סתיו של פרפרים – חלק ראשון

DSCN3111

בסתיו הזה טיילתי די הרבה, ופגשתי כל מיני פרפרים. אני שמחה לחלוק איתכם כמה וכמה מהם.
מעבר לזה, הבלוג בתפוז – שלכאורה אינו פעיל – חצה אתמול את קו חצי מליון הצופים! התרשמתי מאד. 

DSCN3213

אני מתחילה עם אחד מהנפוצים בפרפרי ארצנו: כחליל החומעה. (שמו הלטיני: Lycaena thersamon omphale) בחורבת מלח פגשתי כמה כחלילי חומעה, וצלמתי שניים: אחד מעט מרוט על הסתוונית, בתמונה מעל; והשני – תמונה מוצלחת במיוחד בעיני – על נרקיס סתווי: 

DSCN3186

לפני חודש בערך היתה להקה גדולה של שקנאים בעמק חפר. כמו רבים אחרים, גם אני נסעתי לראות אותם. המצפור מוקף בגינה נחמדה ובה פרחי אזוביון משונן. הם משכו את הספרית הדוחן (שמה הלטיני: Pelopidas thrax), ואני צלמתי אותה: 

DSCN2561

בגינה בקיבוץ להב פגשתי את נמפית הסרפד (Vanessa atalanta) – 

DSCN3104

בשמורת ביתן אהרון פגשתי את זנב הסנונית הנאה (Papilio machaon) – 

DSCN2765

כבר סיפרתי על מרבדי בן-החצב הסתווי שפגשתי בביתן אהרון. הפריחה הרבה משכה גם פרפרים – 

DSCN2768

למשל, את נמפית הבוצין (ששמה הלטיני: Melitaea trivia), פרפר כתום ולא גדול. 

DSCN2770

בן-חצב סתווי משך עוד פרפרים: למשל, במעיין צבי פגשתי דנאית הדורה (Danaus chrysippus) שנהנית מבני החצב –

DSCN2912

ובגבעת עדה פגשתי את כחליל הקוטב (Zizeeria karsandra) על בן החצב: 

DSCN3254

הרשומה מתארכת לי, אז עם עוד כחליל חומעה (הפעם נהנה מפרחי עוקץ עקרב) אני אפסיק – המשך יבוא.
את התמונות צלמתי ברחבי הארץ, באוקטובר ובנובמבר 2014. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN4288

 

לזכרו של עזריה אלון

a01

אתמול בבוקר הלך מאיתנו עוד אחד מדור הנפילים, מהאנשים שפקחו את עינינו והראו לנו את סביבתנו – עזריה אלון. 

a08

לצערי, לא הכרתי את עזריה אלון. מבחינתי – הוא תמיד היה כאן. אני לא יכולה לתאר לעצמי את מדינת ישראל, בלי החברה להגנת הטבע שהוא היה בין מקימיה. או בלי יערות הכרמל, שהוא נלחם להשאיר אותם כפארק טבע ולא לבנות שם. 

a03

עזריה אלון נולד באוקראינה, בשנת 1918; ועלה עם משפחתו לארץ בגיל 7. הוא למד בבית הספר הריאלי בחיפה – כלומר, הוא הסתובב בשכונה בה גרתי כילדה – עוד לפני שאבא שלי נולד. 

a04

כשהיה בן 20, הצטרף עזריה אלון לקיבוץ בית השיטה – שם הוא התגורר עד סוף חייו. 

a14

עזריה אלון פעל ללא לאות למען הטבע. הוא לימד אותנו שכדי לשמור על הטבע – צריכים להכיר אותו. אדם לא יתעניין בשימור והצלה של פרחי בר – אם הוא לא יודע שהם קיימים. ולכן צריך לחזק את הקשר בין האנשים לבין סביבתם.
זה היה הרעיון שהוביל את עזריה אלון בכל פעולותיו.
הוא זכה פעמיים בפרס ישראל – בשנת 1980, יחד עם החברה להגנת הטבע; ובשנת 2012 – פרס מיוחד על מפעל חיים ותרומה לקהילה. הוא זכה גם בעוד עשרות פרסים ואותות הוקרה, והיה ראוי לכולם.  

a05

הפרח האהוב על עזריה אלון היה, ללא ספק, האיריס. בספרו על האיריסים הוא כותב:
"איריס, כך קבע המחבר של אחד הספרים על איריסים, איננו רק שם של צמח: האהבה לאיריסים היא מחלה, ומי שנדבק בה לא בנקל יירפא ממנה. מחבר הספר הזה מאשר את האבחנה, והוא עצמו נמנה עם החולים: מאז נגלו לי איריסי ההיכל, תחילה איריס הגלבוע ואיריס הארגמן ואחר כך יתר חבריהם, אני מכור להם.
אין זה גורע מאום מחלקם של שאר מיני פרחים יפהפיים שיש לנו בארץ, אבל עדין האיריס נישא בראש כולם."
(עזריה אלון, "איריסים", הוצאת משרד הבטחון, 1992) 

a15

בהקדמה לספרו "77 שיחות על טבע" כותב עזריה אלון:
"לא אנחנו התחלנו לשוחח על טבע. זהו נושא אשר לכל איש יש בו דיעה, ואפילו ידיעה – אם כי לפעמים הידיעה מועטת במקצת, ובלתי מדויקת מעט או הרבה. גם מאת מי שמכריז בהחלטיות שאיננו מכיר אף צמח אחד ואף חיה אחת אפשר "לסחוט" הודאה שבעצם הוא כן מכיר כלנית ורקפת ונרקיס וברוש וחסידה ועורב – ואז הוא כבר מסוגל לעשות עוד צעד ו"לגלות" אפילו את הבולבול ואת החוחית שבחצרו." 

אני חושבת שלעזריה אלון עצמו יש חלק גדול בעובדה שאפילו האנשים שלא מתעניינים בטבע מכירים את הנרקיס, הרקפת והכלנית.

a06

בספרו "ישראל – טבע ונוף" עזריה אלון מזכיר לנו את הקשר בין התנ"ך לארץ ישראל:
"התנ"ך נוצר בארץ ישראל, ויותר מכן: הוא צמח מתוכה. הוא ריכוז של רעיונות דתיים וחברתיים, אך אילה יכלו, אולי, להיווצר גם בארץ אחרת. אך כל המעיין בו יווכח ללא קושי כי ספר זה, כמות שהוא, לא יכול היה להכתב אלא בארץ זו. כל דרך המחשבה של התנ"ך, צורות הביטוי שלו, מטבעות הלשון – כל אילה צמחו מתוך הארץ, מנופה ואקלימה, ולא יכלו להתהוות כמו שהם בשום מקום אחר, אלא כאן. "

וזו הסיבה שגם אתאיסטית כמוני מתעניינת בתנ"ך, ונהנית לקרוא בו ולמצוא בו קשר אלי ואל סביבתי. 

a02

עזריה אלון הבין שכדי לשמור על דמותה של הארץ – ועל דמותנו שלנו – אנחנו צריכים לשמור על הטבע. הוא אמר: "לטבע אני לא דואג – אני דואג לאדם: עולם בלי פרפרים, בלי ציפורים ובלי פרחים הוא עולם שאיני יכול להשלים איתו." 

a13

ועוד ציטוט מרשים ומרגש שלו (ותודה לאוריה שאצלו קראתי את זה) –
"בערוב ימיו שואל אדם את עצמו אם חי כפי שהיה רוצה לחיות, ואם עשה דבר בעל ערך או העביר סתם את חייו. אין לי אף טיפה של חרטה או צער על כך שהקדשתי שני שלישים מימי חיי לפעילות לרעיון של שמירת הטבע והנוף של הארץ. 

לשמחתי לא הייתי היחיד. החברה להגנת הטבע, שבמידה רבה היה לי חלק בהקמתה ובפעילותה, החלה בקומץ 'משוגעים' ויש בה רבבות חברים ומאות רבות של עובדים, ועל הזמן מתווספים אליה כוחות צעירים וחדשים.
היא שינתה מושגים בציבור, וקשה לי לתאר איך היתה הארץ נראית אלמלא היא קמה בשעתה. כשאני מביט לאחור אני חש שעשיתי משהו בחיי"

a07

עזריה אלון פעל בכל דרך אפשרית לקרב אותנו אל הטבע, אל הארץ שלנו. הוא נלחם למענה, הוא הדריך מטיילים ולימד מדריכים, הוא כתב ספרים, והוא הגיש פינה שבועית ברדיו – הכל כדי ללמד אותנו. 

a09

המורשת שלו היא מורשת של חיים, של אהבה, של לימוד ושל התבוננות. המורשת שלו היא ילדים משחקים בחורשה בין הרקפות. 

a10

אני מקווה שנשכיל לשמור על המורשת שלו, לטפח אותה ולדאוג לארץ ולטבע סביבנו. עזריה כבר לא איתנו, אבל אנחנו יכולים ללכת בדרכו.
יהי זכרו ברוך. 

כתבות נוספות עליו:

enlightened באתר החברה להגנת הטבע

 באתר Walla חדשות

 באתר Ynet

 בבלוג עונג שבת של דוד אסף

 באתר פרס ישראל

​ כתבה לזכרו בערוץ 2, עם עמיר בלבן

 באתר צמח השדה – כתבה של פרופ. עמרם אשל

a11

את התמונות צלמתי בשלושה טיולים בחודש ינואר:
נרקיס מצוי, איריס הסרגל ודבורנית שחומה בכרמל – 4.1.2014
נץ חלב אזמלני, לופית מצויה, פרפרים ורקפות ביער כוכב יאיר – 11.1.2014
צפורים, איריס ארץ-ישראלי, עירית גדולה ועוד רקפות – ליד בריכות הדגים של מעין צבי, 18.1.2014

a12

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

a16

השקדיה הפרטית שלנו: סיפור לט"ו בשבט

מחר נחגוג את ט"ו בשבט, ולכבוד החג – אני חוזרת אל השקדיה – או בשמה הרשמי, השקד המצוי.

IMG_4610a

כבר כתבתי לפני שלוש שנים על השקד כמה וכמה דברים. היום אני רוצה לספר על עץ שקד אחד מיוחד.

IMG_4611

הסיפור שלי מתחיל בינואר 1941. סבי וסבתי  גרו בשכירות, בבית באחת השכונות החדשות (חדשות באותה תקופה) בחיפה. לא מזמן נולד בנם: אבי.
אם-סבתי באה לבקר אותם: לבקר את הנכד החדש שלה.

IMG_4617

עוד הם יושבים במרפסת (מנהג שהיה אז נפוץ למדי, והיום הולך ונעלם…) – ואם סבתי ראתה שמול הבית ישנו מגרש ריק, ובמרכזו פורחת שקדיה. השקדיה היתה בשיא תפארתה – לבנה ויפהפיה.

IMG_4618

אם סבתי התגוררה באותו שלב בתל-אביב. אך היא חשבה על יציאה לגמלאות, ורצתה לעבור לגור קרוב יותר לבנותיה. העץ במגרש מצא חן בעיניה כל כך – אז היא קנתה את המגרש.

IMG_4616

סבי, שהיה אדריכל, תכנן עבורה בית עם מרפסת גדולה. מרפסת שתפנה אל עץ השקדיה. הבניה התעכבה מספר שנים – בשל מלחמת העולם השניה, ומלחמת השחרור אחריה – אבל בשנת 1950 אם-סבתי עברה לגור בביתה החדש.
היא נהנתה מאד מהשקדיה.

IMG_4607

לאחר מותה, סבי וסבתי עברו לגור בבית עם אבי, שהיה נער.
כשאבי ואמי התחתנו – סבי תכנן ובנה קומה שניה לבית: זה הבית בו נולדתי ובו ביליתי את ילדותי.
זה הבית בו גרים הורי גם היום.

IMG_4608

וזהו עץ השקדיה עליו טיפסתי כל ילדותי, ובין ענפיו חלמתי חלומות…
וכמו שאתם רואים בתמונות, העץ הזה ממשיך לפרוח עד היום!

 IMG_4609

אמא שלי מציצה מחלון הקומה השניה, וצדה בעין המצלמה את המבקרים על השקדיה.
למשל, צופית ובולבול:

צופית ובולבול ושקדDsc_3579

הפרפר נמפית הסרפד –

נמפית הסירפדDsc_3648

וקרובו, נמפית החורשף

נמפית החורשףP1210711

וגם ירגזי נהנה מהפרחים:

ירגזיP1210734

התמונות צולמו כולן מחלון החדר שהיה החדר שלי, בחיפה
חלקן אני צלמתי, וחלקן אמא שלי צלמה.
לאורך ינואר 2012.
התמונות עדין ב-Flickr, אז אפשר להקליק עליהן על מנת לראותן בגדול – ולהקליק Back על מנת לחזור לרשומה.

IMG_4610

הרשימה מוקדשת באהבה רבה להורי: אני מאחלת לשניכם להמשיך להנות עוד שנים רבות מפריחת השקדיה!

The Japanese Tea Garden in Golden Gate Park, San Francisco

 

 
אם הגענו לסן-פרנסיסקו (והגענו!), יש מקום אחד שממש חובה לבקר בו: גן התה היפני בפארק שער הזהב –
כלומר, The Japanese Tea Garden in Golden Gate Park
 

 
פארק שער הזהב – שלא נמצא ליד גשר שער הזהב, אלא יותר בתוך העיר – הוקם בסביבות שנת 1870, כשתושבי סן פרנסיסקו החליטו שהם צריכים פארק עירוני, ריאה ירוקה וכד`. הוא גדול יותר מה-Central Park של ניו יורק! גדלו 4.12 קמ"ר – ואילו הCentral Park הוא "רק" 3.4 קמ"ר…
 
 
 
 
בשנת 1894 היה יריד גדול בסן פרנסיסקו – California Midwinter International Exposition of 1894 – ובעקבותיו פנה גנן אמריקאי ממוצא יפני, ששמו מקוטו האגיווארה (Makoto Hagiwara) אל האחראים על הפארק, והציע להם להפוך את אחת התצוגות הזמניות – לגן קבוע.
 

 
גן של צמחיה – אבל גם פגודות ושערים בסגנון יפני
 
 
 
 
 
 
ההצעה התקבלה, ובשנת 1895 נפתח הגן. האגיווארה שמש כגנן הראשי ומעצב הנוף עד למותו בשנת 1925.
 

 
בשנת 1949 הוצב בפארק פסל ברונזה של בודהא.
 

 
בשנת 1953 התווספה לגן פינה מיוחדת – גינת זן – Zen Garden – שעצב נגאו סאקוראי (Nagao Sakurai) – גנן ומעצב נוף יפני.
גינת זן נועדה להציג נוף מוקטן – שבילי החצץ מסמלים נהרות וימים, עצי הבונזאי מסמלים עצים גדולים ורחבי נוף, האבנים הקטנות מסמלות גבעות  – וכל הנוףנועד להשרות שלווה ורוגע על המתבונן.
העננצ`יקים נצלו את הספסל שמול גינת הזן למדיטציה קלה…
 

 

 
 
 
אחד המראות היפים של הגן הוא גשר הנזירים הבודהיסטים – או "גשר הירח" – גשר תלול ועגול, ומאד יפה:
 
 

 
בגן פגשתי גם פרפר – שנראה לי כמו נמפית הסרפד שאני מכירה מהארץ. אני לא יודעת אם זהו אכן אותו פרפר: אני מניחה שכן, כי לפי ספר הפרפרים של אייזנשטיין, הפרפר הזה נפוץ בכל חצי הכדור הצפוני, כולל צפון אמריקה.
 

 

 
הגן הזה אחראי גם להפצת עוגיות המזל היפניות (כן, כן! יפניות ולא סיניות!) – Fortune Cookies – בארה"ב (ומשם, לשאר העולם) – לאחר פתיחת בית התה בגן, היו מגישים בו תה ירוק לבאים, ויחד עם התה – נתנו עוגית מזל קטנה. עוגיות המזל היו קיימות ביפן, והאגיווארה ייבא את הרעיון לארה"ב, וביחד עם מאפיה יפנית סמוכה ששמה Benkyodo התאים את טעם העוגיות לחך האמריקאי.
 

 
 
בנוסף לבריכות, ששטים בהן דגי זהב – יש מפלונים קטנים ונחמדים ברחבי הגן.
 

 

 
 אמנם באנו בקיץ ולא באביב, אך עדיין היתה פה ושם פריחה בגן – הנה למשל משהו ממשפחת האירוסיים:
 

 

 

 
כל התמונות צולמו בגן התה היפני, אשר ב-Golden Gate Park בסן פרנסיסקו, 8.8.2009
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 
 

ביקורת ספר: מדריכי טבע בסדרת "טבע ישראלי"

 

אני אפתח בגילוי נאות. נועם קירשנבאום – העורך, היוזם, המפיק והמו"ל של סדרת "טבע ישראלי" – הוא ידיד טוב שלי, ואני מלווה את הסדרה מההתחלה. אפילו שלחתי לו תמונות – כלומר, יש גם כמה איורים שנעשו על פי תמונות שלי. נועם לא בקש ממני לכתוב ביקורת – זו יוזמה שלי.
 
ועכשיו להמלצות. אם אתם מומחים שמחפשים צמחים נדירים, ציפורים אקזוטיות או מרגישים צורך להבדיל בין כל מיני הנברנים או הכחלילים שקיימים בארץ – הסדרה הזו היא ממש לא בשבילכם.
 
מצד שני, אם אתם מטיילים מזדמנים, שמכירים כלנית וסביון ובולבול ושחרור, אבל לא זוכרים איך קוראים לציפור הזאת, נו, עם השחור על הראש –

 



ירגזי מצוי – תל אביב, 18.3.2007 – נמצא ליד הבית, ארכו 14 ס"מ, יציב בארצנו (כלומר, אינו נודד)

 
או לפרפר השחור-כתום שהרגע עף מולכם –


נמפית הסרפד – תל אביב, 18.3.2007 – ניכרת בפסים כתומים על רקע שחור קטיפתי. פרפר נודד בעל מעוף מהיר.
 
או רוצים לדעת מיהו הנברן החמוד שברח מכם בטיול במצדה –
 
 
קוצן זהוב – מצדה, 15.4.2009 – שערות גבו קוצניות וצבען חום-זהוב, אוזניו וכפות רגליו שחורות. פעיל בשעות הקרירות ביום, בצל סלעים. תפוצה: בנגב ובמדבר יהודה
 
 

… ודווקא הייתם רוצים לדעת – הסדרה הזו היא בדיוק בשבילכם.
 
אם אתם רוכבים על אופניים או מטיילים ברגל, ורוצים מדריך שיהיה קל על הגב ונוח לשלוף – הסדרה הזו היא בשבילכם.
 
 
 
סדרת "טבע ישראלי" היא סדרת דפדפות מתקפלות קטנות, שמציגות איורים ומידע על ערכי טבע בולטים בארץ. כל דפדפת מתרכזת בנושא אחד – פרחי בר, עצים ושיחים, חיות בר, ציפורים, זוחלים ודוחיים, פרפרים – ולא, היא לא מכסה את כל המגוון הביולוגי בארץ – אבל היא כן מכסה את הנפוצים והבולטים.
 

 
 
לכל צמח או בעל חיים שמוזכר יש איור, והסבר – פרטים רלוונטיים לעזרה בזיהוי.
ההסבר קצר, ממצה ונועם מקפיד על דיוק. כל דפדפת נעשית בשיתוף עם מומחים מהתחום – הגר לשנר מהאוניברסיטה העברית בתחום הבוטניקה,ד"ר  יוסי לשם מאוניברסיטת ת"א בתחום הציפורים, בעז שחם מהמרכז לזוחלים – בתחום הזוחלים, וד"ר בני שלמון בתחום חיות הבר.
המאיירים הם מאיירי טבע ידועים בתחום – כמו טוביה קורץ  – והאיורים ברורים ונוחים לזיהוי.
 
לטאה זריזה – 16.5.2009, נחל כלח, כרמל – לצדי גופה פס כהה, גחונה ירוק, גרונם של הזכרים המצויים במרכז הארץ כחול-ירקרק. נפוצה גם באיזורים טבעיים וגם בישובים.
 
נועם משתדל להקנות ערך מוסף למדריכים שלו – ובעיני זה מאד מוצא חן.
במדריך הזוחלים, למשל, מופיעות הוראות של התנהגות ועזרה ראשונית בעת הכשת נחש. כשנחש מכיש – בדרך כלל, פשוט מהלחץ – נוטים לשכוח מה לעשות. ההוראות הפשוטות שכתובות  בשפה ברורה – עוזרות להרגע ולשמור על הגיון.
 
עקבה של יחמור פרסי – 13.1.2007, נחל מערה, ליד נס הרים – אורכה 8 ס"מ. הזכר מצמח באביב ובקיץ קרנים גדולות ומסועפות. לנקבה אין קרניים. הנקבות הראשונות שהובאו לגרעין הרביה הגיעו בטיסה הישירה האחרונה מאיראן לישראל.
 
על מדריך חיות הבר מופיע סרגל (בסנטימטרים); וליד כל חיה מופיעה דוגמת טביעת הרגל שלה, וכתוב הגודל. לנו זה עזר מאד לפני כמה שנים, כשטיילנו בנחל מערה ומצאנו עקבת פרסה. לא היינו בטוחים אם זו עקבת צבי או יחמור – אך לאחר שבדקנו במגדיר ומדדנו את אורך הטביעה – ידענו שזהו יחמור.
 
עולש מצוי – 3.4.2009, ליד צומת הגומא – הפרחים הצמודים לגבעול נפתחים בבוקר ונסגרים לקראת הצהרים.
 
מדריך הפרפרים מציג פרפרים בגודלם הטבעי – וזה מאד מקל להבדיל בין מינים קרובים בצבעם ובצורתם.
 
נועם עובד עכשיו על מדריך של צמחי תבלין ומאכל – ואני כבר מחכה לראות איך זה ייראה.
 
 
פתילת המדבר הגדולה -ליד מצדה, 15.4.2009 – הגזע מכוסה קליפה בהירה, דמוית שעם. כל חלקי הצמח מכילים נוזל חלבי רעיל. העלים גדולים מאד, חובקים את הגבעול בבסיסם ומעט בשרניים. הפרי גדול וחלול. הזרעים בעלי קווצות שיער, שמשו בעבר להכנת פתילות למנורת שמן.
 
לסיכום: דפדפות נוחות ויעילות, שמכילות מידע מתומצת ומרוכז, ומקלות על איתור וזיהוי של צמחים ובעלי חיים שאנחנו פוגשים מסביבנו. אני ממליצה בחום.

הקטעים בשחור הם ציטוטים מתוך המדריכים השונים. את תמונות המדריכים קבלתי מנועם, שאר התמונות הן כמובן שלי – צמחים ובעלי חיים שנתקלתי בהם בטיולי, וכולם מופיעים במדריכים השונים. 
כתמיד, מוזמנים להקליק עליהן ולהקיש F11 כל מנת לראותן בגודל מלא.
 
סדרת מדריכי "טבע ישראלי" – 29 שקלים למדריך, יש גם קופסאות שכוללות מקבץ ביחד.
 
נועם מוסר שבשבוע הספר בת"א המדריכים נמכרים במבצע – קונים שניים ומקבלים שניים נוספים חינם.
 
להשיג בחנויות הספרים,חנויות למטיילים ובשמורות הטבע.
עורך ומפיק: נועם קירשנבאום.
הוצאה לאור: "טבע ישראלי"
לפרטים נוספים:
talituly@zahav.net.il
 
אהבתם? הקליקו על maxit !!! תודה!