שנה טובה, תשע"ח

אני בשלבים הסופיים של כתיבת התזה, והזמן לא מחכה לאף אחד. 

בשבת לקחתי פסק זמן קצר, ונסעתי לבריכות הדגים של מעין צבי – שם פגשתי את הטריו בורוד שבתמונה מעל: לפופית החיצים וסם-כלב מזרחי שהם מינים נדירים בסכנת הכחדה יחד עם חנק מחודד, שהוא מין נפוץ.

 

וגם חמנית מצויה, שהיא בעצם מין גר שמוצאו באמריקה, ושלל עופות – שמתוכם בחרתי את חרטומית הביצות – עוף מים קטן ונחמד בעל מקור ארוך ומרשים; ואפילו דנאית הדורה (בתמונה למטה) – נקבה אחת מתוך כמות גדולה של פרפרים שריחפו סביב. 

אני מאחלת לכל קוראי הבלוג שנה טובה, שנת גשמי ברכה ופריחה והצלחה – והרבה אושר!

את התמונות צלמתי בבריכות הדגים של מעין צבי, בתאריך 16.9.2017. 

כפן לבן – Platalea leucordia

DSCN2810

רגע לפני התחלת הרשימה, רציתי לספר לכם שסוף סוף בניתי תוכן עניינים מלא לכל הבלוג (834 רשומות מפורסמות, ובינתיים מצאתי אחת שפספסתי מניו יורק, מ-2011 – אני מתכננת לפרסם אותה רטרואקטיבית בקרוב). אתם יכולים להגיע אל התוכן מהתפריט העליון של הבלוג – או מכאן

DSCN2828

בטיול האחרון שלי במעין צבי, ראינו להקה של עופות לבנים – כפן לבן. 

DSCN2811

הם עמדו להם בבריכה מרוחקת למדי. הם עופות חששניים וכשהתקרבנו מדי לטעמם – הם התרחקו מאיתנו… 

DSCN2827

הכפנים נקראים כך, בגלל המקור שלהם שמתרחב בקצה ונראה כמו כף: 

DSCN2816

תארו לעצמכם כמה קשה לנקות את הנוצות עם מקור שכזה… 

DSCN2825a

מיד נזכרתי בכפנים הורודים מפלורידה – הכפנים הם פשוט יצורים מעוררי חיוך. 

IMG_0882

אם כי הכפן הורוד מפלורידה נראה לי מחייך, ואילו הכפנים הלבנים שלנו נראים רציניים יותר: 

DSCN2825

הכפן הלבן הוא עוף נודד, כמו העגורים, החסידות הלבנות והשחורות, והשקנאים. חלקם גם חורפים בארץ – אך חוזרים לקנן באירופה. 

DSCN2811a

הכפן שייך למשפחת החסידות. הוא קטן יותר מהחסידה – גובהו הממוצע כ-90 ס"מ, ומשקלו כ-1.5 קילו בלבד. מוטת הכנפיים – בערך 130 ס"מ.  

DSCN2817

הכפנים אוהבים לעמוד בשלוליות רדודות, כמו בתמונות שכאן, ולחפש מזון. 

DSCN2819

הם מכניסים את קצה המקור למים, ומטלטלים אותו – אוספים כל מה שנמצא, ואז מסננים את מה שמעניין אותם. 

DSCN2818

הם אוכלים רכיכות, סרטנים, דגים, תולעים, חרקי מים וזרעי צמחים – כל מה שאפשר למצוא במים, מתאים להם. 

DSCN2831

את התמונות צלמתי במעין צבי, בתאריך 6.11.2014

DSCN2822

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

DSCN2821

נזכרתי פתאום בשיר של Big Blue Marble – איך אהבתי את הסדרה הזו כילדה!

טיול בלוגרים למעין צבי

IMG_5322ברכיות שוחות במים

לפני שבועיים בערך, עופר D שלח לי הודעה קצרה – הוא מגיע לארץ לכמה ימים, ורוצה לערוך מפגש בלוגרים. איפה כדאי להפגש? 

IMG_5331אנפה אפורה ולבנית גדולה

אחרי כמה מחשבות, הצעתי את בריכות הדגים ליד קיבוץ מעין צבי. תמיד יש מה לראות שם – ובתחילת נובמבר פורח שם הנרקיס האפיל – קרובו הפחות מוכר של הנרקיס המצוי. אז קבענו. 

IMG_5333שלדג לבן-חזה

הצעתו של עופר כמובן עוררה הדים בבלוגיה – ועשרות בלוגרים (ספרתי מעל 20 בלוגרים שהגיעו!) התייצבו בשמחה למפגש. 

IMG_5340אנפה אפורה

איתני הטבע, לעומת זאת, פחות שיתפו פעולה. כלומר, היה לנו יום שמשי ויפהפה למפגש – אך לא ירדו עדיין גשמים משמעותיים באיזור, ולכן הנרקיס האפיל לא פרח.
מוטי ואני הגענו מוקדם לפני כולם, והלכנו לבדוק אם יש פריחה – אך לא מצאנו. לכן, כשכולם הגיעו – הלכנו לטייל בשביל בין הבריכות. 

IMG_5344אנפת לילה

טוב שבעלי הכנף החיים באיזור אכן הסתובבו. זו, למשל סופית –

IMG_5358

מבחינת פריחה, פגשנו שני מינים אמריקאיים – מינים פולשים – טיונית החולות, צמח שהובא לארץ בשנות הששים לייצוב חולות, והתפשט על כל מישור החוף –
הלבנין המשויש מאד אוהב אותו: 

IMG_5349

וחמנית מצויה – גם היא, מוצאה ביבשת אמריקה; אך היא לא אגרסיבית כמו הטיונית. 

IMG_5356

זרעי החמנית אהובים לא רק על בני אדם: ראיתי חוחית שהסתובבה במרץ מסביב לחמנית, ואכלה את הזרעים שלה –

IMG_5388

על הדרך מצאנו צב ביצות שהלך לאיבוד. כיון שמכוניות נוסעות בדרך העפר הזו, החלטנו לעזור לו, והעברנו אותו אל המורד של תעלת המים הקרובה. הוא ירד לו למטה בזריזות. 

IMG_5368

בחוף הים חיכו לנו חבצלות החוף האחרונות של העונה. זהו באמת פרח נפלא וחגיגי. 

IMG_5371

הבעיה בקבוצה לא-הומוגנית שכזו היא, שקשה לתכנן טיול. אני אוהבת מסלולי טיול שיש בהם קצת יותר דרך – מסלול הליכה של כמה קילומטרים. אבל היו בקבוצה אנשים שגם הדרך שעשינו – כ-600 מטר מנקודת החניה אל החוף , בדרך עפר מסודרת, ואז חזרה באותה דרך – היתה קשה להם.
ובעצם, הרוב באו לראות את עופר. הציפורים והפרחים היו רק הליווי. 

IMG_5384חסידה שחורה ושחף כספי

ולכן, כשחזרנו למכוניות – נסענו לחניון קק"ל, ממש צמוד לצומת פורידיס. שם היו שולחנות, מקום לכולם – ושם כולם שלפו את התקרובת.
עופר הביא לנו במיוחד חלה, גלשי הפליאה בסלטים, תזזאיטית – מאפה בטטה ועוד ועוד… 
אני מאמינה שכולם נהנו בחלק הזה – אוכל טוב, חברותא וסיפורים. 
אפילו להקת שקנאים עברה מעלינו – 

IMG_5399

רציתי לומר המון תודה לעופר שהגיע וגרם לכולנו להפגש, 
ותודה רבה לכל הבלוגרים שבאו, שהכינו מטעמים – אני חושבת שהמפגש בחורשה היה מאד נעים ומהנה!

IMG_5353לבנית קטנה – שימו לב לכפות הרגלים הצהובות!

את התמונות צלמתי בבריכות הדגים של מעין צבי, בתאריך 26.10.2013.
מתחת לכל תמונה כתבתי מה מצולם בה. 
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_5391

הערה: באופן חד פעמי, כיון שזה היה מפגש תפוזי, אני מפרסמת את הרשימה המלאה גם בתפוז. 

ובנוסף – אני מזמינה את קוראי הבלוג להשתתף במבצע שמירה על הטבע – עקירת טיונית החולות – שעורכת רשות הטבע והגנים: 

אנא, תעקור נטוע

 גנים לאומיים חוף פלמחים ונחל אלכסנדר

טיונית החולות, הקרויה בלעז הטרוטקה, היא צמח שהובא לישראל לפי עשרות שנים ומשתלט על כל חלקה טובה תוך פגיעה בטבע הישראלי. כדי להסיר את המפגע בגן לאומי חוף פלמחים ובגן לאומי נחל אלכסנדר הציבור נקרא לעזרה. כל אחד יכול לסייע. מה שצריך הוא עקירה בעזרת הידיים של הצמח מהחול וריכוזו בערימה. ניתן לבוא כבודדים, משפחות וקבוצות. ניתן לבוא לכל הזמן המדובר או לחלקו. נשמח אם המתנדבים יגיעו עם כפפות עבודה לעקירה, כובע, נעלים סגורות ומזון.

מאחר שפגיעה בצומח בשמורת טבע דורשת היתרים מיוחדים חשוב להדגיש שפעילות העקירה מתקיימת אך ורק בשעות אלו והציבור מתבקש שלא לעקור במועדים אחרים בצורה עצמאית. הפעילות תתקיים בשעות 9:00 – 13:00. נשמח לכל עזרה.

נבקש להרשם במוקד  3639* כדי שנוכל להערך למספר המשתתפים.

המועדים: (בשעות 9:00 – 13:00):

  • גן לאומי פלמחים: שישי, 1 בנובמבר, שבת 16 בנובמבר
  • גן לאומי נחל אלכסנדר: שבת 2 בנובמבר, שישי 15 בנובמבר

לקבוצות מומלץ לתאם עם מנהל הגן הלאומי הרלבנטי:

  • גן לאומי נחל אלכסנדר: רועי שטראוס 057-5603406
  • גן לאומי חוף פלמחים: אמיר חן 057-2416059

חסידה שחורה – Ciconia negra

את הרשימה על החסידה סיימתי בתמונה של שתי חסידות – הלבנה המוכרת, ועוד אחת – שחורה. כאן בתמונה מעל אפשר לראות את שתיהן יחד עם אנפה אפורה.

ובכן, אני שמחה להכיר לכם את החסידה השחורה!

בצורתה הכללית, היא דומה מאד לחסידה הלבנה. היא מעט יותר קטנה – אורך גופה הוא עד מטר אחד, בעוד החסידה הלבנה יכולה להגיע ל1.15 מטר,
ומוטת כנפיה – 155 ס"מ, בעוד מוטת הכנפיים של החסידה הלבנה מגיעה ל2 מטרים.

ההבדל העיקרי הוא, כמובן, בצבע – החסידה הלבנה היא לבנה, ורק כנפיה שחורות. החסידה השחורה היא שחורה, ורק בטנה לבנה.

שתיהן אוהבות לאכול דגים, דוחיים, מכרסמים קטנים – החסידה הלבנה מעשירה את התפריט גם בחרקים, ואילו השחורות מעדיפות דגים בכל הזדמנות,
ורק אם אין ברירה הן תעבורנה לתזונה חלופית.

החסידות השחורות נדירות הרבה יותר. הן אוהבות לקנן באיזורים לא-מופרעים – בשטחים טבעיים, וכידוע אילו התמעטו בכל העולם, לא רק אצלינו.
החסידות הלבנות מקננות גם על בניינים ועמודי חשמל. השחורות – רק על צמרות עצים ובמצוקים.

במעין צבי פגשתי גם את אילו וגם את אילו – שכן, גם החסידות השחורות נודדות – מבלות את החורף באפריקה, וחוזרות צפונה לקנן באירופה באביב ובקיץ.

ברוב הפעמים בהן פגשתי חסידות שחורות – פגשתי רק בודדות – 2-3 חסידות שהצטרפו ללהקה של לבנות ונדדו איתן.
בשנה שעברה היה לי מזל: פגשתי להקה שלמה, כ-30 חסידות שחורות יחדיו, עוסקות ב"בזיזת" דגים מבריכות הדגים של מעין צבי.

לפי הכתוב בספרים, בארץ חולפות כל שנה כמה אלפי חסידות שחורות – וכמה עשרות אלפים, ואפילו מאות אלפי חסידות לבנות.
להקה של חסידות שחורות תמנה לרוב עשרות בודדות של חסידות, אם כי נצפו גם להקות של מאות פרטים.
להקה של חסידות לבנות תמנה מאות חסידות, ולפעמים אפילו מעל אלף חסידות.

אפשר לראות בתמונות שלרוב החסידות השחורות יש מקור אדום ורגלים אדומות, כמו ללבנות. אבל מפעם לפעם יש כאילו עם מקור ורגלים בצבע צהבהב-ירקרק –

אילו פשוט חסידות צעירות, שטרם הגיעו לבגרות.

החסידות השחורות הן גם מאד חששניות. כל רעש קל גורם להן לפרוש כנפיים ולברוח מהאיזור…

לפי האנציקלופדיה של החי והצומח, החסידה השחורה המבוגרת ביותר שתועדה היתה בת 18 שנים.

החסידה השחורה תוארה לראשונה על ידי חוקר הטבע השבדי לינאוס – Linnaeus – בספרו Systema Naturae.
כזכור, לינאוס היה החוקר הראשון שביסס שיטה מדעית לתאר ולתת שמות לכל עולם החי והצומח סביבנו.

התמונות צולמו בתאריכים 13.11.2011 (הלהקה) וגם 13.9.2012 (הבודדים), במעין צבי.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

 ועוד משהו אחד – אתמול הלך לעולמו חיים חפר, משורר ופזמונאי שליווה את המדינה שלנו מהחיתולים, וכתב עליה ועלינו בהרבה אהבה וחן (וגם אירוניה וביקורת מושחזת).
אני מצרפת פה שני שירים שלו – הראשון בגלל החסידה, השני (שהוא תרגום של שיר צרפתי) פשוט מתאים לבלוג שלי

שלדג גמדי – Alcedo atthis

לפני כמה שנים, טיילנו ליד בריכות הדגים של מעין צבי – למרגלות הכרמל. אנחנו מגיעים לשם לרוב בסתיו – בנובמבר, בשביל לפגוש פרח סתווי יפהפה – הנרקיס האפיל


העננצ'יק שלי היה אז קטן (בן 5 בערך) – והסרט האהוב עליו היה "משפחת סופר-על" – The Incredibles.  הדמות החביבה עליו היתה הבן שלהם – "חץ" – שמסוגל לרוץ במהירות. בעקבותיו, העננצ'יק שלי נהנה מאד לרוץ.

עודנו מטיילים בשביל ליד הבריכות, ופתאום צדה את עינו של העננצ'יק תנועה באוויר. מה זה? תראו כמה מהר הציפור הזו עפה!

הסברתי לו שזהו שלדג גמדי. העננצ'יק נפעם והתפעל: ציפור כזו קטנה, גמדית – ועפה כל כך מהר מצד לצד? מיד צורף השלדג הגמדי לרשימת הגיבורים הנערצים עליו, והוא רץ מצד לצד באושר וקרא – "אני רץ מהר כמו חץ וכמו שלדג גמדי!!!" :P

  

השנה חזרנו לבריכות, וחיפשנו את הנרקיסים (והסתווניות, כדנים, בן-חצב סתווי וכרכומים) שפורחים באיזור. אבל… השנה הכל יבש. המראה מדכא. מצאנו סתוונית אחת זעירה, בן-חצב סתווי בגודל ציפורן האצבע שלי, וכעשרה נרקיסים קטנים, צמאים ואומללים.

מי שכן חיכו לנו הפעם – היו השלדגים הגמדיים. מעל לבריכות הדגים, פרשו רשת של כבלי מתכת. כנראה שרוצים למתוח שם רשת כדי שעופות המים לא יוכלו לדוג את הדגים מהבריכה. מצד אחד, אני מבינה את כעסם של בעלי הבריכות על הציפורים שגוזלות את פרנסתם. מצד שני, בתור חובבת ציפורים וטבע – ברשתות הללו נלכדות ציפורים ונחנקות למוות בעינויים. זה כואב לי מאד לראות את זה. זו בהחלט התעללות בבעלי חיים, ופגיעה בחיות בר.

 

אבל בבריכה הזו עוד אין רשתות – רק שורות של כבלי מתכת מתוחים מעל פני המים. מבחינת האסטתיקה, הם בהחלט מכערים את הנוף (ומפריעים לי גם בתמונות שצלמתי). מבחינת עופות המים – כרגע זה מצוין. זה מאפשר להם מקום מנוחה ממש מעל האוכל. הם נחים על הכבלים – ואם הם רואים דג עובר מתחתם – הם צוללים במהירות ותופסים אותו. כך יכולתי לצלם את השלדג הגמדי. הוא עמד על כבל מעל פני המים, וכל כמה רגעים צלל בחבטה למים – פלופ! ועלה משם. לא ראיתי אותו תופס משהו, אבל הוא בהחלט היה נחוש בדעתו והמשיך ללא עכבות או היסוסים. כל פעם הוא עלה, ישב דקה או שתיים על אחד הכבלים – וצלל שוב.

באיזה שלב, הצטרפה גם בת זוגו – שניהם צללו ועלו, ומפעם לפעם פרצו במחול מעופף אחד סביב השני. הצלחתי אפילו לתפוס אותם בתעופה: תמונה שאני מאד מרוצה ממנה.

מי שקרא בבלוג של אדי (שיש לו תמונות ציפורים מ-ע-ו-ל-ו-ת) זוכר – אולי – איך מבדילים בין שלדג גמדי זכר לנקבה. לזכר – מימין – יש מקור שחור לחלוטין, ואילו לנקבה – משמאל – החלק התחתון של המקור חום-אדום. אפשר לראות זאת מצוין ברשימה של אדי, שקישרתי אליה. 


 

ומה בקשר לשם?
בעבר, השלדג נקרא "שולה הדגים הקטן". אבל ביאליק הציע להחליף את השם ל"שלדג" – הצעה מוצלחת מאד, שהתקבלה בשמחה.
השם הערבי של השלדג הוא صيّاد السّمك  – שזה "צייד הדגים" (אני לא בטוחה בערבית, אז אם אני טועה, אשמח לתיקון). שם אחר בערבית הוא الرفراف – הרפרף – בגלל הרפרוף בכנפיים האופייני לבני המשפחה.

השלדג הגמדי ניזון מדגים קטנים – הוא צד דגים שגדלם לא יותר מ-9 ס"מ, אבל בהחלט נהנה לגוון את מזונו בחרקים שונים – כמו שפיריות, ולעתים גם בסרטנים זעירים.

התמונות צולמו בבריכות ליד מעין צבי, בתאריך 27.11.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!