פרחים מקומיים ב-Mori Point

ברשומה הקודמת הבטחתי מינים מקומיים מהטיול שלנו ב-Mori Point, והיום אני מקיימת. ומה יכול להיות מקומי יותר מהאשולציה הקליפורנית, הפרח הלאומי של קליפורניה?! בתמונה מעל יש מקבץ נחמד שלהם, כולל פירות (מאורכים עם עיגול בהיר למטה, כמו מין חרב מוזרה) – Eschscholzia californica

בקליפורניה נפוצים גם כמה מינים מקומיים של תות שדה. זהו תות שדה חופי, שמו הלטיני Fragaria chiloensis, והוא צומח לאורך חופי האוקיאנוס השקט לאורך שתי יבשות אמריקה, עד לצ'ילי בדרום. אני ראיתי את הפריחה, וזה אחד המקרים הבודדים שבהם בעצם הייתי מעדיפה להגיע אחרי הפריחה ולדגום את הפרי 😉 . 

עוד פרח חביב ומקומי הוא הלוענית הקליפורנית – אני חושבת שהשם די ברור, אם מסתכלים על הלוע שהפרח פוער כלפינו… שמו העממי הוא Bee-Plant, כלומר, צמח הדבורים. הוא באמת מושך הרבה דבורים. שמו הלטיני: Scrophularia californica

ברשימה הקודמת הזכרתי את הרוש העקוד. הנה המקביל הקליפורני שלו: הרקליאון גדול – Heracleum maximum. פגשתי קרוב שלו, הרקליאון נמוך, במרומי החרמון. ההרקליאון הגדול הוא אכן גדול, גבוה ומרשים. 

כמובן, פגשתי גם שלל פרחים ממשפחת המורכבים. ביבשת אמריקה יש מגוון עצום של מורכבים (גם בלי החרציות שלנו!) ובטיול ראיתי כמה מהם: 

אחד הפרחים הנפוצים לאורך החוף הוא Erigeron glaucus – שמו העממי Seaside Daisy, כלומר, חיננית חוף הים. אולי עוד אחזור אליו: 

הפרח הבא דומה לאסתר האירופאי. השם העממי הוא באמת אסתר קליפורני – California Aster. והשם הלטיני – Symphyotrichum chilense. 

המורכב שהתפעלתי ממנו ביותר היה זה בתמונה הבאה: שמו הלטיני Grindelia stricta, כלומר גרינדליה אשונה (נקראת ע"ש בוטנאי גרמני בשם גרינדל). השם העממי הוא Gumweed, בגלל החומר הלבן והצמיגי, דמוי גומי, שנמצא בניצנים לפני הפריחה. בצירוף עם הפרחים הגדולים כמו פרחי חרצית הוא באמת פרח יפה. 

עוד מורכב מיוחד היה קוץ: שמו הלטיני Cirsium quercetorum, כלומר קוצן האלונים. שמו העממי הוא Brownie Thistle – אפשר לתרגם את השם ל-דרדר חום. Thistle זה שם כללי לקוצים באנגלית, בלי קשר למין או לסוג. 

שני מורכבים שאחזור אליהם ברשימה הבאה, אבל בינתיים רציתי לתת לכל אחד תשומת לב פרטית: הראשון הוא Goldfields – שדות הזהב, ששמו הלטיני Lasthenia minor, וברשימה הבאה תוכלו להבין את השם העממי שלו: 

והשני הוא פרח ששמו העממי Tidy-tips – קצוות נקיים, והשם די ברור… שמו העממי הוא Layia, אני לא בטוחה איזה מהמינים פגשתי. 

המורכב האחרון להיום הוא האכילאה – Achillea millefolium. משמעות השם הלטיני היא "אכילאת אלף-העלה", והוא צמח נפוץ למדי בקליפורניה. 

כמה פרחים ורודים מעניינים: הראשון נראה מאד דומה לחלמית שאני מכירה. הוא אכן מאותה משפחה, שמו Sidalcea malviflora – משמעות השם הלטיני היא בערך דמוי-חלמית חלמיתי.

ורוד יפה אחר הוא זה: Armeria maritima, והוא קרוב של העדעד שגדל בחוף אצלינו: 

הורוד הבא הוא קרוב של נר הלילה – אבל אני לא בטוחה מיהו בדיוק. אם אקבל זיהוי, אוסיף כאן.
15.7.18: והנה קיבלתי זיהוי, ותודה ל-Mamma Quail, זהו נר-לילה מקסיקני – שמו הלטיני Oenothera speciosa

ועוד ורוד אחד – אשבל (Stachys). יש חמישה מינים של אשבל הפורחים באזור החוף של קליפורניה ואני לא מכירה אותם מספיק בשביל להחליט את מי מהם פגשתי:

היו גם תורמוסים, כמה וכמה מינים. אני לא בטוחה מי מהם הוא התורמוס הבהיר הזה: 

את הנורית זיהיתי: זו הנורית הקליפורנית, Ranunculus californicus הנפוצה ברוב קליפורניה.

ועוד פרח צהוב ונחמד – הפעם ממשפחת הפרפרניים, קרוב של הלוטוס שלנו: שמו הלטיני Acmispon wrangelianus. 


כפי שניתן לראות, יש הרבה מאד פרחים מקומיים, ויש עוד הרבה מה לראות ב-Mori Point.

עם עוד אשולציה קליפורנית יפה אחת אני גומרת להיום. את התמונות צלמתי ב-10.5.2018 ב-Mori Point, והמשך יבוא! 

Ranunculus ficaria – נורית הלב (ועוד נורית) מפראג

אני פותחת את הרשימה עם שיר, שלא קשור לפראג, להנאתכם:

במדשאות בפראג ראיתי פרחים צהובים קטנים. הרבה יותר קטנים מהשינן, ובעצם – מוכרים לי מאד. 

כשהתקרבתי גיליתי שאילו פרחי נורית הלב! ממש כמו בארץ…. אבל לא בדיוק. 

בארץ, נורית הלב היא מין לא-נפוץ שגדל באזורים לחים – קרוב לנחלים, בעיקר בכרמל, בגליל, בגולן ובחרמון. בפראג – מסתבר – יש מספיק לחות במדשאות העירוניות בשבילה. 

נורית הלב נקראת כך בגלל העלים שלה, שהם דמויי הלב. 

השם הלטיני – Ranuculus – משמעותו "צפרדע קטנה" – כיוון שהרבה ממיני הנורית פורחים בביצות ובמים

שם המין – ficaria – הוא "דמוי תאנה". ניסיתי להבין מה בצמח "דמוי תאנה", ולא מצאתי. לא הפרי, לא הפרחים ולא העלים. בנוסף – היא רעילה, אז בכלל אני לא מבינה מה הקשר לתאנים.  

כבר כתבתי, שרוב הנוריות הן צהובות – מכאן מגיע השם העממי באנגלית, Buttercup. למשל, בשתי התמונות הבאות: 

זו נורית, אבל ממין אחר. לא נורית הלב. העלים אינם דמויי לב, הפרח נראה שונה. רוב הנוריות דומות לזו, והדרך להבדיל ביניהן היא לפי הפרי. 

אבל כשבקרתי בפראג, זו היתה תחילת הפריחה של הנוריות ולא מצאתי פרי לצלם – לכן הן נשארות עם ההגדרה "נורית" – Ranuculus sp. – ולא יותר. 

אז אני חוזרת אל נורית הלב: 

היא שונה ומיוחדת יותר יחסית לנוריות אחרות. הפרח שונה בצורתו, העלים האחרים. כשחיפשתי מידע אודותיה, גיליתי שבאתר המדעי ThePlantList הפרידו אותה מהנורית. 

כיום שמה הוא: Ficaria verna. כלומר, דמויית-תאנה אביבית? תאנתית אביבית? 

טוב שבעברית אפשר להתעלם מזה, ולהשאר עם השם "נורית הלב" שהוא באמת נחמד והולם את הפרח. 

את התמונות צלמתי בפראג, בתאריכים 4-8/4/2017. מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

וכמובן, לא שכחתי: היום הוא יום הולדתו השבעים וחמישה של פול מקרטני!

Happy Birthday, Sir Paul McCartney, and many happy returns!

 

שלום לך, נורית המים – Ranunculus peltatus

DSCN9410

בחול המועד פסח יצאתי לטייל בהרי יהודה – נסעתי עם חברתי, בעלת הבלוג "אפילו עז" לחפש סחלבים ועוד כל מיני. 

DSCN9400

הבעיה, כמובן, היתה שבחול המועד כולם יצאו לטבע – לטיולים או פשוט לפיקניקים. כשהגענו ליער מטע, היה שם כל כך עמוס שלא מצאנו חניה. 

DSCN9403

ואז נזכרתי, שלפני כמה שנים הראו לי בריכות קטנות עם נורית המים ביער מטע. נסענו לחפש אותן – ומצאנו אוצר. קודם כל, הגענו למקום ללא שולחנות פיקניקים – כלומר, מקום שקט. ללא המוני אדם מסביבנו. ישבנו לנו על שפת אחת הבריכות הללו, ונהנינו מהפריחה ומהשלווה. 

DSCN9408

באזור סלעי ביער מטע נחצבו כמה בריכות מים. הן מתפקדות כשלוליות חורף לכל דבר – אספקת המים היחידה היא מהגשם. 

DSCN9425

וכשאנו ביקרנו שם, השלוליות היו מלאות פריחה – של נורית המים. 

DSCN9409  

וכן. אילו נוריות. אני משערת שרוב הקוראים שלי מכירים את נורית אסיה האדומה –  מבחינת הצבע היא יוצאת הדופן. 

DSCN9430

בארץ גדלים 23 מינים של נוריות. מין אחד פורח באדום – נורית אסיה. רוב המינים הם צהובים, כמו למשל נורית הלב

DSCN9411

וארבעה מינים גדלים במים, והם לבנים עם מרכז צהוב. 
נורית המים היא הנפוצה מבין ארבעת המינים הללו. 

DSCN9427

העלים שלה דקים, גזורים וטבולים בתוך המים. גבעולי הפרחים מתרוממים מעל למים. 

DSCN9419 

והדבר הנפלא הוא שהם יוצרים מרבדי פריחה נהדרים במים! 

IMG_2490

נורית המים פורחת רק במקומות שיש בהם מאגרי מים. למשל, בעמק החולה, בגולן, ברמת דלתון. 

DSCN9428

בהרי יהודה היא מאד נדירה – ידועה בשניים או שלושה אתרים בלבד. בעבר היא גדלה במקומות נוספים, אך בגלל ניצול חלק ממקורות המים וזיהום של אחרים – היא נכחדה ממקומות רבים. 

IMG_2495

הבריכות הללו ביער מטע נחפרו על מנת להשיב לטבע גם את הנוריות, וגם סרטני מים זעירים.  

IMG_2535

לפעילות המבורכת הזו אחראי עָתָי יפה, מהגן הארץ-ישראלי בנתיב הל"ה. 

IMG_2498

את התמונות צלמתי ביער מטע, בתאריכים 23.4.2011 וגם 6.4.2015 

IMG_2500

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_2504 

ועוד משהו – בקשר לכותרת הרשימה. כשהתחלתי לחשוב על כתיבת הרשומה הזו, נתקעה לי בראש השורה "שלום לך, נורית המים!" – לקח לי כמה דקות להבין שאני משבשת שיר ישן של צוות הווי הנח"ל – בתוך שלולית המים. ולכן אני מצרפת אותו כאן. 

DSCN9412

 

אגדת הפרחים האדומים

redflowers

היה היו שלוש אחיות יפהפיות, נחמדות  ומקסימות. שלושתן היו בעלות שיער שחור ומקסים. הן היו ידועות בתור האחיות היפות ביותר בכל הממלכה בה הן גרו. 

שמותיהן היו: 

כלנית

anemone10

נורית – 

Buttercup01

פרג – 

cpoppy07

האחיות היו חברות טובות והסתדרו מצוין זו עם זו.
יום אחד, נסיך הממלכה הודיע שהוא עורך נשף לכל הבנות בממלכה, כדי למצוא לעצמו כלה. 

anemone04

כל בנות הממלכה – וכמובן, גם שלוש האחיות – התרגשו למשמע ההודעה. כולן התחילו להתכונן – לחשוב מה הן תלבשנה, לתכנן שמלות נשף מיוחדות לאירוע, תסרוקות, תכשיטים… 

buttercup05

האחיות החליטו להפתיע זו את זו. כל אחת תדאג לתפור לעצמה את השמלה שלה, ובערב הנשף כולן תפגשנה ותצאנה יחד.
ואכן, כך היה. בערב הנשף יצאו שלוש האחיות מחדרן – ו…שוד ושבר! שלושתן לבושות שמלות אדומות!
"גם כך מבלבלים בינינו כל הזמן, כי אנחנו אחיות! עכשיו מה נעשה? "

cpoppy09

אמא שלהן באה לעזרתן.
היא שלפה צעיף קטיפה לבן, ונתנה אותו לכלנית: 
  

anemone06

היא לקחה ספריי מבריק, וריססה את כל השמלה של נורית – 

buttercup07

ולפרג היא ענדה עגילי אוניקס שחורים – 

cpoppy03

הבנות שמחו מאד, ויצאו לנשף. כצפוי, הן היו היפות ביותר בנשף – הנסיך רקד איתן שוב ושוב, והתאהב בהן.
וכיון שהוא הנסיך, והאגדה הזו היא לא מופת לשוויון זכויות – הוא החליט להתחתן עם שלושתן. האחיות קיבלו את ההצעה. 

anemone14

האידיליה לא נמשכה זמן רב – האחיות החלו לריב זו עם זו על זמן האיכות שלהן עם הנסיך. "אתמול היית עם פרג" "אבל בשבוע שעבר היית עם נורית" "למה כלנית תמיד ראשונה?" 

buttercup08

בסופו של דבר הנסיך נשבר, והלך להתייעץ עם אביו המלך.
המלך המליץ לנסיך לחלק את השנה. בשליש הראשון הוא יהיה עם כלנית, אח"כ עם נורית, ובסוף עם פרג. כך לכל אחת תהיה תקופת איכות משלה, בלי מריבות וויכוחים.
וכך היה – ומאז הנסיך והנסיכות חיו באושר. 

cpoppy08

והיום אנחנו יכולים להבדיל בין הכלנית – שיש לה צעיף לבן, והיא הראשונה שפורחת – 

anemone08

לנורית המבריקה, שפורחת שניה –

buttercup09

ולפרג בעל העגילים השחורים, שפורח אחרון –

cpoppy12

ולמען האמת, יש עוד כמה סימנים.
לכלנית יש מרקם קטיפתי רך ועדין. אם מסתכלים עליה מלמטה – אין לה עלי גביע, והעלים נראים אדומים חלקים.
מספר עלי הכותרת שלה בד"כ הוא בין חמישה לעשרה, אבל יש גם יותר – כלומר, לא קבוע.
כשהכלנית צעירה, הצעיף הלבן עוד לא ניכר.

anemone02

לנורית – ששמה בא מן הנור, הוא האש – יש גוונים מבריקים, שנוטים לפעמים לכתום.
אם מסתכלים עליה מלמטה – יש לה צווארון ירוק – עלי גביע.
גם אצלה מספר עלי הכותרת (וגם מספר עלי הגביע) לא קבוע. 

buttercup06

לפרג יש מרקם משי, ותמיד יש לו בדיוק ארבעה עלי כותרת.
אם מסתכלים מלמטה – רואים את העגילים השחורים על עלי הכותרת. גם לפרג אין עלי גביע. גם אין לו עלים בחלק העליון של הגבעול.
הוא גם היחיד מהשלושה שהוא צמח חד-שנתי, ולא גיאופיט. 

cpoppy10

עד כאן האגדה והסיפור – אני מקווה שנהניתם. זו אגדה ותיקה שאני מכירה מילדותי.
עכשיו אפשר לראות נוריות ופרגים במישור החוף, כלניות ונוריות בכרמל ובהרי יהודה,
בגליל העליון ובגולן עדין רק כלניות. האביב מגיע בקצב שונה למקומות השונים, גם השנה כשהחורף דילג עלינו. 

anemone15

בתמונות יש כלניות שצלמתי השנה בכפר סבא, בכרמל וברמת הנדיב,
נוריות שצלמתי השנה ברמת הנדיב ובשנה שעברה בהרי יהודה
ופרגים שצלמתי השנה בכפר סבא.     

buttercup11

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

cpoppy05

 

תוספת: מוטי כתב גרסא פמיניסטית מעודכנת לאגדה. מוזמנים לקרוא!

נורית אסיה – Ranunculus asiaticus – כתומה

לפני שאני מתחילה, רציתי לספר לכם: בשנה שעברה הצגתי כאן תורמוס צהוב, ושאלתי – עד מתי יפרחו התורמוסים הללו,  סתם מאחורי תחנת דלק בת"א.
ובכן, התשובה היא – עד לשנה שעברה. אני ראיתי את הפריחה האחרונה שלהם – כי בינתיים השטח כבר יושר ע"י דחפורים והוכן לבניה.

אז לזכר התורמוסים הצהובים, וכל שאר הפרחים הנחמדים שפרחו בפינה ההיא – אני שוב קוראת לעצור את רפורמת הקבלנים, ולהסתכל רגע לפני שהורסים הכל.  לא לוותר על ועדה מקצועית שכוללת גם אנשי סביבה וטבע.

ועכשיו אני אחזור לנוריות…
בכל הספרים שלי שמסופר בהם על נורית אסיה – ישנה הערה המספרת שמדי פעם הנורית פורחת בכתום ולא באדום – אך זה מופע נדיר.

רציתי לציין, שאמנם זהו מופע שכלל אינו נפוץ – אבל ישנו עוד מופע, שהוא נדיר באמת – מופע צהוב. לפני כמה שנים ראיתי תמונה של נורית אסיה צהובה. ובפורום הצמחים של אתר טיולי בדיוק אתמול הוצגה אחת…

מופעים כתומים – מי יותר ומי פחות – ראיתי פה ושם.

הדבר המעניין הוא, שלמרות שהנוריות הללו אינן אדומות – החיפושיות מגיעות גם אליהן – כמו שרואים בתמונה הבאה. אני מאמינה שהאבקה מושכת אותן…

הגוון הכתום בהחלט משתנה בין הכתומות השונות, ומה שהפתיע אותי יותר – הוא שגם ה"ראש" השחור משנה צבע לפעמים. בתמונה הבאה הוא צהוב!
אני מאמינה שזהו מחסור מסוים בפיגמנט – כלומר, מין מוטציה.

התמונות צולמו:
מאחורי חורשת טל, 19.3.2005,
בנחל קטלב, 9.4.2007 וגם 20.3.2010
בנחל חזורי, 13.4.2007
ובביתן אהרון בשרון, 1.3.2008

כתמיד מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

מרבדים אדומים – ולא של כלניות!

בעונה הזו, הכלניות ברוב הארץ כבר גמרו את הפריחה. מי שרוצה לראות כלניות – אני ממליצה לו לעלות לגליל העליון – במיוחד במירון, או לאיזורים הגבוהים בגולן – צפון הגולן והחרמון.

אבל אם אתם רוצים לראות פריחה באדום, עדיין יש מה לראות גם במרכז ובדרום. יש נוריות.

מרבדי הנוריות בדרך כלל קטנים יותר – עוד לא הזדמן לי לראות מרבד נוריות מרשים כמו מרבדי הכלניות של צפון הנגב. אבל הנה, למשל, מרבד נוריות מחורשת טל, לפני מספר שנים: מרבד חינני ביותר:

 ועדיין, למרות שגם הנוריות אוהבות להתקבץ יחדיו למרבדים – הן אינן כלניות!
מרבדי הנוריות לרוב קטנים יותר – ממוקדים במקטעים של מטרים בודדים. לפעמים הם רק מקבצים ולא יותר…

בעולם גדלים כ-300 מיני נוריות, מתוכם 23 גדלים בארץ. מתוך כל המינים הללו, הרוב הם צהובים – או לבנים עם מרכז צהוב.
ישנו רק מין אחד שפורח באדום – נורית אסיה שלנו.

 כאן שוב אני חוזרת אל נושא ריבוי הפרחים האדומים באיזורינו. יש עושר של פרחים אדומים באיזור הים תיכוני – בשונה מרוב העולם. לפרחים האדומים באיזור יש מאפיינים דומים: הם בעלי פרח גדול ועשירים באבקה.
במחקרו משנת 1981, פרופסור שמידע מציין מאפיין מעניין בהם – הֵסֵּט הנישה (Niche Shift) – כלומר, הפרח שאחראי על הנישה האדומה, מתחלף. הם לא מתחרים זה בזה על המאביקים האדומים – אלא מוותרים זה לזה, ובאים אחד אחרי השני.
אצלינו מתחילות הכלניות; אחריהן הצבעונים – ובמקביל אליהם הנוריות ; ובסוף מגיע הפרג. אפשר ממש לתאר לעצמינו את הפרחים הללו עורכים מועצה, ומחליטים על חלוקת זמנים!
ועד היום הם משתדלים מאד לשמור על ההסטים הללו.

  

התמונות צולמו בהמון מקומות בארץ – מאיזור חורשת טל בצפון, דרך הכרמל, מישור החוף והרי יהודה – ועד לאיזור ירוחם בנגב
בחודשים פברואר-אפריל בשנים 2005 עד 2011.
על הסט הנישה קראתי בחוברת רת"ם מס' 14 (2/1985),  במאמרו של יריב עברי – "תצפיות  בהאבקת פרחי ראווה אדומים"

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

נורית אסיה – Ranunculus asiaticus

 

אני חוזרת אל פרחי הראווה האדומים, אל פרח מקסים ונפלא – נורית אסיה.

הדבר החשוב שרציתי לספר לגבי הנורית: זו לא כלנית.
נכון, שתיהן בנות אותה משפחה. שתיהן בעלות פרח ראווה אדום, גדול ויפה. לשתיהן אין צוף אלא רק אבקה. שתיהן מושכות זבליות מסוג אמפיקומה (Amphicoma) שאוכלות מהאבקה ולנות בפרח בלילה.

ובכל זאת, אילו שני פרחים שונים.  ולמרות שהרשימה הזו מתפרסמת בפורים – אני לא מנסה לרמוז שהנורית התחפשה לכלנית. וגם לא להפך.

 

 

אני ודאי אגיע עוד לאגדת הכלנית, הנורית והפרג – היום אני מתמקדת בנורית.

שמה של הנורית מגיע מארמית – נורא היא האש, והאדום של הנורית מבהיק וקרוב לכתום, וזהו בהחלט צבע אש עז.

האדום של הכלנית קטיפתי יותר, חם ורך. האדום של הנורית – לוהט.

הדרך הפשוטה להבדיל בינהן היא במבט מן הצד: לנורית יש עלי גביע, כלומר – מין צווארון צמוד לפרח. לכלנית – אין. אף פעם.

גם הראש השחור במרכז – שונה. השחור של הכלנית עז יותר, ונוטה לסגול. השחור של הנורית נוטה לחום.

אני מקווה שהבנתם שהנורית איננה כלנית.
יש לי עוד המון תמונות של נוריות, ולכן בהחלט – המשך יבוא!
התמונות צולמו בהמון מקומות בארץ – מאיזור חורשת טל בצפון, דרך הכרמל, מישור החוף והרי יהודה – ועד לאיזור ירוחם בנגב
בחודשים פברואר-אפריל בשנים 2005 עד 2011.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 

 

אדום לשבת

לסיכום השבוע האדום –

אני נשארת באדום, אבל עוברת לפרח אחר: פרח אדום לוהט – נורית אסיה  (Ranunculus asiaticus)

שבת שלום !

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונה להקיש F11 על מנת לראותה בגודל מלא!

נורית הלב – Ranunculus ficaria

 
לפי האתר של פרופ. דנין, בארצנו גדלים 23 מיני נוריות.
ורק נורית אחת מהם – נורית אסיה, הנפוצה והמוכרת – היא בצבע אדום.
יש חמש בערך שצבען צהוב-לבן, והרוב הן בכלל… צהובות.
 
(כרמל, עין אלון, 19.2.2005)
 
היום אני מציגה בפניכם את הנורית הכי יפה מבין הצהובות (בעיני, לפחות) – נורית הלב.
 
(כרמל, עין אלון, 19.2.2005)
 
נורית הלב נקראת כך כי העלים שלה הם בצורת… לב (הו, המקוריות). זה גם מקל עלינו לזהות אותה, בניגוד לשאר הנוריות הצהובות שצריך להסתכל על הפרי שלהן והן נורא מבלבלות אותי…
 
(מירון, בירידה מעין הזקן, נחל כזיב)
 
נורית הלב אוהבת מקומות לחים – כמו שכתוב באנציקלופדיה של החי והצומח: "מעדיפה קרקעות כבדות-לחות, ואף ביצתיות מעט" (כרך 10, עמ` 79)
 
(הר קטע, 21.3.2009)
 
הפרח של נורית הלב גדול למדי – בערך באותו גודל כמו פרח נורית אסיה האדומה, והצמח עצמו שרוע יותר על הקרקע. ממש כך:
 
(21.3.2009, הר קטע)
 
וגם הנורית הזו – כמו נורית אסיה – מבריקה מאד, מה שכמובן דורש פיצוי חשיפה כשמצלמים אותה (ולא תמיד אני שמה מספיק)
 
(הר קטע, 21.3.2009)
 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
 
 
(הר קטע, 21.3.2009)