Like A Bird On A Wire

dscn1842

הבוקר קמתי שוב לבשורות עצובות, בקנה מידה גלובלי: לאונרד כהן הלך לעולמו. 

crows

חיפשתי שיר שיתאים לי, ומבין כל השירים היפים שכתב, נזכרתי ב-Bird On a Wire

dscn0325

לכן ליקטתי ציפורים שצילמתי לאורך השנים על חוטי חשמל, כבלים וגדרות. אני חושבת שהדרך הטובה ביותר להנציח את לאונרד כהן היא בשיר:  

kingfishers

Like a bird on the wire,
Like a drunk in a midnight choir
I have tried in my way to be free.

dscn1021

Like a worm on a hook,
Like a knight from some old fashioned book
I have saved all my ribbons for thee.

dscn1248

If I, if I have been unkind,
I hope that you can just let it go by.
If I, if I have been untrue
I hope you know it was never to you.

dscn2486

Like a baby, stillborn,
Like a beast with his horn
I have torn everyone who reached out for me.

dscn3900

But I swear by this song
And by all that I have done wrong
I will make it all up to thee.

dscn7098

I saw a beggar leaning on his wooden crutch,
He said to me, "You must not ask for so much."
And a pretty woman leaning in her darkened door,
She cried to me, "Hey, why not ask for more?"

bird02

Oh like a bird on the wire,
Like a drunk in a midnight choir,
I have tried in my way to be free.

dscn9287

והנה השיר המלא – 

 

img_3057

לאונרד כהן היה משורר נפלא, השירים שלו יישארו איתי לתמיד 

img_5171

בתמונות אפשר לראות:
לבניות גדולות ממעין צבי
קאקים מכפר סבא
חכלילית עצים מת"א
שלדג לבן-חזה, פרפור עקוד ושלדג גמדי ממעין צבי ומגן שמואל
תור הצווארון מכפר סבא
דוחל שחור גרון (נקבה) מגן שמואל
נחליאלי לבן מעמק חפר
עורבני שחור-כיפה מכפר סבא
דאה שחורת כתף מאגמון החולה
פרחון של צופית בוהקת מירושלים
חנקן אדום גב מעמק חפר
תנשמת לבנה מאגמון החולה
סלעית אירופית מנחל הבשור
בז מצוי מפארק אפק ומעמק חפר
ועפרוני מצוייץ מהוד השרון. 

kestrels

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

img_6966

ועוד שיר אחד, פשוט כי הוא יפה

 

היתה יפה כמו בשירים, כמו בסתיו הציפורים

הסתיו הוא הזמן לציפורים הנודדות, ובסתיו הזה הזדמנו לי כמה וכמה ציפורים נחמדות מאד. 

DSCN1349

אני חושבת שהציפורים המזוהות ביותר עם הסתיו בשנים האחרונות הם העגורים האפורים. עשרות ומאות אלפי עגורים מגיעים אל איזור החולה, ולבוא לצפות בהם זהו מחזה נפלא –

DSCN1359

בשנים האחרונות יצא לי לפגוש גם פלמינגו מצוי בארץ, כמה וכמה פעמים. הם מוכרים כבר כמה שנים בבריכות המלח ליד אילת, אך השנה פגשתי הרבה מהם בבריכות המלח של עתלית. 

DSCN1597

הנה הם, בבריכה למרגלות שרידי המבצר – 

DSCN1611

הפלמינגו הם נפלאים בעיני – מגוחכים ומוצלחים במיוחד. כבר כתבתי עליהם פעמיים – כאן וגם כאן

DSCN1633

במעין צבי פגשתי מגלן חום, עומד מעל בריכת דגים ומחפש ארוחה: 

DSCN2773

ולראשונה הצלחתי לצלם זרון סוף – דורס לא גדול, שמסתובב באיזורי בריכות דגים. 

DSCN1344

מבין עופות הגדה, בחרתי להציג הפעם את הסיפנים: סיפן עקוד. 

DSCN2785

אילו ציפורים עדינות וחששניות, בעלות מקור דקיק ומעוגל, כמו סיף 

DSCN2786

ברגע שמתקרבים מעט אל הסיפנים (ולא, לא הייתי מאד קרובה…) – הם פורשים כנפיים ומתרחקים. 

DSCN2791

פגשתי גם ציפורים מקומיות, כאילו שלא נודדות.
למשל, פרחון של צופית בוהקת – כלומר, צופית צעירה שזה-אך פרחה מן הקן, והיא נהנית מצוף בוגנוויליאה – 

DSCN3093

ופשוש מקסים, שדגמן לי באופן יפה במיוחד: 

DSCN3143

אחד ממבשרי הסתיו המוכרים הוא הנחליאלי הלבן – פגשתי אותו (בין השאר) במרכז כפר סבא. 

DSCN3317

אבל השנה, לראשונה, הצלחתי לצלם גם מין נוסף של נחליאלי – נחליאלי זנבתן. התפעלתי מהשת הצהוב שלו. 

DSCN3305

גם חכלילית עצים היא ציפור נודדת. הזכר מרשים בצבעיו האדומים-כחולים. אני צלמתי את הנקבה, שצבעיה עדינים יותר – 

DSCN3615

והופס! היא ברחה ממני… 

DSCN3613

בצומת גולני פגשתי להקה של גבתונים – גבתון עפרוני, שכבר הצגתי בבלוג

DSCN4301

הם דומים במראה הכללי לדרור, אך גדולים יותר, והנוצות מעוטרות יותר.
הצמד הזה, על הגדילנים היבשים, מאד מצא חן בעיני: 

DSCN4313

עד כאן הציפורים שלי, שפגשתי ברחבי הארץ – מהחולה בצפון ועד להב בדרום, באוקטובר ונובמבר. 

DSCN4312

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN1602

 

ציפורים ליד הבית

רציתי קצת לספר על הציפורים שאפשר לראות ליד הבית.

כי למרות שבאמת זה כיף לנסוע לצפות בפלמינגו, או לראות פרחים נדירים – רוב בני האדם חיים באיזורים עירוניים, ונאלצים להסתפק בטבע העירוני.

ולכן, כל התמונות ברשומה היום צולמו בכפר סבא.
אני מתחילה עם דרור הבית – ציפור נפוצה ומשובבת לב. אני מאד אוהבת לראות את הדרורים מתרוצצים סביב. במיוחד נהניתי לפני כמה שנים, כשזוג דרורים קיננו בפתח צינור אוורור בבנין שלנו…

עוד אחד מהנפוצים והמוכרים הוא העורב האפור – זהו מין אופורטוניסטי, שמנצל היטב את קרבת האדם ומתרבה במיוחד באיזורים עירוניים.

אבל אם תסתכלו על עץ האיזדרכת עליו יושב העורב, תראו שיש סביבו להקה שלמה של ציפורים אחרות – זהו תור הצווארון. קרוב של הצוצלת, ניכר בצווארון השחור היפה שהוא עונד –

לפעמים אפשר לצפות גם בדורסים. הבז המצוי הוא דורס נפוץ וחביב עלי מאד. בשנים האחרונות נערכו מעקבים אחרי בזים שקיננו על רבי קומות. אני פגשתי את הבז הזה בפארק כפר סבא –
אבל בעבר כבר צילמתי בז על האנטנות שעל גג ביתי.

את העקב המזרחי (בעצם, שמו המלא הוא עקב חורף, תת מין מזרחי) פגשתי בשדות בשולי העיר. הוא גדול יותר, ופחות סביר למצוא אותו בתוך העיר.

הדוכיפת – שהוכתרה להיות הציפור הלאומית שלנו – מאד אוהבת מדשאות. היא משוטטת בהן, וצדה חרקים. יש כמה דוכיפתות שאני פוגשת באופן תדיר בגן הציבורי ליד ביתי

בשנים האחרונות התרבו מאד המאיינות המצויות. פולש שהגיע אלינו מהודו – מספר פרטים של מאיינה שולחו לחופשי מפארק הצפארי בתל אביב (לפני כ15 שנים), וכיום אפשר למצוא להקות גדולות של מאיינות מנהריה בצפון ועד באר שבע בדרום.

המאיינות הן ציפורים חזקות וחכמות, ויש להן שירים יפים ומגוונים. לצערי, אחד המזונות החביבים עליהן הוא גוזלים של דרורים וחוחיות – ולכן אני מאד לא אוהבת אותן.

בכל שנה בסתיו חוזרים אלינו הנחליאלים – חלקם נשארים אצלינו כל החורף, וחלקם ממשיכים דרומה לאפריקה.

הנחליאלי הלבן הוא ציפור מאד חביבה. הוא נוהג לעמוד ולנענע את זנבו מעלה-מטה בחינניות – ומכאן הוא קיבל את שמו האנגלי –  Wagtail.

עוד ציפור ששמחתי לגלות בתחומי העיר היא הירקון. הירקון הוא קרוב של החוחית, וניכר בצבעיו הירוקים-צהובים. אני מכירה אותו מחיפה והכרמל, וזו הפעם הראשונה שפגשתי אותו בכפר סבא.

 

הירקון הוא יציב בארצנו – אפשר למצוא אותו בעיקר במרכז ובצפון, אם כי פגשתי אחד בבאר שבע, ליד אנדרטת הנגב.

הרשימה כבר מתארכת, לכן אני אפסיק פה – ואמשיך ברשימה הבאה.
את התמונות צלמתי ברחבי כפר סבא, בנובמבר-דצמבר 2012

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 

נחליאלי לבן – Motacilla alba

הכל מסביב כבר מצביע על הסתיו – החצבים כבר גמרו לפרוח, ועכשיו פורחים החלמוניות, הכרכומים והסתווניות
הימים כבר ממש קצרים,
ואפילו הנחליאלי כאן!

רק הגשם מבושש לבוא… והטמפרטורות איומות, חם נורא – שמיכות הפוך שלנו עדיין מאוחסנות היטב.

בשבוע שעבר נסענו לטיול קצר בפארק הירקון. סיבוב קצר לנשום אויר בין הרבה מטלות. ובפארק פגשנו נחליאלים – הרבה נחליאלים.

הנחליאלי הלבן הוא אחת הציפורים המוכרות ביותר בארץ. יש איזורים (כמו בריטניה) שבהם הוא יציב כל השנה, ויש איזורים – כמו אצלינו – שהנחליאלים נודדים בהם.
רוב הנחליאלים שמגיעים אלינו – מגיעים מהצפון הרחוק, איזורי סקנדינביה וצפון מערב רוסיה.

אצלינו הם חורפים – או חולפים וממשיכים דרומה – נחליאלי שטוּבַּע בארץ נתפס באריתראה. זוגות בודדים גם מקננים אצלינו, כלומר – מבלים אצלינו גם בקיץ.

הרבה אנשים שיוצאים לצלם בפארק הירקון, מצלמים את הסירות באגם. הפעם גם אני צלמתי אותן… ולא בגלל הצבעוניות – אלא בגלל הנחליאלים, שטיילו עליהן.

בתמונה הבאה, יש זוג – הקרוב יותר אלינו הוא הזכר, והרחוקה יותר היא הנקבה.  לזכר יש כיפה שחורה מודגשת, ולנקבה – כיפת הראש אפרורית יותר.
הם מאד נחמדים יחד, ואני צפיתי בהם במשך כמה דקות.

רק שאז התקרבה סירת מנוע, והנחליאלים שלי פרשו כנפים – ועפו:

השם העברי מגיע מהמלה "נחל", שכן הנחליאלים מעדיפים איזורים לחים, כמו גדות נחלים. את השם הזה נתן לו הסופר מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" מ-1866.
השם העממי האנגלי של הנחליאלי  הוא Wagtail – וזהו גם פירוש שמו הלטיני  – "מנענע הזנב" או "זנב-נוע". אם תסתכלו על הנחליאלים הולכים, תוכלו לראות שגם בעמידה וגם בהליכה, הם מנדנדים את זנבם הארוך. התנועות הללו מאד חינניות – והן בהחלט חלק מהקסם של הנחליאלים – גם הזכרים (כאן מימין) וגם הנקבות (משמאל) –

  

אני מאד נהניתי לשבת בשקט ולצפות בנחליאלי אחד, שהסתובב והתנקה וירד ועלה – הכל ליד צמח טיון-דביק אחד –

כאשר הנחליאלים נודדים – הם נודדים בלהקות בעיקר בלילה. ביום הם אוכלים ונחים. כאשר הם מגיעים ליעד שלהם – כלומר, למקום שבו יבלו את החורף, הם מתפזרים – כל זוג יוצא לטריטוריה משלו.
עם ערב הם מתרכזים שוב לאתרי לינה משותפים, וישנים יחד בקבוצה גדולה.
הרוב אכן מתחלקים לזוגות ומכריזים על טריטוריות, אבל יש מקרים שבהם חלק מהלהקה נשאר ביחד, במקום שהו יש מספיק מזון לכולם (למשל…. מקום שאפשר למצוא בו זבל… ובאמת, רמת הנקיון בפארק לא מרקיעה שחקים)

דבר שמאד הרשים אותי אצל הנחליאלים הוא נושא הזוגיות. בני זוג יכולים לבוא מאתרים שונים (כמו למשל, זכר נורווגי ונקבה רוסייה), לצאת דרומה, להפגש בת"א ולמצוא להם טריטוריה קטנה ומובחרת. את כל החורף הם מבלים יחד, ואז טסים להם בחזרה לצפון, לכבוד הקיץ.
כאשר הם חוזרים בחורף הבא – הם יעדיפו לתפוס את אותה טריטוריה (אלא אם יש קרב ומבריחים אותם משם). יש רישום של זוגות נחליאלים שנפגשו במשך כמה חורפים שוב ושוב, וחזרו לאותה טריטוריה.

כל התמונות צולמו בפארק הירקון, גני יהושע, תל אביב, 6.11.2010

 כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.