אחותי הקטנה

היא כמעט בת שנה (כמעט… קצת יותר בעצם… המספר המדויק שמור במערכת)
והיום יש לה יום הולדת, ולא קוראים לה לִבּי…

אז אני רוצה לומר לך, אחותי האהובה –  מזל טוב!
אני אוהבת אותך
ושתזכרי תמיד שאת מוצלחת ומוכשרת ונפלאה ונהדרת!

והמון המון תודה על שאת – את.

בתמונות:
זנב סנונית נאה, מהר תבור, 7.10.2012
סתוונית התשבץ, מרכס בשנית ברמת הגולן, 6.10.2012
לבנין הצלף על טיון דביק, הר תבור, 7.10.2012
עוד סתווניות התשבץ מרכס בשנית ברמת הגולן, 6.10.2012
וכחליל הקוטב על ליפיה זוחלת, מנחל אלכסנדר, 17.9.2012

כתמיד מוזמנים להקליק על התמונות על מנת להציגן בגודל מלא.

ועכשיו כולם לשיר ביחד:

שמירת טבע בישראל: פארק השרון

אחרי שהצגתי כאן כשלון בהגנה על הטבע, ומאבק שעדיין בעיצומו – החלטתי להביא גם סיפור הצלחה אחד. שלא תחשבו שיש רק כשלונות, כי יש גם הצלחות, אפילו בתחום הזה.
לפני שאני מתחילה, אני רוצה להפנות אתכם למאמר יפהפה באתר "הסביבה", בנושא חולות סמר – "אל תשלח ידך אל השופל" מאת שחר אלתרמן.

היום אני אספר על פארק השרון ונחל אלכסנדר.


אגמית בנחל אלכסנדר

 

פארק השרון ונחל אלכסנדר אינם שמורות טבע – הם גנים לאומיים. ומה באמת ההבדל?

 שמורת טבע היא שטח הנשמר במצבו הטבעי, לצורך הגנה על ערכי חי, צומח או דומם (למשל, תצורות גיאולוגיות נדירות); ולפעמים גם על יחסי גומלין ביניהם למשל: חברת צומח מסויימת. הפיתוח בשטח זה הוא לרוב מוגבל ומצומצם לחלק קטן מתחומי השמורה. הרוב נשאר טבעי.
 גן לאומי הוא אזור טבע ונוף בעל חשיבות למורשת הלאומית. כמו שמורת טבע, נשמר הגן הלאומי כשטח ירוק, אך בניגוד אליה מתבצעות בו לרוב עבודות פיתוח הן לחשיפת מורשת היסטורית, והן לשיפור אפשרויות הבילוי והנופש בתחומי האתר.  אתרים ארכיאולוגיים ואתרי מורשת יהיו גנים לאומיים.

מבחינתנו, המטיילים – גם כאן וגם כאן אפשר לטייל ולהנות מהטבע.


צב רך – צב מים מוגן שחי בנחל אלכסנדר

פארק השרון ונחל אלכסנדר הם גנים לאומיים שנמצאים במרחב שבין נתניה לחדרה ובין כביש 4 לים – כמובן, לא כולל האיזורים שמשמשים למגורים, חקלאות, תעשיה וכבישים.
צמוד לחדרה נמצאת גם שמורה קטנה ומקסימה – שמורת בריכת יער, שיש בה מגוון צמחים נדירים ומיוחדים לאיזור, והיא גם מהווה מקלט לעופות מים, כמו קורמורנים ואנפות.


בוציץ סוככני – משפחת הבוציציים – מרבד נפלא בבריכת יער חדרה

וכאן אני מגיעה לבעיה… וזו בעיה קשה וחמורה. מתי בפעם האחרונה נסעתם בבוקר מכיוון נתניה/חדרה לת"א? הפקקים בבוקר כבדים מאד, וגורמים לבזבוז עצום – שעות עבודה של אנשים שהולכות לאיבוד, דלק שמתבזבז ויוצר זיהום אויר…
כנסיון לפתור את בעית הכבישים הוחלט לסלול שני כבישים נוספים:


איריס ארץ-ישראלי – משפחת האיריסיים (לפרט פה יש גוון תכול מקסים!)

  האחד – הארכת נתיבי איילון ככביש אורך רביעי – בנוסף לכביש החוף (2), הכביש הישן (4) וכביש חוצה ישראל (6) – עד חדרה. כלומר, ברצועה של חמישה-עשר ק"מ מהים – יהיו ארבעה כבישים מקבילים.
  השני  – כביש רוחב נוסף, דרומית לחדרה, שיחבר את שלושת הכבישים הקיימים (2,4 ו-6)  וייקרא כביש 9 – כביש רחב, בעל שלושה נתיבים לכל כיוון.

 גם כאן, תושבי האיזור יחד עם "אדם, טבע ודין" וחברה להגנת הטבע, יצאו להלחם למען הסביבה ולמען האופי הכפרי של האיזור.
בשנת 2004, העיתונאי גילי סופר פרסם ב-ynet כתבה שקוראת לכולם לצאת לטייל בפארק השרון – כי ימיו מוגבלים.


זעמן זיתני – נחש, מציץ מהמאורה שלו ליד נחל אלכסנדר

לשמחתינו, אחרי מאבק ארוך בבתי המשפט ומחוצה להם, אחרי אירועים לקהל הרחב שנערכו לחופי נחל אלכסנדר ובפארק השרון, בסוף שנת 2010 התקבלו שתי החלטות לשמור על השטחים הללו כשטחים ירוקים –

  
אזוביון דגול, משפחת השפתניים                                לבנין הרכפה על נזרית חופית*, פארק השרון

בתאריך 13.9.2010, הוועדה לתשתיות לאומית (הוות"ל) החליטה לקדם את התוכנית לשדרוג כביש מספר 2 הקיים, בקטע שבין חבצלת השרון לחדרה. ייסלל נתיב נוסף לכל כיוון. וזאת במקום החלופה של סלילת כביש חדש שיהיה המשך של נתיבי איילון, ממזרח לכביש מספר 2. כביש זה היה חוצה את פארק השרון ונחל אלכסנדר וגורם לפגיעה סביבתית ונופית אנושה ומיותרת באזור.


נוטריה – אמנם מין פולש, אך בכל זאת, חיית בר בארץ. נחל אלכסנדר.

ובתאריך 24.10.2010 בג"צ קיבל את עתירת "אדם טבע ודין" נגד סלילת החלק המערבי של כביש 9. החלק המזרחי – שמקשר את כביש 6 לכביש 4 – ייסלל. בעצם, כבר קיים שם כביש (כביש 61) – כביש צר. הוא יורחב. אבל החלק שאמור היה לפגוע באיזורים הטבעיים – בוטל.
בפסק הדין נכתב: "כאשר מדובר בתכניות בעלות השפעות סביבתיות ניכרות וארוכות טווח על מוסד התכנון ליתן משקל רב ביותר לשיקול הסביבתי"
בג"צ  מתח ביקורת על התנהלות המדינה ומע"צ, והתווה כללים ברורים שינחו מעתה והלאה את שיקול הדעת של מוסדות התכנון. השופטים קבעו כי ההחלטה שלא לבחון במסגרת התסקיר חלופות אפשריות לתוואי המוצע של כביש 9, כגון שדרוג כבישי רוחב קיימים – הייתה בלתי סבירה בעליל, נוכח מידת הרגישות הסביבתית של האזור בו אמור להיסלל הכביש.
תגובת 'אדם טבע ודין' היתה: "מדובר בפסק דין בעל השלכות רחבות היקף אשר קובע כי לא ניתן לפסול חלופות סביבתיות על הסף, כפי שנהגו מוסדות התכנון לעשות עד כה."

עתירת אט"ד הוגשה בשנת 2005, ורק כיום, חמש שנים מאוחר יותר היא התקבלה.



חרדון מצוי בפארק השרון

גם כאן, אתם מוזמנים לקרוא כתבות נוספות בנושא כביש 9 –

 תקדים: בג"צ קבע לא לסלול את חלקו המערבי של כביש 9 – באתר אט"ד
 בג"צ לות"ל: מדוע אושרה סלילת כביש 9? – באתר אט"ד 
 בג"צ ביטל סלילת כביש בפארק השרון – באתר NRG 

 


סחלב קדוש, משפחת הסחלביים – צמח מוגן שגדל בפארק השרון

וכתבות בנושא כביש 20 –

 השג: לא ייסלל כביש חדש על פארק השרון! – באתר החלה"ט
 יעל וגיא מציגים: השרדות נחל אלכסנדר – באתר NRG – כן, גם זו דרך: לגייס את ה"סלבס" המקומיים
 סלילת כביש 20 תחסל את פארק השרון – באתר החלה"ט

  
תורמוס ארץ-ישראלי, משפחת הפרפרניים  – אנדמי למישור החוף

ביטול התכניות האילה, ומציאת האלטרנטיבות ע"י ועדות התכנון – מראה שלמרות שזה קשה וממושך (שני המאבקים הללו נמשכים כבר חמש שנים!) – אפשר להכריח את המדינה להפעיל חשיבה מפעם לפעם.
במיוחד חשובה הקביעה של בית המשפט שצטטתי קודם, ואני אחזור עליה –  "כאשר מדובר בתכניות בעלות השפעות סביבתיות ניכרות וארוכות טווח על מוסד התכנון ליתן משקל רב ביותר לשיקול הסביבתי"
לצערי, בפסיקה על חולות סמר, לא חזרו לצורת המחשבה הזו. אני מקווה שהמדינה תאמץ את הגישה הזו לפני שיהיה מאוחר מדי.

אני שמחה מאד שהתכניות הללו בוטלו. גם אנחנו וגם בעלי החיים נוכל להמשיך להנות מהמקומות הנעימים הללו.


צבעוני השרון, משפחת השושניים – אנדמי למישור החוף

התמונות צולמו בשרון, בשנים 2005-2010. כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.  

 

 
נר הלילה החופי – מפרחי החוף הבולטים, עולה ותיק לארץ

 

 * תודה לאיתי נ שתיקן לי את הטעויות בהגדרה!

 

 

 

 

 

איכהורניה עבת-רגל – Eichhornia crassipes

הפעם אני חוזרת אל ענייני שמירת טבע.
וזה לא סיפור הצלחה…
 
בעקבות דיווח בפורום שמירת טבע, נסענו לנחל אלכסנדר. נסענו לאורך הנחל, בשביל עפר – מכביש 4, מזרחה. הנחל מזוהם, אבל זה לא חדש, נכון? הרבה בקבוקי פלסטיק, קופסאות, שאריות שונות, ואפילו כדורגל צפים בנחל.
 
ואז ראינו את זה:

 
נראה תמים, נכון? צמח מים ששט לו בנחל, ויורד עם הזרם.
השלב הבא הוא זה:
 

 
זהו מרבד של עדשת-מים – צמח מים שנראה כמו עדשים קטנים שיוצרים מרבד על המים, והוא מנוקד בעלים של אותו צמח, מהתמונה הקודמת. עדשת מים מתפתחת במים שזורמים מאד לאט.
 
ואז מגיע השלב השלישי:
 

 
יפהפה, נכון?
זוהי איכהורניה עבת-רגל, או בשם העממי – יקינטון המים.
לא, אין קשר ליקינטון המוכר. זה צמח ממשפחה אחרת לגמרי – פונטדריים.
וזהו צמח פולש.
 

 
זהו צמח שמוצאו בדרום אמריקה.ליתר דיוק, באגן האמזונס בברזיל.  לכאן הוא הובא – כנראה – על ידי "נשמות טובות" שנמאס להן לגדל אותו בבית, אז הם זרקו אותו לנחל.
השערה אחרת היא שהוא הגיע הנה מהנילוס, שגם שם הוא מזהם תעלות ויובלים. (לשם הוא הגיע במאה ה19, על ידי קולוניאליסטים שרצו לקשט את הנחלים באיזור)
כאן הוא התפשט, והוא פשוט חוסם את הזרימה של הנחל. יוצר מחסומים וסכרים.
 

 
"אבל הוא כל כך יפה!" יאמרו לי. "הסגול הזה נפלא!"
כן, הוא יפה. אני מסכימה. אבל הוא מטרד אקולוגי. למשל, הוא בית גידול מצוין לחלזונות שחיים בסמביוזה עם זחלי הבילהרציה. זוכרים את הבילהרציה?
היא די נכחדה מהארץ. למה לנו להחזיר אותה?
 
 

 
קראתם את מה שצאט ניק כתב על המאנייקית ההודית? אני מסכימה עם כל מילה שלו, ומוסיפה לרשימה שלו את הפרח היפהפה הזה.
 
 

 
הוא מסתדר טוב עם עדשת המים – הוא מאט את הזרימה, והיא מכסה את המים בשכבה ירוקה. הוא פוגם באיכות המים על ידי חסימת המגע של המים עם האויר, וכמובן, דוחק את רגליהם של הצמחים המקומיים שאינם יכולים לצמוח. 

 
אבל… לא הכל רע ושחור. האיכהורניה תורמת לנקיון הנחל – היא קולטת מזהמים שונים, כגון מתכות – והמים נקיים יותר מהזיהום של בני האדם.
 
אז מה התוצאה? האם עלינו להשאיר אותה שם, או להשמיד?
לצערי, למרות היופי הרב – לדעתי אין מקום להשאיר את יקינטון המים בנחל אלכסנדר. זהו אינו מקומו הטבעי, ובעיות של מים עומדים, ומקומות גידול ליתושים – יש לנו די והותר. נחל אלכסנדר צריך להמשיך לזרום, ולהיות בית למגוון בעלי חיים – אנחנו ראינו שם היום אנפות (אפורות ולבנות), שלדג לבן-חזה, דורסים שונים, נמיה, שפמנונים, צבים משלושה מנים, ועוד ועוד.
עמית מנדלסון, מנהל פורום שמירת טבע, העביר את המידע לרשות הטבע והגנים – והם אמרו לו שהבעיה ידועה מזה שנתיים, ושהם "מנסים לטפל בנושא". אני תוהה למה אין טיפול מסיבי. כפי שזה נראה כרגע, יש אוכלוסיה מבוססת מאד, והיא מתרחבת לאוכלוסיות נוספות במורד הנחל.
 
כתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.  
 
לקריאה נוספת: כאן, מתוך האתר של המרכז לצמחים פולשים וצמחי מים באוניברסיטת פלורידה.