מרסיה זעירה – Maresia nana

 
לפני שנה בערך, הצגתי בבלוג שלי פרח קטן למדי, עדין ומיוחד – מרסיה יפהפיה. אז ציינתי שהמרסיה היפהפיה היא פרח קטן: קוטר של פרח אחד הוא פחות מסנטימטר.
היום אני מציגה את אחותה הקטנה (אפילו יותר!) של המרסיה היפהפיה: המרסיה הזעירה.
 

 
ידיד שלי טוען שהמרסיה נכללת בקטגורית "בוטניקה למתקדמים". הוא פשוט לא ראה אותה עד שהראיתי לו. motior טוען לעומתו שמדובר בבוטניקה לבעלי זכוכית מגדלת.  וזה לא פלא, כי הצמח – אם הוא גדול, ומפותח – נראה כך:
 
 

 
ואז צריך להתקרב אליה, ולראות שהפרח נראה כך:
 

 
בספר כתוב שאורך הפרח 3-5 מ"מ. בפרטים שאני פגשתי אורך הפרח הוא 1-3 מ"מ לכל היותר. זהו פרח זעיר שכנראה לא קרא את הכתוב אודותיו בספר.
 
 
ישבתי הרבה זמן ליד המרסיה הזעירה, וצלמתי אותה מכל הכיוונים בתקווה שחלק מהתמונות יצליחו לי…
 

 
ה"ענפונים" היוצאים מהפרח – הם תרמילי הפרי שלו. הם החלק הגדול ביותר בצמח!
 
 אחזתי בצמח לייצב אותו – וגם כדי שתבינו כמה הוא קטן, יחסית לאצבעות שלי:
 

 
ובתמונה הבאה, אפשר לראות פרח של מרסיה יפהפיה, ובצמוד אליה – פרח של מרסיה זעירה. אתם יכולים להשוות את הגדלים בעצמכם:
 

 
המרסיה הזעירה היא ממשפחת המצליבים. זו משפחה, שאחד המאפיינים שלה הוא שכל הפרחים שלהם הם בעלי ארבעה עלי כותרת, מסודרים בצלב:
 

 
הנה שוב המרסיה היפהפיה – שגם אצלה עלי הכותרת מסודרים בצלב, כדי שאפשר יהיה לראות את הדמיון בין שתי האחיות:
 

 
המרסיה היפהפיה נפוצה בכל חולות מישור החוף – ויוצרת כתמים יפים וורודים. לעומתה, אחותה הזעירה כלל אינה נפוצה. היא נדירה למדי. גם היא גדלה בחולות מישור החוף – ונמצאה בעמק עכו, בשרון ובמישור החוף הדרומי – איזור פלשת.
 

 
המרסיה הזעירה, לדעתי, היא פרח ממשפחת פרחי הנשמה. פרחי נשמה הם פרחים שהם כל כך קטנים, ולכן תשים לב אליהם רק אם יש לך נשמה של בוטנאי… (או לחילופין – פרחים שנשמתך יוצאת עד שאתה מוצא אותם!)
 
 
 
כל התמונות צולמו בשמורת שפך נחל שורק, בתאריך 10.2.2010
 
 

 
כתמיד, כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 

מרסיה יפהפיה – Maresia pulchella


הבטחתי פרחים, ואני מקיימת – והפעם אני מציגה את המרסיה היפהפיה!
 

 

בתור מישהי שמתהדרת בתואר "יפהפיה", המרסיה היא דווקא צנועה, קטנה ועדינה…
היא מראשוני הפרחים החד-שנתיים שפורחים – יוצאת מיד לאחר הגשמים הראשונים,
ופעם היא פרחה במרבדים לאורך מישור החוף.
 

 
המרסיה היא פרח קטן מאד ממשפחת המצליבים. משפחת המצליבים נקראת כך, כי תמיד הפרחים הם בעלי 4 עלי כותרת, מסודרים כצלב קטן.
 

 
המרסיה היא צמח חד-שנתי. כלומר, מהזרע נובט הצמח, פורח, מוציא זרעים – ומת. בשנה הבאה, מזרע חדש – יצאו פרחים חדשים.
וזאת בניגוד – למשל – לכרכומים, סתווניות, חצבים, חלמוניות שכיכבו אצלי ברשימות הקודמות: הם פרחי בצל ופקעת, כלומר גיאופיטים. הבצל אוגר מזון ומים במשך השנה – ואז מוציא פרח. הפרח פורח, נובל, מפיץ זרעים – אבל הבצל עדיין שם, ואם הכל יהיה בסדר, הוא יפרח גם בשנה הבאה.
 

 
המרסיה היא מהצמחים האופיניים של מישור החוף – גדלה בחולות ובחמרה.
גודל הפרח הוא פחות מסנטימטר.  אבל כשיש מרבד ורדרד – זה פשוט נפלא.
 

 
כל התמונות צולמו בשמורת בני ציון, 13.12.2008
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ואז להקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.