עוד בני-חורש וסיפור בלשי קטן

 
(יער אודם, 2.5.2008)
 
לפני שהתחלתי לכתוב את הרשימה על בן-החורש, קראתי עליו קצת במקורות שונים: האנציקלופדיה של החי והצומח, ספר סחלבי הבר של אסף שיפמן, לקסיקון מפה לצמחי ישראל של פרופ. שמידע, וחוברת רת"ם מס. 19 המוקדשת לסחלבים, בעריכת פרופ. אמוץ דפני.
 
 
(17.5.2008, מירון)
 
להפתעתי, קראתי באנציקלופדיה של החי והצומח: "גדל בארץ במורדות החרמון, בגולן, בגליל העליון ובכרמל."
 
בכרמל???
בכרמל, ואני לא יודעת מזה???
 
(2.5.2009, מירון)
 
מיד הרחבתי את החיפוש. גם בספר "צמחי הגליל" כותב ד"ר עוזי פז שבן החורש ידוע מהכרמל! לעומת זאת, בסקר נוף הכרמל של מנחם מרקוס, ובספר המצוין והותיק "למטייל בכרמל" של זהרוני ו-וגר – הוא לא נזכר כלל.
 
(2.5.2009, מירון)
 
שלחתי מייל אל אסף שיפמן ואל אישי טלמון (עוד רודף סחלבים ותיק) עם שאלה נרגשת, ובינתיים קראתי שוב בחוברת רת"ם. שם כתוב כך:
 
"טוביה קושניר מדווח על המצאותו בכרמל, ומאז אין אישור לכך. לעתים, נראים העלים הצעירים של סחלבן מעוגלים ודומים לעלי בן-חורש רחב-עלים, ואולי זה מקור המידע?"
 
(מירון, 2.5.2009)
 
בינתים קבלתי מייל תשובה מאישי: הוא ספר לי שלפחות מאז 1980 לא דווח בן-חורש מהכרמל. יתר על כן: הוא יצא פעם אחת לסיור, יחד עם פרופ. דפני ועם אסף שיפמן לחפש את בן-החורש – והם חזרו ריקם.
 
(2.5.2009, מירון)
 
האם טוביה קושניר טעה? האם נצפה בן-חורש בכרמל מאז? אין לי תשובות, אבל אם ידווחו על בן חורש בכרמל, אני מבטיחה לגשת לבדוק!
 
(2.5.2009, מירון)
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

בן-חורש רחב עלים – Epipactis helleborine

 
היום אני מגיעה אל אחד הסחלבים המפוארים בארצנו.
הבטחתי סחלבים מיוחדים במאי, ואני מקיימת.
 
לא עוד סחלבים קטנים כמו הניאוטינאה או חמקמקים כמו המירונית. הסחלב שלי היום הוא מפואר והדור, צבעוני ומלא צוף. לא מאד גדול – כל פרח קטרו כ-2 ס"מ –  ויפהפה:
 
(מירון, 2.5.2009)
 
זהו בן-חורש רחב עלים, גדל בגליל העליון ובגולן – ופורח בשלל צבעים משגעים. הנה כמה דוגמאות צבע:
 
(מירון, 14.5.2005)
 
נפלא, נכון? יש לו הכל! ורודים, סגולים, אדומים, צהובים, ירוקים.. ססגוניות לשמה.
 
(מירון, 14.5.2005)
 
בן-חורש הוא סחלב נפוץ למדי בעולם – הוא פורח ממערב אירופה ועד להרי ההימלאיה! במסגרת חיפושים ברשת היום מצאתי אתר של צמחי הבר בהודו, וראיתי שם תמונות סחלבים מדהימים ויפהפיים, שגדלים בהודו, מהדרום הטרופי ועד להימלאיה הקרה. הסחלב היחידי שגדל גם בהודו וגם אצלינו – הוא בן-חורש רחב עלים.
 
 
(בירנית, 4.5.2006)
 
הסחלב הזה הוא גם מין פולש! אמנם לא אצלינו, אבל הוא הובא לצפון אמריקה – ארה"ב וקנדה  – על ידי האדם, התבסס שם – ואף "אמץ לעצמו" מאביקים – 4 מיני צרעות שמאביקות אותו שם.
 
(מירון, 13.4.2007)
 
אצלינו בארץ – הוא מופיע בגליל העליון ובגולן. המקום הנעים ביותר (לטעמי!) לפגוש בו, הוא שביל הפסגה של הר מירון. עכשיו זה שיא העונה, והפריחה שם נהדרת.
 
(מירון, 24.4.2007)
 
לפי לקסיקון מפה לצמחי ישראל של פרופ. שמידע, המאביקים של בן החורש בארצנו הם זבובי רחף שנמשכים אל הצוף המשחתי הדביק שלו, ומטילים את ביצהם שם.
 
(23.5.2007, הר מירון)
 
אני יכולה להעיד שראיתי כמה וכמה פעמים קורי עכביש שעוטפים בני חורש. אפילו ראיתי פעם אחת "גנון" של עכבישונים צעירים שרק בקעו על בן-חורש.
יכול להיות שהעכבישות מוצאות את התטולות של הזבובות, והופכות אותם למסעדה לצאצאים שלהן?
אני לא באמת יודעת, זו סתם השערה פרטית שלי.
 
(23.5.2007, מירון)
 
כתמיד, מוזמנים מאד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 
 
 

פעמונית גפורה – Campanula sulphurea

עדכון:
בשבוע שעבר בקשתי מכולם לשלוח פקסים למשרד האוצר ולשר האוצר, כדי להביע דיעה נגד הרחבת סמכויות הות"ל.
לפי מה שפורסם בעיתונות האלקטרונית, הצלחנו – ואכן הנושא לא הועבר כחלק מחוק ההסדרים.
אבל… ההצלחה היא זמנית. ביבי החליט להפריט את מנהל מקרקעי ישראל.
לכאורה, מטרתו של ביבי היא להקל על האזרחים ולהפחית את מחירי הדיור לזוגות צעירים.
בהחלט יתכן שהתוצאה תהיה הפוכה, ובסופו של דבר התוכנית תגרום להעברת הבעלות על הקרקעות מהמדינה ליזמים וקבלנים שיאגרו קרקעות ויספסרו במחירן ויפגעו ביכולתה של המדינה לשווק קרקעות בשיטות של מחיר למשתכן וכדומה.
כמובן, ההפרטה לא תעזור לשטחים הפתוחים (בלשון המעטה) – כיון שהקבלנים והיזמים ירצו לבנות ככל האפשר, ללא התחשבות בתכנון ארצי.
 
לקריאה נוספת:
מאמר מענין של איריס האן מהתנועה הירוקה
מאמר מעניין מאד של עמית הרפז באתר "עבודה שחורה"
 
 
 

 
אתמול דברתי על פעמונית. ובהקשר הזה, רציתי לאמר שרוב הפעמוניות בארצנו הן סגולות. הפעמונית הקִפָּחַת  – שאני חושבת שהיא המוכרת ביותר, פעמונית ירושלים, פעמונית זיפנית – כולן סגולות. ויש עוד.
הפעמונית הדמשקאית שהראיתי אתמול היא מיוחדת – ורודה.
 

 
היום אני מראה את יוצאת הדופן: הפעמונית הגפורה.
גְפורה – בגלל הצבע הגפריתי שלה.
כלומר, הצבע הצהוב.
 
 

 
הפעמונית הגְפורה היא הפעמונית של מישור החוף – היא גדלה בחולות, והיא מוכרת מהחולות של אגן הים המזרחי: חופי סוריה, לבנון, ישראל ומצרים.
וכן, גם היא שייכת לצמחים המאויימים ע"י בניה.
 

 
אני פשוט נהנית מהצהוב העז שלה – שמשתלב עם השמש והחול (או החמרה) ומהעובדה שאחרי שיא האביב, רגע לפני הקיץ – עדיין יש פרחים מעניינים. הפעמונית הגפורה פורחת בין אפריל ליוני.
 

 
הפעמונית הגפורה היא קטנה למדי – בשיאה היא מגיעה בערך ל-20 ס"מ לכל הצמח. בד"כ פחות. אבל הצהוב שלה זוהר למרחק, וקשה לפספס אותה.
 

 
התמונות צולמו בחוף אשקלון (4.6.2005) ובשמורת בני ציון (14.4.2009)
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.