עוד מנחל פארן – DYC

אתמול שוב טיילתי בצפון, ושוב יש לי מליון דברים לספר עליהם! אבל עוד לא גמרתי עם רשימות הטיול בדרום! אז אני ממשיכה בהפגזות שלי:
 
גם למשפחת המורכבים יש נציגים בדרום הנגב. ברשימה הזו אני אתמקד בכמה DYC:
 
פרעושית גלונית – Pulicaria incisa – אני באמת לא יודעת למה קוראים לה ככה. יש לה ריח מאד נעים ועדין.
תראו כמה היא נחמדה:
 

 
היא אוהבת לגדול בשולי הכביש, ממש בקצה:
 

 
פרח אחר שמצאנו שרוע בשולי הכביש היה לוניאה שרועה – Launaea nudicaulis
 

 
פגשנו גם כוכב ריחני, אבל התמונות שלו לא יצאו לי, אז אני מסתפקת בקישור.
 
אל מועדון הפרחים שגודלם עומד ביחס הפוך לשמם אני מצרפת את אהרונסונית פקטורי – Aaronsohnia factorovskyi. זהו מורכב צהוב וקטן, שנתגלה ע"י פרופסור אייג, מאבות הבוטניקה בארצנו. אייג קרא לו על שם שני אישים חשובים בבוטניקה של ארצנו: אהרון אהרונסון, שחקר את חיטת הבר בראשית המאה ה20, ואליעזר פקטורובסקי, ממניחי היסוד למחקר הבוטני בארץ. משפחת פקטורובסקי שינתה את שמה לפקטורי – ובעקבות זאת שונה גם שם הצמח…
 

  
ואחרון חביב וקטן: סביון צהוב – Senecio flavus .
בארץ שלנו יש ששה מיני סביונים, וכולם צהובים. למה דווקא לזה קוראים סביון צהוב? אין לי שמץ של מושג. הוא קטן יותר ושונה מהסביון שכולנו מכירים – סביון אביבי :
 

 
ועוד תמונה שלו:
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש  F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
כל התמונות צולמו בנחל פארן ולאורך כביש 40, ב7.3.2009

פריחה בנחל פארן – חלק שני

 
אני ממשיכה בטיול בנחל פארן.
 
פגשנו פרח קטן מאד ממשפחת הציפורניים – ערטל מדברי – Gymnocarpos decander
למשפחת הציפורניים יש הרבה נציגים זעירים – פרחים כמו צללית, אפזרית, רב-פרי, דרכנית, קרנונית – שלכולם חמישה עלי כותרת, וכולם פיצקל`ך…
הערטל פורח בגוונים של ירוק-בורדו, שמאד אהובים עלי:
 

 
ועוד פרט, ירוק יותר –
 

 
עוד פרח מיוחד, ממשפחה מלאה נציגים מדבריים: דמיה לבידה – Pergularia tomentosa – ממשפחת האסקלפיים. כמעט דילגתי עליה, היא נראית יבשה לגמרי – ואז איתי (שאיתו טיילנו) קרא לי והראה לי את הפרחים העדינים שלה.
 

 
התמונות הבאות הן של קדד. (ממשפחת הפרפרניים)  יש כחמישים מינים של קדד בארצנו, והרבה פעמים קשה להבדיל בינהם אם אין להם פירות (וזאת בניגוד לאספסת, שלחלוטין בלתי אפשרי להבדיל בין כמה מהמינים שלה אם אין פרי).
 
הקדד הזה דווקא מאד קל לזיהוי: קדד משולחף – Astragalus spinosus – שנקרא כך בגלל הפירות שלו, שנראים כמו שלפוחיות:
 

 
קדד נוסף שפורח במדבר הוא קדד הסיף – Astragalus dactylocarpus
הנה הפרח שלו:
 

 
גם פה, שמו נובע מצורת הפרי שלו. הנה הפרי:
 

 
נציג נוסף למשפחת הפרפרניים: שיח ששמו קרוטלריה מצרית – Crotalaria aegyptiaca
 

 
גם לסילון ולמוריקנדיה ברשימה הקודמת, וגם לקרוטלריה כמעט ואין עלים. העלים הם קטנים ונוקשים, או בכלל לא קיימים. זאת התאמה של הצמחים הללו למדבר. הם מקטינים את שטח הפנים הכולל של הצמח, כדי שפחות מים יתאדו מן הצמח.
 
ועכשיו אני עוברת לטפיל: עלקת נטויה – Orobanche cernua  (משפחת העלקתיים)
העלקת נטפלת לשורשי צמח אחר, ויונקת ממנו את צרכי מחייתה. היא לא עושה פוטוסינתזה, ולכן אינה ירוקה.
 

 
הפרח הבא הוא ריסן דק. בעבר חשבו שיש שני מינים של ריסן בארץ: ריסן דק, שגדל באיזורים הגשומים יותר; וריסן נאכל – שגדל באיזורים השחונים. אבל… בשנת 2000 קבע החוקר קיי וולסן בגני- קיו שבלונדון, לאחר עיון בכל מיני הסוג ריסן בעולם, שבארץ מופיע רק מין אחד של ריסן: ריסן דק Blepharis attenuata.
ולכן, למרות שהייתי בטוחה שצלמתי ריסן נאכל – מסתבר שצלמתי ריסן דק.
מילא. עדין הפרח מיוחד ועדין מאד:
 

 
ולסיום הרשימה הזו – פרח יפהפה וקטן מאד: מרווה מצרית – Salvia aegyptiaca .
הפרחים הם בגודל של ס"מ אחד לערך, ותראו את הצבעוניות העדינה-סגלגלה-מנוקדת שלהם. נפלא!
 

 
עד כאן. כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

נחל פארן: פרחים לא ידועים מדרום הנגב.

אחרי התגובה של עופר D לרשומת הבאשן שלי, אני פשוט חייבת להקדיש לו את הרשומה הזו…  אז עופר, מה דעתך על השמות כאן?!
 
הנגב הוא מקום מדהים. מדבר אמיתי, עם כמות מים מזערית.
ובכל זאת, כל שיטפון – גורר פריחה של פרחים מעניינים ומיוחדים מאד.
המקומות הטובים לראות פריחה בדרום הנגב הם בערוצי נחלים, אבל בעיקר בשולי הכבישים.
 
וזאת למה? כי הגשם שניגר על הכביש, מתנקז לשוליו – ושם יש מעט יותר מים. יותר מים = יותר פריחה.
 
את הפרחים הבאים צלמתי בשולי כביש 40 ובבאר אשלים בנחל פארן.
 
אני מתחילה עם פגוניה רכה: (Fagonia mollis, ממשפחת הזוגניים)
 

 
ומיד אחריה, פגוניה אחרת –
 

 
אני לא בטוחה איזה ממיני הפגוניה היא זו. אולי פגוניה קטנת פרחים. יש כמה מינים.
 
עוד אחד ממשפחת הזוגניים: זוגן השיח – Zygophyllum dumosum
לא הכרתי את הפרח שלו, והוא מאד מוצא חן בעיני.
 
 

 
 
ועכשיו – פרח חביב מאד: קיקסיה. השם נפלא, וכותבים אותו כך: Kickxia. נהדר! הקיקסיה נקראת על שם רוקח בלגי מהמאה ה18 שחקר צמחים.
אבל… לאחרונה עברתו לה את השם לעפעפית.
אני חושבת שקיקסיה זה הרבה יותר נחמד:
 
הנה קיקסיה גדולת פרחים –   Kickxia spartioides   –
 

 
תראו את השפתיים שלה… ממש כמו בפתיחה של Rocky Horror Picture Show :  (רק צהוב יותר)
 

 
ואחותה, קיקסיה רבת פרחים – Kickxia floribunda  –

 
ועכשיו, מצא את ההבדלים בין שני הפרחים הבאים. הראשון הוא מוריקנדיה מבריקה, Moricandia nitens שעברתו את שמה למוריקה מבריקה. העִברוּת פה טפשי מאד, שכן המוריקה(נדיה) בכלל לא מוריקה, צבע הצמח הוא ירקרק אפרפר.
 

 
הפרח השני הוא סילון קוצני – Zilla spinosa – ששיך אף הוא למשפחת המצליבים, גדל במדבר, ענפיו ירקרקים אפרפרים – והוא לא מוריקנדיה!
 

 
במסגרת הצמחים שאורך שמם עומד ביחס הפוך לגודלם – אני מראה לכם אפזרית דו-אבקנית – Spergularia diandra  – מרבד של פרחים, שקוטר כל אחד מהם הוא כחצי ס"מ.
אגב, לאפזרית קראו פעם אספרגולריה. האם אפזרית זה שיפור? אני לא בטוחה. אבל זה ודאי לא הרעה…
 

 
ולסיום המקבץ הזה, פרח יפהפה ומיוחד: אזוביון מדברי – Lavandula coronopifolia
האזוביון הוא הלבנדר, שמאחד המינים המתורבתים שלו  מכינים הרבה מוצרי קוסמטיקה.
 

 
כל התמונות צולמו ב-7.3.2009 בנחל פארן.  
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
ו…המשך יבוא! השבוע אני מפגיזה!!

באשן תמים – Cleome arabica

 
בסוף השבוע שעבר (7.3 – 6) היינו בנגב – ישנו במצפה רמון, וטיילנו באיזור פארן.
ועכשיו יש לי המון תמונות של צמחים לא מוכרים מן הדרום הרחוק.
 
אבל הפרח היפה והמיוחד ביותר שפגשנו, לטעמי – היה עוד פרח מהפרחים בעלי השמות הבלתי נסבלים: באשן תמים. וזה עוד שיפור, כי שמו המקורי הוא באשן שלושת העורקים.
 

 
בספרו "פרחים יפים בנגב", עזריה אלון כותב על הבאשן:
צמח חד-שנתי ממשפחת הצלפיים. ענפיו ועליו דביקים, ומותירים ריח רע על כל איזר הנוגע בהם. בעלי חיים נמנעים מלאכול את הצמח הזה או את חלקיו; למעט כמה חרקים שיש להם מנגנונים לנדף את חמרי הרעל שבצמח.
 

 
אז רציתי לאמר, שבדקתי. מוללתי את הפרח, והרחתי אותו. והריח ממש בסדר, לפחות לפי האף שלי.
כלומר, לא הייתי עושה ממנו בושם – אבל זה לא שהריח רע כמו לוף, למשל!
 

 
את הבאשן פגשנו פורח בתעלת ניקוז, צמוד לכביש 40, ליד אפיק נחל פארן.
 

 
כל התמונות צולמו ב7.3.2009, וכתמיד – כדאי לכם להקליק על התמונות ולהקיש על F11 על מנת לראותן בגודל מלא.