את הסרטון המקסים הבא:

 

 

סחלבן החורש – Cephalanthera longifolia

 
מה, חשבתם שנגמרו לי הסחלבים?!?!?
אני יוצאת עכשיו לטיול מסוחלב ופורח במירון, ומתכננת לפגוש שם בין השאר גם את נושא הרשומה של היום.
רגע לפני כן – אני מציגה אותו בפניכם:
 
 
(9.4.2009, כרמל, רקית)
 
היום אני מציגה סחלב יפהפה ומיוחד: סחלבן החורש.
 
 
(31.3.2007, כרמל, חורבת רקית)
 
סחלבן החורש נקרא כך כי הוא סחלב לבן. בלטינית שמו Cephalanthera, ובאירופה אפשר למצוא מינים שונים של Cephalanthera – כולל אחד שהוא בכלל לא לבן, אלא ורוד-אדמדם.
 
(9.4.2009, כרמל, חורבת רקית)
 
אבל לנו פה בארץ יש רק מין אחד, והוא לבן. זהו הסחלב הלבן שלנו: הסחלבן.
 
 
(9.4.2009, כרמל, חורבת רקית)
 
הסחלבן גומר עכשיו לפרוח בהרי יהודה; פורח בכרמל ובגליל, ומתחיל לפרוח במירון.
 
(13.4.2007, הר מירון)
 
 
(31.3.2007, כרמל, גבעת ההגנה)
 
הסחלבן הוא פרח מקסים, שנראה כמו פה עם שיניים… תמיד זה נראה כמו מין חיוך חייתי שכזה.
 
(2.4.2005, כרמל, גבעת ההגנה)
 
וה"שיניים" שלו צהבהבות. הצבעוניות הזו – צהוב ולבן – מזכירה את הלטם המרווני, כנראה גם לחרקים. והסחלבן, כמו הרבה מבני משפחתו – הוא רמאי.  החרקים מגיעים אליו, מאביקים אותו, אך לא מקבלים תמורה – בניגוד ללטם, אין לו צוף.
 
 
והנה תמונה מיוחדת: פרת משה רבנו (הידועה גם בשם מושית השבע) עצרה לכמה דקות על פרח סחלבן. נכון שזו צבעוניות יפה?!
 
(29.4.2005, הר מירון)
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
 
(11.4.2009, גליל עליון, נחל מתת)