יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשע"ג

לכבוד יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, אני מצטטת שיר יפהפה ועצוב שכתב נתן יונתן והלחין נחום היימן – החול יזכור:

החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר
זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור
והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים
ובית עלמין על הגבעות
ושניים שחלפו דומם
בין החצב והקברים והשיקמה.
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם
הנעורים שבאו פתע אל סופם.

יהי זכר הנופלים ברוך, ואני מאחלת שלא יהיו לנו עוד מלחמות.

את התמונות צלמתי בחוף עתלית ובמערת רקית בכרמל, 13.4.2013
בתמונות מופיעים לפי הסדר –

עדעד כחול,
דרדר נמוך (כל תושבי חיפה מוזמנים לטייל 1-2 ק"מ דרומה מחוף הסטודנטים, בשביל לראות את הדרדרים)
לוטוס מכסיף (עם דבורה),
חלבלוב החוף,
עוד דרדר נמוך,
חוורית חרוזה
נמפית הדרדר על ברקן סורי,
דם המכבים האדום
ודבורנית גדולה מול מערת רקית.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

כל מיני פרפרים בחרמון (חלק I)

נשארו לי עוד המון פרפרים מתפרפרים מהחרמון, אז אני מחלקת אותם לשלוש רשימות – כדי לא להעמיס יותר מדי, וכדי שהם לא ייבלעו במערבולת של צבע וכנפיים (כמו בקולאז' פה מעל)

אני פותחת בכמה נמפיות כתומות-שחורות:

את הפרט שפה מעל צלמתי לפני שנתיים – ביוני 2008 – ולא הצליחו לזהות לי אותו… זוהי נמפית, היא עברה התקפה כלשהי, אז הכנפיים שלה מרוטות – וזה מקשה על הזיהוי. ההשערה שלי היא שזו נמפית פרסית או נמפית הבוצין – אבל כיון שיש עשרה מינים של נמפיות כתומות-שחורות שמרחפים בחרמון, אני רק יכולה לצמצם את ההשערות על סמך התאריך והמקום בו היא צולמה, ולא לתת זיהוי וודאי.

הנמפית פה מעל היא זכר של נמפית הדרדר (Melitaea phoebe telona). זהו פרפר נפוץ ברוב הארץ – הוא מגיע אפילו עד הר הנגב.
נכון שהיא דומה לנמפית הבאה?

ובכן, זו איננה נמפית הדרדר, כי אם נמפית הבוצין (Melitaea trivia syriace)! גם זו נמפית נפוצה ברחבי הארץ. גם נמפית הדרדר וגם נמפית הבוצין נקראות על שם הפונדקאי שלהן – כלומר, הצמח שעליו הן מטילות את הביצים, וממנו ניזונים הזחלים.
הנמפית הבאה – היא כמובן משהו אחר לגמרי…

זו נמפית פרסית. זהו פרפר שהחרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלו – את הנמפית הזו אפשר למצוא מכאן ועד דרום טורקיה ועירק. אז למה פרסית? השם הלטיני – Melitaea persea montium – מסביר לנו שזהו תת-מין מקומי של נמפית שמוצאה באירן.
הנה היא שוב, יפהפיה:  

מהנמפיות אני עוברת לסטיריות – פרפרים מעניינים, שהגוון השליט אצלם הוא חום; אבל יש להם ציורי עיניים מאד מעניינים על הכנפיים.
הראשון – סטירית היבלית (Lasiommata maera orientalis)- נקראת ככה על שם צמח היבלית החביב עליה, למרות שהיא לא מאד בררנית, ותשמח להטיל את ביציה על כל מיני דגניים. הסטירית הזו נפוצה בכל האיזור הים-תיכוני, בעיקר באיזורים ההרריים יותר.

 

 הפרפר הבא מיוחד גם הוא – זהו הפרפר השחור ביותר בחרמון, ושמו – סטירית ההרים (Satyrus ferula makmal).  בעולם הוא נפוץ למדי – מדרום אירופה, ועד רכס ההימלאיה. החרמון הוא גבול התפוצה הדרומי של סטירית ההרים.

ועוד סטירית אחת, אחרונה להיום – סטירית החרמון (Hyponephele lycaon libanotica). זהו תת-מין לבנוני, של פרפר הנפוץ ברוב אירופה, ועד לרוסיה.
והנה טעיתי – ותודה רבה לקרקל1 שתיקן אותי: זו סטירית הלבנון (Pseudocharaza pelopea pelopea), ולא סטירית החרמון – פרפר שמרחף במזרח התיכון – מהחרמון ועד לטורקיה ואירן.

במרומי החרמון – בגובה של 1700 מטר ומעלה – היא נפוצה למדי, ופעם אחת אפילו תעדתי זוג על אבן-המיטות שלהם (זה לא היה חדר…)  –

התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים:
21.6.2008
5.5.2010
14.5.2010
11.6.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.