נמפית הקטלב – Charaxes jasius

DSCN8207

אני מפסיקה את הדיווחים על אנגליה (וKew Gardens) בשל פרפר. 

DSCN8210

ולא סתם פרפר. הגדול בפרפרי היום של ארצנו – נמפית הקטלב. 

DSCN8279

הפרפר הגדול בארץ הוא עש לילי ששמו שבתאי השקד, והוא בערך כפול בגודל מהנמפית הזו – וגם אותו טרם יצא לי לפגוש.
אבל היום אני מדברת על פרפר יום. 

DSCN8216

כלומר, פרפר שפעיל במשך היום. 

DSCN8225

נמפית הקטלב היא פרפר מרשים. מוטת הכנפיים של הזכר היא מעל 4 ס"מ, ושל הנקבה – 5 ס"מ. 

DSCN8242

השם העברי – נמפית – נגזר משם המשפחה – נמפיתיים – Nymphalidae – שמגיע מהנימפות היווניות 

DSCN8228

ונמפית הקטלב – כי הקטלב הוא העץ עליו הנקבה מטילה את ביציה. זהו הפונדקאי של הזחלים. 

DSCN8229

אבל הנמפית שלי – כמו שאפשר לראות בתמונות – לא הסתובבה על קטלב, אלא נעמדה על אלון. מדי פעם יצאה לריחוף מהיר בסביבה – ואז חזרה לנקודה בולטת, על מנת לתצפת. 

DSCN8240

זו התנהגות אופיינית לפרפרים זכרים טריטוריאליים. הם נעמדים במקום בולט בטריטוריה שלהם, ויוצאים לסיבובי אזהרה מפעם לפעם. הם יבריחו מהשטח כל פרפר, עש או שפירית שהם רואים – אלא אם זו נקבת נמפית קטלב. 

DSCN8249

אני משערת שהזכר הזה כבר עבר כמה קרבות – הכנפיים שלו מרוטות למדי, ופוגמות קצת ביופיו ובייחודו. 

DSCN8212

הנה, לשם השוואה, הנמפית שצלמתי על אותו אלון בשנה שעברה: זה פרט מושלם, אך לצערי הוא העדיף לברוח ממני – וצילמתי רק תמונה אחת שלו: 

ktalav

הפרט שפגשתי השנה היה סבלן יותר, עסק בהגנה על הטריטוריה שלו – אבל גם היה מרוט יותר. 

DSCN8258

השם העממי של נמפית הקטלב הוא Two-tailed Pasha – כלומר, פחה דו-זנב.
דו-זנב – בגלל שתי הבליטות בתחתית כל אחת מהכנפיים התחתונות. ופחה – כי הוא נראה מלכותי, שליט כזה. 

DSCN8269

ברשימה על סטירית הטבעת מדצמבר האחרון כתבתי שהמשאלות שלי הן:
לצלם את הכחליל הירוק במירון, את זנב-סנונית המכבים, ולצלם שוב (באיכות טובה יותר) את נמפית הקטלב, הכחליל המקושט ולבנין הסלוודורה.
אז הצלחתי לצלם שוב את נמפית הקטלב, אבל אני מקווה לחזור אליה – הפעם גם למצוא פרט יפה יותר. (וכמובן, שאר הרצונות שלי עדין שרירים וקיימים) 

DSCN8270  

את התמונות צלמתי בגבעת ההגנה בכרמל, בתאריך 13.10.2015 וגם 10.9.2014

DSCN8276 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN8272

 

מתפרפרים בפלורידה – חלק ראשון

IMG_9212_white_peacock

בפלורידה ראיתי המון המון פרפרים.
הדגש במשפט הקודם הוא, כמובן, על המלה "ראיתי" – ראיתי הרבה, אך הצלחתי לצלם מעטים מתוכם.
וגם אילו שצלמתי ניסו לרוב לברוח: 

IMG_9214

אחד הפרפרים הנפוצים שכן הצלחתי לצלם הוא הפרפר היפהפה הזה – שמו White Peacock – טווס לבן. תסכימו איתי ששמו הולם אותו מאד!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

את הטווס הלבן – שמו הלטיני הוא Anartia jatrophae והוא שייך למשפחת הנימפיתיים – פגשתי לכל אורך הטיול. זהו פרפר חביב מאד, ונפוץ למדי בדרום פלורידה. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

עוד פרפר נפוץ ובולט ממשפחת הנימפיתיים הוא Zebra Longwing – ששמו הלטיני Heliconius charithonia 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הוא שייך לתת משפחה של משפחת הנימפיתיים, שיש להם כנפים מאורכות. פגשתי אותו וגם אחרים דומים לו במוזיאון Natural History בוושינגטון, לפני 3 שנים. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

וגם הוא נוטה לברוח כשאני מנסה לצלם – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

מאד רציתי לצלם את הפרפר Gulf fritillary – ראיתי תמונות שלו והוא נראה נהדר. שמו הלטיני Agraulis vanillae.
בסופו של דבר הצלחתי לצלם תמונה אחת שלו – אבל רק של הצד העליון… 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הצד התחתון, המיוחד, הזכיר לי את נמפית הפנינים שמבקרת אצלינו בחרמון וצלמתי אותה לפני כמה שנים.
כיון שהוא מיוחד כל כך, אני מצרפת כאן – בניגוד להרגלי – תמונה מויקיפדיה, כדי שתוכלו להתפעל מהפרפר המיוחד הזה 

Gulf Fritillaries Mating 0019.jpg "Gulf Fritillaries Mating 0019" by Wikipedia: User: UmbrisOwn work. Licensed under CC BY-SA 3.0 via Wikimedia Commons.

עוד פרפר מקסים שהצלחתי לצלם רק תמונה מאד לא ברורה שלו הוא Phaon Crescent, ששמו הלטיני Phyciodes phaon.
הוא דומה מאד ל-Field Crescent שפגשתי בקליפורניה, לפני 5 שנים.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

וכדי שתראו כמה הוא יפה, אני אצרף עוד תמונה מויקיפדיה – 

Source: http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Phaon_crescent_(Phyciodes_phaon).jpg

עוד נמפית יפה שצלמתי תמונה לא טובה שלה – הפוקוס הוא על העצים מאחור ולא על הפרפר – שמה העממי של הנמפית הזו הוא ג'וליה, ואילו השם הלטיני Dryas iulia. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

והפרפר האחרון להיום הוא נמפית מחופשת לעלה יבש – הסתכלו נא על הפרפר המדהים הזה! ההסוואה שלו פשוט מצוינת. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

שמו העממי הוא Ruddy Daggerwing – בגלל הכנף התחתונה שנשלף ממנה "סכין". שמו הלטיני –  Marpesia petreus

SAMSUNG CAMERA PICTURES

וגם כאן אני מצרפת תמונה מויקיפדיה – כדי שתוכלו להנות מהצד העליון שלו, שהוא כתום מקסים – 

Marpesia petreus.jpg
"Marpesia petreus" by Adrian198cmOwn work. Licensed under Public domain via Wikimedia Commons.

את התמונות צלמתי ברחבי דרום פלורידה – בפארקים, בשמורות, ואפילו סתם מאחורי המלון, בתאריכים 22.6.2014-9.7.2014

וכמו ששם הרשומה מרמז, המשך יבוא!

SAMSUNG CAMERA PICTURES

וכרגיל, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES    

Bread and Butter Flies

לפני שנתיים, נעזרתי באתר Bugguide על מנת לזהות את הפרפרים שצלמתי בארה"ב. גם הפעם נעזרתי בהם רבות – הם זיהו לי את כל הפרפרים המופיעים פה – ואני שולחת להם תודות.
בעיר Niagara Falls בOntario, Canada פגשנו את הפרפר החמוד הזה:

זהו פרפר קטן למדי – ומאד שמחתי שמוטי הסב את תשומת לבי אליו. השם העממי שלו הוא  Little Wood-Satyr  – כלומר, סטירית יערות קטנה – והוא ממשפחת הסטיריתיים. השם הלטיני הוא Megisto cymela.

ממפלי הניאגרה, נסענו לעיר ניו יורק. בדרך עצרנו ליד Corning, לטיול קצר ומתיחת רגלים. שם פגשנו את הפרפר הזה:

זיהו לי אותו בתור Pearl Crescent  כלומר, סהרון הפנינים, ןשמו הלטיני Phyciodes tharos.
זה גרם לי לחשוב על נמפית הפנינים שצלמתי בחרמון בשנה שעברה – מעניין אם גם הוא קרוי "הפנינים" בגלל כתמים בצבע פנינה בצד התחתון של הכנפים. לצערי, לא הצלחתי לצלם את הצד התחתון. 

את הפרפר הבא פגשנו ב-Central Park במרכז מנהטן. ושמו… סימן שאלה!

כן! זה הצחיק אותי מאד, אבל שמו העממי של הפרפר הוא "סימן שאלה" – Question Mark – ושמו הלטיני – Polygonia interrogationis.
מה שעוד מוצלח, הוא שיש פרפר מאד דומה וקרוב לו ששמו… פסיק! Comma !
לפי הכתוב, השם מגיע מציור הדומה לסימן שאלה שיש על הצד התחתון של הכנפים, אותו לא צלמתי.
אגב, השם הלטיני – פוליגוניה – נובע מהזויות הרבות שיש בצורת הכנפיים שלו.

בדקתי בספר הפרפרים של דובי בנימיני – בארץ מרחף לו פרפר ששמו "נמפית משוננת" וגם הוא שיך לסוג Polygonia,
ובשנת 1947 טוביה קושניר לכד במרומי החרמון פרפר קרוב נוסף, שמו האירופאי הוא נמפית הפסיק – ואילו בעברית קראו לו נמפית טוביה, לכבוד טוביה קושניר.

וביומינו האחרון בטיול, עם חום של 36 מעלות צלזיוס, בAnimal Refuge ליד פילדלפיה, צלמתי את היפהפה הבא:

זהו זנב-סנונית מנומר מזרחי. באנגלית:  Eastern Tiger Swallowtail ובלטינית: Papilio glaucus
זהו פרפר גדול ומרשים, שנהנה מהצוף של פרח השנית.
מבין זנבות הסנונית, בארץ נפוץ זנב-סנונית נאה. אבל זנב הסנונית הזה נראה לי קרוב יותר לזנב-סנונית המכבים, שהוא נדיר ומרחף בצפון הגליל.

 

התמונות צולמו בארה"ב ובקנדה, בתאריכים:
10.7.2011 – הסטירית
11.7.2011 – הסהרון
16.7.2011 – סימן השאלה
22.7.2011 – זנב הסנונית

וכתמיד, כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

ועוד כמה דברים:
למי שלא זיהה את הכותרת, אני ממליצה לקרוא את ספריו של לואיס קרול – "עליסה בארץ הפלאות" ו"מעבר למראה, ומה שעליסה מצאה שם"
לכו לבקר בבלוג של ענת סקילי, היא חזרה מנמיביה וצלמה שם וולווטשיה מופלאה – צמח מדהים, שגדל בר רק בנמיביה, אבל אם תרצו – אפשר לפגוש  אותו גם בחממות הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א,

ומצאתי את הקטע הבא, הקרוי "הפרפר". אמנם זו להקה קלטית, ולא אמריקאית – אבל מה זה משנה, העיקר שהקטע מוצלח!

כל מיני פרפרים בחרמון (חלק III)

לחלק השלישי שמרתי את הפרפרים המיוחדים ביותר (לפחות לדעתי…)

הפרפר הראשון בינהם הוא המין האחרון שזוהה בחרמון. זהו כחליל, אבל צבע הכנפיים שלו ירוק. בעבר חשבו שהוא כחליל ירוק – פרפר נדיר למדי, שמרחף גם במירון. אבל לפני כ-6 שנים, נערכה בדיקה במעבדה – וגילו שהכחליל הירוק של המירון והכחליל הירוק של החרמון הם שני מינים נפרדים! הכחליל הזה דומה יותר למין אחר, שמרחף בארצות צפוניות יותר – ושמו כחליל פאולה. אני לא יודעת מה השם הלטיני, אני יכולה לספר לכם שהפרפר הזה עורר התרגשות רבה בקרב חובבי הפרפרים שטיילתי איתם.

הפרפר הבא הוא אחד הפרפרים הנפלאים ביותר שפגשתי: פרפר גדול, שעף מהר – ולעתים עוצר ומסווה את עצמו, כך שהוא נראה כמו גל אבנים קטן או ענף יבש – ממש כך:  

 הפרפר הזה הוא סטירית הפסים (Chazara persephone transiens). הוא פרפר יפהפה, וכל אילו שאני צלמתי הם נקבות.
סטירית הפסים היתה בעבר נפוצה בהרים – גם ברחבי הארץ – אך היא מתמעטת. מהרי ירושלים היא נכחדה באמצע המאה ה-20, וגם בחרמון היא כבר לא נפוצה. לפי הכתוב בספר, אפשר למצוא אותה גם במירון – אך שם היא מאד מאד נדירה.

כיון שזהו פרפר מהיר-תעופה, היה לי מאד קשה להשיג תמונות טובות שלו – וגם אילו שצלמתי כללו כולן את הצד התחתון. הוא אמנם יפה ומיוחד – אבל הפסים הלבנים, שעל שמם נקראת הסטירית "סטירית הפסים" – נמצאים בצד העליון של הכנף…
כאן נחלץ לעזרתי אופיר, אחד מחברי האגודה שהסתובב עם רשת פרפרים. הוא לכד סטירית אחת, ובעדינות שאין כמותה, הוציא את הפרפרית מהרשת, החזיק אותה כך שיכולתי לצלם אותה – ואז שחרר אותה, ללא פגע. היא פרחה מידיו, והמשיכה לעוף רחוק וגבוה. וכעת תוכלו לראות את הצד העליון של הכנפים (פה מעל) וגם את התחתון (פה מתחת) של סטירית ההרים.

 ועכשיו, עוד כמה נמפיות… הנמפית הבאה היא שוב אחת מהכתומות-שחורות שמבלבלות אותי. זוהי נמפית הבירוניקה.

 

נמפית הבירוניקה היא הראשונה מבין הנמפיות הכתומות-שחורות שנראית בחרמון. אני צלמתי אותה בראשית מאי, בהשתלמות רת"ם. היא מרחפת בסמוך לקרקע, ורצוי בתחתית העמקים. החרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלה, והפונדקאי שלה הוא פרח מקסים ומיוחד – ברוניקה ארוכת שיבולת.

הפרפר הבא העביד אותי קשה מאד, עד שהשגתי תמונה טובה שלו… הוא ריחף מצד לצד בתוך דולינה מלאה שיחי קדד אדום-פרחים קוצניים, ולא עצר ליותר משניה. רדפנו אחריו – אני וגם צלם פרפרים אמיתי אחד… כשהשגתי תמונה אחת טובה, החלטתי להמשיך הלאה.
בעונג רב אני מציגה בפניכם את נמפית הפנינים (Issoria lathonia lathonia) :

זהו פרפר נדיר מאד – זהו מין נודד, ולא כל שנה הוא מגיע לחרמון. הוא נקרא כך, בגלל העיגולים הבהירים בצידם התחתון של הכנפים האחוריות – במציאות, הצבע שלהם מבהיק, ממש לבן-פנינה. זהו פרפר יפהפה, מיוחד ומקסים – ואני מרגישה בת-מזל מאד שראיתי אותו, ועל אחת כמה וכמה שגם צלמתי אותו.

הפרפר האחרון שלי מהחרמון – הוא עוד נמפית, גדולה, יפהפיה מהממת: נמפית פנדורה (Damora pandora pandora). זהו פרפר גדול (מעל 4 ס"מ גדלו), שמעופו מהיר מאד, והצבעים שלו – כתומים-ירוקים – פשוט נפלאים.
הפעם הצלחתי לצלם בדיוק תמונה אחת ויחידה שלו – ואני מאד מרוצה ממנה.
הצד התחתון שלו ירקרק, עם מעט כתום.

סיור הפרפרים עם דובי בנימיני היה מרתק ומיוחד מאד עבורי, ואני ממליצה שוב למי שרוצה לצלם פרפרים להצטרף לאגודת חובבי הפרפרים בישראל – הם עורכים סיורי פרפרים במקומות רבים בארץ.

התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים:
5.5.2010
14.5.2010
11.6.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.


מחר, 24.6 – הוא יום הולדתה של חברתי הטובה אום-נטע! (בקישור – הבלוג שלה, שנזנח לטובת שלל פרוייקטים ורעיונות אחרים…)
לך, יקירתי, רציתי לאחל המון מזל טוב! אני מאחלת לך שהחיים שלך יהיו צבעוניים, עשירים וקלילים כמו כנפי הפרפר! חיבוק ונשיקות ממני ומכל המשפחה – מוטי והעננצ'יקים, זוג צפורני החתול וגם החתולה הג'ינג'ית ובן זוגה.
אני מצרפת לך תמונה – לטאה זריזה, תת-מין חרמוני:

כל מיני פרפרים בחרמון (חלק I)

נשארו לי עוד המון פרפרים מתפרפרים מהחרמון, אז אני מחלקת אותם לשלוש רשימות – כדי לא להעמיס יותר מדי, וכדי שהם לא ייבלעו במערבולת של צבע וכנפיים (כמו בקולאז' פה מעל)

אני פותחת בכמה נמפיות כתומות-שחורות:

את הפרט שפה מעל צלמתי לפני שנתיים – ביוני 2008 – ולא הצליחו לזהות לי אותו… זוהי נמפית, היא עברה התקפה כלשהי, אז הכנפיים שלה מרוטות – וזה מקשה על הזיהוי. ההשערה שלי היא שזו נמפית פרסית או נמפית הבוצין – אבל כיון שיש עשרה מינים של נמפיות כתומות-שחורות שמרחפים בחרמון, אני רק יכולה לצמצם את ההשערות על סמך התאריך והמקום בו היא צולמה, ולא לתת זיהוי וודאי.

הנמפית פה מעל היא זכר של נמפית הדרדר (Melitaea phoebe telona). זהו פרפר נפוץ ברוב הארץ – הוא מגיע אפילו עד הר הנגב.
נכון שהיא דומה לנמפית הבאה?

ובכן, זו איננה נמפית הדרדר, כי אם נמפית הבוצין (Melitaea trivia syriace)! גם זו נמפית נפוצה ברחבי הארץ. גם נמפית הדרדר וגם נמפית הבוצין נקראות על שם הפונדקאי שלהן – כלומר, הצמח שעליו הן מטילות את הביצים, וממנו ניזונים הזחלים.
הנמפית הבאה – היא כמובן משהו אחר לגמרי…

זו נמפית פרסית. זהו פרפר שהחרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלו – את הנמפית הזו אפשר למצוא מכאן ועד דרום טורקיה ועירק. אז למה פרסית? השם הלטיני – Melitaea persea montium – מסביר לנו שזהו תת-מין מקומי של נמפית שמוצאה באירן.
הנה היא שוב, יפהפיה:  

מהנמפיות אני עוברת לסטיריות – פרפרים מעניינים, שהגוון השליט אצלם הוא חום; אבל יש להם ציורי עיניים מאד מעניינים על הכנפיים.
הראשון – סטירית היבלית (Lasiommata maera orientalis)- נקראת ככה על שם צמח היבלית החביב עליה, למרות שהיא לא מאד בררנית, ותשמח להטיל את ביציה על כל מיני דגניים. הסטירית הזו נפוצה בכל האיזור הים-תיכוני, בעיקר באיזורים ההרריים יותר.

 

 הפרפר הבא מיוחד גם הוא – זהו הפרפר השחור ביותר בחרמון, ושמו – סטירית ההרים (Satyrus ferula makmal).  בעולם הוא נפוץ למדי – מדרום אירופה, ועד רכס ההימלאיה. החרמון הוא גבול התפוצה הדרומי של סטירית ההרים.

ועוד סטירית אחת, אחרונה להיום – סטירית החרמון (Hyponephele lycaon libanotica). זהו תת-מין לבנוני, של פרפר הנפוץ ברוב אירופה, ועד לרוסיה.
והנה טעיתי – ותודה רבה לקרקל1 שתיקן אותי: זו סטירית הלבנון (Pseudocharaza pelopea pelopea), ולא סטירית החרמון – פרפר שמרחף במזרח התיכון – מהחרמון ועד לטורקיה ואירן.

במרומי החרמון – בגובה של 1700 מטר ומעלה – היא נפוצה למדי, ופעם אחת אפילו תעדתי זוג על אבן-המיטות שלהם (זה לא היה חדר…)  –

התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים:
21.6.2008
5.5.2010
14.5.2010
11.6.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.

 

 

פרפר ופרח

היום אני חוזרת אל שניים שכיכבו אצלי בעבר, אם כי לא יחד –
 
כבר ציינתי בעבר, שהשנה אני פוגשת את נמפית החורשף בכל מקום. זהו אחד הפרפרים הנפוצים בעולם.
אתמול פגשתי אותה בחורשה אומללה בין כפר סבא לצופית.
בעבר, פרחו בחורשה הזו צבעונים, תורמוסים, מצילות, שום תל-אביב ועוד הרבה מינים. היום יש שם בעיקר סימני גלגלים (קוליסים) וחמציצים.
 
אבל אם מסתכלים היטב, אפשר עוד למצוא בין העשבים –
 

 
פרטים בודדים של שום תל-אביב.
ואני לא היחידה שחיפשה אותם:
 

 
פרפר נמפית החורשף החליט שהשומים הללו הם ב-ד-י-ו-ק מה שהוא צריך לארוחת הצהרים.
 
עכשיו די מתבקש לצטט את חיים נחמן ביאליק:
 

הַפַּרְפַּר לַפֶּרַח

שָׁלוֹם לְךָ, פֶּרַח

וּבְרָכָה בְּלִי דָי,

שָׁלוֹם וּבְרָכָה,

מֵהַר וּמַגָּיְא!

 

אֶשְׁתֶּה מִכּוֹסְךָ

רַק אֵגֶל טַל חָי

וְעַפְתִּי כְּרֶגַע

לָהָר וְלַגָּיְא.

 

עֶרֶב אָשׁוּבָה

וּבְפִי לְךָ שָׁי:

בִּרְכַּת הֶהָרִים

וּבִרְכַּת הַגָּיְא.

 
מה, לא חשבתם על השיר הזה?
 

 
הנה התשובה –

 

הַפֶּרַח לַפַּרְפַּר

פַּרְפַּר, פַּרְפַּר,

פֶּרַח חָי,

רֶד-נָא מַהֵר,

שֵׁב עָלַי.  

 

רֶד-נָא מַהֵר,

מְצֵה וּמְצֵה, 

וּמִכּוֹסִי

טַל שְׁתֵה.

 

תְּפֹר מִצְּבָעַי

לְךָ מְעִיל,

כְּתֹנֶת פַּסִּים,

כַּנְפֵי גִיל.

 

 שְׁנֵינוּ פְּרָחִים –

אָח וָאָח,

פִּרְחָךְ לִי

וּפִרְחִי לָךְ.

 
הנמפית הזו הסתובבה סביב שלושה שומים שפרחו יחד, ומיד צלמתי אותה. כשחזרתי, אחרי סיבוב – היא עדיין היתה שם, עם אותם שומים.
 
אז נאלצתי לצלם עוד…
 

 
אני אזכיר שוב ששום תל-אביב הוא אחד המינים המיוחדים למישור החוף, פרח יפהפה ומיוחד – שבתל-אביב אפשר למצוא אותו רק בגנים בוטניים…
 

 
השם העממי האנגלי של נמפית החורשף הוא "Painted Lady" – ואני חושבת שזה שם הולם מאין כמוהו.
 

 
כל התמונות צולמו ב9.2.2010 בכפר סבא
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 

פרפרים בקליפורניה

 
את רוב הפרפרים שריחפו לפני ראיתי רק לשבריר שניה. לרגע.
לא הספקתי לכוון את המצלמה – והם כבר עברו להם הלאה.
 
בכל זאת, היו כמה שהצלחתי ללכוד בעדשת המצלמה –
 
כבר הראיתי את הנמפית מהגן היפני בסן פרנסיסקו – שאני חושבת שהיא נמפית הסרפד, כמו אצלינו:
 

 

 
והיום אני מצרפת אליה עוד כמה נציגים מתפרפרים:
 
בטיול היפהפה שלנו בשמורת פוינט לובוס פגשנו (פרט לפרחים, אריות ים, כלבי ים, לוטרת ים, לטאות, שחפים ועוד כל מיני) חבר מרפרף – אך זהו איננו פרפר, כי אם עש.
מה ההבדל בין פרפר לעש? ובכן, יש רשימה ארוכה של הבדלים – והיא מסוכמת יפה באתר הפרפרים של ד"ר עוז בן יהודה. שני ההבדלים העיקריים הם צורת המחושים – אצל פרפר המחוש הוא ארוך, דק דמוי אלה ואילו לעש יש שלל צורות למחוש; ושעירות הגוף – גופו של העש שעיר הרבה יותר מזה של הפרפר.
 
זהו הגב של העש שלי:
 

 
ניסיתי לזהות אותו, ולא הצלחתי – אבל אז נחלץ לעזרתי Weinman המומחה לחרקים,  הפנה אותי לאתר מרשים לחרקים – BugGuide – ולימד אותי שזהו עש ממשפחת השבתאים (משפחה מכובדת של עשים יפהפיים!) ששמו Elegant Sheep Moth כלומר עש-כבשים אלגנטי או בלטינית –  Hemileuca eglanterina.
 
הנה הבטן שלו:
 

 
פרפר אחר שפגשנו בPoint Lobos – ממשפחת הנמפיתיים – שמו העממי הוא Field Crescent – כלומר, סהר השדות ואילו שמו הלטיני – Phyciodes pulchella – כך זיהו לי באתר Bugguide.

 
נכון הוא יפהפה?! צבעוניות מקסימה. פגשנו אותו בפארק Point Lobos, בודק מקרוב את ה-Seaside Daisy – הנה, עוד זוית שלו –
 

 
 
את הפרפר האחרון שלי צלמתי בפארק יוסמיטי – זהו פרפר יפהפה, בעל תעופה מהירה. ראינו כמה וכמה פרפרים כאילה מרחפים להם ביוסמיטי, אבל הצלחתי לצלם רק תמונה אחת – ולטעמי היא לא מספיק טובה –
 

 
זהו פרפר שידוע בשם California Sister – נזירה קליפורנית – כי הפס הלבן על הרקע השחור הזכיר למגלי הפרפר הזה לבוש של נזירה.
השם הלטיני שלו – Adelpha bredowii californica וגם הוא ממשפחת הנימפיתיים.
צלמתי אותו, כאמור, בפארק יוסמיטי, ב18.8.2009
 
 
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 
תזכורת!

בשבת הקרובה, 17.10.2009, נפגשים בעמק המצלבה בשעה 10:30 לטיול קליל – פרטים כאן.
 

 

נמפית היערה – Limenitis reducta reducta

 היום יום הולדת שנה לבלוג שלי! הידד! 
בשנה הזו פרסמתי 160 רשימות, וצפו בהן כמעט 30,000 פעמים!
אני חוגגת יום הולדת שנה עם פרפר מאד מיוחד.
אי שם, בראשית ימי הבלוג שלי, פרסמתי תמונות של סטירית משוישת. זהו פרפר איטי יחסית, שמעופף נמוך מעל פני הקרקע.
הזכרתי אז, שאחד הפרפרים שאני חולמת לצלם הוא נמפית היערה.
לא תארתי לעצמי, שפחות משנה אחר כך – החלום הזה יתגשם!

נמפית היערה הוא פרפר גדול (מוטת כנפיים של כ-4.5 ס"מ) ומהיר. הוא מטיל את ביציו, והזחלים שלו מתפתחים על צמחי היערה – ומכאן שמו. לפי הספר "פרפרי ארץ ישראל" של יצחק אייזנשטיין, הם "אינם נפוצים ביותר".

היערה היא צמח מטפס – כלומר, היא נמצאת מעל העצים, ונמפית היערה מרחפת לה אליה מעלה מעלה, גבוה – ובנוסף, היא מאד מהירה.

אבל בעוד הביצים, הזחלים והגלמים מוגבלים לצמח היערה למען מזון – ולא ישרדו בלעדיו – הבוגר יכול לברור לו לאן לעוף

ולשמחתי הרבה, הבוגר הזה עף לו אל פרח לטם שעיר, והחליט למצוץ ממנו צוף.
וזה מצא חן בעיניו מספיק זמן, בשביל שאני אוכל לצלם אותו!

כל התמונות צולמו במירון, ב-29.5.2009
כדאי-כדאי לכם להקליק התמונות על ולהקיש F11 על מנת לראות את הפרפר היפהפה הזה בגודל מלא!

 ועכשיו, כמה שירי יום הולדת – בשביל מצב הרוח :

חגיגה בלי Beatles זו לא באמת חגיגה…

נמפית החורשף

 
נימפית החורשף, אחד הפרפרים הכי נפוצים בעולם. לפי ספר "פרפרי ארץ ישראל" של יצחק אייזנשטיין, הוא נפוץ בכל העולם – פרט לדרום אמריקה.

 

 
הפעם, פגשתי אותו במנצור אל עקב – שרידי חווה עתיקה בתחומי רמת הנדיב.
אנשי פרק רמת הנדיב גיננו שם צמחי זוטה לבנה (רעיון נפלא!) – והפרפרים חגגו עליהם.
 

 
היתה שם קבוצה גדולה של פרפרים, שהתחרו בינהם על העמדות השליטות – מי יעמוד הכי גבוה, בראשי הפרחים.
אנחנו נהנינו גם מהריח הטוב של הזוטה (שאפשר גם לעשות ממנה תה נפלא), וגם ממחול הפרפרים…
 
 

 
מפעם לפעם נדחקו רגליו של אחד הפרפרים מהשיחים, והוא נאלץ לעמוד לרגע על קירות החורבה, עד שאזר אומץ וחזר לנסות לתפוס לעצמו מקום הולם.
כך זכינו לצלם גם פרפר בעל כנפיים סגורות, ולראות שהנימפית יפהפיה גם כשהיא סוגרת כנפיים:
 

 
כל התמונות צולמו במנצור אל-עקב, רמת הנדיב, 1.1.2009
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.