מודדים מדים או מודדים מידות?

אמנם הבטחתי שבוע אדום, אבל היום מוטי חוגג מ"ד – לכן אני עושה פסק זמן, למען כמה מדידות.

פתחתי את מילון אבן שושן, בערך מִדָּה: הפרוש הרביעי הוא:  תכונה, טיב, דרך-התנהגות.

אחר כך מופיעות דוגמאות לכל מיני מידות:
מידת אורך – אמנם מוטי הוא הגבוה במשפחה, אבל אנחנו ידועים יותר ב"נומך" שלנו.

 מידת אורך – מוטי הוא בהחלט בעל אורך רוח, ולא מתרגז בקלות.

 מידת הרחמים היא מידה בולטת אצל מוטי – הוא תמיד מוכן לוותר, לרחם ולטפל באנשים לפנים משורת הדין.

 מידת זמן גם היא חשובה למוטי – הוא אדם דייקן, וחשוב לו לא לאחר: אפילו אם הוא יודע שכל שאר המוזמנים יאחרו, הוא יקדים.

 מידת חסידות – מוטי בהחלט מקפיד על יושר וצדק, ומדרבן אחרים לעשות זאת

 מידת היבש – ההומר אמנם יבש קצת לעתים, אבל חריף מאד!

 מידת הלח – אין כמו כוס יין טוב ללחלח את הגרון, ככה פעם בכמה שבועות…

 מידת נפח – פה, כמובן, מדובר על הנפח שלי, שגדל בעקבות הבישולים הנפלאים של מוטי

 מידת שטח – מוטי מוכן לבוא איתי לטייל כמעט בכל שטח (בשטח עירוני, ברחובות של חנויות הוא פחות אוהב לטייל)

 מידת סדום – את זה אין למוטי. בכלל.

הוכחתי, כמדומני, שמוטי הוא בהחלט איש-מידות, וגם אם פעמים רבות הוא יושב על המדוכה – הוא בוחר באופן מדעי את הפתרון הנכון – ולא מדרדר במדרון!

מוטי, ליום ההולדת שלך –
המון מזל טוב! אני מאחלת לך שתמצא את האושר, ותצליח להנות מכל הסובב,
שתמצא את השלווה, ותדע מה טוב לך
והמון נחת ממני ומהילדים…. 

התמונות הן של בן-חורש גדול – סחלב נדיר ויפהפה שצלמתי בנחל ערוגות, ב5.3.2011
סחלב זה הוא גם הרקע של הבלוג שלי.

אתם מוזמנים לקפוץ לבלוג של מוטי, ולאחל לו מזל טוב!
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

הכריכה האחורית: החיים שלי (או של אחרים)

 
רציתי להשתתף בתחרות הכריכה האחורית, אבל כתיבה היא לא הצד החזק שלי. אני מסתדרת הרבה יותר טוב בטיולים.

אז יצאתי לטייל בבלוג של motior – "החיים שלי (או של אחרים)". מוטי כותב בהומור מתוק-מריר על החיים שלו, על החיים סביבו – ועל כל מיני דמויות בדיוניות, שבהחלט היו-יכולות להתקיים בארצנו.

תמונת הבלוג של מוטי, שמעטרת את הרשימה הזו – היא באמת הולמת את מוטי, ואת יחסו לעולם. במבט ראשון היא נראית סתמית ורצינית. במבט שני מבינים שמשהו פה לא לחלוטין בסדר. ואז פשוט מתחילים לצחוק…
אז יצאתי לי לטייל – ולצחוק – בשבילי הבלוג של מוטי.
 
כבר בתחילת הטיול פגשתי רשימה מתוקה ומרעננת על נושא חשוב: שוקולד. זה נראה כך:

 
המשכתי במסלול הרשימות. אחרי כמה רשימות שכוללות בעיקר מחשבות והגיגים שונים, מוטי מתחיל להעז – הוא מייסד מסורת נאה של סיפור לשבת. הספורים לשבת של מוטי מצחיקים מאד, לא קשורים זה לזה – או למציאות – וממש נחמד לקרוא אותם.
 
הנה דוגמא לאחד שאהבתי:

 
 
מוטי מסתכל על האנשים סביבו, על החיים שלנו פה, הצפיפות והבעיות הרבות – בעיניים פקוחות, עם חיוך (ודמעה קטנה). הוא מציע רעיונות לפתרונות, ומעלה נושאים חשובים ומעניינים לדיון. שמחתי לראות שאינני היחידה המטיילת בשבילי הבלוג של מוטי. גם הנהלת הבלוגיה בוחרת ברשיימותיו מפעם לפעם.
 

 
אני חושבת שהרשימות הטובות יותר של מוטי נכתבות כשהוא לא חושב יותר מדי, לא מנסה יותר מדי – אלא פשוט "יורה מהמותן". אז הוא מפיק פנינים כמו הרשימה הזו:
 

 
 מוטי חוזר מפעם לפעם גם לחייו הפרטיים, ובמיוחד – לחייו כאדם שמתגורר בביתו של חתול ג`ינג`י. אני, בתור חובבת חתולים – במיוחד חתולים ג`ינג`ים, ובמיוחד הג`ינג`י הספציפי הזה – פשוט נהנית לקרוא, וגם תורמת תמונות מפעם לפעם:
 

 
לסיום, מוטי הוא כותב חריף וחכם, מצחיק ומהנה. חזרתי מהטיול עם חיוך רחב.
 
 כל התמונות צולמו בבלוג של מוטי, בתאריך 3.6.2009
וכתמיד, אתם מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא…