צפורנית זעירה – Silene sedoides

aIMG_1162

הקיץ כאן, ואין מה לעשות. חם. אחד המקומות להגיע אליהם הוא הים. 

aDSCN6104

ואם כבר ירדנו לים, בואו נפקח עיניים ונבדוק את סלעי הכורכר. לפעמים נמצא שם עשבים חומים וכמעט יבשים כאלה: 

aDSCN6106

כדאי לבדוק אם במקרה הם פורחים, כי אז תוכלו לפגוש בעצמכם את גיבורת היום שלי: הצפורנית הזעירה. 

aIMG_1200

כבר הצגתי כמה צפורניות נפוצות בבלוג, הפעם זו צפורנית קטנה במיוחד ונדירה למדי – מין בסכנת הכחדה. 

aDSCN6080

הצפורנית הזעירה היא באמת זעירה: תראו כמה הפרח קטן יחסית לציפורן האגודל שלי: 

aDSCN6093

הפריחה היא לרוב אחרי שהצמח התייבש, מה שמקשה עוד יותר על איתור הצמח. חתיכת עשב יבש בחורי הכורכר, עם פרח בגודל מילימטר… 

aIMG_1187

צבע הפרחים נע בין לבן לורוד עז, לרוב הוא בגוון ורדרד כלשהו. 

aIMG_1189

ובעצם, כנראה הציפורנית הזו נחשבת נדירה כל כך – בעיקר בגלל העובדה שהפרח הזה כל כך בלתי נראה. אז בפעם הבאה כשאתם יורדים לים, חפשו בין סלעי הכורכר את הציפורנית. אולי תפתיעו אותנו?
אתם מוזמנים לדווח לי – בדף הפייסבוק של הבלוג

aDSCN6083

הציפורנית הזעירה פורחת בסדקי כורכר לאורך החוף – היא מוכרת מחוף קיסריה ועד ראש הנקרה. אם מצאתם אותה דרומה משם – זו תצפית חשובה, ואשמח אם תדווחו (רצוי עם תמונה)!  

aDSCN6096

עיקר הסיבה שהציפורנית הוגדרה כמין בסכנת הכחדה – זה אובדן מקום המחיה (Loss of Habitat). כן, שוב אני חוזרת לנושא החופים המתמעטים שלנו. 

aIMG_1161

בשנת 2009, עמותת "צלול" העריכו את כמות החוף שיש (בממוצע) לכל אזרח במדינה ב-2.5 ס"מ. כן, בערך אינץ' של חוף לכל אחד מאיתנו. ומאז חלפו כבר 6 שנים. כמות התושבים בארץ עלתה, אך אורך החופים לא השתנה. 

aIMG_1166

ובגלל זה אני חושבת שחשוב להלחם על כל חוף טבעי שנשאר, כל חוף ציבורי – כי לכולנו יש זכות לרדת לים ולהנות ממנו. גם לפשוטי העם מגיע להנות מהחופים – לא רק למי שמשלם הרבה כסף לכפרי נופש.
וגם לחיות ולצמחים יש זכות לחיות כאן – הם היו פה לפנינו. 

aIMG_1172

וכשאתם יורדים לים – או בכלל יוצאים לטבע – תעשו לעצמכם טובה. קחו שקית ניילון, ואת הזבל – בקבוקים ריקים, עטיפות חטיפים, שקיות, צלחות חד פעמיות וכן הלאה – נסו לאסוף ולזרוק לפח באופן מסודר.
ממש כאב לי לראות את כמות הזכוכיות השבורות בין סלעי הכורכר בחוף בצת. מוטי כבר כתב (בציניות האופיינית) על הזבל בחוף. 

aIMG_1201

את הציפורניות צלמתי –
בחוף בצת, בתאריכים 13.6.2013 וגם 20.6.2015
ובחוף נחשולים, בתאריך 27.5.2012 

aIMG_1203

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

aIMG_1204

פרחים, מגדלים וכל מיני

כן, אני עדין בטוסקנה. מתפעלת ממרפסות פרחוניות. אפשר גם לתלות עציץ פטוניות ליד הכניסה הביתה. לא חייבים רק במרפסת!

 

חלק מהאנשים מעדיפים גרניום…

לחתול לא ממש אכפת באילו פרחים מדובר – העיקר שיהיה לו צל לישון בו.

מאד אהבתי את השימוש בחורשפים יבשים בחנות כלי החרסינה הזו, בפיאנצה –

החנות הזו במונטפולצ'יאנו היתה ממש מרשימה. כלומר, בכלל לא נכנסנו פנימה – אז אני לא בטוחה מה מכרו בה, אבל בכניסה היו שלוש קסדות צבאיות עתיקות, מעל נעליים ישנות שצופו בעיסת נייר והפכו לעציצים.
זה היה כל כך מקסים בעיני, שצילמתי את כולם! הקקטוסים בנעלים, הקסדות – מוטי הסביר לי לאיזה צבא שייכת כל קסדה. ממש מיוחד בעיני!

והיו גם סמלי אצולה, חרוטים, מגולפים ומצוירים על בניינים פה ושם. הנה כמה לדוגמא –

האצילים – וגם פשוטי העם – רכבו על סוסים. וכשהם עצרו במקומות מסויימים, הם קשרו את הסוס ליד הבנין. בשביל זה קבעו בקירות טבעות לחבלי הסוסים. אבל כאן זה טוסקנה, סתם טבעת לא תספיק לנו. אנחנו בעד טבעות-דרקונים!
הנה כמה מהן:  

 

ואם כבר ראשי דרקון – ברוב הערים היו ברזיות לרווחת הציבור. הברזיה הזו מצאה חן בעיני:

 

ברשימה על נופי טוסקנה, הזכרתי את הכיכר המרכזית של סיינה – Piazza deI campo. הבנין החשוב בכיכר הזו הוא בית העיריה של סיינה, עם מגדל השעון שלהם – עליו דוקא לא טיפסנו…

בחלק העליון של הכיכר נמצאת מזרקה – מזרקת השמחה – Fonte Gaia. המזרקה נבנתה במאה ה-15, לחגיגות סיום בנית האקוודוקט שהוביל מים לעיר. המזרקה היא בריכה מוקפת זאבים שיורקים מים.
נהנינו לראות את היונים עומדות בתור על ראש אחד הזאבים, וזו אחר זו מתכופפות לשתות מהמים.

לפי האמונה המקובלת, סיינה הוקמה על ידי סייינוס, שהיה בנו של רמוס – אחד ממייסדי רומא. לכן, אפשר למצוא גרסאות רבות של פסל הזאבה המניקה את רמוס ורומולוס פזורות ברחבי העיר.

מאד התרשמתי גם משעונים רבים שראינו – לא תמיד בראשי מגדלים.

מגדל השעון הקטן בתמונה השמאלית מעל נמצא במונטפולצ'יאנו, ובראש המגדל נמצא הטיפוס החביב הזה –  שהוא הליצן פולצ'ינלה – Pulcinella מתוך הקומדיה דל'ארטה – Commedia Dell'Arte.
לכאורה הוא אמור להכות בפעמון, אבל עברנו ליד כשהפעמון צלצל – ולא ראינו אותו זז…

 בסיינה ביקרנו גם בקתדרלה. זו אחת הקתדרלות הגדולות והחשובות – היא מלאה ביצירות אומנות, פסלים, פרסקות, פסיפסים ועוד ועוד. גם ספרית פיקולומיני שהזכרתי נמצאת בקתדרלה.
הקתדרלה הזו היא גדולה ומרשימה. היא נבנתה במאה ה-13. במאה ה-14 רצו להרחיב ולהגדיל אותה – להפוך את הקתדרלה הנוכחית לאגף בלבד בקתדרלת ענק שתפאר ותרומם – את מי? ישו? בוני הכנסיה? החשמנים שציוו על זה? זה לא באמת משנה. העיקר שיהיה להם "גדול יותר מלפירנצה".
העבודות, שהיו צפויות להמשך עשרות שנים, התחילו – אבל אז פרצה המגיפה השחורה שקטלה בערך 60% מתושבי האיזור ופגעה קשות גם בכלכלה ובתעשיה. העבודות נזנחו, והכנסיה נותרה בגודל המקורי. והיא בהחלט לא קטנה.

 

במונטפולצ'יאנו פגשנו כנסיה קטנה יותר – מצאו חן בעיני ה"אצטרובלים" המגולפים על המשקוף

וזו הכנסיה של פיאנצה.

התמונות צולמו במקומות הבאים –
פיאנצה, מונטפולצ'יאנו וקולה די ואל ד'אלסה 29.7.2012
סיינה 30.7.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.