Julia Pfeiffer Burns State Park – פארק ג'וליה פייפר ברנס

IMG_1527

ברשימה על עורבני סטלר, סיפרתי שישבנו לאכול סלט לצהרים בפארק ג'וליה פייפר ברנס, ואחר כך הלכנו לטייל בפארק. הפארק נראה מאד נחמד – פלגים זורמים בו, עצים גבוהים ומרשימים –

IMG_1451

ראינו שבילים שעולים למעלה, ליער ונראים קסומים ומופלאים, ממש מזמינים לעלות לטייל. 

IMG_1445

אבל הפעם הלכנו בשביל לכיוון האוקיאנוס – שביל מוסדר ונוח, שעובר במנהרה של סיאנותוס (וכולם מצטלמים בה – לא הצלחתי לתפוס אותה ללא אנשים) 

IMG_1619

בדרך ראינו שוב את האוג הארסי – Poison Oak – תראו איזה עלה יפהפה – רק לא לגעת!

IMG_1454

התקרבנו אל האוקיאנוס, אל ברושי מונטריי הנהדרים 

IMG_1520

מעבר לכמה שיחי סיאנותוס ראינו מפרצון קטן –

IMG_1525

ובקצה המפרצון, מפל מים שיורד אל החוף – 

SONY DSC

הגענו אל מרפסת תצפית מקסימה, שממנה יכולנו לצפות אל המפרץ והמפל, שגבהו 24 מטרים: 

IMG_1538

המרפסת שהיינו בה, היא כל מה שנותר מוילה מפוארת שהיתה שם. הוילה נבנתה בתחילת המאה העשרים, והיתה שייכת לזוג Lathrop and Helen Hooper Brown.
הלן הופר-בראון התיידדה עם ג'וליה פייפר-ברנס, שהיתה חלוצה שהתגוררה באיזור עד מותה בשנת 1928. 

SONY DSC

הזוג הופר-בראון מאד העריכו את ג'וליה פייפר-ברנס. כיון שהם מתו עריריים ללא ילדים, בשנת 1961 הם תרמו את השטח שלהם – הבית וסביבותיו – למדינת קליפורניה ולרווחת תושביה.  הם רצו לשמר את שמה של ג'וליה פייפר ברנס, שהיתה, לדבריהם, "A True Pioneer" – חלוצה אמיתית. 

SONY DSC

כיום, השטח הזה הוא State Park (לא פארק לאומי כמו יוסמיטי, למשל – אלא פארק בניהול מדינת קליפורניה), ויש הרבה מה לראות בו. 

SONY DSC

ישבנו במרפסת התצפית, וצפינו אל גלי הים. בדרך כלל אני לא אוהבת תמונות רוקדות, אבל יש משהו מהפנט בגלי הים העולים אל החוף. אפשר לבהות בהם הרבה זמן…
אום נטע צלמה הרבה תמונות של הגלים. הכנתי מתמונותיה Animated Gif –

ישבנו להסתכל על הנוף, לצלם את הסביבה. אום נטע שלפה משקפת – ולפתע היא קראה אלי – הנה לוויתן!
לוויתן אפור הוא מין נודד. בחורף הלוויתנים שוחים דרומה לאיזור קו המשווה, שם הם ממליטים את הצעירים שלהם (לוויתן, כזכור, הוא יונק – והוא ממליט ולא משריץ או מטיל!). במרץ הם מתחילים לחזור צפונה, לאיזורים הקרירים יותר, שם הם יבלו את הקיץ. מסתבר שהמרפסת הזו היא מקום טוב לצפות ממנו על הלוויתנים! 

SONY DSC

הלוויתן שראינו היה באמת מרוחק מאד מאיתנו. אום נטע ניסתה לצלם אותו, בזמן שאני הסתכלתי עם המשקפת. מאד התרגשתי לראות את סילוני המים שהוא השפריץ, ואפילו את זנבו המרשים.
בגלל הריחוק בעומק האוקיאנוס – לא הצלחנו לצלם אותו בסופו של דבר. 

IMG_1610

חזרנו להסתכל על המפרצון המקסים – המפל נקרא מפל מקוֶוי – McWay Falls, והוא מנקז את נחל מקווי (McWay Creek) ישירות אל האוקיאנוס. 

SONY DSC

התופעה של מפל מים היורד ישירות אל הים היא לא נפוצה – יש בערך 20 מפלים כאילה בעולם. הקרוב ביותר אלינו נמצא באנטליה, בטורקיה – מפלי דודן – Düden Kıyı Şelalesi 

IMG_1540

המפרצון בו נמצא המפל הוא מקסים בעיני. מוקף שיחי סיאנותוס ריחניים, שפרחו לכבודי –

IMG_1548

ברושי מונטריי על הצוקים היורדים אל האקיאנוס – 

IMG_1584

הסלעים על החוף, והצמחיה המטפסת מטה –

IMG_1592

אל המפרצון עצמו קשה להגיע בדרך היבשה. לפי מה שקראתי, הירידה תלולה ומסוכנת. באתרים שראיתי, ממליצים להגיע אל המפרצון בדרך הים – בסירה. 

IMG_1542

אחרי שהלוויתן נעלם ואחרי שצילמנו המון תמונות של המפרצון המקסים וסביבותיו – חזרנו לאוטו, ונסענו בחזרה אל ביתה של אום נטע, בסביבות סן פרנסיסקו. 

IMG_1598

את התמונות צלמנו, ואם נטע ואני, בפארק ג'וליה פייפר ברנס, בתאריך 14.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

IMG_1599

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_1453

הטיול לקניון סולסטיס – Solstice Canyon

אחרי כמה טעימות מהסביבה, הרגשנו (לפחות אום נטע ואני) מוכנים לטיול, להליכה קצת יותר משמעותית.

גל לקח אותנו אל קניון סולסטיס, ושם הוא ובנו יונתן הובילו אותנו במסלול מקסים אל מפל.

הקניון מתחיל להתמלא בפרחי אביב – בתמונה מעל אפשר לראות את הסולנום הסגול, ששמו העממי הוא purple nightshade ושמו המדעי – Solanum xanti
ובתמונה הבאה – מרווה יפהפיה עם צבע מהפנט, ושם הולם: השם העממי הוא מרוות יונק הדבש – hummingbird sage, והשם הלטיני – Salvia spathacea.

אחרי הליכה קצרה הגענו אל עץ אלון גדול ומרשים. "כאן תראו נקרים" – הבטיח לנו גל. וכשגל מבטיח, הנקרים מתייצבים!

אילו נקרי-בלוטים. – Acorn Woodpecker – הם חיים בלהקות קטנות ביערות אלונים. הם ניזונים מבלוטים, אגוזים שונים, וחרקים. כדי שיהיה להם מזון לחורף – הם אוספים בלוטים ומאחסנים אותם בחורים בעץ.
בדרך כלל יש להם עץ – או כמה עצים – שהם ה"מחסן המרכזי" – אותו הם ממלאים כל קיץ, בשביל לאכול את הבלוטים בחורף.

מאד מרשים לראות את האלונים המחוררים, שכל החורים מלאים בלוטים:

פרפר מקסים שחלף על פנינו הוא הדנאית הנודדת – ה- Monarch הידוע –  Danaus plexippus.
צלמתי אותו מלמעלה ומלמטה.

בנסיעה בדרכנו, ראינו שיחים יפהפיים שצבעם לבן-סגלגל. הרבה מהם פרחו על מדרונות ההרים סביבנו – ומאד סקרנו אותי. שמחתי לראות אותם מקרוב בטיול הרגלי – ומסתבר שלא רק אני.
ריחם של הפרחים מתקתק ונעים מאד, ונישא למרחק. הריח, כמובן, מושך הרבה חרקים שבאים להנות מהשיח הזה.

אני מתכננת רשימה שלמה על השיח הנפלא הזה, אז בינתיים אני רק אכתוב ששמו הלטיני הוא Ceanothus, ושמו העממי הוא לילך קליפורני.

שיח אחר שפרח בדרך הוא שיח ורדים – Rosa כלשהו. אני לא בטוחה איזה ורד זה, ויכול להיות שהוא ורד תרבותי, כי במסלול הזה היו בעבר בתי מגורים.

מעל לשביל צמחו עצי אלון מרשימים ונהדרים, רבים מהם רציתי פשוט לחבק. למשל העץ הנהדר הזה: נכון שממש מגיע לו חיבוק?

היו עוד פרחים שנראו לי מוכרים, אבל לא בדיוק. למשל זה – קרוב של דם-המכבים שלנו, ושמו לִבְדָנִית קליפורנית – Pseudognaphalium californicum. השם העממי הוא Ladie`s Tobbaco, כלומר טבק הנשים. לא בדקתי אם אפשר לעשן אותו… בכלל, אני נגד עישון.

את הצמח הזה מיד זיהיתי בתור זלזלת. הזלזלת שלנו גדלה הפוך, כדי להגן על האבקנים מפני הגשם. הזלזלת הזו היא כנראה Clematis lasiantha – זלזלת צמירה

מי שעוד התחיל לפרוח זה עץ הערבה – Salix – לא הצלחתי לזהות איזו ערבה זו.

גל דאג שלא נפספס אף פינת חמד במסלול, וסיפר לנו על הפעם שבה עלה אל הסלעים בתמונה הבאה – ברשימה שלו אתם יכולים לראות את הסלעים הללו מצולמים מהעבר השני…

נדמה לי שיונתן היה זה שהסב את תשומת לבי לצמח המטפס הזה. מיד זיהיתי שהוא ממשפחת הדלועים, ועכשיו אני יכולה לספר לכם שהוא ידוע בשם מלפפון בר – Marah fabacea.

למשפחת הפרפרניים יש פרחים אופיניים מאד – והפרח הזה הוא טופח פסיפי – Common Pacific Pea – או בשמו הלטיני – Lathyrus vestitus

 עוד פרפר חמוד קלטתי בעדשת המצלמה – והוא ממשפחת ההספריתיים. השם העממי שלו הוא Checkered Skipper. הסוג הוא Pyrgus, ויש כמה מינים דומים שמרחפים באיזור.

 הרשימה מתארכת, וגם הטיול – הילדים התחילו להתעייף, ואז הגענו אל שרידים של בית מגורים גדול ומפואר. גל סיפר לנו שבעבר השטח היה שייך למשפחה עשירה, והם בנו פה את ביתם. לפני 30 שנים בערך נשרף כל האיזור, וכיום הוא שמורת טבע.
ציפור גן העדן ששתלו הדיירים בחצרם עדיין פורחת, ואני הסתכלתי על שרידי הבית דרכה:

מאחורי הבית נמצא המפל – אמנם מפל קטן, אבל נחמד מאד ויורד בין הסלעים באופן ציורי וחביב מאד

הילדים נהנו לטפס על הסלעים ולראות את זרזיפי המים השונים: פתאום נשכחה כל העייפות!

כשחזרנו לאיזור החניה, שמענו פטפוטים מלמעלה: קבוצה של תוכים (צלמתי ארבעה מתוכם) ישבו על עץ. אילו דררות שחורות-ראש, קרובות של הדררות המצויות שאצלינו – וגם בארה"ב הדררות הן מין פולש.

הדרור שחיכה לי הוא דווקא כן מקומי – Savannah Sparrow.

עד כאן הטיול, וכל הכבוד למי שהחזיק מעמד – הרשימה באמת יצאה מאד ארוכה…
אחרי הטיול, כאמור, נסענו לארוחת ערב, ואז התפזרנו לשינה – אום נטע והמשפחה אצל גל, ואני בביתו החדש (והיפה!) של עופר.
ולמחרת… זה כבר יסופר ברשימה הבאה.

את התמונות צלמתי בקניון סולסטיס, איזור מליבו, קליפורניה בתאריך 2.3.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!