מקור-חסידה תמים – Erodium subintegrifolium

DSCN1958

כמו שכתבתי בעבר, אין לי הרבה פנאי. 

DSCN1962

כתוצאה מכך, את הפוסט הזה התחלתי לתכנן לפני חודש ורק עכשיו ישבתי לכתוב אותו.

DSCN1963

היום אני מספרת על מקור-חסידה תמים, שבעבר נקרא מקור חסידה תמים-העלה.

DSCN1966

תמים – או תמים העלה – זה בגלל העלים שלו, שהם לא מפוצלים, לא גזורים, לא שסועים ולא מורכבים – הם די חלקים ותמימים

DSCN1959

וכמובן, מקור חסידה בגלל צורת הפרי –

DSCN4199

מקור-חסידה תמים הוא מין של מישור החוף, בארץ הוא גדל רק במישור החוף, בין הכרמל לעזה.

DSCN1964

וכמו רבים ממיני מישור החוף, הוא גם מין נדיר בסכנת הכחדה.

DSCN1969

אני חושבת שכבר הזכרתי את העובדה שמישור החוף הוא אחד האזורים הצפופים בעולם – רוב אוכלוסית הארץ גרה במישור החוף, וכמות האנשים רק גדלה

DSCN2770

וכמות השטחים הפתוחים הולכת ומתמעטת בקצב מהיר.

DSCN2773

לכן, פרחים שהיו נפוצים במישור החוף נעשים נדירים יותר ויותר.

DSCN2777

פרחים שמראש לא היו נפוצים  – כמו מקור החסידה הזה – כבר הגיעו לסכנת הכחדה.

DSCN2778

לפחות לגבי מקור החסידה הזה, עדיין לא מאוחר מדי: עוד אפשר למצוא מקבצים נאים שלו, למשל בשמורת יקום, בחוף גבעת אולגה ואפילו בתחומי כפר שמריהו (צמוד למערות בצפון הישוב).

DSCN4795

אני מקווה שיהפכו חלק מהאתרים הללו לשמורות טבע, כדי שמקורי החסידה היפים ימשיכו לפרוח עוד שנים רבות!

DSCN4205

וישמחו לא רק אותנו – אלא גם זבובים מיוחדים כמו הבומביל הזה:

DSCN2793

את התמונות צילמתי:
בגבעת אולגה, 20.2.2016
ביקום, 5.3.2016
בשמורת חוף השרון, 30.3.2016
ליד בית סניור בכפר שמריהו, 6.4.2016

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

DSCN4794  

רשימה לבנה לשבועות, תשע"ב

לכבוד חג שבועות לפני שלוש שנים, פרסמתי רשימה לבנה: רשימה על פרחים שביום-יום הם צבעוניים, אבל פה ושם פוגשים מופע לבן שלהם: לבקנים.
כיון שהצטברו אצלי בינתיים עוד כמה וכמה לבקנים שכאילה, החלטתי ששבועות הוא זמן מצוין לסקירת לבקנים.
בעצם, נשאלת השאלה – מה זה "לבקנות" – או Albinism באנגלית?
זהו פגם גנטי בו הצמח מפסיק לייצר פיגמנטים. וכאן אנחנו מתחילים להסתבך, כי הכלורופיל – שנותן לצמח את הצבע הירוק – גם הוא פיגמנט.
צמח לבקן אמיתי הוא צמח שלא מצליח לייצר כלורופיל. אם הוא לא מצליח לייצר כלורופיל, תהליך הפוטוסינתזה לא מתקיים ולכן הצמח לא יצליח לספק לעצמו מזון. במצב כזה, לפני שהוא יצליח להתפתח הוא ימות. בודאי הוא לא יצליח לפתח פרחים – שדורשים הרבה אנרגיה ומזון.
ללבקנים שאני מראה ברשימה פה – אין בעיות של ייצור כלורופיל: הצמחים ירוקים ומבצעים פוטוסינתזה. אבל הפרחים שלהם לבנים או בהירים מאד – מה שמעיד על בעיה בפיגמנטציה. כלומר, הם לא לבקנים "אמיתיים", אלא פרחים בעלי פגם גנטי שמונע מהם לייצר את הפיגמנטים הצבעוניים שלהם.

הראשון הוא הקטן ביותר – ורוניקה סורית. הורוניקה היא כחולה-לבנה, ולכן יש הקוראים לה "ורוניקה ציונית". אבל פעם אחת, בהר אדיר, פגשנו אחת ורדרדה בהירה:

ישנם מינים רבים של מקור חסידה, ולפעמים הם מאד דומים וקשה להבדיל בינהם. ההבדלים בין  המינים השונים הם לעתים מזעריים.
הפרחים של מיני מקור החסידה השונים הם בדרך כלל על הקשת בין ורוד לסגול.
ביער קדימה צלמתי מקור חסידה מפוצל לבקן: במקור הוא אחד הורודים יותר.

ואילו באיזור לכיש, ליד תל בית מרסים פגשתי דוקא מקור חסידה ארוך – מין האופייני לאיזורי ספר המדבר, בעל פרי (כלומר, מקור-חסידה) ארוך – ארכו בסביבות 8 ס"מ.
הפרח שלו בדרך כלל בצבע סגלגל-תכול, אך לא הפעם:

פרח אופייני לתקופת החורף, שפורח בירוק-סגול הוא המצילות. במישור החוף ישנם שני מינים נפוצים, ויש לי נציגים לבקניים לשניהם:
מצילות החוף – בעלי ציצית קטנה למעלה –

ומצילות מצוייצות – בעלי ציצית גדולה ומרשימה. כאן אפשר לראות פרט סגול "נורמלי" ליד הפרט הלבקן:

ברשימה לפני 3 שנים הצגתי בן-חצב יקינתוני לבקן מחורשת הסרג'נטים. כנראה התופעה קיימת שם – גם השנה פגשתי בן-חצב יקינתוני לבקן:

הלבן ממש זוהר על רקע מרבד של חרצית דביקה (שהיא קטנה יותר מהחרצית העטורה, הנפוצה)

והיפהפיה שלי להיום היא החטמית הזיפנית –

בכרמל מצאנו מקבץ מרשים של חטמיות, ורודות ולבנות יחדיו – חגיגיות ונפלאות!

את התמונות צלמתי:
בהר אדיר, 7.4.2011
ביער קדימה, שמורת תל יצחק וחורשת הסרג'נטים, 15.3.2012
בתל בית מרסים, לכיש 29.3.2012
ובכרמל 30.4.2012

וכיון שיש לי עוד לבקנים – המשך יבוא!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

חג שמח!

מקור חסידה שעיר – Erodium crassifolium

 

בדרכנו לנגב, לראות את איריס טוביה (ועוד רבים אחרים) – שמתי לב ששולי הדרכים מלאים בפריחה. עצרנו לבדוק – ומצאנו פרח יפהפה:

 

 

הפרח הזה הוא מקור-חסידה שעיר. מדוע מקור-חסידה? תסתכלו על הפרי שלו:

 

   

 

בארץ יש שבעה-עשר מינים שונים של מקור חסידה, ולפעמים קשה להבחין בין המינים השונים. ההבדל בין מקור חסידה גדול לתל-אביבי, למשל, הוא בקשקשים קרומיים שיש – או אין – בפרי.
ההבדל בין מקור חסידה תמים לגזור הוא בעלים – לתמים יש עלים חלקים ותמימים, ולגזור – עלים גזורים. מה תעשו עם צמח שבו חלק מהעלים כאילו, וחלק כאילו?

 

 

מקור החסידה השעיר הוא שונה מרוב מיני מקור החסידה האחרים –
ראשית, הפרח הגדול והורוד, שאמצעו בורדו – זהו פרח מרשים ויפה.  הפרח גדול יותר מפרחיהם של רוב המינים האחרים.

שנית – הוא המין הנפוץ בנגב.  כך שאם תראו מקור חסידה בנגב, סביר להניח שזהו מקור-חסידה שעיר.

 

 

מקור החסידה השעיר נקרא כך כי העלים והגבעולים שלו שעירים.

 

 

הפרחים של מקור החסידה אוהבים את השמש אהבה עזה. הם עוקבים אחריה, ומפנים את ראשם לכיוונה. בבוקר, נפתחים הפרחים ופונים למזרח. בהמשך היום הם פונים בעקבות השמש דרומה ומערבה – ובסוף היום, הפרח נובל – למחרת יפרחו פרחים חדשים על אותו צמח.

 

 

בהשתלמות רת"ם האחרונה למדתי דבר שהפתיע אותי מאד: עוזי פז סיפר לנו, שהשם הלטיני של מקור החסידה – ארודיום – משמעותו בלטינית היא בעצם… מקור אנפה! Erodius – או ביוונית – Ερωδις – היא אנפה! ובאמת, גיגלתי את המלה Erodius – ומצאתי שלל תמונות של אנפות.
כאשר תורגמו השמות לעברית – היתה טעות בתרגום.  וזה לא שאין "מקור חסידה" בלטינית. ביוונית קוראים לחסידה Pelargos – πελαργς – והלא ישנו פרח, ששמו פלרגוניום! זהו פרח נפוץ למדי בגינון. 
הבעיה היא שלרוב מבלבלים את שמו של הפלרגוניום במשתלות, וקוראים לו "גרניום".  גרניום זה בכלל מין אחר באותה משפחה, שמשמעות שמו היא… מקור העגור. שכן Geranos – Γερανς  – הוא עגור ביוונית.

 

 

מה? רק רגע. חסידה, עגור, אנפה… בטח בלבלתי אתכם לחלוטין. אז בואו נעשה סדר:

 

שם עברי שם לטיני משמעות השם הלטיני
מקור חסידה Erodium מקור האנפה
פלרגוניום Pelargonium מקור החסידה
גרניום  (או גרניון) Geranium מקור העגור

 

ורציתי לשאול – למה? קשה לי להאמין שהאנשים שישבו וקבעו את השם העברי, לא ידעו מספיק לטינית או יוונית בשביל להבין את משמעות השם. למה הם יצרו את הבלבול הזה?

 

 

מקורי החסידה, כדרכם, לא ממש מתעניינים ביוונית, בלטינית או בעברית. הם ממלאים בעונה הזו את שולי הדרכים בנגב, עוקבים אחר מהלך השמש ומחייכים אליה במלוא יופים.

 

 

 

התמונות צולמו לאורך כביש 40, בתאריך 20.2.2010

 

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות – על מנת לראות את היפהפה הזה במלוא הדרו.