נרקיסים בתל אביב?!?!

 
כן, נרקיסים פורחים בר בתחומי תל אביב.
ואפילו הרבה. אלפים.
לא מאמינים?
 

 
כשאתם נוסעים באיילון לכיוון דרום, בין גלילות לקק"ל, תעיפו מבט לכיוון מערב. לשדות.
ממילא יש פקק, נכון?
 
עכשיו – בינואר – רואים את ריכוזי הנרקיסים הלבנים בשדות. וזה פשוט נפלא!
והריח… תענוג. חבל שאני לא יכולה לצלם את ריח הנרקיסים ולהעביר אותו כאן.
 

 
לנרקיסים הללו יש רק בעיה אחת… והיא אנחנו, בני האדם.
שטח הנרקיסים שייך לרמת השרון, וחלק אחר מהאיזור שבין רמת אביב ג` לגלילות – שייך לת"א.
ואתם יכולים לנחש מה העיריות רוצות לעשות בשטח…
 

 
ולא, זה לא דומה למה שעשו חברי קיבוץ "גלעד" עם שמורת הרקפות ליד הישוב שלהם.
יש מספר תכניות בניה לשטח הזה.
אחרי הכל, צמוד לרמת אביב ג` – זה איזור מבוקש ויקר, נכון?
 

 
אז מה אם בשטח הזה נמצא ריכוז הנרקיסים הגדול ביותר בגוש דן, וגם מערות קבורה בנות 1500 שנים, כלניות, אירוס ארץ-ישראלי ואירוס הארגמן ?
הם לא ישלמו ארנונה, נכון?!
 
 
 
 
אז מה יהיה? כרגע יש ויכוחים בין עירית ת"א לעירית רמת השרון, ומהצד עומדים חברי "מגמה ירוקה" ופעילי סביבה נוספים, ומנסים להשמיע קול, בין בעלי הממון.
האם הם יצליחו?
לצערי אני לא אופטימית. אני מקווה שחלק מהאיזור – אולי המתחם הארכיאולוגי, וחלק משדות הנרקיסים – יינצלו ויישמרו כמזכרת. אבל הגיוני יותר שתוקם שם "שכונה אקולוגית" שיקראו לה "תל נרקיס" או שם דומה – מעין לעג לרש, כדי להזכיר לנו מה הם הרסו בשביל לבנות את השכונה.
כמו שעושים עכשיו בישוב החדש "אירוס" – שבונים אותו על כמה גבעות שעד-לא-מזמן פרחו שם אירוסי ארגמן.
 

 
בינתיים, עד שזה יקרה, אני ממליצה לכולכם להצביע ברגליים!
צאו לטייל! פִּגְשו את הנרקיסים והריחו אותם!
 

 
איך מגיעים? נוסעים לרמת אביב ג` בת"א, לרחוב דרזנר. מוצאים חניה. בערך מול הפניה לרחוב אלקחי, יש שטח פתוח בין שני בתים – נכנסים לשם, חוצים אותו, ועוברים אל מעבר לשכונה. והנה הגעתם אל האיזור. פשוט צריך ללכת לכיוון גלילות.
בשביל להגיע לנרקיסים, יש להמשיך ישר נוכח פניכם ולחצות את תעלת הביוב שנקראת גם "נחל אחיה". אל תדאגו, זה לא קשה.
אם ירד גשם – שימו לב שהאיזור מאד מאד נוטה לבוציות, ורצוי לבוא בנעלים עמידות לבוץ.
 

 
מפה והסברים נוספים על מה שאפשר למצוא באיזור, אפשר למצוא באתר של עמית מנדלסון (תחת נושא שימור טבע וסביבה – מחוז תל אביב) .
עוד חומר גם באתר "מערות אפקה בסכנה".
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

נרקיס אפיל – Narcissus serotinus

קבענו שהסתיו כבר פה, והנה עוד אחד מפרחי הסתיו הפחות-ידועים –
פרח מאד אהוב עלי, בעל ניחוח נפלא –
 
הנרקיס האפיל
 

הנרקיס האפיל הוא אפיל. מה זה אפיל? זו מילה יפה מהתנ"ך (כן כן!) – מספר שמות, ומשמעותה – מאוחר, שאחר להבשיל או לבוא. (ציטוט ממילון אבן-שושן).

הנרקיס האפיל הוא האחרון שפורח מבין מיני הנרקיסים. טוב, אצלינו בארץ זה לא כל כך חכמה – יש רק שני מיני נרקיסים, והנרקיס המצוי כבר פורח, אם תהיתם – בכרמל.
אבל בעולם (ספרד, למשל, ששם כנראה מוצאם של הנרקיסים) יש כמה וכמה מיני נרקיסים, והאפיל הוא האחרון שפורח.
 

בארץ, נרקיס אפיל מוגבל מאד בתחום הפריחה שלו – חוף הכרמל. אבל כשהוא פורח – זה בכמויות. אם תסעו בכביש החוף, ותסתכלו על רכסי הכורכר באיזור מעגן מיכאל, תוכלו לראות המוני נרקיסים פורחים. מראה משובב נפש (רק תדאגו שמישהו אחר ינהג, וסעו בזהירות!)

 
אנחנו נסענו לאיזור בריכות הדגים של מעין צבי, ושם פגשנו את הנרקיסים הנפלאים הללו. הם עדינים יותר מהנרקיס המצוי – והריח שלהם נפלא באותה מידה.
הנרקיסים שם נפלאים, ופה ושם צומחים גם בני-חצב סתווייםסתווניות היורה וכדנים קטני פרחים. מאוחר יותר מצטרפים גם כרכומים.
הפעם צלמתי גם את זה: נרקיס אפיל, תת-מין "פיצקלה" : נרקיס בקוטר של סנטימטר אחד…

נכון שהוא חמוד?
אני מאד אוהבת את הכתר המשולש אצל הנרקיסים האפילים. מעניין יותר מהכתר העגול-הסטנדרטי של נרקיס מצוי.
 

כל התמונות צולמו ב8.11.2008 ליד מעין צבי. כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.