כרוניקה של מוות ידוע מראש

DSCN6979

ביולי האחרון הצטרפתי אל אלון ותומר מבנק הגנים במכון וולקני, לאיסוף זרעים מבריכות החורף המכונות "בריכות מחסני הרכבת בחדרה". 

DSCN6992

אתחיל בהסברים: בנק הגנים במכון וולקני הוא מקום שבו אוספים חומר גנטי (זרעים) מכל צמח בארץ, והמטרה היא גם לאסוף דגימות מכל אוכלוסיה גנטית.
את הזרעים הם מנקים, מייבשים ושומרים במקררים יחודיים – בתהליך שימור מיוחד, שאמור לשמר את חיוניות הזרעים לעשרות שנים, ואפילו מאות שנים.
יש להם היתרים מיוחדים לאיסוף זרעים של צמחי בר, גם של צמחים נדירים בסכנת הכחדה. פעמים רבות הם עוזרים לגנים הבוטניים בריבוי צמחים נדירים והצלתם.
למשל: בתמונה הבאה אפשר לראות צמח זעיר ונדיר ששמו אולדנית הכף: כאן הוא עוד פורח, והפרי ירוק – זהו שלב מוקדם מדי לאיסוף. צריך שהזרעים יבשילו, ורק אז אפשר לאסוף אותם. 

DSCN6954

ולגבי הבריכות בחדרה… הן נמצאות באתר שבו החלו לבנות שכונה חדשה. לצערנו, ערכי הטבע הנדירים בשטח לא נחשבים מספיק (כידוע, הם לא משלמים ארנונה). בחורף שעבר מצאו שם אלפי רומוליאות זעירות (מין נדיר בסכנת הכחדה), והן הועברו לגנים הבוטניים – במטרה (אולי) למצוא להן בית חדש.
אבל שלוליות חורף הן אקוסיסטמה ייחודית. בחורף הן מוצפות על ידי הגשמים. המים עומדים, ומתייבשים לאיטם. בקיץ – הקרקעית מתכסה ירוק, וכל מיני פרחים קטנים, כמעט בלתי נראים, פורחים שם. 

DSCN7069

בקיץ הגיע אל הבריכות דרור מלמד – בוטנאי מומחה, ומצא שם מגוון פורח. הוא דיווח על חלק מהמציאות שלו, ובעקבותיו – באנו אנחנו.
אנחנו באנו בספטמבר – בסוף הקיץ, במטרה לאסוף זרעים לפחות מחלק מהצמחים הללו. אלון ותומר חזרו פעם נוספת, נציגי הרט"ג העתיקו משם צמחים לשמורת בריכת סמר הסמוכה, וגם נציגים של הגן הבוטני בנאות קדומים באו לאסוף שם צמחים לגן הבוטני שלהם.  הכל במטרה להציל כמה שיותר צמחים. 

DSCN7009

לצפרדעים החיות בשלולית, לשבלולים, לחרקים, לזוחלים – זה לא יעזור. הם, לצערי הרב, נדונו למוות. 

העבודות כבר החלו… 

DSCN6999

ממש מתחת למשאיות מצאנו דגן קטן ומיוחד – עטיינית מגובבת (כן, עוד מין נדיר). כך היא נראית כשהיא פורחת: 

DSCN7035

בתמונה הבאה ישנו עוד דגן פורח, דווקא גבוה – דוחן אשון. הוא מאד הפתיע אותי: אני רגילה שהדגניים הם צמחים לא מרשימים, ירוקים, עם פרחים בלתי נראים.
הדוחן פורח בכתום וסגול: לדעתי זה בהחלט מיוחד. 

DSCN6976

אולדנית הכף – נקראת על שם הנריק ברנרד אולדנלנד, בוטנאי בן המאה ה-18, שחקר הרבה מקומות בחצי הכדור הדרומי – למשל, אוסטרליה ודרום אפריקה.
האולדנית היא פרח זעיר ממשפחת הפואתיים שפורח בלבן. היא פורחת רק בשלוליות המתייבשות, וכמובן מאד נדירה

DSCN7068

שיח מוכר יותר הפורח על גדות נחלים ובשלוליות חורף בארץ – הפטל הקדוש. חלק משיחי הפטל פרחו, וחלק כבר הניבו פירות שחורים, מתוקים-חמצמצים.
ניצלנו אותם להפסקת אוכל… 

DSCN7053

נמפית הבוצין התיישבה על פרחי עוקץ עקרב ריחני, ונהנתה מהצוף: 

DSCN6965

השטח בו הסתובבנו כולל 3 שלוליות. בינהן יש אזור מוגבה מעט. כשחצינו אותו – מצאנו עוד הפתעה: פירות של אספסת איטלקית.
בארץ יש כ-25 מינים שונים של אספסת. חלקם מאד נפוצים – למשל, האספסת המצויה. אספסת איטלקית היא מין נדיר בסכנת הכחדה. מיד שלפנו שקיות ניר, ומלאנו אותן בפירות אספסת.
במקום אחר אולי היינו אוספים במתינות – אבל כאן ידענו שמה שלא נאסוף – כנראה יאבד לעד. ולכן השתדלנו לאסוף כמה שיותר.
חלק מהאספסות תלכנה לשימור בבנק הגנים. חלק תועברנה לגנים הבוטניים, לשתילה בגן. אולי יימצא מקום להחזיר חלק מהן גם לטבע? 

DSCN7003

גם קצח השדה פרח בשטח: הקצח נפוץ למדי בחולות לאורך מישור החוף ועד צפון הנגב. הוא פורח בד"כ באביב המאוחר – מאי-יוני. בשלוליות החורף, בזכות המים, נשמרת לחות רבה יותר בקרקע – והוא יכול להמשיך לפרוח גם לאורך הקיץ. 

DSCN7073

באותו שלב, רט"ג השיגו צו מבית המשפט, המורה על עצירת העבודות – כדי שאפשר יהיה להציל כמה שיותר מצמחי הקיץ הנדירים.
זה לא מנע מהשמולדוזר הזה לחצות את השלולית בין מקבצי הסמר: 

DSCN7005

הוא לא רואה את האפרורית המצויה שבדיוק סיימה לפרוח בקרקעית… 

DSCN7041

אפילו הרדוף הנחלים פרח בשלולית – אבל אנחנו לא בטוחים אם הוא הגיע הנה כצמח בר, או פליט תרבות מגינון בסביבה. 

DSCN7045

בעל החיים הבולט בשטח היו השפיריות. הן אוהבות מקומות לחים, ונהנות מאד משלוליות חורף.

DSCN7047

את מקומם של המינים הפולשים הפעם מייצג בוען מצולע: הוא קרוב של הפרי המכונה "דובדבן האהבה". מקורו באמריקה, ובאמת, לפני שנתיים בעמק המוות פגשתי מין קרוב אליו. 

DSCN7059

זהו. שלושה חודשים חלפו מאז הביקור שלי בשטח. היום הבניה כבר בעיצומה – אני מקווה שמה שהעתיקו משם יצליח להקלט, ושלפחות חלק מבעלי החיים הצליחו לברוח לשמורת בריכת סמר הסמוכה. 

DSCN6961

את התמונות צלמתי ב"שלוליות החורף שליד מחסני הרכבת" ז"ל בחדרה, בתאריך 7.9.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN7027

 

הערה נוספת לפני סיום, 1.12.2015:
בתגובות שקבלתי, שאלו אותי "האוכלוסיה גדלה -ואיפה יגורו האנשים?"
כיום, בשנת 2015, צפיפות האוכלוסין במדינת ישראל היא מהגבוהות בעולם. כ-315 נפש לקמ"ר.
הפתרון היחידי הוא לבנות לגובה.
בשנות ה-50, בזמן העליות הגדולות, נבנו כאן הרבה מבנים באיכות גרועה. היה צורך לבנות מהר על מנת לאכלס הרבה אנשים – ובנו. הבניינים שבנו אז הם נמוכים (2-4 קומות), עם דירות קטנות (3 חדרים לרוב) ומאיכות גרועה. הקירות לא מבודדים חום או קור, הצנרת מתפוררת, הקירות עצמם מתפוררים – הגיע הזמן לחדש.
הפתרון הנכון הוא פינוי-בינוי. בנית מגדל של 10-12 קומות, שיאכלס 60-80 משפחות במקום 2 בניינים נמוכים שאכלסו 8-16 משפחות.
וחייבים לבנות נכון – בניה מחומרים איכותיים ומבודדים תקטין את צריכת החשמל. שימוש בקולטי שמש לחימום מים, שימוש במים אפורים לאסלה (ולא במי שתיה), בניה איכותית וירוקה – תקטין את העלויות לתושבים ותשפר את חייהם, ומאידך – תאפשר ליותר אנשים לחיות במרכז העיר. זו גם דרך להזרים אוכלוסיה צעירה למרכזי הערים המזדקנים.

בנית ישובים חדשים של בתי-עשירים צמודי-קרקע או שכונות וילות חדשות – היום זהו פשע אקולוגי. פשע נגד הסביבה.

סתיו של פרפרים – חלק ראשון

DSCN3111

בסתיו הזה טיילתי די הרבה, ופגשתי כל מיני פרפרים. אני שמחה לחלוק איתכם כמה וכמה מהם.
מעבר לזה, הבלוג בתפוז – שלכאורה אינו פעיל – חצה אתמול את קו חצי מליון הצופים! התרשמתי מאד. 

DSCN3213

אני מתחילה עם אחד מהנפוצים בפרפרי ארצנו: כחליל החומעה. (שמו הלטיני: Lycaena thersamon omphale) בחורבת מלח פגשתי כמה כחלילי חומעה, וצלמתי שניים: אחד מעט מרוט על הסתוונית, בתמונה מעל; והשני – תמונה מוצלחת במיוחד בעיני – על נרקיס סתווי: 

DSCN3186

לפני חודש בערך היתה להקה גדולה של שקנאים בעמק חפר. כמו רבים אחרים, גם אני נסעתי לראות אותם. המצפור מוקף בגינה נחמדה ובה פרחי אזוביון משונן. הם משכו את הספרית הדוחן (שמה הלטיני: Pelopidas thrax), ואני צלמתי אותה: 

DSCN2561

בגינה בקיבוץ להב פגשתי את נמפית הסרפד (Vanessa atalanta) – 

DSCN3104

בשמורת ביתן אהרון פגשתי את זנב הסנונית הנאה (Papilio machaon) – 

DSCN2765

כבר סיפרתי על מרבדי בן-החצב הסתווי שפגשתי בביתן אהרון. הפריחה הרבה משכה גם פרפרים – 

DSCN2768

למשל, את נמפית הבוצין (ששמה הלטיני: Melitaea trivia), פרפר כתום ולא גדול. 

DSCN2770

בן-חצב סתווי משך עוד פרפרים: למשל, במעיין צבי פגשתי דנאית הדורה (Danaus chrysippus) שנהנית מבני החצב –

DSCN2912

ובגבעת עדה פגשתי את כחליל הקוטב (Zizeeria karsandra) על בן החצב: 

DSCN3254

הרשומה מתארכת לי, אז עם עוד כחליל חומעה (הפעם נהנה מפרחי עוקץ עקרב) אני אפסיק – המשך יבוא.
את התמונות צלמתי ברחבי הארץ, באוקטובר ובנובמבר 2014. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN4288

 

פרפרים מכל מיני צבעים, ירדו אלי ביום אביב נעים

IMG_3423נמפית החורשף, רמות מנשה 5.4.14

מזמן לא היתה לי רשימה של פרפרים, והצטברו אצלי כמה וכמה פרפרים נחמדים שצלמתי לאחרונה. ותצפית מיוחדת שרציתי לחלוק איתכם. 

IMG_3231

הראשון הוא כחליל החומעה – פרפר קטן ממשפחת הכחלילים, שהוא דווקא כתום. פגשתי אותו בכפר סבא. 

IMG_3228

בתחילת אפריל היה אירוע מרגש של נדידת נמפית החורשף בארץ. אפילו בעיתונות כתבו על זה. אני צלמתי נמפית אחת מתוך הנודדות, שעצרה לנוח לרגע על חרצית – 

IMG_3254

ברמת הנדיב פגשתי את נמפית הבוצין – אחת הנמפיות הכתומות, שהן מאד דומות וממש קשה לי להבדיל בינהן. 

IMG_3356

הצד התחתון של הנמפית הזו – 

IMG_3357

ברמות מנשה פגשתי את כחליל האזוב – 

IMG_3393

ובטיול משפחתי לתל גזר ריחפו מסביבנו המוני פרפרים! עשרות ומאות! 

IMG_4606

ראינו הרבה מאד סטירית משוישת – כמו כאן למעלה, על נפית כפופה ולמטה על דרדר קרומי 

IMG_4574

גם לבנין הצנון נהנה מהנפית הכפופה הרבה בתל גזר – 

IMG_4596

אבל הסיבה האמיתית לרשימת הפרפרים היא זנב סנונית נאה, פרפר יפהפה ומיוחד 

IMG_4443

אבל סתם לצלם זנב סנונית כל אחד יכול… יש לי רשימה מלאה בתמונות שלו.  הפעם הצלחתי לצלם נקבת זנב סנונית מטילה ביצים על צמח שומר פשוט: 

IMG_4447

הנה הביצה שהיא הטילה – 

IMG_4456

ועוד אני מנסה לצלם את הביצה, הפרפרית עשתה סיבוב, חזרה, והטילה שוב: 

IMG_4451

יש כאן שתי ביצים שלה:
ואם אתם רוצים לקרוא עוד על פרפרי זנב הסנונית, יש רשימה נהדרת בבלוג "חרקים – עולם קטן בגדול" של עמיר וויינשטיין.

IMG_4616

בערב חג שני יצאנו, מוטי ואני, לגיחה זוגית בשמורת בני ציון. ניסיתי לצלם שם את לבנין הרכפה – אך גם הוא ברח ממני כל הזמן… בסופו של דבר הצלחתי לצלם תמונה אחת, ובבית גיליתי ש…תפסתי עוד נקבה מטילה!
אז הנה, לבנינת הרכפה מטילה ביצה:

IMG_4906

ברמת הגולן, בשדה מלא שעורת התבור מצאתי את הפרפר הקטן והמקסים הזה – הספרית השעורה 

IMG_5331

וברכס בשנית ברמת הגולן מצאתי חיזור של כחלילים: הנה זוג אחד, אני לא בטוחה איזה כחליל זה ואעדכן את הרשימה כשאדע –
הנה העדכון הגיע: אילו כחלילי חומעה, הם מעט מרוטים ולכן לא זיהיתי אותם. תודה לאלכס עוז מאגודת חובבי הפרפרים על הזיהוי!

IMG_5508

והשניים הללו הם זוג כחליל החומעה – 

IMG_5541

את התמונות צלמתי –
בכפר סבא, 2.4.2014
ברמות מנשה, 5.4.2014
בתל גזר, 17.4.2014
וברמת הגולן, 22.4.2014

IMG_4593

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_4594

כל מיני פרפרים בחרמון (חלק I)

נשארו לי עוד המון פרפרים מתפרפרים מהחרמון, אז אני מחלקת אותם לשלוש רשימות – כדי לא להעמיס יותר מדי, וכדי שהם לא ייבלעו במערבולת של צבע וכנפיים (כמו בקולאז' פה מעל)

אני פותחת בכמה נמפיות כתומות-שחורות:

את הפרט שפה מעל צלמתי לפני שנתיים – ביוני 2008 – ולא הצליחו לזהות לי אותו… זוהי נמפית, היא עברה התקפה כלשהי, אז הכנפיים שלה מרוטות – וזה מקשה על הזיהוי. ההשערה שלי היא שזו נמפית פרסית או נמפית הבוצין – אבל כיון שיש עשרה מינים של נמפיות כתומות-שחורות שמרחפים בחרמון, אני רק יכולה לצמצם את ההשערות על סמך התאריך והמקום בו היא צולמה, ולא לתת זיהוי וודאי.

הנמפית פה מעל היא זכר של נמפית הדרדר (Melitaea phoebe telona). זהו פרפר נפוץ ברוב הארץ – הוא מגיע אפילו עד הר הנגב.
נכון שהיא דומה לנמפית הבאה?

ובכן, זו איננה נמפית הדרדר, כי אם נמפית הבוצין (Melitaea trivia syriace)! גם זו נמפית נפוצה ברחבי הארץ. גם נמפית הדרדר וגם נמפית הבוצין נקראות על שם הפונדקאי שלהן – כלומר, הצמח שעליו הן מטילות את הביצים, וממנו ניזונים הזחלים.
הנמפית הבאה – היא כמובן משהו אחר לגמרי…

זו נמפית פרסית. זהו פרפר שהחרמון הוא גבול התפוצה הדרומי שלו – את הנמפית הזו אפשר למצוא מכאן ועד דרום טורקיה ועירק. אז למה פרסית? השם הלטיני – Melitaea persea montium – מסביר לנו שזהו תת-מין מקומי של נמפית שמוצאה באירן.
הנה היא שוב, יפהפיה:  

מהנמפיות אני עוברת לסטיריות – פרפרים מעניינים, שהגוון השליט אצלם הוא חום; אבל יש להם ציורי עיניים מאד מעניינים על הכנפיים.
הראשון – סטירית היבלית (Lasiommata maera orientalis)- נקראת ככה על שם צמח היבלית החביב עליה, למרות שהיא לא מאד בררנית, ותשמח להטיל את ביציה על כל מיני דגניים. הסטירית הזו נפוצה בכל האיזור הים-תיכוני, בעיקר באיזורים ההרריים יותר.

 

 הפרפר הבא מיוחד גם הוא – זהו הפרפר השחור ביותר בחרמון, ושמו – סטירית ההרים (Satyrus ferula makmal).  בעולם הוא נפוץ למדי – מדרום אירופה, ועד רכס ההימלאיה. החרמון הוא גבול התפוצה הדרומי של סטירית ההרים.

ועוד סטירית אחת, אחרונה להיום – סטירית החרמון (Hyponephele lycaon libanotica). זהו תת-מין לבנוני, של פרפר הנפוץ ברוב אירופה, ועד לרוסיה.
והנה טעיתי – ותודה רבה לקרקל1 שתיקן אותי: זו סטירית הלבנון (Pseudocharaza pelopea pelopea), ולא סטירית החרמון – פרפר שמרחף במזרח התיכון – מהחרמון ועד לטורקיה ואירן.

במרומי החרמון – בגובה של 1700 מטר ומעלה – היא נפוצה למדי, ופעם אחת אפילו תעדתי זוג על אבן-המיטות שלהם (זה לא היה חדר…)  –

התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים:
21.6.2008
5.5.2010
14.5.2010
11.6.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.