סקר איריס הארגמן, 2015

DSCN9616

בשבוע שעבר הצטרפתי אל סקר איריס הארגמן שערכה רשות הטבע והגנים. 

איריס הארגמן הוא מין נדיר בסכנת הכחדה. עיקר הסכנה הוא כמובן הפיתוח הרב – הרס בתי הגידול למען בניית שכונות ואיזורי תעשיה במישור החוף.
אחת לכמה שנים נערך סקר, בו סופרים את כמות האיריסים – כמות גושי הפריחה והפרחים בכל גוש – כדי להעריך את הסכנה לקיומם של האוכלוסיות השונות. 

DSCN9638

נפגשנו בבוקר בחוף בית ינאי – שם צלמתי את הגלים הנהדרים בים – וכל חוליית סוקרים נשלחה לאתר אחר. אני הצטרפתי אל מירב, ונסענו לשמורת אלוני קדימה. 

DSCN9658

שמורת אלוני קדימה היא שמורה מאד קטנה, והפריחה בה רבה. הגענו מעט אחרי שיא הפריחה, ומיד התחלנו לספור.
בכל גוש פריחה, ספרנו את מספר הפרחים – כולל ניצנים, פרחים נבולים ופרחים פורחים. 

DSCN9671

כמובן, לא רק איריסים פורחים בשמורה. שום תל-אביב הוא בשיא פריחה, והשמורה מלאה שומים – 

DSCN9618

אלקנת הצבעים מנקדת בכחול יפהפה את החולות. 

DSCN9689

ספרנו את כמות הפרחים בכל גוש פריחה ורשמנו. בשלב מסוים הצטרפה לסקר שלנו זיקית נחמדה – אבל היא נשארה בשטח, להמשיך לספור איריסים גם אחרי שאנחנו הלכנו. 

counter

פגשנו חרצית דביקה – חרצית שהיא קטנה יותר מהחרצית העטורה הנפוצה, וגם נדירה יותר. 

DSCN9674

בשמורת קדימה יש גוש פריחה אחד צהוב. כמו שמירב הסבירה למטיילים שפגשנו – אנחנו ספרנו את כל האיריסים, ללא הבדלי דת, גזע או צבע.
אבל בכל זאת, נראה לי שאת הגוש הצהוב צלמתי קצת יותר מאשר את השאר… 

DSCN9687

אחרי שגמרנו לספור את האיריסים בשמורת קדימה – בערך 250 מקבצים, שהגדול בהם מנה 183 פרחים – נסענו ליער קדימה, לאכול סנדביץ'.
בן-חצב יקינתוני התחיל לפרוח ביער: 

 DSCN9721

ביער קדימה ישנם שני ריכוזים קטנים של איריסים. אחד בכניסה ליער, ואחד בפנים.
הריכוז הפנימי סבל השנה מונדליזם – מישהו חפר ועקר כמה איריסים.
כאן המקום להזכיר שאיריס הארגמן הוא מין מוגן. אסור לפגוע בו! אסור לקטוף, אסור לעקור! פגיעה באיריסים היא עבירה על החוק. 

DSCN9738

ביער קדימה פגשנו גם את המרסיות האחרונות לעונה – מרסיה יפהפיה 

DSCN9747

ואת תחילת פריחת הצבעונים – צבעוני ההרים, תת מין השרון 

DSCN9767

למרגלות הצבעוני צמחו כמה פטריות – התייעצתי עם אולגה בקבוצת הפטריות, ואנחנו לא בטוחות בזיהוי. כנראה זו שברירית צעיפית – או אחד ממיני הנירנית. 

DSCN9761

בניגוד לזיקית הסקרנית שבדקה את הסקר שלנו – החרדון הגדול שפגשנו ביער קדימה לא הראה עניין באיריסים, אלא ברח מאיתנו. 

DSCN9770

הכנתי קולאז' מחלק מהאיריסים היפים שפגשנו – אני מקווה שאיריס הארגמן ימשיך לפאר את מישור החוף, וגם הנכדים והנינים שלי יזכו לראות אותו פורח בטבע. 

iris_collage2

את התמונות צלמתי בשמורת אלוני קדימה וביער קדימה, בתאריך 26.2.2015
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא
ולסיום, עוד תורמוס צר-עלים מיער קדימה: 

DSCN9773

 

 

יש לי בלוג, ויש לי יום הולדת!


איריס הסרגל, רמות מנשה, 3.12.11

שבעים ותשעה ימים חלפו מאז שתפוז גרדשו את הבלוגיה, והיום – לראשונה מאז 10.10.11 – הבלוג שלי נראה כמו שרציתי שייראה!


שושנתית הלבנון – העלים יפים יותר מהפרח. נחל מערות, כרמל, 3.12.11

בנוסף, למי שלא יודע (כי הוא לא קרא אצל מוטי) – היום זה יום ההולדת שלי. התיקון הגיע ממש בזמן…


מרסיה יפהפיה, שמורת בני ציון, 10.12.11

אז החלטתי שאני חייבת לפרסם היום רשימה! אבל… על מה?


רקפת מצויה, מערת התאומים, 21.12.11

חשבתי לחזור אל כמה מפרחי הסתיו שהזנחתי: יש לי שני מיני אחילוף ומין אחד של כרכום שפרחו באוקטובר ונובמבר, ודוקא רציתי לכתוב אודותיהם…


חיננית הבתה, עין אלון בכרמל, 17.12.11

יש גם כמה בעלי חיים שהצטברו אצלי – חרדון-צב מצוי, דנאית הדורה ועוד…


דודא רפואי בגן איריס טל בכפר יהושע, 29.12.11

אחרי כמה התלבטויות, החלטתי לפרסם מקבץ פרחי-דצמבר. פרחים שצלמתי החודש הזה, בשלל מקומות בארץ.


כרכום חרפי, ליד מערת התאומים, הרי יהודה, 21.12.11

דצמבר הוא חודש עם מעט פריחה – פרחי הסתיו – כרכומים וסתווניות – כבר גומרים לפרוח, ופרחי החורף – כלניות ורקפות – רק מתחילים.
ובכל זאת, פגשתי גם מאילו וגם מאילו – אפילו את האיריס הארץ-ישראלי כבר פגשתי:


איריס א"י, מערת התאומים, הרי יהודה, 21.12.11

נרקיסי ההר כבר גומרים לפרוח, אבל אפשר עוד לפגוש אותם בהרי יהודה ובכרמל. הנרקיסים של מישור החוף רק מתחילים עכשיו.


נרקיס מצוי, יער הקדושים, הרי יהודה, 21.12.11

מבין הסחלבים – מתחילה עכשיו לפרוח הדבורנית השחומה. זוהי דבורנית קטנה ועדינה, ומסמלת את תחילת הפריחה של הסחלבים בארץ.


דבורנית שחומה, עין אלון, כרמל, 26.12.11

גם הסביונים התחילו לפרוח כבר. אם תסתכלו על איי התנועה ושולי הדרכים שאתם עוברים בהן – אני בטוחה שתוכלו לראות סביונים. אפילו בתל אביב ראיתי אותם.
הסביון קרוי "סביון אביבי" – אבל הוא לא ממש מתחשב בשמו, ומתחיל לפרוח כבר בראשית החורף, ולאורך כל החורף והאביב.


מרבד סביון אביבי, שמורת בני ציון, 29.12.11

את התמונות צלמתי במקומות שונים בארץ, ככתוב – לאורך חודש דצמבר 2011

   
כלנית מצויה למרגלות עץ זית וצפורני חתול מצויות, שפך נחל אורן, 29.12.11

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!


כלנית מצויה, שמורת בני ציון, 29.12.11

השיר הזה פשוט מתבקש, נכון?

והפעם: צבעונים, ושחקני משנה

סיפרתי כבר שהייתי בחוף הבונים, ופגשתי צבעונים, ומלאתי את כרטיס הזכרון שלי בתמונות…

אז אני מרשה לעצמי עוד רשימה באדום – ומי שנמאס לו מוזמן לדלג עליה. אבל אני באמת לא יודעת איך יכול להמאס מצבעונים. והפעם אני מגוונת: צבעונים ופרחים נוספים.

ראינו בגבעות כל מיני מקבצים כאילה: גושים נאים וצפופים של קורנית מקורקפת (טימין בר) וסירה קוצנית, והם מנוקדים באדום (צבעונים) ובורוד (סחלבים) –

מקרוב הם נראים כך: סחלב פרפרני וצבעוני השרון –

בצהרים, בבת אחת נפתחו כל הצהרונים  – והצהרון המצוי הזה הציץ על הצבעוני הכלוא בסבך הסירה הקוצנית:

בתמונה הבאה צמד הצבעונים שומר על להקה של מרסיה יפהפיה – ממש כמו זוג רועים ועדרם

אבל אז ראיתי מרחוק את זה –

והייתי חייבת להתקרב. איזה שילוב מלכותי, מהמם –

גוש נפלא של רקפות וצבעונים, עם כמה סביונים וכתמות בשביל תוספת צבע. איזו חגיגה יפהפיה!

התמונות צולמו בחוף הבונים (כבר המלצתי לכם ללכת לטייל שם?) בתאריך 3.3.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

מרסיה זעירה – Maresia nana

 
לפני שנה בערך, הצגתי בבלוג שלי פרח קטן למדי, עדין ומיוחד – מרסיה יפהפיה. אז ציינתי שהמרסיה היפהפיה היא פרח קטן: קוטר של פרח אחד הוא פחות מסנטימטר.
היום אני מציגה את אחותה הקטנה (אפילו יותר!) של המרסיה היפהפיה: המרסיה הזעירה.
 

 
ידיד שלי טוען שהמרסיה נכללת בקטגורית "בוטניקה למתקדמים". הוא פשוט לא ראה אותה עד שהראיתי לו. motior טוען לעומתו שמדובר בבוטניקה לבעלי זכוכית מגדלת.  וזה לא פלא, כי הצמח – אם הוא גדול, ומפותח – נראה כך:
 
 

 
ואז צריך להתקרב אליה, ולראות שהפרח נראה כך:
 

 
בספר כתוב שאורך הפרח 3-5 מ"מ. בפרטים שאני פגשתי אורך הפרח הוא 1-3 מ"מ לכל היותר. זהו פרח זעיר שכנראה לא קרא את הכתוב אודותיו בספר.
 
 
ישבתי הרבה זמן ליד המרסיה הזעירה, וצלמתי אותה מכל הכיוונים בתקווה שחלק מהתמונות יצליחו לי…
 

 
ה"ענפונים" היוצאים מהפרח – הם תרמילי הפרי שלו. הם החלק הגדול ביותר בצמח!
 
 אחזתי בצמח לייצב אותו – וגם כדי שתבינו כמה הוא קטן, יחסית לאצבעות שלי:
 

 
ובתמונה הבאה, אפשר לראות פרח של מרסיה יפהפיה, ובצמוד אליה – פרח של מרסיה זעירה. אתם יכולים להשוות את הגדלים בעצמכם:
 

 
המרסיה הזעירה היא ממשפחת המצליבים. זו משפחה, שאחד המאפיינים שלה הוא שכל הפרחים שלהם הם בעלי ארבעה עלי כותרת, מסודרים בצלב:
 

 
הנה שוב המרסיה היפהפיה – שגם אצלה עלי הכותרת מסודרים בצלב, כדי שאפשר יהיה לראות את הדמיון בין שתי האחיות:
 

 
המרסיה היפהפיה נפוצה בכל חולות מישור החוף – ויוצרת כתמים יפים וורודים. לעומתה, אחותה הזעירה כלל אינה נפוצה. היא נדירה למדי. גם היא גדלה בחולות מישור החוף – ונמצאה בעמק עכו, בשרון ובמישור החוף הדרומי – איזור פלשת.
 

 
המרסיה הזעירה, לדעתי, היא פרח ממשפחת פרחי הנשמה. פרחי נשמה הם פרחים שהם כל כך קטנים, ולכן תשים לב אליהם רק אם יש לך נשמה של בוטנאי… (או לחילופין – פרחים שנשמתך יוצאת עד שאתה מוצא אותם!)
 
 
 
כל התמונות צולמו בשמורת שפך נחל שורק, בתאריך 10.2.2010
 
 

 
כתמיד, כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
 

טיול שבת אל שמורת בני ציון – 12.12.2009

 
בשבת נשארנו קרוב לבית -ובכל זאת קפצנו לטיול קצר בשמורת בני ציון.
כבר כתבתי כאן על שמורת בני ציון הקטנה, שאני מאד אוהבת – בגלל העושר המרוכז שלה.
וגם הפעם נהנינו בשמורה.
 

 
את פנינו קידמו בחיוך שני מיני פרחים מורכבים צהובים קטנים – הסביון האביבי, ופה בתמונה – צפורני חתול מצויות.
הפרח נקרא כך על שם הפרי שלו, שנראה כמו כפת חתול שכל הציפורנים שלה שלופות.
 

 
עלינו בשביל, וכשכבר תהיתי איפה הן – הן הציצו וחייכו אלי מכל עבר: החינניות! חיננית הבתה, גם היא ממשפחת המורכבים, פרח עדין ונחמד של ראשית החורף.
 

 
כבר הצגתי פה את החינניות, והזכרתי את התכונה שלהן לחייך אל השמש – הן מפנות את ראשן לכיוון השמש, ומחייכות…
 

 
המשכנו וירדנו אל עץ האקליפטוס הענק – וליידו באחו, ראינו את ההוכחה שהחורף כבר כאן – פורחת באדום עז ויפהפה…
 

 
כבר ציינתי שכל שנה, כשהכלניות הראשונות פורחות, נראה לי שהן אדומות יותר ממה שזכרתי? מבהיקות יותר ממה שזכרתי?
 

 
עוד הוכחה שהחורף כבר מתחיל – לפחות לדעת הצמחים – פרחה באיזורים הגבוהים יותר של השמורה:
 

  
 
המרסיה היפהפיה אמנם קטנה מאד,אך זה כלל לא גורע מיופיה!
 

 
המשכנו לטייל ופגשנו עוד מצליב זעיר – הפעם בגוון צהבהב-קרמי עדין –
 

 
כאן קצת נעצרתי… לא הייתי בטוחה מי זה. פניתי לפורום צמחי בר – ושני אנשים שאני מאד מעריכה זיהו לי את הפרח בתור כרוב החוף.
למען האמת, חשבתי על הכרוב – אבל אני מכירה את כרוב החוף כצמח גדול יותר, ואילו הפרט הזה היה "פרט רעב" – זעיר ואומלל.
 

 
כדי להזכיר לנו שהסתיו עוד לא לחלוטין סגר את ענייניו פה, עדין פרחו סתווניות היורה פה-ושם –
 

 
ראינו כמות נאה של זחלים מסתובבים על הצמחים הקטנים ובינהם –
 

 
אני משערת שזהו זחל של טוואי כלשהו. לא מצאתי אותו בספרים שלי. שאלתי בפורום שמירת טבע, ואני ממתינה לתשובה – ומבטיחה לעדכן אם תהיה.
 

 
בדרכנו חזרה, עצרנו במרכז הקניות המאולתר בכניסה לבני ציון. בד"כ אני לא עורכת קניות בשבת (עונג שבת אצלי קשור לפרחים וטבע) – אבל הפעם עצרנו בחנות "ספרים בכפר" – ואני שמחה לאמר שסוף סוף קניתי לי עותק של ה"משקולת הצהובה" – ב50 שקלים בלבד!
יש לי אוסף מכובד למדי של ספרים בנושאי בוטניקה של ארץ ישראל, אבל מגדיר מלא מעולם לא היה לי. עכשיו – יש!
 

 
 
כל התמונות צולמו בשמורת בני ציון, בתאריך 12.12.09
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
 
 

מרסיה יפהפיה – Maresia pulchella


הבטחתי פרחים, ואני מקיימת – והפעם אני מציגה את המרסיה היפהפיה!
 

 

בתור מישהי שמתהדרת בתואר "יפהפיה", המרסיה היא דווקא צנועה, קטנה ועדינה…
היא מראשוני הפרחים החד-שנתיים שפורחים – יוצאת מיד לאחר הגשמים הראשונים,
ופעם היא פרחה במרבדים לאורך מישור החוף.
 

 
המרסיה היא פרח קטן מאד ממשפחת המצליבים. משפחת המצליבים נקראת כך, כי תמיד הפרחים הם בעלי 4 עלי כותרת, מסודרים כצלב קטן.
 

 
המרסיה היא צמח חד-שנתי. כלומר, מהזרע נובט הצמח, פורח, מוציא זרעים – ומת. בשנה הבאה, מזרע חדש – יצאו פרחים חדשים.
וזאת בניגוד – למשל – לכרכומים, סתווניות, חצבים, חלמוניות שכיכבו אצלי ברשימות הקודמות: הם פרחי בצל ופקעת, כלומר גיאופיטים. הבצל אוגר מזון ומים במשך השנה – ואז מוציא פרח. הפרח פורח, נובל, מפיץ זרעים – אבל הבצל עדיין שם, ואם הכל יהיה בסדר, הוא יפרח גם בשנה הבאה.
 

 
המרסיה היא מהצמחים האופיניים של מישור החוף – גדלה בחולות ובחמרה.
גודל הפרח הוא פחות מסנטימטר.  אבל כשיש מרבד ורדרד – זה פשוט נפלא.
 

 
כל התמונות צולמו בשמורת בני ציון, 13.12.2008
 

 
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ואז להקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.