יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשע"ז

הערב מתחיל יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, וככל שנה אני מציינת את היום הזה – החשוב והכואב – בבלוג שלי. 

השנה אני מצטטת שיר של המשורר יהודה עמיחי, מלא כאב – ומבטא היטב את הרגשות שלי. כדרכי, אני מעטרת את השיר בפרחים שצילמתי השנה, ברחבי הארץ. 

ראיתי שיש לשיר לחן, של רונית אופיר – אך לא מצאתי אותו ברשת. אשמח להוסיף אותו, ואם מישהו מוצא – מוזמנים לכתוב לי בתגובות!

אהבת הארץ / יהודה עמיחי 

והארץ מחולקת למחוזות הזכרון וגלילי התקווה,
ותושביהם מתערבבים אלה עם אלה,
כמו חוזרים מחתונה עם חוזרים מלווית המת. 

והארץ לא מחולקת לשטחי מלחמה ולשטחי שלום.
ומי שחופר גומה נגד פגזים –
ישוב וישכב בה עם נערתו,
אם יחיה לשלום. 

והארץ יפה.
אפילו אויבים מסביב מקשטים אותה
בנשק מבריק בשמש
כמחרוזת על צוואר. 

והארץ ארץ חבילה:
והיא קשורה היטב והכל בה, והיא קשורה חזק
והחוטים לפעמים מכאיבים. 

והארץ קטנה מאד,
ואני יכול להכיל אותה בתוכי,
סחף הקרקע סוחף גם את מנוחתי
ומפלס הכנרת תמיד בתודעתי. 

ולכן אני יכול לחוש אותה כולה
בעצימת עין: ים, עמק, הר.
ולכן אני יכול לזכור את כל אשר קרה בה
בבת אחת, כאיש שזוכר
את כל חייו ברגע מותו. 

תודה למודי זנדברג שהקריא את השיר ביום שישי בתכניתו, ב-88FM. 

יהי זכר הנופלים ברוך, וכמו כל שנה, אני מקווה שנשכיל (אנחנו – וגם שכנינו) להתגבר על השנאה והפחד, ולהגיע למקום טוב יותר למען כולנו. 

את כל התמונות צלמתי במהלך שנת 2017, כתבתי על כל תמונה את שם הפרח והמקום בו צלמתי אותו. 

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

מרבה-חלב מוֹנְפֶּלְיָנִי – Polygala monspeliaca

הפרח שאני מציגה היום הוא ממש כלומצ'יק. גבעול עשב קטן, ולא הרבה יותר.
אם אתם מטיילים בארץ – סביר להניח שעברתם לידו, כי הוא צמח ים-תיכוני כלל לא נדיר שפורח בכל האיזור הים-תיכוני בארץ.
עברתם – כן. שמתם לב? סביר להניח שלא.

זהו מרבה-חלב מוֹנְפֶּלְיָנִי. צמח קטן – ממש עשב – ממשפחת מרבה-החלב.

 

מאיפה צמח קטן כזה קבל שם ארוך כזה?
השם העממי באנגלית הוא milkwort – עשב-חלב. הרועים באירופה נהגו להשתמש בצמח הזה להשבחת שדות המרעה שלהם – הם סברו שהצמח טוב לפרות, ומעודד ייצור חלב. (אין הוכחות לכך שהם צדקו… או טעו)
השם בעברית הוא תרגום של השם האנגלי – אין לו מיץ חלבי כלל.

 

ומה זה מוֹנְפֶּלְיָנִי? המין התגלה לראשונה ליד העיר מונפלייה אשר בדרום צרפת, וקראו את שמו על שם העיר. כמו שום תל-אביב, שנקרא על שם תל אביב.

 

 מרבה חלב גדל גם כבודדים, וגם בכתמים. הוא קטן, וכלל לא מרשים. ולמען האמת, אם הוא לא גדל בכמויות – קשה לאתר אותו. עשב בגובה כעשרה ס"מ…

אבל תסתכלו רגע על הפרח מקרוב, תראו את העדינות והחן שלו – שני עלי גביע לבנבנים-ורדרדים-שקופים מקיפים את הפרח הקטנטן: זהו צמח נשמה קלאסי.

התמונות צולמו ברמות נפתלי, 7.4.2010

כתמיד, כדאי להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!