טבע עירוני וטבע פראי

בסוף השבוע שאחרי סוכות, נסענו לדרום – התארחנו באכסנית הנוער של מצפה רמון, וטיילנו בבורות לוץ .
מבחינה בוטנית, הטיול לא היה מאד מרשים – אמנם התרשמנו מכמה ירוק המדבר עדיין, אחרי הקיץ החם. עדיין רואים שהיה חורף גשום מאד במדבר.
כשנכנסנו לאכסנית הנוער, קדמו את פנינו הדיירים הקבועים –

 

אנחנו רגילים לראות את היעלים מסתובבים על המדשאות בעיירה, ממש כמו החתולים בערי המרכז, אבל זו פעם ראשונה שראינו יעלים זכרים מחזרים אחרי נקבות ממרחק נגיעה (כמעט) :

 

קיווינו לראות גם קרבות בין זכרים על ליבה של יעלת חן, אך נאלצנו להסתפק במשחקי גדיים…

עם אור השקיעה, היעלים עזבו את הגן הציבורי, והחלו ללכת בטיילת, לכיוון מצוקי המכתש.

בדרך לבורות לוץ, הבחנתי בבליטות קטנות על ראש גבעה מרוחקת…. עצרנו ושלפנו משקפת – ואכן על ראש הגבעה לא עמדה פרה, כי אם קבוצה של פראים –
כתבתי כבר בעבר על שחרור הפראים לטבע, שהוא מוצלח – הפראים מתרבים ואפשר יותר ויותר לראות אותם בהר הנגב, אפילו מהכביש.
שמחתי מאד שהצלחתי להבחין בהם ממרחק של כמה וכמה קילומטרים טובים….

אבל בדרך חזרה מבורות לוץ – הצלחנו במפתיע לפגוש פרא זכר בודד, במרחק קטן בהרבה. הוא הסתובב מצד לצד, עלה וירד, ואפשר לי לשבת על סלע ולצלם אותו בנוחות.

בדרך הביתה עצרנו בקבר בן גוריון, בשדה בוקר – כדי להשקיף על הנוף של נחל צין. שומרי הקבר הקבועים חיכו לנו בשטח.

ולסיום, סרטון קצר של הפרא הבודד משוטט, שצלמתי. לדעתי, הפגישה איתו בהחלט היתה שיא הטיול –
הסרטון קופץ מעט – זו אשמת היד ה"יציבה" שלי…

התמונות צולמו בתאריכים 1-2.10.2010, במצפה רמון, בשדה בוקר, ולאורך כביש 171.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא, ולהנות מהקולאז'ים.
ועוד הפניה אחת: עמיר כתב רשימה חשובה, בנוגע להצלת חולות סמר בדרום הערבה. אנא, קראו והפיצו!!!

זריחה בהר הנגב

 
זריחה מעל מכתש רמון, מבט מהמצפור בראש מעלה העצמאות –
 

 
עמדנו לנו, בראש מעלה עצמאות. כמה פעמים כבר עמדתי שם? בכל נסיעה לאילת, בכל פעם שאנחנו יורדים למדבר, לאיזור מצפה רמון – אנחנו מקפידים לעצור שם במצפור ולהסתכל על הנוף. וכל פעם אני נפעמת מחדש. כל פעם נוף הקדומים הזה, הנוף המיוחד והיפהפה הזה מרגש מחדש.
 

 
ערפילי הבוקר מתפוגגים לאיטם, וההרים, הגבעות, הנחלים וכל הנוף – כאילו נוצרים מחדש, נעשים מוצקים יותר ככל שהשמש עולה.
 

 
מראש המכתש נסענו לבור חמת – בור אגירת מים קדום, ששופץ בראשית שנות ה80 ע"י בני נוער מתנועת המושבים. הבור נמצא ממש ליד כביש 171, וכיון שהיו גשמים – כעת הוא מלא.

 
בור מלא מים, באמצע המדבר – זו פשוט חוויה מרגשת.
השמש עולה, ומתחילה להציץ מעל ההרים. פעילי הלילה כבר מצאו מסתור והם חוזרים למנוחתם, ופעילי היום משפשפים עיניים ויוצאים לדרך – אנחנו איתם.
 

 
ליד בור חמת ניצבת אלה אטלנטית זקנה ויפהפיה, לצערי הרב – האלה יבשה לגמרי, נשאר רק גזע אפור. אבל זו אשליה: בעוד חודש-חודשים היא תלבלב, תוציא עלים חדשים ותוריק.
 

 
כל התמונות צולמו בהר הנגב (מעלה העצמאות והמצפור מעל בור חמת) בתאריך 26.12.2009, מוקדם בבוקר
כתמיד מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגדל מלא!
 
 

יעל נובי – Capra Ibex Nubiana

 
בערים של איזור המרכז מסתובבים חתולים.
 
במצפה רמון – מסתובבים יעלים!
 
לפני שנתיים וחצי (30.9.2006) צלמתי במצפה את הגדיה החמודה הזו:

 
וגם הפעם לא התאכזבתי. רק הגענו למצפה, והעננצ`יקית שלי קראה בשמחה: יעל!
ואכן, מתחת לעץ, במלכותיות, נח לו האדון הבא:
 

 
הוא ישב וצפה בנו, והרשה לי להתקרב ולצלם אותו:
 

 
שני זכרים נוספים אכלו מהעץ הסמוך:
 
  
 
כשהתקרבתי יותר מדי, הם התרחקו…
 

 
הנקבות היו חששניות יותר, וראינו אותן רק מרחוק:
 

 
למחרת, מראש המצוק בקניון עדה שבנחל פארן – ראינו עוד קבוצה של נקבות וגדיים:
 

 
התמונות צולמו באיזור מרכז המבקרים במצפה רמון, 6.3.2009 ובקניון עדה ב-7.3.2009.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות עלמנת לראותן בגודל מלא.
 

סלעית שחורת בטן – Oenanthe leucopyga

 
 
במצפה רמון, עצרנו בתצפית על המכתש. אנחנו מאד אוהבים את נקודת התצפית הזו, והרבה פעמים אפשר גם לראות שם יעלים.
הפעם חיכתה לנו שם ציפור:
 

 
הציצה לפה,
הציצה לשם
 

 
ירדה רגע למטה –
עלתה בחזרה
 

 
זוהי סלעית שחורת בטן, פרט צעיר. כשהוא מתבגר – נוספת לו גם כיפה לבנה.
השם הלטיני שלה – סלעית לבנת-זנב – הולם אותה יותר לדעתי, אבל ככה זה.
   

כל התמונות צולמו במצפה רמון, 13.11.2008
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
 
שבת שלום!