בעלי חיים ברודוס

אני חוזרת לסוף השבוע הנחמד שבילינו ברודוס, מוטי ואני, ביולי האחרון. רוב הטיול היה טיול עירוני, אך ראינו כמה בעלי חיים. 

להמשיך לקרוא בעלי חיים ברודוס

סנוניתן הוורדניים – Iphiclides podalirius

בחודש יוני עליתי לחרמון, ופגשתי שם – לראשונה בחיי – את זנב-סנונית הוורדניים, הנקרא היום סנוניתן הוורדניים.

עד לא מזמן, שמות פרפרי ארצנו בעברית היו לרוב לפי המשפחה: כל בני משפחת הכחלילים, גם הירוקים, הכתומים והאפורים – נקראו כחליל. כל משפחת הלבנינים, גם הכתומים והצהובים – נקראו לבנין. וכן הלאה. 

זנבות הסנונית הם חלק ממשפחת הצבעוניים. ובארץ ישנם ארבעה זנבות סנונית: שלושה השייכים לסוג הלטיני "Papilio": הצגתי בבלוג את זנב-הסנונית הנאה ואת זנב-סנונית המכבים, חסר לי עדיין זנב-הסנונית המדברי. 

אבל זנב-סנונית הוורדניים הוא מסוג לטיני שונה – בלטינית שמו Iphiclides (לצערי, לא הצלחתי למצוא מה משמעות השם) ולכן, הגופים המוסמכים החליטו לקרוא לו "סנוניתן" – לשמור על הקרבה לזנב הסנונית, ויחד עם זאת להפריד אותם. 

הסנוניתן (קצת קשה לי להתרגל לשם החדש…) הסתובב סביב שרביטי הפריחה של עריר הלבנון – 

אפשר לראות שהסנוניתן לא ניגש לפרחים הפורחים, אלא לאלו שהכותרת שלהם כבר נבלה. העריר עושה מבחן IQ למאביקים שלו – רק החכמים שמבינים שהצוף נמצא בפרחים שכבר נבלו מקבלים גמול. גם על זה כבר כתבתי.

הסנוניתן לא היה היחידי שעבר את מבחן העריר – יחד איתו ראיתי את נמפית החורשף (שהשנה היתה ממש בכל מקום!) וגם כמה מינים של דבורים – דבורי בומבוס, דבורי דבש ומחושיות. את כולם תוכלו לראות בתמונות הבאות. 

הסנוניתן, בעיקרון, הוא פרפר רחב תפוצה – מבריטניה במערב ועד לסין במזרח, מפולין בצפון ועד ישראל בדרום.

אבל עקב שימוש יתר בחומרי הדברה – הזחלים נפגעו ולא הגיעו לבגרות, מה שהפך את הפרפר לנדיר יותר.

הוא נכחד לחלוטין מבריטניה ומכמה מדינות במערב אירופה, ומוגדר כפרפר מוגן ובסכנת הכחדה ברוב מדינות מזרח אירופה וגם ברוסיה. 

גם אצלינו הסנוניתן היה בעבר נפוץ יותר ונפגע מחומרי ריסוס. כיום אפשר למצוא אותו מעט בצפון הגולן ויותר בחרמון. 

שמו העממי באנגלית הוא Scarce Swallowtail, כלומר זנב-סנונית נדיר – כי באמת נדיר מאד למצוא אותו באנגליה.
שם המין בעברית – הוורדניים – הוא על שם הפונדקאי שלו, עצים ממשפחת הוורדניים. הסנוניתן מטיל ביצים על עצי דובדבן, שזיף, אגס, עוזרר ועוד ועוד. 

בתחילת יולי היינו בסופשבוע באי רודוס, ושם פגשנו עוד כמה סנוניתנים –

הראשון, שחלק מהכנף שלו היה חסר – כנראה הצליח להמלט מטורף כלשהו – ריחף על לנטנה בחצר המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס.
השני היה מעט מרוחק ממני – על עץ ברוש באקרופוליס של לינדוס.


ברודוס הם נפוצים יותר מאשר בארץ, ומצויים גם באזורים הנמוכים, הקרובים לחוף. 

וכמובן, אני מתכננת כמה רשומות על האי רודוס בהמשך. 

את התמונות צילמתי בחרמון, בתאריך 3.6.2019
בעיר רודוס בתאריך 4.7.2019, ובאקרופוליס של לינדוס בתאריך 5.7.2019. 

 

הבלוגולדת הששי שלי!

צבעוני צהוב
צבעוני צהוב

בדיוק בתאריך 2.6.2008 פתחתי לעצמי בלוג באתר תפוז. 

נמפית היערה על לטם שעיר
נמפית היערה על לטם שעיר

אחרי תלאות רבות, בדיוק בתאריך 2.6.2013 העברתי את הבלוג דירה מתפוז לWordpress. 

כחליל ניקול על חבושית המטבעות
כחליל ניקול על חבושית המטבעות

אני עדיין חושבת שיש לתפוז יתרונות.
למשל, בוורדפרס, כל הפורמטים של הטקסט הם בתשלום. בעקרון הגופן היחיד שיש לי כמשתמשת חינמית הוא
ברירת המחדל – ואני לא אוהבת אותו. אני עוקפת את המגבלה הזו ע"י שימוש בתגי HTML שיקבעו את הגופן והגודל.
גם הקהילה של תפוז היא יתרון – אם כי היום היתרון הזה מתמסמס והולך. אני רואה יותר ויותר אנשים שנוטשים את הבלוג בתפוז. פורום הבלוגיה שומם יחסית למה שהיה לפני שנתיים, ועוד יותר יחסית למה שהיה לפני 4 שנים.
מצד שני – היתרון העצום של וורדפרס – יציבות המערכת ואמינותה – חשוב לי יותר מאשר היתרונות הטכניים של תפוז.
גם הפרסומות שקופצות לי בתפוז עם כל הקלקה של העכבר – מקלקלות לי את חווית הגלישה. 

צבעוני החרמון על קדד חרמוני
צבעוני החרמון על קדד חרמוני

ולכן היום אני חוגגת בלוגולדת שישי – שהוא גם בלוגולדת ראשון, אז הוא מרגש למדי.
בתקופה האחרונה צלמתי המון פרפרים – לכבוד הבלוגולדת אציג חלק מהם פה. 

נמפית החורשף על לבנה רפואי
נמפית החורשף על לבנה רפואי

בסוף אפריל האחרון, טיילתי ביער אודם. באיזור הג'ובה הגדולה פגשנו עץ לבנה רפואי עמוס פריחה, ורוחש כולו: 

נמפית החורשף על לבנה רפואי
נמפית החורשף על לבנה רפואי

עשרות נמפיות חורשף (פרפר מאד נפוץ, שהופיע בבלוג שלי פעמים רבות) ריחפו סביב העץ, עברו מפרח לפרח ונהנו מהצוף. לא הצלחתי לצלם יותר משלוש יחד – לכן תאלצו להאמין לי, שהמראה של העץ הפורח בלבן, עם כל הפרפרים שבאים וחוזרים ועוצרים ומרחפים – היה נהדר. 

נמפית החורשף על לבנה רפואי
נמפית החורשף על לבנה רפואי

בלוגולדת דורש קצת סטטיסטיקות, נכון?
ובכן, בשנה האחרונה נכנסו לבלוג שלי בוורדפרס כמעט 42,000 פעמים. זה אמנם פחות מאשר בשנה שעברה בתפוז (שם היו 72,000 כניסות בשנה), אך יותר מבשנה הראשונה של הבלוג, בה היו 30,000 כניסות בלבד. 

צבעוני צהוב
צבעוני צהוב

מעניין שהבלוג בתפוז, שכולל את הרשומות מחמש השנים הראשונות, והפניות לרשומות מהשנה האחרונה – עדיין מושך קהל, ונכנסו אליו בערך כפול מאשר לבלוג הזה – 80,000 איש!
מה שאומר שכבר יש שם 480,000 כניסות – אני מתקרבת לחצי מליון. 

לימונית האשחרי - חיזור על מרווה משולשת
לימונית האשחר – זכר מחזר אחרי נקבה על מרווה משולשת

אבל אני לא חושבת על חזרה לתפוז. עם כל התלונות שאני שומעת, כל הבעיות והתקלות הטכניות – טוב לי כאן בפינה שלי, בשקט עם הפרפרים ובלי צרות.
גם הכחליל המקושט הראשון שפגשתי בחיי מעדיף שקט ושלווה – השבוע למדתי שהפונדקאי שלו זה צמח קטן ולא בולט ששמו שלוחית קרחת. 

כחליל מקושט
כחליל מקושט

סטטיסטיקות הסיכום שלי השנה: 

שנה 1 2 3 4 5 6
רשימות 160 169 131 122 106 105
כניסות 30,000 100,000 150,000 100,000 72,000 42,000

אני מפרסמת בממוצע שתי רשומות לשבוע, שזה יפה מאד לדעתי.

כחליל ניקול על אליסון חרמוני
כחליל ניקול על אליסון חרמוני

ומה בנוגע לפרפרים?  צלמתי את נמפית פנדורה מזווית פחות שגרתית – מציץ מאחורי הקוצים של עכובית הגלגל. זהו אחד הפרפרים הגדולים והיפים בחרמון: 

נמפית פנדורה על עכובית הגלגל
נמפית פנדורה על עכובית הגלגל

את כחליל האפון תפסתי בחדר המיטות – 

כחליל האפון - הזדווגות
כחליל האפון – הזדווגות

וגם לכחליל ניקול הצצתי ברגעים האינטימיים. ידידי אהבל ארץ-ישראלי טוען שהתמונות הללו הן התשובה לשאלה "איך עושים פרפרים?

כחליל ניקול בהזדווגות
כחליל ניקול בהזדווגות

נמפית היערה חוזרת לצוף של לטם שעיר בהר מירון, ממש כמו הנמפיות שצלמתי לכבוד הבלוגולדת הראשון שלי – 

נמפית היערה על לטם שעיר
נמפית היערה על לטם שעיר

אני מאחלת לבלוג שלי הצלחה, אני מקווה שאנשים שהגיבו אצלי בתפוז והפסיקו להגיב כאן יחזרו בכל זאת – בכלל, אני אשמח לראות תגובות, אפילו סתם "איזה יופי" לא מחייב. 

צבעוני החרמון על קדד מפורץ
צבעוני החרמון על קדד מפורץ

כי מבחינת מנויים, מצבי אמור להיות מצוין. בתפוז יש לי 150 מנויים – ואילו כאן רשומים 245!  אז מנויי היקרים, בואו לשמוח איתי! 

לימונית האשחרי - 2 נקבות על דרבנית התבור
לימונית האשחר – 2 נקבות על דרבנית התבור

את התמונות צלמתי –
ברמת הגולן, 26.4.2014
בכרמל, 16.5.2014
במירון, 17.5.2014
ובחרמון, 27.5.2014

כחליל ניקול על קדד חרמוני
כחליל ניקול על קדד חרמוני

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ואגב, בתחילת ימי הבלוג כתבתי שהייתי רוצה לצלם את נמפית היערה. זה התגשם תוך פחות משנה. אז עכשיו אני רוצה לצלם את נמפית הקטלב ואת סטירית הטבעת… 

נמפית החורשף על לבנה רפואי
נמפית החורשף על לבנה רפואי

רפרף משורטט – Hyles livornica

IMG_6229

אני חוזרת אל הטיולים מסוף אפריל, בהם טיילתי ברמת הגולן. 

IMG_6267 

אחד הפרחים הנפלאים ביותר שצובעים כרגע את מורדות התלים הגעשיים בגולן בסגול הוא בקיה דקת-עלים. אני מתכננת להקדיש גם לה רשימה, לכשאתפנה לכך.
הבקיה עמוסת הפרחים היא נהדרת, ומושכת דבורים ופרפרים רבים שאוהבים את הצוף שלה. למשל – הנה נמפית החורשף

IMG_5383

ברכס בשנית פגשנו שיח נהדר של בקיה דקת עלים, וסביבו הסתובב סחור סחור היצור המדהים והיפהפה הזה: רפרף משורטט. 

IMG_5398

כבר הצגתי בבלוג את קרוב משפחתו, רפרף הדבקה. אני חושבת שהמשורטט אפילו יפה יותר. 

IMG_5399

אזכיר שוב את ההבדל בין פרפר לרפרף: הפרפר, כאשר הוא בא לשתות צוף מהפרח – מתיישב עליו בנוחות ואז שולף את החדק שלו.
הרפרף, לעומתו – כמו הקוליברי (יונקי הדבש האמריקאים) – מרחף מול הפרח, שולף את החדק ושותה באוויר: 

IMG_5404

הרפרף ריחף מצד לצד סביב שיחי הבקיה, ואנחנו מאד נהנינו ממנו. הוא מרפרף בכנפיו עשרות פעמים בשניה, ולכן הכנפיים נראות תמיד מטושטשות בצילומים שלי.

IMG_5409

ברשימת הזחלים, הראיתי תמונה שצלם ידידי איתי – איתי צלם את הזחל של הרפרף המשורטט בנגב. על מנת להשלים את הרשימה הזו, אני מציגה את הזחל כאן שוב, לצד תמונות הבוגר. 

רפרף משורטט איתי נ

בחודש שעבר, איתי היה בטיול נוסף בנגב –  שם צלם עוד זחל של רפרף משורטט: שימו לב שהזחל הזה כהה הרבה יותר מהקודם. הזחלים משנים את צבעיהם במשך הזמן, עד שהם מתגלמים. הזחל בתמונה הבאה בוגר יותר מהזחל בתמונה הקודמת. 

Itai_N_negev_2014

הרפרף נשאר כגולם לפחות ארבעה שבועות, ולפעמים ממשיך כגולם אפילו חודשיים. לאחר מכן – מושלם הגלגול שלו, והרפרף הבוגר יוצא מהגולם. 

IMG_5423

הרפרף שפגשתי בגולן המשיך להסתובב זמן רב ליד הבקיה, לבחור פרחים – ובינתיים אני יכולה לספר לכם שהרפרף הזה נפוץ בכל אפריקה, ברוב אירופה ובאיזורים הדרומיים של אסיה, כולל הודו. 

IMG_5419

שמו הלטיני – רפרף ליבורנו – הוא על שם העיר ליבורנו באיטליה; וזאת כי הוא הוגדר לראשונה בשנת 1780, ע"י חוקר חרקים גרמני בשם אספר – בעיר ליבורנו. 

IMG_5421

את התמונות של הרפרף הבוגר ושל הבקיה צלמתי ברכס בשנית ברמת הגולן,  בתאריך 22.4.2014.
את תמונות הזחלים צלם איתי נחשון  בנגב – ושוב, תודה על הרשות להשתמש בתמונות!

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_5406

לצערי, המעורבות שלי בבלוגים בכלל – ובבלוג שלי בפרט – יורדת מעט, מסיבות אישיות. אני לא סוגרת, אבל בהחלט מאטה את הקצב. אני משתדלת גם לקרוא ולהגיב אצל כל ידידי, אבל זה ייקח לי זמן.

 

פרפרים מכל מיני צבעים, ירדו אלי ביום אביב נעים

IMG_3423נמפית החורשף, רמות מנשה 5.4.14

מזמן לא היתה לי רשימה של פרפרים, והצטברו אצלי כמה וכמה פרפרים נחמדים שצלמתי לאחרונה. ותצפית מיוחדת שרציתי לחלוק איתכם. 

IMG_3231

הראשון הוא כחליל החומעה – פרפר קטן ממשפחת הכחלילים, שהוא דווקא כתום. פגשתי אותו בכפר סבא. 

IMG_3228

בתחילת אפריל היה אירוע מרגש של נדידת נמפית החורשף בארץ. אפילו בעיתונות כתבו על זה. אני צלמתי נמפית אחת מתוך הנודדות, שעצרה לנוח לרגע על חרצית – 

IMG_3254

ברמת הנדיב פגשתי את נמפית הבוצין – אחת הנמפיות הכתומות, שהן מאד דומות וממש קשה לי להבדיל בינהן. 

IMG_3356

הצד התחתון של הנמפית הזו – 

IMG_3357

ברמות מנשה פגשתי את כחליל האזוב – 

IMG_3393

ובטיול משפחתי לתל גזר ריחפו מסביבנו המוני פרפרים! עשרות ומאות! 

IMG_4606

ראינו הרבה מאד סטירית משוישת – כמו כאן למעלה, על נפית כפופה ולמטה על דרדר קרומי 

IMG_4574

גם לבנין הצנון נהנה מהנפית הכפופה הרבה בתל גזר – 

IMG_4596

אבל הסיבה האמיתית לרשימת הפרפרים היא זנב סנונית נאה, פרפר יפהפה ומיוחד 

IMG_4443

אבל סתם לצלם זנב סנונית כל אחד יכול… יש לי רשימה מלאה בתמונות שלו.  הפעם הצלחתי לצלם נקבת זנב סנונית מטילה ביצים על צמח שומר פשוט: 

IMG_4447

הנה הביצה שהיא הטילה – 

IMG_4456

ועוד אני מנסה לצלם את הביצה, הפרפרית עשתה סיבוב, חזרה, והטילה שוב: 

IMG_4451

יש כאן שתי ביצים שלה:
ואם אתם רוצים לקרוא עוד על פרפרי זנב הסנונית, יש רשימה נהדרת בבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול" של עמיר וויינשטיין.

IMG_4616

בערב חג שני יצאנו, מוטי ואני, לגיחה זוגית בשמורת בני ציון. ניסיתי לצלם שם את לבנין הרכפה – אך גם הוא ברח ממני כל הזמן… בסופו של דבר הצלחתי לצלם תמונה אחת, ובבית גיליתי ש…תפסתי עוד נקבה מטילה!
אז הנה, לבנינת הרכפה מטילה ביצה:

IMG_4906

ברמת הגולן, בשדה מלא שעורת התבור מצאתי את הפרפר הקטן והמקסים הזה – הספרית השעורה 

IMG_5331

וברכס בשנית ברמת הגולן מצאתי חיזור של כחלילים: הנה זוג אחד, אני לא בטוחה איזה כחליל זה ואעדכן את הרשימה כשאדע –
הנה העדכון הגיע: אילו כחלילי חומעה, הם מעט מרוטים ולכן לא זיהיתי אותם. תודה לאלכס עוז מאגודת חובבי הפרפרים על הזיהוי!

IMG_5508

והשניים הללו הם זוג כחליל החומעה – 

IMG_5541

את התמונות צלמתי –
בכפר סבא, 2.4.2014
ברמות מנשה, 5.4.2014
בתל גזר, 17.4.2014
וברמת הגולן, 22.4.2014

IMG_4593

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_4594

אגדת האחים לטם

a00

את התמונה מעל צלמתי בכרמל ביום שני השבוע, ואני מאד מרוצה ממנה – נמפית החורשף על לטם שעיר, מוקף לטם מרווני.
השבוע מתרחשת נדידת להקות עצומות של נמפית החורשף בארץ – בכל מישור החוף יש דיווחים על תצפיות. בכפר סבא ראיתי מאות פרפרים חולפים.
אתם מוזמנים לקרוא על זה בכתבה בYnet. 

s05

כמו שהבטחתי בסוף הרשימה הקודמת, היום אני אספר את אגדת האחים לטם.  

m01

היׂה היו שני אחים, שגרו יחד – האחים למשפחת לטם. 

IMG_1347

האח הבכור היה הדייקן והמסודר בין השניים. תמיד הגיע לכל מקום בזמן, תמיד היה מאורגן ומסודר. תמיד מתכנן ומכין עצמו לכל אירוע. 

m02

האח הצעיר היה בלגניסט – מאחר לכל מקום, לא מאורגן, לא יודע מה הוא אמור לעשות, או לחילופין – עושה מה שבראש שלו באותו רגע בדיוק. 

s01

גם בבית שלהם הסדר היה דומה – 

חדרו של האח הצעיר היה מבולגן, מלוכלך. הוא לא זכר לכבס את בגדיו (או אפילו לאסוף אותם לכביסה) – בקיצור, החדר נראה כמו חדר של תיכוניסט ממוצע. 

s03

 חדרו של האח הבוגר היה, כמובן, מופת שכל רס"ר משמעת היה מאושר ממנו. כל חפץ מונח במקומו, בגדים מקופלים בארון, ואין אף טיפת אבק. 

m04

יום אחד שר היער הזמין את כל תושבי היער לארוחת ערב ולנשף גדול. גם האחים, כמובן, קבלו הזמנות. בהזמנה נאמר שהאירוע דורש לבוש רשמי, ושהוא יתחיל בשעה 8 בערב בדיוק, נא לדייק! 

IMG_3061

האח הבוגר עדכן מיד את התאריך בלוח השנה שלו, תכנן שבוע מראש מה ללבוש, דאג לכבס ולגהץ את חולצתו הלבנה הטובה ביותר – בקיצור, דאג לכל מראש.
האח הצעיר הניח את ההזמנה איפשהו, ושכח ממנה. 

m03

בערב לפני האירוע, הצעיר יצא לבילויים וחזר מאד מאוחר. ביום האירוע, בבוקר, האח המבוגר העיר את הצעיר לפני שיצא לעיסוקיו – והזכיר לו: "היום הוא יום הנשף אצל שר היער! אל תשכח להתכונן!" 

הצעיר התהפך במיטה ופיהק – "בסדר, בסדר – זה רק בערב, יש עוד המון זמן… תן לי לישון, חגגתי עד 4 לפנות בוקר…" 

s04

בשעות אחר הצהרים, חזר האח הבכור מעמל יומו, והתחיל להתארגן לאירוע – הוא גהץ את החולצה שוב (ליתר ביטחון), צחצח נעלים, התרחץ (גם מאחורי האוזניים!), התגלח, החליט בכל זאת להחליף עניבה – עד שהכל היה מושלם.

האח הצעיר עדיין היה במיטה. או שהוא קם ושיחק ב-X-Box שלו. או משהו כזה.

האח הבכור הזכיר לצעיר שהערב האירוע, וכבר אחרי 5, וגם יש פקקים, ו… ו…
"בסדר, בסדר" – אמר הצעיר. "אני כבר מתחיל להתארגן." 

m02

בשעה 7 הבכור כבר היה מוכן ומאורגן. "אתה זוכר ששר היער בפרוש כתב "נא לדייק", נכון?"
"כן, כן", ענה הצעיר – "אני תכף מתארגן ויוצא".
מעט אחר כך הבכור יצא לדרכו. לפני שיצא הוא שוב הזכיר לצעיר – "אל תשכח! בשעה 8 מתחיל הנשף!"
"כן, כן", ענה הצעיר – "אני יודע" (ולעצמו מלמל – יוווו, איזה נודניק!) 

IMG_3060

בשבע וארבעים פתאום הצעיר שם לב לשעה… "יו!!! כמה מאוחר! ואני חייב להתארגן!"
הוא רץ לארון, אבל לא היתה שם אף חולצה נקיה… הוא תפס את החולצה הראשונה שמצא – "אוי, היא נורא מקומטת!" – אבל לא היה משהו אחר בסביבה, אז הוא לבש אותה. להתגלח? להסתרק? עזוב, אין זמן. הוא רץ לאירוע.

s06

כשהאח הצעיר הגיע לאירוע, הוא פתח את הדלת ונעמד בכניסה, מתנשף… והסתכל –

כל תושבי היער ישבו במקומותיהם, לבושים במחלצות, נהנים, אוכלים ומדברים – אבל אז כולם הסבו ראשיהם אליו, והוא קלט שהוא עומד בבגדים מקומטים ומלוכלכים, לא מגולח ולא מסורק – וכולם מסתכלים עליו…

האח הצעיר הסמיק עד שורשי שערותיו…

m05

ומאז אנו מבדילים בין האחים לבית לטם:

הלטם המרווני, האח הבכור, פורח מעט מוקדם יותר (מתחיל בד"כ שבוע-שבועיים לפני השעיר), עלי הכותרת של הפרח חלקים, לבנים ונקיים כמו החולצה המגוהצת שלו, והפירות חלקים כמו לחייו לאחר הגילוח.

הלטם השעיר, האח הצעיר, מתחיל לפרוח מעט אחרי המרווני, ועלי הכותרת שלו ורודים (כי הוא הסמיק) ומקומטים (כי הוא לא גיהץ את החולצה). הפירות שלו שעירים – כי הוא לא התגלח.

IMG_0071

את התמונות צלמתי בתאריכים –
16.3.2014 – מעל עמק האלה, וגם
23.3.2013, 22.3.2014, 31.3.2014 בכרמל.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

s02

פרפרים ברמת הנדיב

לפני שנה, סיפרתי לכם על גינת הפרפרים המקסימה ברמת הנדיב – ממש ליד גני הברון. אז פגשתי שם את רפרף הדבקה.

השבוע חזרתי אל רמת הנדיב, גם לגינת הפרפרים וגם לסיור בשטח. גינת הפרפרים פתוחה בשעות בהן האיזור כולו פתוח, ובחינם – ועכשיו, חודש מאי, הוא חודש השיא מבחינת הפרפרים,
ולכן כדאי מאד לבקר בגינת הפרפרים!

בנוסף, אפשר לקנות במרכז המבקרים ספר מקסים – "פרפרים ברמת הנדיב" שכתבה ד"ר רחלי שוורץ-צחור, האקולוגית של רמת הנדיב, ואייר טוביה קורץ – שהוא המאייר המוביל בארץ בכל הקשור לציורי טבע.
אני אציג בפניכם חלק מהפרפרים שראיתי (את החלק שהצלחתי לצלם…) – עם הערות מתוך הספר.

אני פותחת בסטירית משויישת.
סטירית המשויישת הוא פרפר יוצא דופן במשפחת הסטיריתיים – רוב הסטיריות הן בגווני חום-כתום-אפור, ואילו זו בוהקת לה בלבן.
בספר כתוב שהסטיריות אוהבות להתקבץ על פרחי ברקן סורי – כמו בתמונה הזו:

הצבעים שלו – שילוב של לבן ושחור – הם צבעי אזהרה. בתחילה חשבו שהסטירית מתחפשת ללבנין, כי מיני הלבנין הם רעילים.
אך לאחרונה מצאו כי הזחלים ניזונים מצמחים ממשפחת הדגניים, הנגועים בפטריה. הפטריה רעילה לציפורים וחרקים רבים, אבל הסטיריות פיתחו עמידות נגד הרעל.
כלומר, הפרפר הזה רעיל לטורפים, ולא סתם הוא מתהדר בצבעי אזהרה.
כאן הסטירית מתעופפת לאחר ביקור בגדילן מצוי – קרוב של הברקן –

את הפרפרית הבאה פגשנו ממש בכניסה לגני הברון, שותה צוף מפרחי דייטס דו-גוני (Dietes bicolor) – זוהי לימונית האשחר.

הלימונית קבלה את שמה מהזכר – שצבעו הוא צהוב-לימוני עז ומרשים. ראינו אותו מרחף בשטח, אבל הוא היה זריז וחסר סבלנות – לכן לא הצלחתי לצלם אותו.
הגברת, לעומתו, צבעיה מעודנים יותר, ירקרקים. היא היתה עסוקה בפרחי הדייטס, ואפשרה לי לצלם.

בספר הפרפרים, כתוב שפרפרי הלימונית הם אילו שאחראים לשם "Butterfly" – הלימונית נקראת באנגלית "Butter-Fly" – כלומר, מעופף החמאה, בגלל הצבע הצהוב. וממנה נגזר השם לכל הפרפרים באשר הם!
מהלימונית אני עוברת אל קרוב משפחתה הנפוץ מאד: לבנין הכרוב.

לבנין הכרוב הוא אחד הפרפרים הנפוצים ביותר בארצינו, הוא בולט בצבעו הלבן. לבן? לבן עבורינו. בעצם, נקבת הלבנין היא בעלת צבע אולטרה-סגול,
אותו אנחנו לא רואים, אבל הלבנינים כן.

לבנין הכרוב הסתגל לחיים ליד האדם. הזחלים אוכלים את צמחי המצליבים, כמו כרוב, כרובית, צנון ועוד.
אבל הוא אוהב גם את העלים של כובע-הנזיר, וכבר ראיתי איך 3-4 זחלים של לבנין הכרוב מחסלים ערוגה שלמה של עלי כובע הנזיר…  

מלבנין הכרוב אני עוברת אל לבנין הרכפה – זהו פרפר נודד! באביב ובתחילת הקיץ נודדות להקות קטנות של לבנינים מצפון אפריקה לאירופה.
אצלינו אפשר לפגוש אותו כל השנה. הוא קרוי על שם הרכפה הלבנה, עליה מטילה הנקבה את הביצים. כאן הוא מנצל צמח צוף מעולה (אך מין פולש אגרסיבי) – לנטנה ססגונית.

והנה הגעתי אל הפרפר הנפוץ ביותר ברחבי תבל: ה-Painted Lady – נמפית החורשף.
כאן היא נהנית מלנטנה ססגונית (אחת עם פרחים אדומים, ולא סגולים כמו בתמונה הקודמת)

הנמפיות נפוצות כל כך, כי הזחלים שלהן מסתגלים לצמחים רבים ממשפחות שונות. המשפחה העיקרית החביבה עליהם היא משפחת המורכבים – במיוחד צמח החורשף (על שמו נקרא המין).
מחקר שנערך לאחרונה ברמת הנדיב גילה שזחלי הנמפית אוהבים גם את הקנרס הסורי ואת חוחן הקנרס, שני קוצים גדולים ומרשימים ממשפחת המורכבים.

 הנמפית אינה רעילה, ולפי הכתוב בספר – היא חביבה מאד על טורפים. ובאמת, כשהייתי בחוף הכרמל לראות את הדרדר הנמוך – פגשתי גמל שלמה משובץ טורף את נמפית החורשף.

ועכשיו אני עוברת לפרפר הגדול והמרהיב ביותר שפגשנו – זנב-סנונית נאה. זהו פרפר תזזיתי, הוא לא נח לרגע. אפילו כשהוא עצר ללגום צוף מהחד-אבקן, הוא המשיך לרפרף בכנפיו –

זנב-הסנונית קרוי כך על שום קצות כנפיו המאורכות, המזכירות את זנבה של הציפור סנונית.
זחליו של זנב-הסנונית ניזונים מצמחים ממשפחת הפיגמיים – פיגם מצוי, ולפעמים גם הדרים שונים; וגם על צמחי שומר פשוט.
תראו איך הוא מנסה לברוח לי מהתמונה:

המשכתי להסתובב בגינת הפרפרים, ומצאתי טורף נוסף אורב להם: זיקית מובהקת, מתחבאת לה בין ענפיו של דרדר מכסיף (שלא פרח עדיין)

התמונות צולמו ברמת הנדיב – בעיקר בגינת הפרפרים, אבל גם בשטח הפתוח וגם בכניסה לגנים; בתאריך 6.5.2012
תמונת גמל-השלמה הטורף את הנמפית צולמה בחוף הכרמל, 30.4.2012

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
אני מסיימת עם סטירית על פוטנדריה – צמח מים יפה הפורח בבריכה בכניסה לגנים,
וממליצה לכולכם ללכת לבקר ברמת הנדיב – בגנים המסודרים, בגינת הפרפרים (שנמצאת בקצה המתחם המסודר) וכמובן, בשטח!

 ותודה לד"ר רחלי שוורץ-צחור, שמקדישה לנו מזמנה בכל ביקור שלנו!

רחלי ביקשה ממני להוסיף הזמנה לאירוע פרפרים ברמת הנדיב, אני מוסיפה בשמחה: 


 

דרדר נמוך – Centaurea pumilio

כבר כתבתי פעם שאפילו לים אני יורדת בשביל למצוא פרחים…

היום אני מציגה בפניכם את אחד הצמחים הנדירים בארצנו. הוא פורח אך ורק בחוף הכרמל – בין חיפה לעתלית, בערך.

  

בעולם הוא גדל גם בחופי מצריים ולוב – אבל שם, כמובן, מצב שמירת הטבע הוא לא מזהיר (מי מסתכל על שמירת טבע, כשמצב שמירת חיי אדם שם הוא בזבל?) – ולכן, אם אנחנו לא נשמור על המין הזה – הוא צפוי להכחד.
ישנו מין קרוב הגדל בחופי טורקיה, כרתים וקפריסין. פגשתי אותו פעם אחת, בעיר Side (סידֶה) בטורקיה.

   

שילוב הדרדרים והים נפלא בעיני, ולא הפסקתי לצלם… כתוצאה מזה אני יושבת כבר יומיים ומנסה להחליט מהן הזויות היפות יותר, ומהן התמונות המוצלחות יותר – מתוך המאתיים (בערך) שצלמתי!

גביע הפרח מקסים גם הוא – הגלדים הללו יפהפיים בעיני. הניצנים נראים כמו ביצים חביבות… רק שהם קוצניים  

הדרדר הזה פורח בשלל גוונים בין לבן לורוד – קבצתי פה כמה בגוונים שונים, כדי שאפשר יהיה להעריך את הרבגוניות:

מאד שמחתי לראות שהחוף היה מלא במאות דרדרים פורחים!
הכרמל ברקע, הים מאחורי והחוף מלא פרחים!

רגע, הים מאחורי? למה מאחורי? הפרחים, בין חלוקי האבן, עם הים – כל כך נפלאים!

  

אני ממליצה לכולם לצאת להליכות בחוף הים! נר הלילה פורח, העדעד הכחול פורח, ויש עוד הרבה מציאות!

גם חרקים חשבו כמוני. דבורים אספו צוף ואבקה מהדרדרים,

נמפית החורשף התיישבה על הפרט הגדול ביותר שראינו בשטח – כדור דרדרים ענקי ופורח!

ואפילו רפרף הדבקה לא נח, אלא רפרף מסביב לפרחים בהתרגשות.

 התמונות צולמו בחוף חיפה, בתאריך 30.4.2012

מוזמנים כתמיד להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! 

 

 

השקדיה הפרטית שלנו: סיפור לט"ו בשבט

מחר נחגוג את ט"ו בשבט, ולכבוד החג – אני חוזרת אל השקדיה – או בשמה הרשמי, השקד המצוי.

IMG_4610a

כבר כתבתי לפני שלוש שנים על השקד כמה וכמה דברים. היום אני רוצה לספר על עץ שקד אחד מיוחד.

IMG_4611

הסיפור שלי מתחיל בינואר 1941. סבי וסבתי  גרו בשכירות, בבית באחת השכונות החדשות (חדשות באותה תקופה) בחיפה. לא מזמן נולד בנם: אבי.
אם-סבתי באה לבקר אותם: לבקר את הנכד החדש שלה.

IMG_4617

עוד הם יושבים במרפסת (מנהג שהיה אז נפוץ למדי, והיום הולך ונעלם…) – ואם סבתי ראתה שמול הבית ישנו מגרש ריק, ובמרכזו פורחת שקדיה. השקדיה היתה בשיא תפארתה – לבנה ויפהפיה.

IMG_4618

אם סבתי התגוררה באותו שלב בתל-אביב. אך היא חשבה על יציאה לגמלאות, ורצתה לעבור לגור קרוב יותר לבנותיה. העץ במגרש מצא חן בעיניה כל כך – אז היא קנתה את המגרש.

IMG_4616

סבי, שהיה אדריכל, תכנן עבורה בית עם מרפסת גדולה. מרפסת שתפנה אל עץ השקדיה. הבניה התעכבה מספר שנים – בשל מלחמת העולם השניה, ומלחמת השחרור אחריה – אבל בשנת 1950 אם-סבתי עברה לגור בביתה החדש.
היא נהנתה מאד מהשקדיה.

IMG_4607

לאחר מותה, סבי וסבתי עברו לגור בבית עם אבי, שהיה נער.
כשאבי ואמי התחתנו – סבי תכנן ובנה קומה שניה לבית: זה הבית בו נולדתי ובו ביליתי את ילדותי.
זה הבית בו גרים הורי גם היום.

IMG_4608

וזהו עץ השקדיה עליו טיפסתי כל ילדותי, ובין ענפיו חלמתי חלומות…
וכמו שאתם רואים בתמונות, העץ הזה ממשיך לפרוח עד היום!

 IMG_4609

אמא שלי מציצה מחלון הקומה השניה, וצדה בעין המצלמה את המבקרים על השקדיה.
למשל, צופית ובולבול:

צופית ובולבול ושקדDsc_3579

הפרפר נמפית הסרפד –

נמפית הסירפדDsc_3648

וקרובו, נמפית החורשף

נמפית החורשףP1210711

וגם ירגזי נהנה מהפרחים:

ירגזיP1210734

התמונות צולמו כולן מחלון החדר שהיה החדר שלי, בחיפה
חלקן אני צלמתי, וחלקן אמא שלי צלמה.
לאורך ינואר 2012.
התמונות עדין ב-Flickr, אז אפשר להקליק עליהן על מנת לראותן בגדול – ולהקליק Back על מנת לחזור לרשומה.

IMG_4610

הרשימה מוקדשת באהבה רבה להורי: אני מאחלת לשניכם להמשיך להנות עוד שנים רבות מפריחת השקדיה!

עדעד כחול – Limonium sinuatum

אני קופצת בחזרה אל פרחי העונה במישור החוף – פרח בולט ונפוץ לאורך החוף: עדעד כחול.
אני אחזור בשבוע הבא אל פרחי החרמון המדהימים, יש לי לפחות שתי רשימות על פרחים מדהימים בקנה.

ועכשיו חידה: מה צבע הפרח של העדעד הכחול?

מי שענה "כחול" – טעה! צבע הפרחים הוא לבן!

לפרחי העדעד הלבנים יש גביע כחול – בולט וצבעוני, שנשאר גם לאחר תום הפריחה.בזכות הגביע הזה קוראים לעדעד "כחול".

כאילו הם "פורחים לעד"… מכאן בא השם "עדעד".

 

כבר סיפרתי פה על שניים ממיני העדעד שפורחים בחוף – עדעד רותמי ועדעד הביצות, שפורחים בורוד בקיץ.

גם העדעד הכחול פורח בחוף,  הוא מתחיל לפרוח כבר במרץ, ומסיים בקיץ.

גם העדעד הוא צמח צוף טוב לפרפרים שמגיעים אליו. כאן, למשל, אפשר לראות את לבנין התלתן (פרפר תזזיתי למדי…) עוצר לרגע ללגימת צוף עדעד:

בגינת הפרפרים ברמת הנדיב שתלו במיוחד את העדעד – ושם מצאתי את נמפית החורשף נהנית ממנו –

 העדעד הכחול תורבת, ואפשר לקנות אותו במשתלות ולשתול בגינה בבית. הוא מוסיף צבע למשך תקופה ארוכה בגינה, והוא מקסים.

   

העדעד הוא פרח מוגן בחוק, ואסור לקטוף אותו – גם במקומות שאינם שמורת טבע.  הוא נפגע קשות מקטיף בעבר, אבל התאושש והיום אפשר למצוא עדעדים לאורך כל חוף הים התיכון.

התמונות צולמו
ברמת הנדיב, 24.5.2011
בחוף השרון, ובגן לאומי אפולוניה 28.5.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

  

טיול בלוגרים לנחל כלח, 14.5.2011

אני רוצה להתחיל בתודות….

 תודה לעופר, שבא לביקור בארץ ונתן לי מוטיבציה לזמן את כולם לטיול
 תודה למזג האויר, ששיתף איתנו פעולה באופן מושלם
 תודה לאמא שלי, שלקחה על עצמה את ההדרכה בכלל בלי להניד עפעף
 תודה לשושן הצחור שפרח במקום הקבוע שלו

 ותודה גדולה ומיוחדת  לכל אחד ואחד מ-45 משתתפי הטיול – כן! ארבעים וחמישה אנשים הגיעו!

 ואם לחזור לרגע לאחור… התחזית היתה נגדנו,  ובשעה 6 בבוקר התעוררתי מסופת רעמים – שהפכה לגשם קל. התארגנו ויצאנו, מצוידים בסווצ'רטים, בגדים להחלפה ומטריות.
לאורך הדרך ירד גשם שהשתנה מגשם קל ונעים, למבול עז. כבר חיכיתי לטלפונים מכולם, שיספרו לי שהם מבטלים. כבר כמעט התחלתי לדאוג…
אבל הגענו לכרמל, ושם היה קריר – השולחנות והסביבה היו לחים עוד מגשם שירד שם קודם לכן, אבל השמים היו בהירים.

חיכינו לכל המוזמנים, ויצאנו לדרך.
המסלול עובר בדרך שהיתה, לפני קום המדינה, הדרך היחידה שקישרה את קיבוץ בית אורן לעיר חיפה.
פגשנו שלל פרחים, למשל:

פשתת המכבד שצלמתי היא אחת מארבעה מיני פשתה שפגשנו: פשתה שעירה (בורוד), פשתה מצויה, פשתה אשונה ופשתת המכבד – בצהוב.

פגשנו שני מיני מורכבים כחולים ודומים: פרחיו של העולש (משמאל) יושבים בחיק הגבעול, בעוד פרחיה של החסה (מימין) – ניצבים על גביעים שנראים כמו פמוטים מעוצבים:

שלושה מינים של שפתניים שבלטו – אשבל מופסק, שנקרא כך כי כל הגבעולים גדלים עד גובה אחיד, ונפסקים בבת אחת, אשבל ארץ-ישראלי שאוהב סדקי סלע, וגעדה מפושקת בורוד עז:

פגשנו גם חרקים שונים – כמו טריכודית הפסים: חיפושית גדולה שדגמנה עבורנו

מבין כל הפרפרים שריחפו סביבנו, קלטתי שניים במצלמה: נמפית החורשף וסטירית פקוחה.

עינבלית סיפרה לנו על פירות הדודא הרפואי, ומה קורה כשמדריכת טיולים מנסה לתת לשופט מכובד להריח פרי דודא רפואי…
אם אתם רוצים עוד כמה סיפורים על הדודא, כתבתי עליו פה.

ואז הגענו אל גולת הכותרת: השושן הצחור. פרח יפהפה ומרשים, עם ריח נפלא!
כל מי שיכול לטפס, טיפס אל השושן חובב המצוקים, ומי שלא – נהנה מיופיו מרחוק.

המשכנו עוד קצת, כדי לראות פרח נדיר וחביב מאד – פעמונית דמשקאית

ישבנו לשמוע את האגדה על הלטם המרווני והלטם השעיר

וחזרנו לחניון, לאכול ארוחת צהרים מצוינת!


את התמונות צלמתי בטיול לנחל כלח, 14.5.2011
כתבתי על כל תמונה מה מצולם בה
וכתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

ושוב תודה לכולם! נהניתי מאד, שמחתי להכיר את מי שלא הכרתי, ולהעמיק  את ההכרות עם מי שכן!

רשימות נוספות על הטיול:  (אני אשתדל להוסיף את כל מי שיכתוב. מוזמנים לשלוח לי מסר אם פספסתי מישהו!)

 בבלוג של טל1954 (השוקולדים היו מ-ע-ו-ל-י-ם!)  

 בבלוג של y י ר י ת

 בבלוג של סבא של דנדן

 בבלוג של  ענבלית

 בבלוג של הקלפטה הפולניה

 בבלוג של Trips and tips

 בבלוג של Anguly

 בבלוג של Motior

 בבלוג של shi1957

  בבלוג של טליונת1

 בבלוג של עופר D


פרפר ופרח

היום אני חוזרת אל שניים שכיכבו אצלי בעבר, אם כי לא יחד –
 
כבר ציינתי בעבר, שהשנה אני פוגשת את נמפית החורשף בכל מקום. זהו אחד הפרפרים הנפוצים בעולם.
אתמול פגשתי אותה בחורשה אומללה בין כפר סבא לצופית.
בעבר, פרחו בחורשה הזו צבעונים, תורמוסים, מצילות, שום תל-אביב ועוד הרבה מינים. היום יש שם בעיקר סימני גלגלים (קוליסים) וחמציצים.
 
אבל אם מסתכלים היטב, אפשר עוד למצוא בין העשבים –
 

 
פרטים בודדים של שום תל-אביב.
ואני לא היחידה שחיפשה אותם:
 

 
פרפר נמפית החורשף החליט שהשומים הללו הם ב-ד-י-ו-ק מה שהוא צריך לארוחת הצהרים.
 
עכשיו די מתבקש לצטט את חיים נחמן ביאליק:
 

הַפַּרְפַּר לַפֶּרַח

שָׁלוֹם לְךָ, פֶּרַח

וּבְרָכָה בְּלִי דָי,

שָׁלוֹם וּבְרָכָה,

מֵהַר וּמַגָּיְא!

 

אֶשְׁתֶּה מִכּוֹסְךָ

רַק אֵגֶל טַל חָי

וְעַפְתִּי כְּרֶגַע

לָהָר וְלַגָּיְא.

 

עֶרֶב אָשׁוּבָה

וּבְפִי לְךָ שָׁי:

בִּרְכַּת הֶהָרִים

וּבִרְכַּת הַגָּיְא.

 
מה, לא חשבתם על השיר הזה?
 

 
הנה התשובה –

 

הַפֶּרַח לַפַּרְפַּר

פַּרְפַּר, פַּרְפַּר,

פֶּרַח חָי,

רֶד-נָא מַהֵר,

שֵׁב עָלַי.  

 

רֶד-נָא מַהֵר,

מְצֵה וּמְצֵה, 

וּמִכּוֹסִי

טַל שְׁתֵה.

 

תְּפֹר מִצְּבָעַי

לְךָ מְעִיל,

כְּתֹנֶת פַּסִּים,

כַּנְפֵי גִיל.

 

 שְׁנֵינוּ פְּרָחִים –

אָח וָאָח,

פִּרְחָךְ לִי

וּפִרְחִי לָךְ.

 
הנמפית הזו הסתובבה סביב שלושה שומים שפרחו יחד, ומיד צלמתי אותה. כשחזרתי, אחרי סיבוב – היא עדיין היתה שם, עם אותם שומים.
 
אז נאלצתי לצלם עוד…
 

 
אני אזכיר שוב ששום תל-אביב הוא אחד המינים המיוחדים למישור החוף, פרח יפהפה ומיוחד – שבתל-אביב אפשר למצוא אותו רק בגנים בוטניים…
 

 
השם העממי האנגלי של נמפית החורשף הוא "Painted Lady" – ואני חושבת שזה שם הולם מאין כמוהו.
 

 
כל התמונות צולמו ב9.2.2010 בכפר סבא
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 

גולנית ערב – Globularia arabica

 
היום אני מציגה פרח נדיר ומיוחד:  גוּלָנִית ערב
 
הפרח הזה פרח בעבר לאורך מישור החוף, וגם בהר הנגב. אבל… השנים חלפו, האנשים התרבו – וממישור החוף הפרח הזה כמעט נכחד. נשארה רק שמורונת אחת קטנה מאד – גודלה פחות מ-14 דונם – שבה עדיין פורחת הגולנית. שמורת הדסים, מאחורי כפר הנוער הדסים.
 
השמורה נראית כך:
 

 
הבתים ברקע הם של נתניה, וצלמתי את התמונה מהכניסה לשמורה. הברושים מסמלים את קצה השמורה ותחילת השדות החקלאיים.
זו פשוט שמורת עציץ…
אבל היום אני מתעניינת בשיחים שבשמורה – האפרפרים. בואו נסתכל עליהם מקרוב…
 

 
כבר לא כל כך אפור, נכון? זוהי הגוּלנית.
 

 
הגוּלנית היא בן-שיח (כלומר, שיח נמוך) שמגיע לגובה של כ-50 ס"מ. היא ממשפחת הגוּלניתיים, ובארצנו היא הנציגה היחידה במשפחתה.
 

 
שמתם לב, אני מקווה, שניקדתי את הגוּלנית בשורוק לאורך הרשימה. זה נועד להבטיח שלא תטעו, ותחשבו שיש לה קשר לרמת הגוֹלן במקרה. כי ממש אין לה.
הגוּלנית נקראת כך, בגלל שראש הפרח עגול כמו גוּלה. (זה בולט במיוחד בניצנים)
 

 
זהו נסיון לתרגם את השם הלטיני – Globularia.
 

 
הפרחים של הגוּלנית מזכירים את הפרחים של משפחת המורכבים – הם בנויים מפרחים קטנים רבים, מסודרים על קרקפת אחת פורחת.
 
 

 
וביחד עם הצהוב של שיחי הקידה השעירה שפורחים גם הם בשמורה, זה פשוט מקסים.
 

 
הגוּלנית היא גם צמח צוף טוב. כשהסתובבתי בשמורה, אמנם הייתי ההולכת-על-שתיים היחידה, אך ליוו אותי המוני הולכי-על-שש – כמו הדבורה הזו:
(ושימו לב לסחלב הפרפרני שמציץ ליד!)
 

 
או המון פרפרי נמפית החורשף שרפרפו ושתו צוף בקשיות שלהם –
 

 
הגוּלניות גדלות לאורך חופי הים התיכון – וגם בהרים במדבר סהרה. כלומר, התפוצה המקוטעת הזו אופיינית לה באופן כללי, ולא רק בארץ.
 

 
וקצת על שמורת הדסים – באתר המצוין Inature של עמית מנדלסון, למדתי ששמורה זו הוקמה ביוזמתו של אבינועם קפלן, שהיה מורה בכפר הנוער "הדסים". הוא דאג עוד ב- 1947, עם הקמת המוסד, לשמור על חלקה בפאתי אדמות הכפר המייצגת את צמחיית האזור.
לאחר חקיקת חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים, היתה שמורה זו בין הראשונות שהוכרזו בישראל.
כאן ועכשיו, בשנת 2010, אני יכולה רק לשמוח שלאבינועם קפלן היה חזון ארוך טווח מספיק בשביל להקים שמורה, לשמור על פיסת טבע. אני רק מצטערת שהוא לא דאג לשטח מעט יותר גדול…
 

 
התמונות צולמו ב2.2.2010 בשמורת הדסים בשרון.
 

 
כתמיד, כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 

 

וגם אני – כמו כולם – הייתי ברמה אתמול. רשימה מאד מומלצת בנושא תמצאו אצל שי1957. התמונות שלי עוד תגענה…

נמפית החורשף

 
נימפית החורשף, אחד הפרפרים הכי נפוצים בעולם. לפי ספר "פרפרי ארץ ישראל" של יצחק אייזנשטיין, הוא נפוץ בכל העולם – פרט לדרום אמריקה.

 

 
הפעם, פגשתי אותו במנצור אל עקב – שרידי חווה עתיקה בתחומי רמת הנדיב.
אנשי פרק רמת הנדיב גיננו שם צמחי זוטה לבנה (רעיון נפלא!) – והפרפרים חגגו עליהם.
 

 
היתה שם קבוצה גדולה של פרפרים, שהתחרו בינהם על העמדות השליטות – מי יעמוד הכי גבוה, בראשי הפרחים.
אנחנו נהנינו גם מהריח הטוב של הזוטה (שאפשר גם לעשות ממנה תה נפלא), וגם ממחול הפרפרים…
 
 

 
מפעם לפעם נדחקו רגליו של אחד הפרפרים מהשיחים, והוא נאלץ לעמוד לרגע על קירות החורבה, עד שאזר אומץ וחזר לנסות לתפוס לעצמו מקום הולם.
כך זכינו לצלם גם פרפר בעל כנפיים סגורות, ולראות שהנימפית יפהפיה גם כשהיא סוגרת כנפיים:
 

 
כל התמונות צולמו במנצור אל-עקב, רמת הנדיב, 1.1.2009
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.