חממת הנימפאות וטיילת הצמרות בגני קיו

DSCN9635

בגני קיו יש חממה נהדרת של נימפאות – Waterlily Greenhouse
וזו הזדמנות להזכיר, שהפרח המכונה באופן עממי "לוטוס" הוא לא לוטוס – אלא פרח בשם נלומבו, ממשפחת הנופריים (אליה שייכות גם הנימפאות). 

DSCN9644

הנימפאות תורבתו ומאד נפוצות בבריכות מים בגינות, אך יש מינים רבים גם בטבע. בארץ ישנם שני מינים – נימפאה לבנה ונימפאה תכולה (עליה כתבתי).
כתבתי בעבר גם על הנימפאות שפגשתי בפלורידה

DSCN9650

צמח מים נוסף – שעוזר בניקוי מים מלכלוכים – הוא פשטה שרועה. גם על הפשטה כתבתי (בארץ ובפלורידה). בשנים האחרונות התחילו להשתמש בה במקומות שבונים בהם אגני ביופילטר, וזה ממש נהדר בעיני. 

DSCN0191

פגשתי גם את דמוי-הנימפאה – Nymphoides – שאינו ממשפחת הנופריים – דמוי-נימפאה הודית. בפלורידה פגשתי מין אחר של Nymphoides.

DSCN0184

 בחממת הנימפאות פגשנו גם את הויקטוריה המלכותית – שושנת המים הגדולה בתבל. מוצאה מאגן האמזונאס, וגני קיו היו המקום הראשון בו הצליחו לגדל אותה באופן תרבותי, מחוץ לאגן האמזונס.
בביקורי האחרון בגן הבוטני בגבעת רם שמחתי לגלות שגם שם היא פורחת – ואפשר ללכת להתפעל ממנה גם אצלנו. 

DSCN9641 

הצמח הבא הוא ממשפחת הגמאיים – קרוב של מיני הגומא הגדלים בארץ (כמו למשל גומא הפפירוס). הוא קטן ועדין. 

DSCN9642

ואם כבר הזכרתי קודם את צמח הלוטוס – כך נראה לוטוס אמיתי. האחד הזה הוא צמח בר ("עשב רע") במדשאות. הוא דומה ללוטוס המקרין שגדל אצלנו בחרמון. 

DSCN0227

אטרקציה נוספת ומיוחדת בגני קיו היא טיילת הצמרות – Treetop Walkway. עולים במעלית (או במדרגות) לטיילת עץ שנמצאת גבוה בגובה הצמרות, והולכים לטייל ביניהם. 

DSCN0254

מאד נהניתי מהסיור הזה – הוא נותן פרספקטיבה אחרת על העצים ועל הסביבה. רואים הכל מלמעלה, ויש הרבה הסברים על עצים ועל החיים בצמרות. ממש מקסים. 

 

DSCN0236

וגם כאן אני שמחה לספר לכם שבביקורנו האחרון בגן הבוטני בגבעת רם ראינו שבונים שם טיילת צמרות. זה, כמובן, מתקשר לרשימה הקודמת שלי: האם הטיילת תושלם? האם נזכה לטייל בה, או שבגלל קיצוץ התקציב הגן וכל אוצרותיו ייסגרו? 

 

DSCN9677

זהו, עד כאן עוד רשימה מגני קיו. רק עוד דבר אחד – בעקבות ארועי אתמול בפאריז. אני חייבת לציין שהטרור מחריד אותי כל פעם מחדש. גם זה שאנחנו עוברים פה כל יום, וגם מחזות אימה שכאילה, כמו שהיו בפאריז.
אני מקווה שהעולם ייתעשת, ויבין שקיצונות היא מתכון לאסון. אבל אני סקפטית.
בכל מקרה, אני מאד משתתפת בצערם של כל הנפגעים ומשפחותיהם. 

DSCN9587

את התמונות צלמתי בגני קיו, בתאריך 1.7.2015 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

DSCN9643

חשבתי להוסיף קטע מוזיקלי, ובסופו של דבר בחרתי בשיר של להקת Eagles of Death Metal, שרבים ממעריציהם נרצחו בהופעה בפאריז. 

DSCN0247

 

 

 

פרחי מים בפלורידה

SAMSUNG CAMERA PICTURES

כשהתחלנו לנסוע ברחבי פלורידה, הדבר שמשך את תשומת לבנו היה התעלות והשלוליות הרבות. לצד כל הכבישים הראשיים יש תעלות. בין השכונות אפשר למצוא שלוליות ואגמים – בכל מקום יש מים.
ואם יש מים – אפשר כמובן למצוא בהם צמחית מים!

IMG_9014

ובאמת, במקומות רבים – גם בשמורות, גם בפארקים העירונים, וגם סתם מאחורי המלון, אפשר למצוא בריכות מים ותעלות מים, ובהם צמחיה רבה ומגוונת.
היום אסקור חלק מהפרחים שצלמתי במים. 

IMG_9204

את הצמח הראשון אני מכירה היטב: זהו סוּף מצוי – באנגלית קוראים לו Cattail, כלומר זנב-חתול; ושמו הלטיני Typha domingensis. גם בארץ אפשר למצוא אותו ליד מקורות מים.
וכאן המקום להבהיר: זהו סוּף. לא קנה-סוף. ישנו צמח ששמו קנה, זהו צמח אחר ממשפחה אחרת. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

צמח נוסף שאני מכירה – והוא מין פולש גם בפלורידה וגם אצלינו – איכהורניה עבת רגל – Eichhornia crassipes – הנקראת גם יקינתון המים.
זהו אחד הפולשים הבעייתיים בעולם – מוצאו של יקינתון המים באגן האמזונס, וכיום הוא נפוץ במקווי מים ברוב העולם. כתבתי עליו לפני 6 שנים, וממש לא מזמן הר הקסמים פרסמה את הקישור הזה, לתמונות מבנגלדש שמראות איך יקינתון המים חוסם נהרות ומכסה אותם, כך שצמחיה מקומית לא יכולה לגדול.
כיום המין הזה אסור בשתילה בפלורידה, והם מנסים לעקור אותם מכל מקום בו הם נמצאים – ואכן, בניגוד למה שקראתי לפני כמה שנים – שיקינתון המים "מכסה תעלות ברחבי פלורידה" – ראינו אותו רק בשני אתרים.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

ועכשיו אל קרוב משפחתו של יקינתון המים – משפחת הפונטדריים – זו הפּוֹנְטֶדֶרִיָה הלבובה – Pontederia cordata – שבשנים האחרונות נעשתה נפוצה בגינון מים עירוני בארץ.
מוצאה של הפונטדריה הוא בדרום מזרח ארה"ב – כלומר בפלורידה היא מקומית – ונפוצה למדי בביצות. לבובה – כי יש לה עלים דמויי לב. 

IMG_9057

עוד פרח אהוב ומוכר – הנימפאה. המין הנפוץ בפלורידה הוא נימפאה ריחנית – Nymphaea odorata ששמה העממי הוא American White Water-Lily.
פרח מאד פוטוגני, ואני אוהבת את ההשתקפויות שלו במים – 

IMG_9111

ושוב, כאן המקום לתקן טעויות נפוצות: הפרח הזה הוא נימפאה. זהו איננו "פרח הלוטוס" ולא נופר, למרות שהוא שייך למשפחת הנופריים – שבלטינית בעצם שמה משפחת הנימפאתיים – NYMPHAEACEAE.
בבלוג הצגתי בעבר את הנימפאה התכולה, שהיא מין בר נדיר בארצנו. 

IMG_9112

 הנופר (שגם עליו כבר כתבתי) הוא צהוב וקטן יותר. הוא נראה כך: 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

זהו הנופר הצהוב – Nuphar lutea – צמח מים מקסים ומיוחד. 

IMG_9186

את הנופר הצהוב אפשר למצוא גם בארץ – באיזור מקורות הירדן, וגם באיזור מקורות הירקון – לא רחוק מראש העין ישנה בריכת הנופרים, שהיא מקום נפלא לצפות בו בנופרים. 

IMG_9188

בפלורידה פגשנו הרבה מאד נופרים, כך שיכולתי להתפעל מהפרחים, אבל גם מהפירות המיוחדים שלהם – 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

פרח נוסף שפגשתי ולא הכרתי לפני כן – נקרא Floating Hearts – לבבות צפים. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

שמו הלטיני Nymphoides aquatica, כלומר דמוי-נימפאה מימית. לכן חשבתי שגם הלבבות הצפים הללו שייכים למשפחת הנופריים. אך לא – הם שייכים למשפחה אחרת, MENYANTHACEAE, שאין לה נציגים בארץ. השם העממי – לבבות צפים – נובע, כמובן, מהעלים דמויי הלב הצפים על פני המים.

SAMSUNG CAMERA PICTURES

 הפרח הבא מאד דומה ללבבות הצפים, ולקח לי זמן להבין שאילו צמחים שונים. אך העלים שלו דקיקים ואינם דמויי לב, ותצורת הפרח שונה. 

IMG_9191

זהו פרח ששמו Cabomba caroliniana – קבומבה קרולינאנית, ממשפחה שגם לה אין נציגים בארץ – CABOMBACEAE. השם הלטיני "קבומבה" – שהוא משעשע מאד בעיני – מגיע מספרדית.

IMG_9199

והפרח האחרון שלי להיום נראה היה לי מוכר מאד – הוא הזכיר לי את כף-הצפרדע שאני מכירה משלולית דורה ובריכת יער חדרה.
לסוג האמריקאי קוראים Sagittaria, והשם העממי הוא Arrowhead, כלומר ראש חץ. 

IMG_9032

אם אני לא טועה, פגשתי שני מינים של ראש חץ – האחד גדול יותר, ושמו Sagittaria latifolia, כלומר ראש-חץ רחב-עלה –

IMG_9118

והשני קטן ומעט יותר עדין, אם אינני טועה זהו Sagittaria graminea, כלומר ראש-חץ עשבוני. 

IMG_9115

את התמונות צלמתי ברחבי פלורידה – בעיקר בשמורת Grassy Waters ובפארק הלאומי Everglades, אך גם בערים Kissimmee ו-Inverness ובכל מיני מקומות, ביוני וביולי 2014. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_9182

נימפאה תרבותית

נזכרתי שיש לי עוד כל מיני תמונות של נימפאות, מבריכת המים הקטנה של פארק כפר-סבא.
בהנאה…

כבר כמה זמן אני תוהה איך מכניסים תמונות לבלוג כך שאפשר יהיה להציג אותן קטנות, ואז להקיש עליהן כדי לראות אותן בגודל המקורי. לכאורה פשוט, אבל אין ממש הסברים פה…
בסופו של דבר, שאלתי. וקיבלתי הסבר מפורט מsiv30.
אז לך, סיון (סיוו?  siv? ) תודה רבה – וכל הנימפאות פה מוקדשות לך.

הרב-גוניות שלהן תמיד מאד מרשימה!

וגם הניצנים (כמו פה למעלה) חביבים מאד.

וסוף סוף גם אני יכולה לכתוב:
אתם מוזמנים להקיש על כל תמונה, על מנת לראות אותה בגודל מלא. ומומלץ אח"כ גם להקיש F11 בשביל לראות אותה בFullScreen !

את התמונה הבאה אני מחבבת במיוחד: יש בה איזו שלווה ורוגע.

ולסיום עוד מבט על הורודה-ורודה, הראשונה –

כל התמונות צולמו בפארק כפר-סבא, ביולי 2008 וביולי 2007.

נימפאה תכולה – Nymphaea nouchali

הפרח שלי היום הוא הנימפיאה התכולה.
אני משערת שכולם מכירים את הנימפיאות התרבותיות – מאד פופולריות בגינון בבריכות נוי. 
אבל יש בארץ שני מיני בר של נימפיאה! נימפאה לבנה (בעלת פרח לבן לחלוטין) ונימפאה תכולה (ששולי הפרח אצלה הם בעלי גוון תכלכל). שניהם – כמובן – בסכנת הכחדה. שניהם גדלו בנחלי מישור החוף ובביצות של מישור החוף והעמקים, שאותם ייבשנו כבר מזמן. מעטים שרדו.

הנימפאה התכולה – מהבחינה הזו – היא ממש סיפור הצלה. ב12.6.2008 השנה, השתתפתי בסיור רת"ם בעמק זבולון, וכחלק מהסיור טיילנו בשמורת עין אפק שליד צור שלום (קרית ביאליק). בשמורה פגשנו את מנהלת השמורה – ג`יזל – והיא סיפרה לנו את סיפור הצלתן של הנימפאות. אני חושבת שזהו סיפור חשוב והצלחה חשובה בהגנה על הטבע – ולכן אני אספר כאן את הסיפור. 

הנימפאה התכולה פרחה בביצות של עמק זבולון והסביבה, ולאט לאט נכחדה. נחלים יובשו, ביצות יובשו, בריכות נעלמו או זוהמו – והנימפאה צריכה מים נקיים.

בשלב מסוים, האנשים הטובים בעין אפק שמו לב לבעיה – והתחילו לעשות הכל על מנת להציל את הנימפאה. הם דאגו לנקיון הבריכות, והתחילו לעקוב אחרי כמות הפריחה, הפירות… כלום לא עזר. הנימפאות המשיכו להתמעט.
 
 
עובדי עין אפק התחילו לחפש גורמים חיצוניים – מי פוגע בנימפאות? התנאים בבריכה היו ללא רבב. הם חשדו בנוטריות – שהן מין פולש בארץ, והובאו הנה על ידי האדם לפני כמאה שנים.
אז הם גידרו היטב את בריכות הנימפאות – ועדיין זה לא עזר. הנמפאות המשיכו למות.
ממש תעלומה בלשית.
 
 
המצב החמיר, ובסופו של דבר נשאר קנה השורש האחרון של הנימפאה האחרונה.
מיואשים, עובדי עין אפק שלפו אותו על מנת להעביר אותו לצנצנת סגורה ואולי לקבל עזרה ממומחים בחו"ל…
ואז להפתעתם הם גילו שקנה השורש של הנימפאה מלא בחלזונות מים שחורים קטנים! המים היו כל כך נקיים, שהחלזונות התרבו – ואכלו את הנימפאות!
ג`יזל סיפרה לנו איך הם ישבו עם פינצטה, ושלו את אותם חלזונות זעירים אחד-אחד, עד שהם ניקו את קנה השורש מכולם.
ואז הם בנו בריכה איקלום לאותה נימפאה תכולה, אחרונה חביבה.
הנימפאה התאוששה במהירות, עכשיו כשכבר לא היו עליה הטפילים, ואף התרבתה יפה.
כל כך יפה, עד שכיום – פרט לבריכות האקלום, היא הוחזרה למספר נקודות בנחל נעמן (הנחל שמתחיל בעין אפק) וכן לשמורות טבע נוספות באיזור.
 
אני חושבת שהסיפור הזה הוא משמח ומעודד, ואני מקווה שיירבו כמותו בארץ. וכמובן, אני רוצה לאמר שאני מלאת הערכה לאנשי רשות הטבע של עין אפק, שהצילו ערך טבע נדיר ומיוחד כל כך!
 
 
 התמונות צולמו כולן בעין אפק, בתאריכים 12.6.2008 ו-27.7.2008. ואם אתם מחפשים יעד לטיול קל, שאת חלק מהמסלולים ניתן לעשות עם עגלת תינוק – או, להבדיל, כסא גלגלים – ובכל זאת לראות טבע, סיפורי הצלחה של שמירה על הטבע ומקום נעים ויפהפה – אני ממליצה על שמורת עין אפק. גם עכשיו, גם בשיא הקיץ. ליד בריכת הנימפאות פורחים גם פרטים מעטים של סם-כלב מזרחי. השמורה מלאה מציאות – והילדים היו מאושרים מהטיול על הגשר הארוך ב"אגם".