לופית מצויה – Arisarum vulgare

היא ירוקה (ונעשית חומה עם הגיל),

  

היא קטנה – יחסית לשאר בני משפחתה

 

היא בכלל לא בולטת בשטח

ולפעמים אני חושבת שהעלים יפים ומרשימים יותר מן הפרח…

 

הכירו בבקשה את הלופית המצויה – אחד ממיני הלופיים הנפוצים יותר  בארצנו.
בארץ אפשר לפגוש אותה מצפון הנגב ועד לגבול הלבנון.

כמו לשאר בני משפחתה, יש לפרח מבנה מיוחד. במקום עלי כותרת, הפרח בנוי מציר תפרחת מעובה ששמו שִזְרָה ועליו נמצאים פרחים קטנטנים . הוא עטוף בעלה גדול – לעלה הזה קוראים מִתְחָל. העלה עוטף את השזרה – ה"גבעול" שעליו הפרחים,  ויוצר מעין כד שמגן עליהם.
פה בתמונה, השזרה הוי ה"צ'ופצ'יק" הבולט, והמתחל הוא "עלה הכותרת" המפוספס ירוק-לבן.
כלומר, אנחנו בעצם לא רואים בכלל את הפרחים. הם זעירים וחבויים בתוך המתחל!

     

ולמרות הדמיון בצורה לצמח ה"כדנית" הטורף, הלופיים שלנו אינם טורפים. לכל היותר הם יכלאו חרק ליום או יומיים לפני שהם ישחררו אותו. הלופית לא עושה גם את זה.

  

השזרה של הפרח הזכירה לאנשים מטה – ולכן שמו העממי של הפרח הוא מטה אהרון – על שם מטהו של אהרון הכהן  – מטה שבאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להוכיח ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבין שבטי ישראל על ידי אלוהים. המטה נשמר במשכן בקודש הקודשים, לאות על הבחירה באהרון ובשבט לוי –
"וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי, וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר י"ז, כג)

התמונות צולמו :
בכורכרי עתלית, 10.1.2008
בכוכב יאיר, 24.1.2009 וגם 11.1.2011
בקרני חיטים, 2.1.2010
ובאלוני יצחק, 5.2.2011

  

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

טיול לכוכב יאיר (חלק I)

בשבת, בשבוע שעבר היה אובך…
אובך די מגעיל. ממש הוציא לנו את החשק לטייל…
 
בסופו של דבר כן יצאנו. אבל נסענו קרוב: לכוכב יאיר.

מצאתי שרשור בפורום שמירת טבע, שהוביל לשרשור בפורום כוכב יאיר-צור יגאל,  שהוביל לאתר "הועדה הציבורית לשימור נוף, טבע והמורשת הבנויה, כוכב יאיר-צור יגאל" (וכאן רציתי לשאול : הם לא יכלו למצוא לעצמם שם יותר קליט?!?!). באתר הזה היתה מפה.
אז יצאנו…
"שביל האורנים" מתחיל כשביל סלול, שיוצא ליד מטע אבוקדו. בשולי השביל פורח מגוון פרחים.
מיד לאחר מטע האבוקדו – מתחילות חורשות של ברושים ואורנים, מלאות ברקפות! וזה ממש כיף!

 בערך לקראת אמצע השביל, הוא הופך לשביל עפר – אך עדיין רחב ונוח.
לאורך  "שביל האלונים" יש פריחה יפה של כלניות בשלל גוונים – לבנות, אדומות וסגולות

אבל אני, כדרכי, מתכוונת להתרכז דווקא בפרחים פחות ידועים…
הנה כמה מהפרחים שפגשנו לאורך השבילים:
צנון מצוי: פרח ממשפחת המצליבים, בגוון צהבהב. הוא לא מרשים במיוחד, עד שמסתכלים עליו מלמטה. העורקים הכהים מאד יפים בעיני:

לופית מצויה: אחד הקטנים ממשפחת הלופים, ידועה ב"כתונת הפסים" שלה… שמה העממי הוא "מטה אהרון"
טופח נאה: פרח חביב ששמו יאה לו…
ובת משפחתו הקטנה והעדינה של הטופח: בִּקְיָה ארץ-ישראלית.

ועכשיו, אחד מאותם DYC… לא הייתי בטוחה מי הוא – אז שאלתי. וכמובן, קבלתי מספר תשובות. בסופו של דבר הגיע ד"ר אורי פרגמן-ספיר, מנהל הגן הבוטני בגבעת רם – שכבר עזר לי בהגדרות שונות – וקבע שזהו מרור הגינות:

פירות של מקור חסידה כבר מסבירים לנו למה קוראים לפרח כך. אני חושבת שזהו מקור-חסידה חלמיתי, אבל אני לא בטוחה.

חבלבל סיצילי פורח בד"כ רק באמצע מרץ, ודי הופתעתי לראות אותו פה:

מספיק להפעם, נכון? המשך יבוא!
כל התמונות צולמו ביער כוכב יאיר, 24.1.2009
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.